בטורונטו, עם שני ילדים בבית.

[טובי גרובר]

בטורונטו, עם שני ילדים בבית.

שלום. חלק מכם אולי קראו הודעה דומה שפירסמתי בפורום ישראלים בקנדה , יש לי איזו תקווה שאולי הפורום הנוכחי ייתן לי מענה יותר מוצלח, איכשהו ב'ישראלים בקנדה' נתקלתי בתגובות שיפוטיות וביקורתיות שגרמו לי לתהות עד כמה זה היה צעד נכון. לפרסם בפורום. קיצר - אנו מתעתדים להיות תשעה חודשים בטורונטו, ומשיקולים שונים ורבים החלטנו שהקטנה (בת חמש) תלך לגן (ליאו בק) והגדולים ( בן 11 ובת 9 ) יהיו איתי בבית, סוג של 'הום-סקולינג' / גיבוש משפחתי / חווית חו"ל קצת אחרת וכו'. אני מתכננת לבנות סוג של שגרה גמישה, שתכלול לימודים בבית (איתי, עם מורה פרטי, עם המחשב, עם ספרי לימוד מהארץ וכו' ) חוויית תיירות יותר מעמיקה - מוזאונים, היכרות / שיטוט בטורנטו (כן קררר אני יודעת, ובכל זאת, טעימה...) חוגים? חדר כושר? חברים ישראלים או שלא, בישול משותף ועוד כיד הדמיון והיצירתיות שלי ושלהם. אם יש לכם רעיונות, טיפים, מניסיונכם האישי או פרי הדמיון הקודח - אשמח לשמוע. תודה. טובי

 

[alphadelta]

לא הבנתי את השאלה

האם את שואלת אם חינוך ביתי נכון לכם? אני חושבת שאת פשוט צריכה לשאול את עצמך למה את חושבת שחינוך ביתי נכון לך ולילדיך. מה הם יפסידו ומה הם ירוויחו. האם אתם בחינוך ביתי בארץ? האם הם דוברי אנגלית? איך הקטנה תגיב שאותה ״ שולחים״ מחוץ לבית ואת הגדולים לא? איך הגדולים יגיבו כשהאנגלית של הקטנה תהיה יותר טובה משלהם? מה החששות שלך? שלהם? אולי אם תפרטי מה הביא אותך למחשבה הזו נוכל לעזור לך בהתלבטויות. אני אישית נמצאת בארצות הברית ואין לי הכרות עם מערכת החינוך הקנדית. למרות שבטח כמו בארצות הברית, משנה איפה נמצאים.
אם השאלה היא איך לעשות חינוך ביתי, אני מייעצת לך למצוא אתרים של קבוצות חינוך ביתי בטורונטו ולשאול אותם. שם יתנו לך רעיונות ותביני גם על איך לעשות זאת בדרך חוקית וכולי. יש סיבות שונות לחינוך ביתי. הרבה עושים זאת מבחינה דתית ופשוט תצטרכי להכנס ולראות אם זאת קבוצה למשל - קתולית ואז הפגישות קשורות לכנסיה או קבוצה לא דתית.
בכל מקרה, בהצלחה.

 

[טובי גרובר]

מיקוד

האי , השאלה שלי לא האם זה נכון עבורינו, זה כבר מאחורי... אלא האם יש למי מהשותפים כאן רעיונות להעשרה, גיוון, חיבור למשאבים מקומיים מוצלחים, הדגש שלי לא על למידה (לא אכפת לי שיפספסו בי"ס, יסתדרו עם זה ... ) אלא על מוקדי עניין ופעילויות מהנות וגם מעשירות שאפשר לעשות איתם, בבית, בעיר , בכלל... זו בערך הייתה מטרת הפניה שלי לפורום...
תודה

 

[alphadelta]

קבוצות

יש באינטרנט המון קבוצות לחינוך ביתי. חקרתי את זה כשחשבנו פעם על הכיוון. אם תפני לאלה שמתאימות לך תהינה להם המון תשובות אני משערת. יש פה במרכזים הקהילתיים המון פעילויות שמיועדות לילדים שלומדים בחינוך ביתי. וכך גם בספריה. למוזיאונים יש בוקר בחודש שהם פתוחים בחינם וכולי. אז משערת שגם בטורונטו זה כך. כשאנחנו יחד בשלושת חודשי הקיץ אני פשוט מוצאת פעילויות כאלה כשאנחנו לא מטיילים. ובהמון אתרי חינוך ביתי מכל העולם יש המון רעיונות מופלאים לפעילויות בבית ובחוץ. תהנו לכם מה יחד ובהצלחה במעבר ובכל

 

[ניריתסקוטלנד1]

ברוכה הבאה לפורום שלנו

אני מקוה שכאן תמצאי את המקום הנכון לך.

האם את צריכה רעיונות לאיך לעשות את ההום סקולינג? האם את מחפשת אנשים שעושים את זה או עשו זאת בעבר? קבוצות הורים בטורנטו שעושים הום סקולינג?

ועוד שאלה, מה הרקע שלך, יש לך ידע בהוראה?

המון בהצלחה לכם, מעבר לתקופה של 9 חודשים מאוד שונה מרילוקיישין שרובנו עושים פה, אבל זה מענין, מאוד

 

[טובי גרובר]

כבר מרגיש יותר נכון

אכן פורום ידידותי ונעים תודה לך על ההצעה, ולשאלותייך..
החלק של ה'סקולינג' הוא רק חלק ממה שאני חולמת ומתכננת, מקווה שהלמידה תתרחש אבל בעיקר כמוקדי עניין ושמירה על שגרה כלשהי, לא כל כך חשובה לי בפני עצמה (יאיר מחונן, יסתדר היטב בכיתה ז', אלה מפסידה כיתה ד' מניסיון לא חושבת שיש חומר נורא קריטי חוץ מחשבון והעשרת הבנה ושפה שאת זה אפשר לעשות על ידי קריאה. לגבי החלק הלימודי כבר פניתי למורות שלהן לבדוק איזה סיפרי לימוד, חוברות עבודה, אתרי לומדות וכו אפשר לקבל ולהתקדם. השאלה שלי נגעה יותר לרעיונות של פעילות, אם מישהו מכיר 'סוג של ' מתנ"ס ידידותי, J.C.C , חוגים או ספריה מומלצת, חברת ילדים אחרים , בי"ס יום א', מורה פרטי לכמה שעות בשבוע וכד' , אני לא מורה במקצועי אבל לימדתי בעבר (ברוסיה, כשליחה , למשל) ואני אוהבת את התחום ומוכנה לאתגר את עצמי. חושבת אולי על סדנת בישול, פרוייקט צילום שאעשה יחד איתם, נכון - הכל גם תלוי תקציב, ואצטרך לראות איך אני מתארגנת עם זה ... יש עוד הרבה דברים פתוחים. נגיע לטורונטו באוקטובר ואני מאמינה שרוב הדברים ייסגרו רק בשטח, אבל יש לי פנאי להתארגנות כזו ואני מכינה את עצמי שהחודש הראשון הולך להיות קשה עד שנמצא פורמט מתאים...

 

[ניריתסקוטלנד1]

וואו, את מאתגרת אותי

אני שכל כך נוח לי במסגרת מוגדרת, וכך גם הבת שלי. אני מניחה שגם הילדים שלך זורמים בכייף מחוץ למסגרות ולכן את יוצאת להרפתקה נפלאה שכזאת בכייף.

אהבתי מאוד את הפרוייקט הצילום. אפשר לעשות זאת על המחשב ואין פה עלויות בכלל. אפשר לעשות זאת כיומן, ואז יש לך פה גם לימוד שימוש בתוכנות שונות במחשב, עיצוב והבעה בכתב. אפשר לפתוח את זה לחברים ומשפחה ולשמור ככה על קשר איתם וזה מסמך שישאר לכם לתמיד.

תקחו איתכם ספרי קריאה מתאימים בשבילם מישראל, והם יכולים לעשות דו"ח קריאה על כל ספר שהם קוראים. אולי לקחת ספרים שמדברים על תקופות שהם אמורים ללמוד אליהם בבית הספר באותה שנה ולעשות נושא כזה, כולל היתחסות לזה במוזיאונים ומציאת חומר באינטרנט, בטיולים וכד'.

חגי ישראל - אתם נוסעים בדיוק בתקופת החגים. שווה להצטייד בכל האביזרים שצריך לחגים (אני לא יודעת אם אפשר לקנות בטורונטו או לא). זאת הזדמנות נפלאה כשאתם לא בישראל, ואין את אווירת החג באויר ולא לומדים על זה בגנים ובתי הספר. אתם בעצם מחליטים לעצמכם מה אתם לוקחים מהחג ואיך אתם חוגגים. אתם יכולים לחשוב יחד איך לערוך את החג תוך כדי לימוד שלו לעומקים שמתאימים לכם. הזדמנות פז.

זהו כרגע, מענין אותי לשמוע מה דעתך, אם זה כיוונים שמענינים אותך, כי כמו שאמרתי, אני אשת מסגרות ואת כל כך שונה ממני

האם זה מה שרצית מאיתנו ברעיונות?

 

[placid1]

אני מטורונטו. ההמלצה העיקרית שלי, אם אתם

באמת רוצים לחוות קצת קנדה ולנצל כמה שיותר את התקופה הלא מאד ארוכה שיש לכם, היא לגור בעיר ולא בפרברים הצפוניים שם מרוכזים רוב הישראלים. כך יהיה הרבה יותר קל להתנייד, תהיו קרובים לדברים המעניינים שיש לעיר להציע ויעלה הסיכוי שהם ישפרו את האנגלית שלהם.
אם את מעוניינת בהמלצות על שכונות נחמדות בעיר וכל עזרה אחרת, תרגישי חופשי לשלוח הודעה בפרטי.

בהצלחה!

 

[טובי גרובר]

איפה לגור

תודה על הכיוון, אנחנו תלויים בעניין המגורים ב'פטרון הקנדי שלנו' שהוא האדם שמארגן לנו את החיים (חלקית) במהלך התקופה, אנחנו סומכים עליו שיעשה הרבה כדי להיטטיב עימנו, אבל יש לו מגבלות.. אני מניחה שמגורים באיזור העיר יקרים יותר? אם מדובר בחמש נפשות??

 

[placid1]

לא בהכרח יקר יותר, אבל אם אין לכם

בחירה בעניין מקום המגורים זה אולי לא רלבנטי.

 

[טובי גרובר]

איפה לגור

זה לא בדיוק שאין לנו בחירה, אבל הבחירה מוגבלת, מושפעת מתקציב וממרחק מקהילת הר ציון שם יעבוד בעלי ומליאו בק הגן של הקטנה. בשבוע הבא תגיעה אלי ישירות מטורונטו מפה מפורטת ואוכל להבין קצת יותר מה הולך, ואז - שלב ב' , לבדוק גם את ענייני התקציב. בכולופן תודה לך על הפירגון, בחיינו הרגילים אנחנו משפחה די רגילה, יו נואו ... קמים בבוקר, שולחים ת'ילדים למסגרות, נוסעים לעבודה חוזרים, עושים כלים כביסה ארוחת ערב מקלחות רואים קצת גריי וכל הסיזיפיות המוכרת לכולנו, פשוט אנחנו מסתכלים על השנה הקרובה כמין הרפתקאה אז יש לי אנרגיה אחרת מהיומיום לעשות מזה את המיטב. מקווה שאכן נצליח...

 

[נחמנית]

אם המיקום עדיין פתוח לדיון

הייתי גם מנסה ללכת קצת דרומה יותר. פורסט היל זו שכונה בורגנית שלא תמצאי בה לדעתי נפש שקרובה לנושאי הום סקולינג. הם שם בשביל הקהילה הישראלית, ללכת לליאו בק וזה הכל. להגיע משם למוזיאונים ולכל החוויות שאת מקווה שיזדמנו לכם יהיה יותר מורכב. הקיבוץ קטן הישראלי נמצא רק כמה דקות דרומה מסטילס. באיזורים שאת מדברת עליהם סטילס הוא כמו הקו רוחב שמחלק. אם את נוסעת בתחבורה ציבורית, למשל, מעבר לסטילס יש תוספת מחיר, החצייה של סטילס עולה כסף נוסף. זה לא הכסף שחשוב בו, התחבורה הציבורית של טורונטו יחסית זולה, זה התפיסה הזו שמעבר לסטילס זה כבר הרי החושך. הסאבווי לא מגיעה צפונה מסטילס וגם לזה יש נגזרות של קרבה להכל.

מנוי משפחתי לכל אטרקציה בטורונטו זולה יותר מכל אופציה אחרת. מנוי לROM או למוזיאון אומנות AGO יכולים להיות מאוד משתלמים. אני לא נפלתי מהמוזיאון מדע של טורונטו (בלשון המעטה) אבל לסיטואציה של חינוך ביתי אולי יהיה לזה ערך מוסף. יש תוכנית חוגים של העירייה שפועלת במחירים מאוד אטרקטיביים. בעיני מקבלים שם מה שמשלמים - כלומר כלום וחצי.

אומנם הפסד של שנת לימודים הוא לא קריטי, אבל את מדברת על גילאים שכן כדאי לייצר מסגרת חברתית כלשהי. זה כבר גיל שמחפשים חברה ולא רוצים רק להיות עם אמא כל הזמן. את צריכה ללמוד את נושא החוגים והמקומות מפגש לטווח גילאים הרלוונטי בשבילך. חינוך ביתי הוא לא מילה גסה בטורונטו (אולי כן מילה גסה בפורסטהיל, בזה אני לא בטוחה, לא גרתי שם מעולם, רק בדאון טאון). יש הרבה מסגרות של "גן עם אמא" לקטנים. אני לא מתמצאת בגילאים שאת מדברת עליהם כי לא גידלתי ילדים בכאלה גילאים בטורונטו.

יש בטורונטו מרכז עזרה למהגרים יהודים. גם אם אתם לא מהגרים, הם מרכזים המון מידע ויכולים לעזור בנושא. הם עוזרים בחיפושי עבודה, תרגומי מסמכים וקשר לקהילה. נדמה לי שזה הקישור שלהם:www.jiastoronto.org

אם אתם מחליטים לגור דרומה מסטילס - עדיפות על הקיבוץ, תחקרו את האזור. יש בניינים ספציפיים שבהם גרים רוב הישראלים (רובם מתמחים בבתי חולים ונוסעים לשם על בסיס יומי). אפשרי למצוא גם בית, בשכונות היהודיות של אזור באטרסט וווילסון עד סטילס (באטרסט הוא קו אורך שהולך מצפון לדרום, וווילסון וסטילס קווי רוחב שתוחמים את האיזור היהודי). אומנם הילדים שלכם לא קטנים, אבל עדיף בניין שלא עויין למשפחות (כן, זה קיים). יש דירות 3/4 חדרים שיכולות להספיק לכם - למרות שזו לחלוטין החלטה סובייקטיבית (שימו לב שמספר החדרים זה מספר חדרי השינה - הסלון לא נספר כחדר כמו בישראל). אם אתם בוחרים לגור בקיבוץ, הגן של הJCC מרכז הרבה ישראלים ונחשב טוב. ל- JCC גם בטח יהיו חוגים שיתאימו לגדולים יותר - אפילו חוגי ספורט או משהו שיאפשר להם להכיר ילדים בגילם.

הערה - הגדול גדול, וזה גיל מורכב. אבל הילדה בכיתה ד עדיין בגיל של קליטת שפה גמישה באופן יחסי לאדם מבוגר והייתי מנסה לחשוף אותה לאנגלית כמה שאפשר כשהיא במצב עצמאי שמחייב אותה לתקשר לסביבה ולא שאת מטווחת בשבילה. אני לא מתערבת בהחלטת החינוך בייתי, אבל כן הייתי מנסה לחשוב על חוגים או דברים מתאימים בשבילה.

בהצלחה.

 

[ניריתסקוטלנד1]

מעולה. אין כמוך

 

[טובי גרובר]

בין ווילסון לסטילס

יכולה להגיד לי בערך סדר גודל של תקציב לשכר דירה באיזור הזה. לדירת 4 חדרים? יש לך מושג?...
טובי

 

[een ogenblik]

לא בדיוק מענה

הלכתי לבדוק בפורום ישראלים בקנדה, כדי להבין את הסיטואציה טוב יותר. אני מניחה שאת מודעת לכל ההבטים החוקיים של ביצוע הום סכולינג בקנדה, וגם שזו אפשרות ראלית עבורכם כמשפחה. אני יודעת שעבורנו זה לא היה עובד, כי בתי (כמעט 10, באמצע בין ילדיך) לא מסוגלת ללמוד ממני וכל נסיון שלי לתקן טעות שלה גורם מייד לרגרסיה והאטמות.
מעבר לצבירת חוויות בקנדה (לא יכולה לעזור, איני חיה בקנדה), מעבר לצבירת חוויות כמשפחה (דבר חשוב מאוד), עולות אצלי שתי תהיות (אני מניחה שכבר חשבת עליהן, אך לא ראיתי התייחסות, אז מעלה אותן ליתר בטחון).

* חיי חברה של הילדים. בת החמש תרכוש לעצמה חברים בני גילה בגן, אך מה על הגדולים? ילדים בגילאים האלו זקוקים לחברים בני גילם. הם אמנם קרובים בגיל, והשהות המשותפת איתך בבית אמורה לקרב ביניהם, אך רק אתם יכולים לדעת אם זה מספיק. יכול להיות שהקהילה הרפורמית תספק לכם גם חיי חברה, אך אם לא - כדאי לברר מול קבוצות מקומיות האם אפשר להפגש עם הילדים. נכון, אם אלו לא ילדים ישראליים, תהיה בעיית שפה, אך זה יעזור גם ללמד אותם שפה, וזה יתרון. לא בטוחה כמה כדאי להתרכז בילדים ישראליים, דרך אגב. אמנם השפה תקל על התקשורת, אך כפי שכבר נתקלת בפורום ישראליים בקנדה, יכול להיות שדווקא הם יהיו מקור לביקורת מתמדת. או של ההורים עליך, או של הילדים שצריכים ללכת לביה"ס כלפי ילדייך. דווקא ילדים לא-ישראליים, שאולי גם הם לומדים בבית, יהיו יחסים נטולי ביקורת. אם באמת יש קבוצות ברשת של תמיכה בלימודי בית, אולי תוכלי למצוא שם מישהו שירצה שילדיו ילמדו עברית מעט, לעומת תרגול אנגלית עם ילדייך, וכך הילדים גם ירגישו מורים בעצמם ויתרמו בצורה נוספת מן התהליך.

* חזרה לישראל. הילדים יעזבו במהלך שנת לימודים ויחזרו למהלך שנת לימודים אחרת (לא ראיתי תאריכים, אך שנת לימודים היא עשרה חודשים, אז או שהם ידלגו על שנה שלמה בישראל, או שהם יעזבו באמצע ויחזרו באמצע). בין כל שאר החוויות והעשרה (החשובים מאוד לדעתי) כדאי גם לעקוב אחרי תכניות הלימודים בישראל של הילדים (סביר להניח שכבר חשבת על כך, אך, שוב, לא ראיתי דבר, אז אני מעלה זאת).

שוב, אני מתמלאית חרדה לעצם הרעיון שאצטרך לעשות משהו שכזה באופן אישי, אך אצל מי שזה מתאים לו זו יכולה להיות תקופה נפלאה, שתיצור מאגר חוויות משפחתיות יחודיות.
בהצלחה.

 

[טובי גרובר]

תהיות...

אני מודה לך על השיתוף והתמיכה וההארות שלך, אכן בגדול אני חושבת שיש לי יכולת להיות איתם ללמד אותם לתקן טעויות ולעשות שגיאות וללמוד מהם יחד... מקווה שלא אתבדה. בדיוק בשל האישן החברתי פניתי לפורום כדי לחשוב על נקודות מפגש עם ילדים אחרים. חושבת על חוגים, בהם יש אינטאקציה עם ילדים אבל גם פעילות משותפת כך שלא כל האינטראקציה היא מילולית, לבן ספורט, אוהב קפוארה, כדורגל וכאלה, לבת היצירתית ציור, םיסול, ריקוד... לא יודעת עוד בדיוק. הנקודה שאת מעלה על העדפת חברה מקומית על ישראלית בהחלט פותחת כיווני מחשבה. ולגבי חזרה לארץ, הסיפור המלא הוא שביולי הקרוב ניסע לשלושה חודשי טיול בהודו, נחזור לארץ לקפיצה קטנה של משפחתיות ובאמצע אוקטובר נגיע לטורונטו בה נהייה עד יולי 2017. כשנחזור הגדול יעלה לחטיבה... אם נחזור לגור באיזורינו(ערבה דרומית) ישתלב בחטיבה של ביהס האיזורי, ואם לא (עוד מתלבטים...) יתחיל כיתה ז במקום אחר עם עוד ילדים שזו להם התחלה חדשה... עד כאן בינתיים
תודה
טובי

 

[placid1]

יש פה אינסוף חוגי ספורט, יצירה וריקוד ואם

מה שמתאים לכם זה שהם לא ילכו לבי״ס רגיל, הפן החברתי של השהות יכול להיפתר על ידי חוגים וקבוצות של ילדי הומסקולינג שלא חסר פה.
נשמע שאתם לא משפחה ״רגילה״ וכנראה בגלל זה זכית לביקורת וגערות מצד כאלה שנורא חשוב להם ללכת בתלם וכל חריגה, כמו שלך, מזעזעת את סדרי עולמם.... ילדים לא חייבים להיות בבית ספר ונסיעה לשנה שבה המשפחה בעיקר עם עצמה היא מתנה גדולה מאד שאתם מעניקים לילדיכם. בהצלחה!

 

[een ogenblik]

זה לא שיש לי תובנות חדשות

(בסופו של דבר איני מקנדה, או אפילו מאמריקה, צפונית או לא צפונית), אבל נראה לי שזה הזמן לחרוש את אתרי הלימוד הביתי באזור טורונטו, ואולי גם ליצור קשרים עם הורים כבר עכשיו. על פי מה שאחרים כותבים, נראה שזהו תחום פעיל ושוקק, וכנראה תוכלי לקבל ממקומיים העוסקים בכך בעצמם הרבה יותר תובנות מאשר ממי שרק שמע על כך מיד שלישית ורביעית.
בהצלחה, ובעיקר - שתהנו.

 

[נחמנית]

בנוגע לפורומים

שומר נפשו ירחק מפורום עוברים לקנדה. אני בכלל לא מסתכלת לראות מי ענה לך ומה.
טוב, זה נשמע קצת קיצוני. אבל אני תמיד מקבלת שם הרגשה של "אנחנו יודעים הכי טוב, גם אם אנחנו אפילו לא יודעים על מה את מדברת". יש את הקומונה של ישראלים בקנדה שנפתחה מאחר והפורום היה מקום עויין לאנשים מסויימים (ממש אינטריגות של חבורת בנות משועממות בתיכון). בקומונה המצב קצת יותר טוב אבל די שומם. טוב, אם נודה באמת, כל התפוז הזה בתהליכי גסיסה.
&nbsp
אולי יש בפייסבוק קבוצות רלוונטיות. נגיד זאת:
https://www.facebook.com/groups/jewishtorontomommies/
אבל בתור נטולת פייסבוק אני לא באמת יודעת או מכירה.

 

[carlimi]

לא יודעת אם את מכירה

אבל בפינטרסט יש המון על פעילויות ביתיות לילדים במסגרות של HOME SCHOOLING.
זו יכולה להיות עוד אופציה לא מחייבת קלילה ונחמדה למצוא פעילויות מעשירות ואולי גם להיחשף לבלוגים שעוסקים בנושא.
בהצלחה