פורום מאוד מעניין כאן. הנה כמה דברים שחשבתי עליהם בנוגע ל: אמצע איזון לא פה ולא שם הסנטר של הסנטר (center) להיות בעניינים תל אביב מרכז צף יש עוד דרך לעשות.. להיות בתוך העניינים לא בהתחלה ולא בסוף.... אינסוף יש מלפנים ויש מאחור ויש מהצדדים.. אף פופיק..
הנקודה המרכזית בפרספקטיבה שממנה יוצאים כל הקוים חצי תווך בין לבין לפני ואחרי ויש עוד... על הצורה הפילוסופית והעמוקה יותר אני רוצה לחשוב עוד קצת..
שמחה שהגעת חשבתי כמה זמן זה יקח... כשחושבים על פריז, ניו יורק ובואנס איירס, תל אביב היא ממשל פרברונצ'יק בשבילי היא לא מרכז איפה שאת נמצאת זה הכי להיות בעניינים המרכז של המרכז אם את שמה לב שהחשיבה יחסית כל הזמן? האם לדעתך אפשר לבטל את היחסיות הזאת בחשיבה? בנקודה המרכזית בפרספקטיבה יש עוד המון נקודות בפנים שבישבילן היא ממש קצה, בחוץ
אתמול בלילה כתבתי הודעה והיא נמחקה אנסה לשחזר אני שמה לב שהחשיבה יחסית רוב (אולי כל) הזמן.. (המוח האנושי מוגבל, לא?
) אני חושבת שעל מנת לבטל את היחסיות הזו כדאי לחשוב קצת אחרת.. לחשוב לפי כללי משחק אחרים אני חושבת שמרכז הוא איפה שאנו ממקדים את תשומת הלב אז בעצם כל דבר הוא מרכז..וגם לא כלום.. תלוי בתשומת הלב ובהתמקדות.. (אפרופו יחסי, אז כתבתי אתמול על זה שתל אביב (גוש דן) היא מרכז ישראל..הגלעין הוא מרכז כדור הארץ, ומרכז מערכת השמש היא השמש..)
יחסית לאחרים ויחסית בתוך עצמי, אי אפשר להתעלם לחלוטין מהיחסיות , היא מייצגת את השינוי והמעבר, היא כלי להערכה של דברים,בחשיבה וברגש, היא אות, סימן,אזהרה,הבנה,התרגשות,כאב או הנאה, מה שאני מייחסת לו מרכזיות הוא המרכז שלי,באותו הרגע, למה לבטל יחסיות?(אפשר בכלל?) אולי לא חשוב לבדוק מיקום כל הזמן,אלא פשוט לזרום... המרכז יעשה את שלו.
זה נכון מה שאת אומרת... זה נכון שאי אפשר להתעלם לחלוטין מהיחסיות והיא מייצגת מה שאת אומרת.. אבל כשאני חושבת על זה נראה כאילו כל הזמן מדובר ביחסיות (תשובה לשאלתך אביבה: "אם את שמה לב שהחשיבה יחסית כל הזמן?") ונראה לי שאני מתעלמת רוב הזמן מהאי יחסיות..כלומר המוח שלי מורגל לחשוב באופן יחסי אז: אי אפשר להתעלם לחלוטין מהיחסיות..כמו שאת אומרת.. אבל נראה שקל להתעלם מהחשיבה האי יחסית. ממממ.... קל להתעלם מהחשיבה הלא יחסית. לא?
מאפשרת להיות אני בלי להתיחס למה שאחרים יגידו על...אני... האם זה אפשרי? אפשר לדון בזה מאוד בעדינות כי צריך להגיע לשם עם הרבה ליטופים... וערומים... יום נעים...
הפרדתי בין יחסיות הקיימת בסביבתי, כלומר מה שמקובל בחברה, לבין יחסיות ביני לבין עצמי, לגבי יחסיות בסביבה, יש אנשים שלא יכולים להשתחרר מהחשיבה היחסית, וחשוב להם מאוד "מה יגידו" ואיך הם נראים בעיני החברה, ויש כאלה שקל להם יותר להתעלם מדעת הסביבה ולהתחשב בדעת עצמם בלבד, אני משתדלת לשמוע לעצמי ,ולהתנטרל מהסביבה, אבל אני מודעת לסביבה, יחסיות בחברה זה מה שקובע נורמות חברתיות, וכאדם שחי בתוך חברה,אני יודעת מה הם הנורמות, גם אם אני לא מסכימה איתם,
במקום שבו אני מרגישה שאני ,שם אני. המרכז הוא מעין כח כובד,בגללו הקצוות, המרכז משפיע על התנועה ועל התחושה, כמו גוש ג"לי חסר צורה מוגדרת וללא גבולות ברורים. ותחת שינוי מתמיד, למה זה חשוב לבדוק מיקום כל הזמן?
למה בכלל צריך לחגוג את זה? אם היתה אהבה נמצאת כל הזמן היה צורך להמציא חג בשבילה? חג שמח אני חושבת שאהבה נמצאת במרכז, באמצע היא הבסיס והיסוד להכל אף אחד כמעט לא נמצא שם יש יותר מידי תנועה לקצוות צריך גירוי חזק בשביל להרגיש הכל כהה, מעובה, ואטום לכן יש צורך להיות שונה ולא משעמם... ערב טוב
מקום כזה לדעתי קיים,רק בשביל האמצע של הלב... זהו המקום שלוקח אותנו לכל מקום,באהבה אין קץ,מתוך הלב ממש,עמוק עמוק ממקום שבו אין אנו שואלים הרבה שאלות...... שם נמצא לדעתי העומק הלא יחסי!