בוקר נהדר ../images/Emo42.gif
אני יושב מול צג המחשב וקורא את הסיכומים של מאמיה ואת התגובות אליה וחיוך ענק מתפשט על פני. מדוע? אנסה להסביר זאת. פעם, בתחילת דרכי, כאשר המידע התחיל לזרום, או להתגלות (משמע, היה שם רק שהוא התחיל לצוף אל פני השטח) חשבתי וחשתי בדיוק כפי שמאמיה חושבת וחשה כיום. ולמה הכוונה; רציתי לשתף את כל "עולם הבורים" בחוכמה הרבה שהואילו בטובם לגלות לי אלה הנמצאים "מצידו האחר של הפרגוד". התחלתי בהעברת סמינרים בראיית הילות, במודעות, בתודעה, ובמה לא. לאחר תקופה, עברתי לטפל באחד על אחד, נהניתי מכל רגע של המכונה בפינו "עבודה רוחנית". ההצלחה היתה נהדרת, וכל הצלחה רק דחפה אותי קדימה להמשיך בדרך בה בחרתי "לעזור לאחרים" ולהעלות אותם על דרך!תודעת-על למען ישנו את חייהם ויראו את היופי שהחיים מזמנים עבורינו. כאן חשוב לי לציין שלכסף, לפחות במקרה שלי, לא היה כל משקל. בסמינרים כל אחד שילם לפי יכולתו (גם לא בדקתי אם הצהרתו על יכולתו נכונה או לא). בטיפול של אחד על אחד, התשלום היה 75 ש"ח לכל מפגש שארך בדרך כלל כשלוש שעות, ואשר רובו הלך לתרומות לאירגונים כמו "יד-שרה", האגודה לאימון כלבים לעוורים וכו'. למרות ההצלחות, והיו הצלחות (יש בידי מכתבי תודה רבים ומגוונים) התברר לי שבעצם אנשים הגיעו לחפש פתרון לבעיה שלדעתם הציקה להם מאוד. הם לא באו לחפש "תודעת-על" או חיבור "לאלוהים" הם פשוט חיפשו הקלה למצב מאוד ממוקד. אבל הנקודה החשובה ביותר, למרות ההצלחות, היא אותה נקודה "בזמן" שבה הבנתי שאני בעצם, למרות שראיתי את עצמי באותה תקופה לפחות כגאון הדור, מעביר סמינרים, מטפל באנשים וכו', רק כדי לחזק בי אני, עמוק בתוכי, את שחשבתי באותו "הזמן" שאני יודע ללא צל של ספק, את המידע והידיעה שהובאו או הוצפו אל פני השטח, על ידי .....* (מלאו את החסר). התברר לי שעם כל סמינר\קורס אני מבהיר לעצמי, משנה כאן ושם, מפנים טוב יותר, כלומר הנלמד מתיישב טוב יותר בתוכי, ובטיפולים של אחד על אחד, נכון, אני מטפל באנשים ומסייע בידם, אך יותר מכל דרכם אני .מטפל בעצמי, במעמקים שלי עצמי, למרות עבודה של כשנה וחצי שנעשתה לפני ביני לבין ..... (מלאו את החסר). כאשר הגעתי למצב בו החומר הרב שעבר אלי ודרכי הוטמע, והובן על ידי, וזה בסיוע אותם סמינרים וטיפולים, חדלתי מלהעביר סמינרים\קורסים וגם טיפולים של אחד על אחד. אינני אומר שזה סוף הדרך, כי לדרך זו אין סוף, אבל בשלב זה אני מנסה להטמיע מיידעים חדשים בדרך אחרת, ביני לבין עצמי, ונעזר, בפורום הזה בעיקר (ניסיתי בפורומים אחרים גם כן אך לא מצאתי בהם את העומק שיש כאן, למרות הבלגן
). לעיתים צץ לו אדם עם בעיה מאוד מיוחדת (וכי איזו בעיה היא לא מיוחדת לאדם) לא אסרב לנסות ולסייע בידו, אבל בכללי, זה אני עם עצמי, ואתכם כמובן
! *אני בכוונה כותב מלא את החסר כי השם תמורה אינו אומר דבר לרבים.
אני יושב מול צג המחשב וקורא את הסיכומים של מאמיה ואת התגובות אליה וחיוך ענק מתפשט על פני. מדוע? אנסה להסביר זאת. פעם, בתחילת דרכי, כאשר המידע התחיל לזרום, או להתגלות (משמע, היה שם רק שהוא התחיל לצוף אל פני השטח) חשבתי וחשתי בדיוק כפי שמאמיה חושבת וחשה כיום. ולמה הכוונה; רציתי לשתף את כל "עולם הבורים" בחוכמה הרבה שהואילו בטובם לגלות לי אלה הנמצאים "מצידו האחר של הפרגוד". התחלתי בהעברת סמינרים בראיית הילות, במודעות, בתודעה, ובמה לא. לאחר תקופה, עברתי לטפל באחד על אחד, נהניתי מכל רגע של המכונה בפינו "עבודה רוחנית". ההצלחה היתה נהדרת, וכל הצלחה רק דחפה אותי קדימה להמשיך בדרך בה בחרתי "לעזור לאחרים" ולהעלות אותם על דרך!תודעת-על למען ישנו את חייהם ויראו את היופי שהחיים מזמנים עבורינו. כאן חשוב לי לציין שלכסף, לפחות במקרה שלי, לא היה כל משקל. בסמינרים כל אחד שילם לפי יכולתו (גם לא בדקתי אם הצהרתו על יכולתו נכונה או לא). בטיפול של אחד על אחד, התשלום היה 75 ש"ח לכל מפגש שארך בדרך כלל כשלוש שעות, ואשר רובו הלך לתרומות לאירגונים כמו "יד-שרה", האגודה לאימון כלבים לעוורים וכו'. למרות ההצלחות, והיו הצלחות (יש בידי מכתבי תודה רבים ומגוונים) התברר לי שבעצם אנשים הגיעו לחפש פתרון לבעיה שלדעתם הציקה להם מאוד. הם לא באו לחפש "תודעת-על" או חיבור "לאלוהים" הם פשוט חיפשו הקלה למצב מאוד ממוקד. אבל הנקודה החשובה ביותר, למרות ההצלחות, היא אותה נקודה "בזמן" שבה הבנתי שאני בעצם, למרות שראיתי את עצמי באותה תקופה לפחות כגאון הדור, מעביר סמינרים, מטפל באנשים וכו', רק כדי לחזק בי אני, עמוק בתוכי, את שחשבתי באותו "הזמן" שאני יודע ללא צל של ספק, את המידע והידיעה שהובאו או הוצפו אל פני השטח, על ידי .....* (מלאו את החסר). התברר לי שעם כל סמינר\קורס אני מבהיר לעצמי, משנה כאן ושם, מפנים טוב יותר, כלומר הנלמד מתיישב טוב יותר בתוכי, ובטיפולים של אחד על אחד, נכון, אני מטפל באנשים ומסייע בידם, אך יותר מכל דרכם אני .מטפל בעצמי, במעמקים שלי עצמי, למרות עבודה של כשנה וחצי שנעשתה לפני ביני לבין ..... (מלאו את החסר). כאשר הגעתי למצב בו החומר הרב שעבר אלי ודרכי הוטמע, והובן על ידי, וזה בסיוע אותם סמינרים וטיפולים, חדלתי מלהעביר סמינרים\קורסים וגם טיפולים של אחד על אחד. אינני אומר שזה סוף הדרך, כי לדרך זו אין סוף, אבל בשלב זה אני מנסה להטמיע מיידעים חדשים בדרך אחרת, ביני לבין עצמי, ונעזר, בפורום הזה בעיקר (ניסיתי בפורומים אחרים גם כן אך לא מצאתי בהם את העומק שיש כאן, למרות הבלגן
