בחרתי להעלות את הכתבה הזו לאחר לא מעט

[poseidon111]

חיכיתי למילת הקסם "מקובע". הבעיה איתה שהיא

כמו חרב פיפיות לצד הטוען.

 

[יחפהבפארק]

מסכימה

 

[Doctor Goblin]

לא כאשר הצד הטוען דינמי

 

[יחפהבפארק]

תשמע

לפעמים מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננים...
דבריך אולי מתאימים לימין הקיצוני שלא מוכן לשמוע אפילו לא לימין המתון. העם שלנו כל כך מורכב וכל כך מסובך שזה קצת לא פייר לעשות השלכה מקבוצה אחת לכלל האוכלוסיה. יש בתוכנו כאלה וכאלה וכאלה. אנחנו לא הומוגנים בדיוק כמו בשאר מדינות העולם. הבעיה שלנו היא שאנחנו חיים כבר מעל לשישים שנה עם אוייבים מבחוץ, בעוד שמדינות אחרות יושבות בביטחון כבר מעל לשישים שנה. דמיין לעצמך את הצרפתים חיים מעל לשישים שנה עם כל המדינות שמסביבן כשאחת לכמה שנים הם נאלצים לצאת למלחמה. תאמין לי, הצרפתים היו מפסיקים לאכול צפרדעים.

 

[Doctor Goblin]

הצרפתים היו נכנעים

כמאמרו של קפטן אמריקה כאשר הציעו לו להיכנע:
http://www.superherostuff.com/blog/wp-content/uploads/2011/03/ultimatecaptainamerica.jpg

אבל לא. "אין פרטנר" היא לא התשובה של הימין הקיצוני בלבד. היא תשובה שאני שמעתי מכל אגפי הימין והמרכז. היא גם לא תשובה לא מבוססת. כרגע באמת אני לא רואה פרטנר. אהוד ברק (שימו לב - לא יגאל עמיר, לא ביבי, אהוד ברק) הצליח להרוס את הפרטנר שהיה לנו.

זו לא תשובה שגויה ובמצב הנוכחי גם לא קיצונית. כן שגוי בעיני, לראות בה "סוף פסוק".

 

[דאגרוטיפ]

אני מבינה את זה, מאמי שלי.

וגרוע מכך, עמוק בתוכי אני לא בטוחה שאת לגמרי לא צודקת.

 

[poseidon111]

ראי, לכל דבר יש עת ומקום. בדיוק כפי שלא היה

זה ראוי להפיל את כל העוולות על השמאל, מיד כשגרינצוויג נרצח, אין זה ראוי להפיל את העול של המלחמה, בזמן התרחשותה על הימין או על
מי שסובל ממנה, וגם בזה נתקלתי.
איני חושב שמי שהיה נגד המבצע לוקה בחוסר נאמנות, כלשכן בבגידה במדינה.
אני כן חושב שבעת המבצע עליו לסתום את הפה, ולומר את דבריו, בשוך הקרבות.
הסיבה היא פרוזאית-דמורליזציה. לא של מקבלי ההחלטות ואפילו לא של החיילים.
אני מדבר על האוכלוסיה האזרחית, זו שנמצאת תחת מתקפת טילים, זו שנמצאת בסכנת חיים, והביקורת הזו רק עלולה לרופף את רוחם השפופה מהמאורעות.

דרך אגב. איני מתרשם כל כך מ"תחושת המוקצות". היא לא חלקת אלוהים הקטנה של השמאל. היא חלקת כל מיעוט באשר הוא. לא ראיתי את
הפלורליזם של השמאל כשמדובר היה במתן פתחון פה למיעוט אחר, למשל, החרדים. למשל הימין הקיצוני. השמאל אוהב לנכס את המסכנות
הזו לעצמו משיקולים של "נשגבות" על פני האחרים, אך נוהג כך בעצמו.

 

[דאגרוטיפ]

אני אתייחס רגע לסיפא שלך, חברי הטוב

אין בתחושותי בשבוע הזה תחושת נשגבות, על אף ההתרוממות הרוח
שבמיעוט, בשוליים. אם להיות לרגע סרקסטית.
תארתי תחושות כנות, שאינן מתאימות ליהירה של נשגבות.
ופוס, אם תזכר רגע בעבר, עת "הכרנו" לראשונה בפורום אחר,
כך בדיוק חשתי כשסביבי הכותבים היו רוב מתלהם ימני.
וכן, אני מסכימה שאין זו נחלתם הבלעדית של השמאל, אלא של כל מיעוט.

 

[poseidon111]

אל תרגיזי אותי ואל תחשבי לרגע אחד

שהביקורת שלי מופנית כלפייך רק כי את שמאלנית (לעזזאל איתך).
אני מכיר אותך יותר טוב מזה, ולו כל השמאלנים היו כמוך, ולמעשה כל מי שמחזיק בדיעות שאינן בקונצנזוס, ארצנו היתה נראית טוב יותר.
(אל תתנפחי, אני מתרה בך...).
אני מדבר על על השאר.

 

[דאגרוטיפ]

אבל פוס, בוא נהיה כנים רגע

האם לא קיימים עוד אנשים כמוני?
האם אני יכולה באמת לתבנת את כל הימנים כמתלהמים, הששים אלי קרב?
וודאי שלא. וודאי שקיימים עוד כמוני. ואגב, זה אך ורק תוצר של הכרות והדברות
עם אלו שדיעותהם שונות מאלו שלי. כמוך וכמו רינתי למשל, שלמדו אותי דבר
או שניים, שהפכו אותי לאדם טוב יותר.
כי אם נזכר לרגע, לא הייתי שונה כהוא זה מאותם שמאלנים פאנטים לא פחות
מהימנים הבטוחים בצדקת דרכם.

 

[poseidon111]

הבעיה היא שאותם אנשים עלולים להיות מוקצים

אפילו ממחנם, כפי שאת זוכרת היטיב, רק מפני שאינם מיישרים קו אוטומטית או לא נגררים אחרי הקיצונים.
למדת זאת על בשרך.

 

[דאגרוטיפ]

אתה צודק כל כך, לצערי. ועדיין יהיו אלו

ואני מכירה לפחות אחד נוסף כזה שעל אף המחיר להחשב כבוגד מבית
יהיו נאמנים לעצמם, ולא לרוח המפלגה.

 

[lefler11]

יפה לך

עכשיו את מכירה עוד אחד כזה

תגידי דאג, אני חייב להבין, מי החליט שלהיות שמאלני זה להיות שוחר שלום ולהיות ימני זה לחרחר מלחמה והרג

תביאי לי אותו פה לדיון - יש מצב טוב שאני אפיל לו את התיאוריה...

אני חושב שאלימות וכוח ומן הצד השני רחמים וכבוד לזולת הן נחלת כל בני האדם ללא אבחנה פוליטית.
אז נכון שרוב הציבור דיי נגרר (פוליטיקה, כמו הדת הנה "אופיום להמונים") - אבל לדעתי בכל אדם יש את כל המאפיינים הללו - ללא קשר הכרחי לשיוך הפוליטי.




אני רוצה להבין עוד משהו - איך יכול להיות שיש "קרבות" בפורום ואני לא מעורב

אני שוקל לפתוח במחאה מול הבית של רינתי (אבל רק אחרי שתהיה הפסקת אש...

).



http://www.youtube.com/watch?v=lAa0e7apG20

 

[יחפהבפארק]

כמה חבל שזאת התחושה

אני לא מאשימה אותך או את חברייך, כי אני מבינה את התחושה של להיות מיעוט, ואפילו נרדף לפעמים. פשוט חבל לי שהגענו למצב הזה.
יש לי תחושה שהשמאלנים קצת ירדו למחתרת. הן בפייסבוק והן בפורומים. מפחדים להשמיע את דעותיהם שמא יקבלו מבול של קללות והשמצות. נכון, יש את הפאנטים והפרימיטיביים אשר שולחים את כל מי שלא חושב כמותם, היישר לעזה או מאחלים לו מוות בייסורים. אני חושבת שאנחנו כבר מספיק מבוגרים כדי להתעלם מכל הארחי פרחי והאספסוף המציף את הרשתות השונות.
סמרטפונים ואינטרנט חופשי יש כבר לכולם. כן, גם לאספסוף. מה לעשות, זאת דמוקרטיה. לא ייתכן שיהיו סמרטפונים ואינטרנט רק לאינטליגנציה. מקלדת יש לכולם.
דווקא מהשמאל הנאור והליברל הייתי מצפה לא לפחד כל כך. להגיד מה שאתה חושב מבלי להתבלבל או לגמגם או גרוע מזה, להגיד עד כמה אתה מפחד להגיד את מה שאתה חושב. אותי אישית זה אפילו מעליב. כאילו אנשי הימין או אנשי המרכז לא מסוגלים לעכל דעות אחרות מבלי להתלהם. אדרבא, יבואו אנשי השמאל בעלי התבונה ויסבירו לנו, לפחות לנו אנשי המרכז, מה הם יודעים שאנחנו לא יודעים. שיבואו ויאירו את יומינו וירחיבו את דעתנו. ולא, אני לא צינית. אני רוצה לשמוע עוד פתרונות יצירתיים למצב שבו אנחנו נמצאים.
לפעמים יש לי תחושה שמאוד נוח לאנשי השמאל להיות בבועה הזאת שבה הם מרגישים בנוח. מורמים מעם. פוחדים מהאספסוף ומהעמך. לא מבינים אותם. מקללים אותם ומאחלים להם מוות. מן תחושת נרדפות. במקום לצאת בראש מורם ולהגיד - אני שמאלן ואני חושב אחרת ממך, הם מעדיפים להתחפר בעמדותיהם ולחפש את בני מינם. מהפכנים אמיתיים עולים על בריקדות ולא מתחפרים עד יעבור זעם ואז יוכלו לחזור לבתי הקפה ולכתבות במקומונים ובעיתונים. מצד אחד הם גאים להיות שמאלנים, ומצד שני הם פוחדים להביע את דעתם בימים שכל הארץ שטופה פטריוטיזם. להיות שמאלן זה גם להיות פטריוט. פטריוט מסוג אחר. לא פחות טוב מפטריוט ימני או מרכזי.
הבן שלי חי בברלין. מצלצל כמעט כל יום לשאול מה קורה בארץ. שמאלני קיצוני. הוא מפתיע אותי בהבנתו את מטרות המבצע. הפתיע אותי בתמיכתו אפילו על ההפצצות את עזה. לפעמים, ההיגיון הבריא משתלט על דעות פוליטיות. ההבנה שאין לך פתרון בר ביצוע מלבד שאיפה ותקווה שדברים ישתנו. כנראה ששמאלנים משם רואים דברים ששמאלנים מכאן לא רואים.

 

[דאגרוטיפ]

מאוד אהבתי לקרוא אותך. גם את הביקורת

הלגיטימית על מהותו של שמאלני.
נדמה לי שבפוסט שלך ביטאת את מורכבותו על כל המשתמע.
אם אומר לך שאני לא מזדהה עם המהלך הצבאי, מה זה מעיד עלי?
אני "מפיקה" הנאה רק מהפגיעות בסמלי השלטון של החמ"ס.

 

[poseidon111]

זו ההזדמנות לשמוע מה האלטרנטיבה שאת מציעה.

 

[דאגרוטיפ]

הדברות עם האוייב, כפשוטו. להדבר עם ראשי ארגון

הטרור. אגב, זכורים לך הימים בהם אש"ף היה ארגון טרור לכל דבר?
אייבי נתן היה אחד מאלו שהעזו להדבר איתם, ונכלא.

 

[יחפהבפארק]

ולמה את חושבת שלא מדברים איתם?

תראי, כבר מזמן אין את הקטע הזה שלא מדברים עם חמאס או לא מדברים עם הג'יאהד וכל השאר. תכלס, מדברים עם כולם.
אבל, מסתבר שמהדיבורים לא יוצא כלום. אין תוצאות. לפחות לא תוצאות שמספקות אותנו. את בטח לא מצפה שחאלד משעל יבוא לירושלים לפגישת עבודה עם ביבי נתניהו, או איסמעיל הנייה יישב עם שמעון פרס על כוס קפה. אבל דיבורים יש כל הזמן מאחורי הקלעים בלי שאף אחד ישמע. חוץ מזה, קצת קשה לדבר על שלום עם אירגונים שלא מוכנים לשמוע על שלום. יש להם מטרה מוגדרת וברורה והיא להתיש אותנו מבפנים. הם מספיק חכמים כדי לדעת שאינם יכולים להביס אותנו צבאית. לכן, הם עושים הכל כדי להתיש אותנו וכך מדי פעם בפעם להשיג הישגים שישפרו את מצבם הצבאי והכלכלי.

 

[poseidon111]

כתבת שני דברים בלי משים. יש הבדל עצום בין

לדבר עם האוייב, לבין לדבר עם ארגון טרור.
אש'פ לא נהייה ארגון טוב יותר. פשוט על רקע חמס הוא נראה מתון יותר.

ארגון טרור, כהגדרתו, הוא ארגון שלא חס על חפים מפשע. הוא לא מאמין בשיחות, שהרי אם כן, לא היה ארגון טרור.

 

[דאגרוטיפ]

אש"ף היה ארגון טרור לכל דבר

אגב, גם בעתות של כמעט שלום הזרוע הצבאית שלו
התנזים המשיכו ולקחו חלק פעיל בפעולות איבה ובתכנון ויישום פיגועי טרור
מכל הסוגים.
ואפרופו, אנחנו בשנות השמונים העלנו את החמ"ס על ראש שמחתנו.
בתקווה ובציפיה שדבר כריתת הברית הזו תוביל לדחיקתו והקטנת העצמתו
של אש"ף. איש לא שיער אז שלמעשה בבחירה הזו בססנו את מה שלימים
יא ארגון טרור אכזרי יותר, ופנדמנטליסטי פי כמה.