Run Dudi Run
New member
בחיית ראבאק.. תיזהרו!
אני לא רוצה לבאס, ואני יודע שזה קלישאה והכל.. שכבר שמעתם על זה אלף פעם ואתם יודעים שאתם צריכים להיות זהירים, אבל בחיית... באמת תהיו זהירים. גם אני חשבתי שאני בסדר.. שאני יודע לנהוג..שהגה זה הגה.. ימינה זה ימינה ושמאלה זה שמאלה.. אנשים. אוטו זה מפלצת מתכת ופלסטיק שאין לכם אפילו לא רבע שליטה עליה. לפני כמה ימים קיבלתי סוף סוף את הרישיון בלי המלווה, ולקחתי אתמול את החברים שלי לסיבוב. רציתי ככה לעשות רושם, להצחיק כזה.. ועשיתי מה שכבר עשיתי הרבה פעמים, סובבתי את ההגה ימינה שמאלה ימינה ועשיתי רעידות כאלה.. משהו חמוד.. אבל לא חמוד בכלל כשאתה על 50 קמ"ש ומעלה.. תוך רגע איבדתי את השליטה על האוטו, עליתי על מדרכה, ירדתי ממנה במהירות והתקדמתי ב40 קמ"ש (טוב, זה כבר הספיק להאט..) לעבר המדרכה ממול (שהייתה בחולות של ראשון) ושמה נעצרתי.. אם היה שם עמוד, כבר לא הייתי חי, ואם כן, אז בטח הייתי הופך לנכה. אבל לא זה מה שמפריע לי.. מה שכן מייסר אותי, זה שאם היה קורה משהו לחברים שלי. אני הכי אוהב אותם בעולם. לא הייתי מסוגל לחיות עם עצמי אם היה קורה להם משהו.. ההורים שלי סמכו עליי.. אכזבתי אותם רק בשביל איזה קטע. ה1500 שקל על התיקונים של הג'נטים והפרונט בכלל לא היו שווים את זה... גם שנאלצתי לשקר להם, וסיפרתי שהיה איזה בור.. אין לכם מושג מה עבר עליי באותו הרגע.. 10 שניות של אימה. 10 שניות שיכלו לגמור את החיים שלי. או חס וחלילה של החברים שלי. זה היה רציני. כל מי שראה את זה אמר שבנס לא התהפכנו. עזבו אתכם משטויות... תסעו בזהירות.. תעשו קיקים, תעשו פניות חדות, אבל רק בזהירות, בניסיון ולא בשביל סתם.
אני לא רוצה לבאס, ואני יודע שזה קלישאה והכל.. שכבר שמעתם על זה אלף פעם ואתם יודעים שאתם צריכים להיות זהירים, אבל בחיית... באמת תהיו זהירים. גם אני חשבתי שאני בסדר.. שאני יודע לנהוג..שהגה זה הגה.. ימינה זה ימינה ושמאלה זה שמאלה.. אנשים. אוטו זה מפלצת מתכת ופלסטיק שאין לכם אפילו לא רבע שליטה עליה. לפני כמה ימים קיבלתי סוף סוף את הרישיון בלי המלווה, ולקחתי אתמול את החברים שלי לסיבוב. רציתי ככה לעשות רושם, להצחיק כזה.. ועשיתי מה שכבר עשיתי הרבה פעמים, סובבתי את ההגה ימינה שמאלה ימינה ועשיתי רעידות כאלה.. משהו חמוד.. אבל לא חמוד בכלל כשאתה על 50 קמ"ש ומעלה.. תוך רגע איבדתי את השליטה על האוטו, עליתי על מדרכה, ירדתי ממנה במהירות והתקדמתי ב40 קמ"ש (טוב, זה כבר הספיק להאט..) לעבר המדרכה ממול (שהייתה בחולות של ראשון) ושמה נעצרתי.. אם היה שם עמוד, כבר לא הייתי חי, ואם כן, אז בטח הייתי הופך לנכה. אבל לא זה מה שמפריע לי.. מה שכן מייסר אותי, זה שאם היה קורה משהו לחברים שלי. אני הכי אוהב אותם בעולם. לא הייתי מסוגל לחיות עם עצמי אם היה קורה להם משהו.. ההורים שלי סמכו עליי.. אכזבתי אותם רק בשביל איזה קטע. ה1500 שקל על התיקונים של הג'נטים והפרונט בכלל לא היו שווים את זה... גם שנאלצתי לשקר להם, וסיפרתי שהיה איזה בור.. אין לכם מושג מה עבר עליי באותו הרגע.. 10 שניות של אימה. 10 שניות שיכלו לגמור את החיים שלי. או חס וחלילה של החברים שלי. זה היה רציני. כל מי שראה את זה אמר שבנס לא התהפכנו. עזבו אתכם משטויות... תסעו בזהירות.. תעשו קיקים, תעשו פניות חדות, אבל רק בזהירות, בניסיון ולא בשביל סתם.