הדדיות חד צדדית
"מכבסת מילים" היא כלי, המשרת אנשים לעוות מושגים ידועים לטובתם הכדאיניקית. דתיים רבים משתמשים במכבסת מילים, למשל, כשהם אומרים "אנחנו בעד דמוקרטיה", שעה שכולנו יודעים, שהבסיס לחייהם הוא ההיפך המדוייק מזה. כך גם לגבי המילה "הדדיות". סיפור נפלא מן החיים על "הדדיות" הוא של שניאור עינם מקיבוץ שפיים, גבר יפה-תואר ורב-חוכמה וידע, שנולד למשפחה חרדית, ובפקחון-עיניים ומוח הפך להיות יהודי חופשי. יום אחד, בערב סוכות, בא "טנק" (עוד מילה מכובסת) של חב"ד להקים סוכה על המידשאה של קיבוץ שפיים, למען "יראו החילוניים, ילמדו ויחכימו", יאני. אצו רצו אנשי שפיים לשניאור, שיחווה דעתו האם להסכים להקמת הסוכה הדתית בשפיים, אם לסרב. אמר שניאור לחב"דניקים: אהלאן וסאהאלאן, תפדללו, הקימו סוכה כאוות נפשכם, בתנאי אחד: שמחר אני אבוא אליכם, ליישוב שלכם, ואקים אצלכם את הסוכה שלי, הסוכה היהודית החילונית, על הקישוטים של תרבותי ועל הפרשנות והסיפורים שאני אספר לילדיכם. החב"דניקים לא אמרו מילה, ארזו ארזו במהירות את מיטלטליהם והסתלקו מהמקום. למי שלא יודע - שניאור עינם הוא מרצה ומורה למורשת ישראל בסמינר אפעל וסמינר הקיבוצים, ומי שלא מבין שיש יהודי חילוני או יהודי אתאיסט - שיפנה לשניאור ויקבל שיעור מאלף.