ביטויים שנלקחו מהתנך, בהיפוך משמעות

[פלגיה]

ביטויים שנלקחו מהתנך, בהיפוך משמעות

שאלה שעלתה בעקבות דיון בפורום אחר: המושג "מנה אחת אפים" כפי שמופיע בספר שמואל הוא מושג חיובי, בו מראה אלקנה את אהבתו לחנה בכך שנתן לה מנה כפולה. בעברית היום הוא השתרש כביטוי שלילי. למה זה קרה? האם יש עוד ביטויים כאלה שהשתרשו בשפה, אך במשמעות הפוכה מהמשמעות המקורית? (אני יכולה לחשוב על אחד שהוא "מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו". השאלה היא אם יש עוד.

 

[masorti]

עצת אחיתופל

 

[shahril]

הפוך משמעות ל"עצת אחיתפל" ?

גם בתקופת התנ"ך וגם היום המושג משמש סמל לרעיון מכשיל ... דוד אמר "סכל נא ... עצת אחיתפל"...

 

[masorti]

אחיתופל היה היועץ הטוב של דוד.

היום אחיתופל מסמל יועץ רע.

 

[shushu10]

הבטוי עצת אחיתופל מתכוון לעצה רעה

ונפשעת. עצת בוגד ! היום אחיתופל לא קיים אבל הבטוי עדיין בתוקף גם כיום.

 

[אין לי מושג איך]

ממש לא !

פסוק מפורש : "ועצת אחיתופל, אשר יעץ בימים ההם, כאשר ישאל איש בדבר האלקים, כן כל עצת אחיתופל, גם לדוד, גם לאבשלום"

 

[shushu10]

אם אחיתופל היה יועץ "טוב"

אז מה קרה שכיום כל יועץ רע נקרא על שמו?

 

[מאמן קושר]

העיצה כשלעצמה היתה טובה

ואם אבשלום היה מקשיב לעצתו, דוד היה בצרות

מכיוון שעצתו של אחיתופל היתה כנגד "האיש הטוב" בסיפור, לכן הפכו אותו ל"יועץ הרע".

 

[shushu10]

סליחה. על איזו עצה אתה מדבר?

אבשלום לא הקשיב לעצתו? נדמה לי שאנחנו מדברים על עצות שונות.

 

[שוחר1]

נכון, ובגלל זה אבשלום הפסיד. העיצה

כשלעצמה הייתה טובה לאבשלום, מבחינה צבאית.

 

[מאמן קושר]

../images/Emo45.gif

 

[מאמן קושר]

אני מדבר על עצתו השניה

"וַיּאמֶר אֲחִיתפֶל, אֶל-אַבְשָׁלוֹם אֶבְחֲרָה נָּא שְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ וְאָקוּמָה וְאֶרְדְּפָה אַחֲרֵי-דָוִד הַלָּיְלָה: וְאָבוֹא עָלָיו וְהוּא יָגֵעַ וּרְפֵה יָדַיִם וְהַחֲרַדְתִּי אתוֹ וְנָס כָּל-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ וְהִכֵּיתִי אֶת-הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ: וְאָשִׁיבָה כָל-הָעָם אֵלֶיךָ כְּשׁוּב הַכּל הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ כָּל-הָעָם יִהְיֶה שָׁלוֹם" (שמואל ב', י"ז, א'-ג') העיצה הזאת היתה עיצה מעולה מבחינה צבאית וחושי הארכי היה האדם שהציל את דוד בסיפור הזה.

 

[shushu10]

ואני מדברת על עצת אחיתפל הראשונה

שבעטיה הצליח אחיתפל להפריד בין אב לבנו, פרידה שלא תוכל להתאחות עוד. אחיתפל קרע את מלכות בית דוד מתוכה וזוהי עצתו הרעה והמכפישה, שעליה נקרא הביטוי "עצת אחיתפל". אולי כאן המקום להזכיר כי בנו של אחיתופל,אליעם, שהיה חבר במטכ"ל של דוד היה חבר של אוריה החתי (גם הוא ברשימת 30 הגיבורים של דוד. גילעם נותן את בתו הצעירה בת שבע לחברו אוריה. אם כך אחיתפל הוא סבה של בת שבע ומכאן ניתן להבין את רגש הנקם ואת בגידתו בדוד. עצתו המרושעת לאבשלום לשכב את פלגשי אביו בפומבי כדי להכפיש את דוד ולחזק את המרד נגדו, זוהי העצה שלדעתי קבלה את התואר עצת אחיתפל. עצתו השניה היתה להרוג את דוד וכשלא עלה בידו, עלה לביתו והתאבד.

 

[רוניטו]

את מאשימה את אחיתופל "שהצליח

להפריד בין אב ובנו". ובעצם הופכת את אבשלום "למובל". הפירדה בין דוד ואבשלום לא הייתה בגלל אחיתופל. תבדקי טוב את הטכסט ותראי שאבשלום בחר למרוד באהיו, וכל מעשיו לפני כן, וגלותו, קשרוים בזה.

 

[רוניטו]

פירדה=פרדה

 

[shushu10]

אחיתופל גזר סופית את החוט המתוח!

 

[שוחר1]

בכלל לא בטוח, זו אולי התחושה שלך

התחושה שלי שאבשלום היה בעל שגעון גדלות , ממש מגלומן אמיתי, המאוהב בעצמו, שרצה למלוך בכל מחיר, ולא חשוב המחיר שאחרים ישלמו. אם ההשפעה של אחיתופל הייתה כל כך גדולה,אבשלום לא היה מסרב להקשיב לעצתו ברגע המכריע.

 

[shushu10]

התשובה הלא היא כתובה בפרק יז',16

"...וד' צוה להפר את עצת אחיתפל הטובה לבעבור הביא ד' אל אבשלום את הרעה". ואיך תסביר את העצה "הטובה" שנותן אחיתפל לאבשלום "בא אל פלגשי אביך אשר הניח לשמור הבית ושמע כל ישראל כי נבאשת את אביך וחזקו ידי כל אשר אתך". את העצה הזו דווקא ממהר אבשלום לקבל , ואין ספק שאחרי בצועה כבר אין מצב שהיחסים ביניהם ישתפרו אי פעם.

 

[masorti]

ובמקור זה היה ההיפך...

קראי בשמואל ב', י"ז, י"ד-ט"ו: "וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם וְכָל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל, טוֹבָה עֲצַת חוּשַׁי הָאַרְכִּי מֵעֲצַת אֲחִיתֹפֶל; וה' צִוָּה לְהָפֵר אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל הַטּוֹבָה, לְבַעֲבוּר הָבִיא ה' אֶל-אַבְשָׁלוֹם אֶת הָרָעָה".

 

[פלגיה]

אחיתופל יעץ עצות טובות. תמיד.

בוודאי שדוד ביקש שיסכל את עצת אחיתופל, כי כאשר אחיתופל פנה כנגד דוד, הוא נתן עצות טובות כנגד דוד - כלומר רעות לדוד. אבל עצת אחיתופל היום היא עצה המכשילה את מקבלה. זה בדיוק היפוך משמעות.