ביטול קו 340 ממצפה רמון לאילת, החל מ-19.5

[EHP12]

האם אני מכיר ? השמתשתי באפליקציה לעשות את כל ישראל מאתר החרמון ועד מעבר טאבה. אני מכיר את האפליקציה גם מחו"ל והשתמשתי בה על כל האספקטים שלה בשורת מדינות אחרות - ולכן אני מעדיף אותה גם בארץ במקום להסתגל לוויז שאינני מכיר.

צפה בקובץ המצורף 104207

אבל - זו אפליקציה אמריקאית ויש לה בעיות עם תח"צ. הבעיה היסודית שלה היא שמפתחיה האמריקאים כנראה שלא משתמשים בתח"צ ולכן הייצוג של התח"צ באפליקציה בעייתי.

1 - למרות שיש ייצוג סביר למערכות עירוניות כמו מטרו ורק"ל - הייצוג לרכבות ארציות גרוע וסימון מסילות הברזל בפס אפור דק שאי אפשר לראות אותו בזום אזורי מקשה להבין מערכות רכבתיות. אם תעשה זום ללונדון תראה את הרשת המסילתית של TFL בלבד, לא את הרכבות הפרבריות בדרום העיר למשל.

2 - תצוגת קווי האוטובוס היא לפי מה שעוצר בתחנת אוטובוס ספציפית בלבד. הצביעה, לפי צבעי המפעילות, לא מאפשרת לעקוב בקלות אחרי קווים ספציפים.

היופי במפת מערכת טובה הוא שאתה רואה לא רק את המוצא והיעד אלא גם מקומות אחרים על הרשת. המידע נותן לך לדעת לא רק מה הנסיעה הספציפית שלך כמו במתכנן נסיעות מנקודה א' לנקודה ב' אלא גם מידע על נקודות ג' - ת' והאופציות לנסיעות אחרות בעתיד. גוגל לא עושה את זה.

כשאתה מגיע כתייר למקום שמוצגות בו מפות רשת בתחנות - האופציות מוצגות לך בצורה נרחבת יותר שמאפשרת לך לראות מקומות חדשים שלא בהכרח שמעת אליהם לפני הגעתך, או מיקומם של מקומות מרכזיים יחסית למיקומך גם כשההגעה אליהם מצריכה החלפה.

מערכת אוטובוסים עם מספרים תלת ספרתיים, ללא מפה ארצית - ראשית, מאד מבלבלת ומרתיעה אנשים שאינם מכירים או את המערכת בכללותה או קו ספציפי.

אני מתכוון לזה שאתה פשוט שם ניווט באפליקציה והוא לפי זה מכוון אותך איזה קו לקחת ומה התדירות. כאשר מדובר ברכבות, הכי טוב זה לנווט באתרים/אפליקציות של חברת הרכבות.

למשל מעיון במפה פיזית עולה שתחנות ״יוסטון״ ו״יוסטון סקוור״ זאת אותה תחנה. ולאחר שניסיתי להחליף שם עולה שלא. שימוש בגוגל מפס מונע ממך את זה.

 

[Ccyclist]

אני מתכוון לזה שאתה פשוט שם ניווט באפליקציה והוא לפי זה מכוון אותך איזה קו לקחת ומה התדירות. כאשר מדובר ברכבות, הכי טוב זה לנווט באתרים/אפליקציות של חברת הרכבות.

למשל מעיון במפה פיזית עולה שתחנות ״יוסטון״ ו״יוסטון סקוור״ זאת אותה תחנה. ולאחר שניסיתי להחליף שם עולה שלא. שימוש בגוגל מפס מונע ממך את זה.

לטעמי שיטת האפליקציה מאד פגומה משום שהיא יוצרת החלפות הזויות בהנחה שקוומ האוטובוס יסעו כמו רכבת שוויצרית. לנסוע לאיזה צומת בשום מקום לנסות תפוס שם קו שנוסע פעם בשעה זה מתכון להחמצה.

בשיטה כזו יש לך רק א' ו ב', אין לך הבנה מערכתית עמוקה יותר. במפה כמו מפת הקו האדום או רכבת ישראל או קווי דן בתל אביב - אתה רואה לא רק את המסלול שלך אלא גם אופציות אחרות.

לגבי יוסטון סקוור ויוסטון - התחנות נפרדות, הקו המקווקו במפת התחתית מציין שניתן ללכת ביניהן ולבצע החלפה מחוץ לתחנה - מה שנחשב לנסיעת המשך. החלפה בתוך אותה התחנה מיוצגת בקו לבן בתוך מקף שחור. התחנות נפרדות בגלל ההיסטוריה של הקמת התחתית כמספר חברות נפרדות. תחנת יוסטון סקוור שירתה את תחנת הרכבת העילית יוסטון כבר מ 1863, אבל ממרחק הליכה מסויים בעברו השני של ה-יוסטון רוד. הקווים שהפכו לקו הצפוני פעלו במקור מבניין ליד תחנת הרכבת העילית, בניין תחנת רכבת תחתית קלאסי של אריחי בורדו שהיה סגור משנות השישים אך נהרס לאחרונה כדי לפנות מקום להרחבת תחנת הרכבת העילית ורציפי רכבת מהירה בפרוייקט HS2. תחנת יוסטון הנוכחית משנות ה 60 נבנתה במקום תחנה היסטורית שהרס כמה ממאפייניה גרם לתנועת שימור ושיטת קטגוריזציה של מבנים לשימור הנהוגה בכל בריטניה כיום. כשבנו את התחנה החדשה פיספסו הזדמנות לבנות מעבר תחתי לתחנת יוסטון רוד, במקום - בנו חניון תת קרקעי מדרום לתחנה וכן את מסוף האוטובוסים בכיכר שמדרום לתחנה.

ההליכה בין התחנות מאפשרת את כל החיבוריות שביניהן, אך אם יעדך אינו בענף בנק של הקו הצפוני - עדיף ללכת לתחנת ווורן סטריט (באריחים של הקו הצפוני שמה המקורי "יוסטון רוד") כי זו הליכה קצרה יותר ויוצים בה רחוב פחות ראשי.

אגב יוסטון - מפת האוטובוסים הספציפית לתחנה לא הראתה את קווי הציר שממש 100 מטר ממנה. יש מפה מקבילה לאוטובוסים באזור יוסטון סקוור ו-ווורן סטריט. זוהי דוגמה שהיא סוג של חור ברשת המידע של לונדון. מערכת האוטובוסים בעיר גדולה מדי למפת על של כל קוויה ולכן נבחרה האופצייה של ייצוג כל תחנה רכבתית כמוקד שסביבו קווי אוטובוס. בלונדון האוטובוסים הם מערכת משלימה ולכן זו גישה ריאלית. בארץ האוטובוסים הם מערכת ראשית ולכן צריך להציג אותם בצורה כלל עירונית.

 

[Ccyclist]

מי שהולך להתגורר במושב בערבה לא מסתמך על תחבורה ציבורית.
מי שמסתמך על תחבורה ציבורית לא יכול להסתמך על תדירות כל כך נמוכה.
אם אי אפשר לתת מענה טוב, והמענה הקיים לא נמצא בשימוש, אז עדיף לתעדף מקומות שכן צריכים אותו.
במקרה של מצפה רמון, נראה שהפניית התשומות למקומות אחרים תשמש יותר נוסעים.

הצורך של כביש ארצי ראשי, באזור מתוייר כמו מכתש רמון הוא צורך בהיררכיה הארצית. ברגע שמנתקים את מצפה רמון מאילת מצמצמים את "המדינה התח"צית" לכביש 90 בלבד.

יש את קו 392 שלדעתי כנראה יתוגבר בעונות החגים - שישמור על הקישוריות הזו.

מה שבוטל כאן זה קו תיגבור שלא היה נחוץ, כפילות מיותרת. כביש 40 ממשיך להיות מחובר צפונה ודרומה.

 

[אופיר כץ]

מתבקש.
לפי מר קו בנסיעות העמוסות היו 7 נוסעים בקושי.
אני גם לא מדבר על זה שביטלו נסיעות כל כמה שבועות בגלל החסימות במישר.

 

[sagishimi]

מתבקש.
לפי מר קו בנסיעות העמוסות היו 7 נוסעים בקושי.
אני גם לא מדבר על זה שביטלו נסיעות כל כמה שבועות בגלל החסימות במישר.

מדוע באמת היו חסימות תכופות?

 

[אופיר כץ]

מדוע באמת היו חסימות תכופות?

פעילות במתחם מסווג סמוך לכביש 40

 

[ערןל1]

גם בלי אלטרנטיבה, אין סיבה לקשר בין מצפה רמון לאילת, משער שהקימו את הקו בשביל חיילים באזור, ויתכן שהם באמת נוסעים בקו הזה רק שזה לא משתקף בנתוני התיקופים, בגלל שחיילים נוהגים שלא לתקף (למרות שהם אמורים לתקף).

אם רוצים לעודד מעבר למצפה רמון הרבה יותר הגיוני לתגבר את הקו הישיר לבאר שבע, או להוסיף קו ישיר לתחנת הרכבת באר שבע צפון.

עידוד מעבר למצפה רמון זה אתגר מאוד ספציפי.

צריך להגדיל את השטח שבו מתגוררים בצפיפות נורמלית (אם זה אפשרי).

 

[Ccyclist]

עידוד מעבר למצפה רמון זה אתגר מאוד ספציפי.

צריך להגדיל את השטח שבו מתגוררים בצפיפות נורמלית (אם זה אפשרי).

כשהייתי במצפה רמון בפסח 22 הייתי צריך לחנות בין רכבים אחרים שחנו באדום לבן במרכז המבקרים. צפיפות יש שם, וגם נהגים מאד "אדיבים" (כנראה תיירות פנים) שיקחו ממך מקום חנייה אם אתה ממתין לרכב שהיה שם לצאת.

אבהיר שמארחיי לא נוהגים ושזו היתה הפעם הראשונה בחיי שנהגתי בארץ. בחישוב מהיר זה היה אולי היום ה 10-15 שנהגתי בו בישראל, אז גם אותי היה אפשר כמעט לשים בטור של התח"צ.

עונות התיירות / חול המועד צפופות מספיק שקידום התח"צ למי שלא לא נוהגים או לא רוצים לעמוד בפקקים ולהתחרות על חנייה וכן לתיירות חוץ שלא רוצה את הנטל של שכירת רכב - יכולה להניב נסועה טובה.

 

[ערןל1]

כשהייתי במצפה רמון בפסח 22 הייתי צריך לחנות בין רכבים אחרים שחנו באדום לבן במרכז המבקרים. צפיפות יש שם, וגם נהגים מאד "אדיבים" (כנראה תיירות פנים) שיקחו ממך מקום חנייה אם אתה ממתין לרכב שהיה שם לצאת.

אבהיר שמארחיי לא נוהגים ושזו היתה הפעם הראשונה בחיי שנהגתי בארץ. בחישוב מהיר זה היה אולי היום ה 10-15 שנהגתי בו בישראל, אז גם אותי היה אפשר כמעט לשים בטור של התח"צ.

עונות התיירות / חול המועד צפופות מספיק שקידום התח"צ למי שלא לא נוהגים או לא רוצים לעמוד בפקקים ולהתחרות על חנייה וכן לתיירות חוץ שלא רוצה את הנטל של שכירת רכב - יכולה להניב נסועה טובה.

לא כל כך הבנתי איך זה מתקשר לתגובה שלי, אני אנסה לחדד.

שאלתי את הcopilot של windows מה השטח של מצפה רמון לא כולל שמורות טבע והוא ענה לי שבערך 2,200 דונם. על פי ויקיפדיה במצפה רמון גרים 5,308 תושבים כלומר בערך 2500 לקמ"ר, כמה עוד אפשר להכניס ב2 קמ"ר האלה?

אם המטרה היא לעודד אנשים לגור במצפה רמון (ובאופן יותר רחב בנגב ובערבה) צריך קודם כל למצוא מקום שהם יוכלו להתגורר בו.

 

[Ccyclist]

לא כל כך הבנתי איך זה מתקשר לתגובה שלי, אני אנסה לחדד.

שאלתי את הcopilot של windows מה השטח של מצפה רמון לא כולל שמורות טבע והוא ענה לי שבערך 2,200 דונם. על פי ויקיפדיה במצפה רמון גרים 5,308 תושבים כלומר בערך 2500 לקמ"ר, כמה עוד אפשר להכניס ב2 קמ"ר האלה?

אם המטרה היא לעודד אנשים לגור במצפה רמון (ובאופן יותר רחב בנגב ובערבה) צריך קודם כל למצוא מקום שהם יוכלו להתגורר בו.

אחת התעשיות הגדולות של מצפה רמון היא התיירות. יש שם את מלון בראשית, אכסניות נוער וגם דירות אייר B&B. כשאתה חונק את הקישוריות דרומה בכביש 40 כפי שהוצע - אתה פוגע ביכולתה של מצפה רמון להיות תחנה בדרך לאילת.

העיר נמצאת באזור מוקף שטחי אש, אז יש גבול למה שאפשר ליישב מדרום או ממערב לה. אם מבחינת תח"צ היא תהפוך לעיר תלויה על שלוחה לבאר שבע בלבד - וזה יחליש אותה גם אם הכיוון הדומיננטי הוא צפונה כי תיירות מבוססת תח"צ, שביליסטים של שביל ישראל וכו' לא יוכלו לעבור בה.

 

[ערןל1]

אחת התעשיות הגדולות של מצפה רמון היא התיירות. יש שם את מלון בראשית, אכסניות נוער וגם דירות אייר B&B. כשאתה חונק את הקישוריות דרומה בכביש 40 כפי שהוצע - אתה פוגע ביכולתה של מצפה רמון להיות תחנה בדרך לאילת.

לא הבנתי, אנשים יסעו לאילת ובדרך יעצרו לשלושה ימים במלון בראשית?

העיר נמצאת באזור מוקף שטחי אש, אז יש גבול למה שאפשר ליישב מדרום או ממערב לה.

טוב , אז אין איפה לגור בדרום רק שלא יעבדו עלינו שרוצים ליישבו.

אם מבחינת תח"צ היא תהפוך לעיר תלויה על שלוחה לבאר שבע בלבד - וזה יחליש אותה גם אם הכיוון הדומיננטי הוא צפונה כי תיירות מבוססת תח"צ, שביליסטים של שביל ישראל וכו' לא יוכלו לעבור בה.

 

[Ccyclist]

לא הבנתי, אנשים יסעו לאילת ובדרך יעצרו לשלושה ימים במלון בראשית?


טוב , אז אין איפה לגור בדרום רק שלא יעבדו עלינו שרוצים ליישבו.

הכוונה שיש שם מגוון תיירותי שלם. מצפון יש את עין עבדת ומדרום - מכתש רמון.

מצפה רמון ומכתש רמון נמצאים על שביל ישראל, תוואי שלא נועד לנהיגה אלא להליכה ושילוב תח"צ במקרה שלא עושים את כל המסלול.

זוהי גם העיר הקרובה לישובים מסויימים בערבה.

יש מי שידלגו על כל הנגב בטיסה לאילת ויש מי שירצו לעשות לילה במדבר במקום 5 שעות באוטובוס או ברכב. יש גם מי שיתכננו עצירת ביניים, לפצל את הנסיעה ולעשות יום במקום כמו מצפה רמון, ערד או עין בוקק. גם בנסיעה צפונה לחרמון (כשהמצב ירגע) אפשר או לנסוע 4-5 שעות או לעצור בדרך.

 

[EHP12]

כשהייתי במצפה רמון בפסח 22 הייתי צריך לחנות בין רכבים אחרים שחנו באדום לבן במרכז המבקרים. צפיפות יש שם, וגם נהגים מאד "אדיבים" (כנראה תיירות פנים) שיקחו ממך מקום חנייה אם אתה ממתין לרכב שהיה שם לצאת.

משרד התחבורה דווקא חונך "קווי חול מועד". שמטרתם לתת שירות לאטרקציות תיירותיות בתקופה זאת (בתנאי שיש נגישות לאוטובוסים ותחנת אוטובוס קיימת באתר). מה שקורה בעיירה מנומנמת של 5,000 תושבים באמצע המדבר בחול המועד, לא מעיד על שום דבר ממה שקורה בה לפחות 11 חודשים בשנה. ודווקא למצפה רמון מבאר שבע יש תחבורה ציבורית טובה מאוד של אוטובוס כל חצי שעה בערך.

 

[Ccyclist]

משרד התחבורה דווקא חונך "קווי חול מועד". שמטרתם לתת שירות לאטרקציות תיירותיות בתקופה זאת (בתנאי שיש נגישות לאוטובוסים ותחנת אוטובוס קיימת באתר). מה שקורה בעיירה מנומנמת של 5,000 תושבים באמצע המדבר בחול המועד, לא מעיד על שום דבר ממה שקורה בה לפחות 11 חודשים בשנה. ודווקא למצפה רמון מבאר שבע יש תחבורה ציבורית טובה מאוד של אוטובוס כל חצי שעה בערך.

מבחינת תיירות חוץ (בשגרה) נמל התעופה רמון זול יותר וקרוב יותר לאזורים המדבריים מאשר נתב"ג, והגישה ממנו לים המלח לא כרוכה בפקקי המרכז, אף שהמרחק ארוך ב 20% בערך. תיירות החוץ לא מחוייבת בהכרח ללוח השנה העברי. כשמקדמים מקומות כמו ים המלח או מכתש רמון לתיירות עצמאית מודרנית צריך לקדם אותה גם למי שבאים בלי כוונה לשכור רכב. תייר עצמאי מודרני יכול להסתדר עם טרולי בלבד ולחסוך את ההמתנה למזוודה. כמעט 20 שנה שאני מצליח לטוס למקומות מסויימים על בסיס טרולי. לתייר העצמאי יש אלרגיה לנהגי מוניות ולקבוצות מאורגנות באוטובוסי תיירים. תח"צ היא תנאי בסיסי לתיירות כזו, ולנתק את מצפה רמון מנמל התעופה רמון (שהתייר שלא הכי מכיר את ישראל עוד יחשוב שזה נמל התעופה שלה ושל המכתש) זה לפגוע בפוטנציאל התיירותי של העיר שעל שפת המכתש.

מבחינת מה שהיה בחול המועד - זה די מייצג את הצפיפות שהיתה במקומות רבים שטיילתי בהם, ובשנתיים האחרונות עשיתי את כל ישראל מאתר החרמון לכיכר שלפני מעבר טאבה. לדעתי יש מספר אתרים עיקריים מוגבל שכולם מכירים, אולי 100, אך אוכלוסיית המדינה הוכפלה פי 2.5 בהשוואה לתחילת שנות השמונים. הצפיפות במצפה רמון לא היתה שונה מהצפיפות בראש הניקרה, בעיות החניה לא היו שונות מהותית מהמצב בקיסריה, שמורת השרון או חניוני יערות שונים שביקרתי בהם בהרי ירושלים.

 

[מנכל אחד]

מבחינת תיירות חוץ (בשגרה) נמל התעופה רמון זול יותר וקרוב יותר לאזורים המדבריים מאשר נתב"ג, והגישה ממנו לים המלח לא כרוכה בפקקי המרכז, אף שהמרחק ארוך ב 20% בערך. תיירות החוץ לא מחוייבת בהכרח ללוח השנה העברי. כשמקדמים מקומות כמו ים המלח או מכתש רמון לתיירות עצמאית מודרנית צריך לקדם אותה גם למי שבאים בלי כוונה לשכור רכב. תייר עצמאי מודרני יכול להסתדר עם טרולי בלבד ולחסוך את ההמתנה למזוודה. כמעט 20 שנה שאני מצליח לטוס למקומות מסויימים על בסיס טרולי. לתייר העצמאי יש אלרגיה לנהגי מוניות ולקבוצות מאורגנות באוטובוסי תיירים. תח"צ היא תנאי בסיסי לתיירות כזו, ולנתק את מצפה רמון מנמל התעופה רמון (שהתייר שלא הכי מכיר את ישראל עוד יחשוב שזה נמל התעופה שלה ושל המכתש) זה לפגוע בפוטנציאל התיירותי של העיר שעל שפת המכתש.

מבחינת מה שהיה בחול המועד - זה די מייצג את הצפיפות שהיתה במקומות רבים שטיילתי בהם, ובשנתיים האחרונות עשיתי את כל ישראל מאתר החרמון לכיכר שלפני מעבר טאבה. לדעתי יש מספר אתרים עיקריים מוגבל שכולם מכירים, אולי 100, אך אוכלוסיית המדינה הוכפלה פי 2.5 בהשוואה לתחילת שנות השמונים. הצפיפות במצפה רמון לא היתה שונה מהצפיפות בראש הניקרה, בעיות החניה לא היו שונות מהותית מהמצב בקיסריה, שמורת השרון או חניוני יערות שונים שביקרתי בהם בהרי ירושלים.

כנראה שלתיירים שמגיעים לישראל יש גם אלרגייה לנסיעות בתחבורה ציבורית.
הרעיון הוא יפה, אבל לא ישים במציאות.
מטייל סטדרטי לא יכול להסתמך על תחבורה ציבורית של 2 נסיעות ביום בשביל הטיול שלו, במיוחד שהוא לא באמת יודע כמה זמן יקח לו לסיים את המסלול.
המטיילים מתחלקים ל2 סוגים, מטיילים עם ציוד, שיעדיפו להגיע ברכב בו ישאר הציוד שלהם עד שהם יסיימו את המסלול, ומטיילים שסוחבים את הציוד שלהם בתיק גב, ואלה לא יסתמכו על תחבורה ציבורית כאמצעי לנוע בין אתר למשנהו אלא בעיקר על טרמפים. יתכן שחלקם הקטן יסכים לעלות על אוטובוס אם הם יתקעו זמן רב מידי בהמתנה, אבל בודאי שלא על זה הם מסתמכים כשהם יוצאים לטייל.
גם קו 400 שפועל בין מלונות ים המלח לתחנת הרכבת בלהבים, בתדירות לא רעה אינו מצליח להתרומם, וחוסר הביקוש מצדיק לדעתי את סגירתו.
במיוחד בתקופה כזאת כאשר מצד אחד מטרופולין אינה מצליחה לבצע את כל הנסיעות, ונעזרת בקבלני משנה ברמה ירודה מאוד, ומצד שני ישנם ביקושים שלא ניתן לתת להם מענה בגלל בעיות משאבים.

הביקוש למצפה רמון אינו מבוסס על תיירים, אלא על חיילים, תלמידים בישיבת ההסדר מצפה רמון וקצת תושבים.

 

[EHP12]

כנראה שלתיירים שמגיעים לישראל יש גם אלרגייה לנסיעות בתחבורה ציבורית.
הרעיון הוא יפה, אבל לא ישים במציאות.
מטייל סטדרטי לא יכול להסתמך על תחבורה ציבורית של 2 נסיעות ביום בשביל הטיול שלו, במיוחד שהוא לא באמת יודע כמה זמן יקח לו לסיים את המסלול.
המטיילים מתחלקים ל2 סוגים, מטיילים עם ציוד, שיעדיפו להגיע ברכב בו ישאר הציוד שלהם עד שהם יסיימו את המסלול, ומטיילים שסוחבים את הציוד שלהם בתיק גב, ואלה לא יסתמכו על תחבורה ציבורית כאמצעי לנוע בין אתר למשנהו אלא בעיקר על טרמפים. יתכן שחלקם הקטן יסכים לעלות על אוטובוס אם הם יתקעו זמן רב מידי בהמתנה, אבל בודאי שלא על זה הם מסתמכים כשהם יוצאים לטייל.
גם קו 400 שפועל בין מלונות ים המלח לתחנת הרכבת בלהבים, בתדירות לא רעה אינו מצליח להתרומם, וחוסר הביקוש מצדיק לדעתי את סגירתו.
במיוחד בתקופה כזאת כאשר מצד אחד מטרופולין אינה מצליחה לבצע את כל הנסיעות, ונעזרת בקבלני משנה ברמה ירודה מאוד, ומצד שני ישנם ביקושים שלא ניתן לתת להם מענה בגלל בעיות משאבים.

הביקוש למצפה רמון אינו מבוסס על תיירים, אלא על חיילים, תלמידים בישיבת ההסדר מצפה רמון וקצת תושבים.

העניין הוא שכמויות התיירים שהגיעו לאזור הזה הן כמויות קטנות למדי, לא יותר מכמה עשרות אלפים בשנה. למרחקים בינעירוניים ארוכים, תרמילאים יסתמכו על תחבורה ציבורית גם אם זאת נסיעה שבועית. כמו שישראלים עושים בטיולים שלהם אחרי צבא. גם קו 400 לא נועד (וכתבתי את פה שחנכו אותו), לשרת מבקרים בים המלח, אלא יותר את העובדים במלונות שצריכים להגיע ולחזור (בעיקר מהפזורה) בשעות שאין הסעות.

 

[EHP12]

מבחינת תיירות חוץ (בשגרה) נמל התעופה רמון זול יותר וקרוב יותר לאזורים המדבריים מאשר נתב"ג, והגישה ממנו לים המלח לא כרוכה בפקקי המרכז, אף שהמרחק ארוך ב 20% בערך. תיירות החוץ לא מחוייבת בהכרח ללוח השנה העברי. כשמקדמים מקומות כמו ים המלח או מכתש רמון לתיירות עצמאית מודרנית צריך לקדם אותה גם למי שבאים בלי כוונה לשכור רכב. תייר עצמאי מודרני יכול להסתדר עם טרולי בלבד ולחסוך את ההמתנה למזוודה. כמעט 20 שנה שאני מצליח לטוס למקומות מסויימים על בסיס טרולי. לתייר העצמאי יש אלרגיה לנהגי מוניות ולקבוצות מאורגנות באוטובוסי תיירים. תח"צ היא תנאי בסיסי לתיירות כזו, ולנתק את מצפה רמון מנמל התעופה רמון (שהתייר שלא הכי מכיר את ישראל עוד יחשוב שזה נמל התעופה שלה ושל המכתש) זה לפגוע בפוטנציאל התיירותי של העיר שעל שפת המכתש.

טוב. אני לא רואה תיירות עצמאית מגיעה לאזורים האלו לפחות לכמה שנים. הדבר האחרון שיש לחשוב עליו כרגע זה על תחבורה ציבורית לתיירות חוץ (מקווה מאוד שמובן לך למה).

גם ב-6 באוקטובר, רינאייר לא הייתה אמורה לטוס לרמון, כי הבינו שתיירים שטסים ב-50 יורו ממרכז אירופה אלו תיירים ספרטניים שלא מחזירים את ההשקעה. אז משרד התיירות הפסיק לסבסד את הטיסות. כמויות הטיסות המעטה שהגיעה לרמון מאירופה (לא יותר מ-8 טיסות ביום, לא משנה כמה הן זולות), הופכות באמת את הנמל תעופה הזה כבסיס לטיולי מדבר למשהו לא כדאי. רמון מספיק קטן ומספיק מרוחק ממצפה רמון, שמעטים התיירים שיחשבו עליו בהקשרים שאינם הים האדום.

 

[Ccyclist]

טוב. אני לא רואה תיירות עצמאית מגיעה לאזורים האלו לפחות לכמה שנים. הדבר האחרון שיש לחשוב עליו כרגע זה על תחבורה ציבורית לתיירות חוץ (מקווה מאוד שמובן לך למה).

גם ב-6 באוקטובר, רינאייר לא הייתה אמורה לטוס לרמון, כי הבינו שתיירים שטסים ב-50 יורו ממרכז אירופה אלו תיירים ספרטניים שלא מחזירים את ההשקעה. אז משרד התיירות הפסיק לסבסד את הטיסות. כמויות הטיסות המעטה שהגיעה לרמון מאירופה (לא יותר מ-8 טיסות ביום, לא משנה כמה הן זולות), הופכות באמת את הנמל תעופה הזה כבסיס לטיולי מדבר למשהו לא כדאי. רמון מספיק קטן ומספיק מרוחק ממצפה רמון, שמעטים התיירים שיחשבו עליו בהקשרים שאינם הים האדום.

אתה לא רואה את זה מנקודת מבט של תייר כי אתה מכיר את ישראל.

כששמים Israel - All Airports באתר טיסות כמו גוגל או קאייאק מקבלים (לפני המצב הנוכחי) גם טיסות לרמון. יותר מפעם הייתי צריך להסביר לבעלי למה זה לא רלבנטי לי.

תייר אירופאי, במיוחד כזה עם גישה לשדה תעופה משני, שמח מאד להתנסות ביעדים חדשים משדה התעופה המקומי שלא מחייבים הגעה עד לשדות העיקריים. טסנו כך למלטה בלי לדעת כלום על הארכיפלג למעט אולי על "עקרת בית מלטזית" מסויימת, אשתו של קצין בצי המלכותי בשם פיליפ מאונטבאטן.

בשדות כאלו החברות הזולות הן עיקר ההפעלה, ואתה לא יכול להסיק על רמתם הסוציו אקונומית של הנוסעים על בסיס חברת התעופה שבהם הם טסים. בספרד השכן בדירה מתחת ניהל מועדון כדורגל בפרמייר ליג האנגלי, והוא ואשתו היו חברים במועדון החברים של מונארך, חברת צ'ארטרים זולה (לצערי פשטו את הרגל ב 2017, טסו בין השאר מלוטון לגיברלטר). בחברות פרוטסטנטיות מערביות יש ערך שנקרא Value for money. לטיסה של 2 עד 5 שעות לא שווה להוציא סכומי עתק על מחלקות גבוהות כי ממילא הנחיתה היא בקרוב. את הכסף אפשר להוציא בצורה טובה יותר במלון או מסעדות. כך גם עם רכב שכור - אין טעם להשיג אחד לחופשה עירונית או לחופשה שנזרקים בה בבית מלון, אבל יש הגיון באחד אם יש לאן לנסוע או אם מתגוררים למשל בדירת נופש. לפני שנה וחצי טסנו לבארבדוס ולא שכרנו רכב כי היתה מערכת אוטובוסים שהספיקה לרוב צרכינו (סיקרתי בפורום) ומספר מוניות וסיור מודרך אחד שמילאו את החסר. במקום להיות שבויי מלון השתמשנו בתח"צ לכסות אזור באורך 19 ק"מ מהבירה ברידג'טאון ועד לעיר השניה ספייטסטאון. אודה שלשדה התעופה וממנו נסענו במונית, אך זה היה בעיקר משום שהמידע על הלוז של הקו הרשמי היה מאד חלקי. במוניות ובסיור המודרך השתמשנו להגיע למקומות מרוחקים יותר בצפון האי. בישראל אין את הבעיה הזו כי המידע של משרד התחבורה מופיע במפות גוגל.

צריך גם לזכור שתייר ממדינה אירופאית גדולה כמו בריטניה, ספרד, איטליה או צרפת מגיע ממקום שגודלו פי כמה מגודלה של ישראל ומבחינתו נסיעה של 130 ק"מ זו נסיעה אזורית, לא נסיעה ארוכה.

אגב - תיירות ההמונים לקרואטיה התחילה בשנות התשעים אחרי ייצוב המצב שם, במקביל למלחמה המתמשכת בבוסניה. דוברובניק, שהיום מטילה מיסי תיירות ומגבלות (בין השאר בגלל השימוש בה כאתר לסדרה משחקי הכס) הופגזה על ידי הסרבים ב 1992. תיירות זו תעשייה שממהרת לחזור למקומות ברגע שהם נהיים בטוחים מספיק, וככל שישראל תתכנן תשתיות ושירות ב"הפוגה" שניתנה לה עקב המלחמה - כך היא תשפר את התיירות אליה אחריה.

אי אפשר לבנות על תיירות קבוצות שנחשבת מיושנת במערב.

 

[הנוסע הצפוני]

אתה לא רואה את זה מנקודת מבט של תייר כי אתה מכיר את ישראל.

כששמים Israel - All Airports באתר טיסות כמו גוגל או קאייאק מקבלים (לפני המצב הנוכחי) גם טיסות לרמון. יותר מפעם הייתי צריך להסביר לבעלי למה זה לא רלבנטי לי.

תייר אירופאי, במיוחד כזה עם גישה לשדה תעופה משני, שמח מאד להתנסות ביעדים חדשים משדה התעופה המקומי שלא מחייבים הגעה עד לשדות העיקריים. טסנו כך למלטה בלי לדעת כלום על הארכיפלג למעט אולי על "עקרת בית מלטזית" מסויימת, אשתו של קצין בצי המלכותי בשם פיליפ מאונטבאטן.

בשדות כאלו החברות הזולות הן עיקר ההפעלה, ואתה לא יכול להסיק על רמתם הסוציו אקונומית של הנוסעים על בסיס חברת התעופה שבהם הם טסים. בספרד השכן בדירה מתחת ניהל מועדון כדורגל בפרמייר ליג האנגלי, והוא ואשתו היו חברים במועדון החברים של מונארך, חברת צ'ארטרים זולה (לצערי פשטו את הרגל ב 2017, טסו בין השאר מלוטון לגיברלטר). בחברות פרוטסטנטיות מערביות יש ערך שנקרא Value for money. לטיסה של 2 עד 5 שעות לא שווה להוציא סכומי עתק על מחלקות גבוהות כי ממילא הנחיתה היא בקרוב. את הכסף אפשר להוציא בצורה טובה יותר במלון או מסעדות. כך גם עם רכב שכור - אין טעם להשיג אחד לחופשה עירונית או לחופשה שנזרקים בה בבית מלון, אבל יש הגיון באחד אם יש לאן לנסוע או אם מתגוררים למשל בדירת נופש. לפני שנה וחצי טסנו לבארבדוס ולא שכרנו רכב כי היתה מערכת אוטובוסים שהספיקה לרוב צרכינו (סיקרתי בפורום) ומספר מוניות וסיור מודרך אחד שמילאו את החסר. במקום להיות שבויי מלון השתמשנו בתח"צ לכסות אזור באורך 19 ק"מ מהבירה ברידג'טאון ועד לעיר השניה ספייטסטאון. אודה שלשדה התעופה וממנו נסענו במונית, אך זה היה בעיקר משום שהמידע על הלוז של הקו הרשמי היה מאד חלקי. במוניות ובסיור המודרך השתמשנו להגיע למקומות מרוחקים יותר בצפון האי. בישראל אין את הבעיה הזו כי המידע של משרד התחבורה מופיע במפות גוגל.

צריך גם לזכור שתייר ממדינה אירופאית גדולה כמו בריטניה, ספרד, איטליה או צרפת מגיע ממקום שגודלו פי כמה מגודלה של ישראל ומבחינתו נסיעה של 130 ק"מ זו נסיעה אזורית, לא נסיעה ארוכה.

אגב - תיירות ההמונים לקרואטיה התחילה בשנות התשעים אחרי ייצוב המצב שם, במקביל למלחמה המתמשכת בבוסניה. דוברובניק, שהיום מטילה מיסי תיירות ומגבלות (בין השאר בגלל השימוש בה כאתר לסדרה משחקי הכס) הופגזה על ידי הסרבים ב 1992. תיירות זו תעשייה שממהרת לחזור למקומות ברגע שהם נהיים בטוחים מספיק, וככל שישראל תתכנן תשתיות ושירות ב"הפוגה" שניתנה לה עקב המלחמה - כך היא תשפר את התיירות אליה אחריה.

אי אפשר לבנות על תיירות קבוצות שנחשבת מיושנת במערב.

קשה לקחת דוגמאות מאירופה ולהשליך על ישראל. חלק ניכר מהתיירות לישראל היא תיירות צליינית, זאת תיירות מבוססת קבוצות בגלל אופי הטיול ולכן הן מתניידים באוטובוסים צמודים ובמסלולים קבועים ואינם משתמשים בתחבורה ציבורית. חלק נוסף הוא יהודים או ישראלים שמגיעים לביקורי קרובים. החלק של התיירים העצמאיים הוא נמוך יחסית, חלק גדול מהם לא יוצא לטייל מחוץ לאזור מרכז-ירושלים. עבור התיירים העצמאיים גם לפני ה 7 באוקטובר ישראל לא נחשבת יעד מבוקש, בגלל שהמוצר של המדינות המתחרות בים התיכון טוב יותר וזול יותר ומאפשר תכנון טווח ארוך בניגוד למצב בארץ שמשתנה כל 24 שעות. גם כאשר היו טיסות מאירופה לאילת חלק לא קטן מהמגיעים היה עובר את הגבול כדי לנפוש בטאבה או עקבה.

לחברות לואוקוסט שהמודל העסקי שלהם מאוד תלויי בפאקטור התפוסה במטוס לא משתלם להפעיל טיסות ולהקצות מטוסים ליעדים שאין בטחון שיצליחו למלא בהם מטוס, מבחינת חברה כמו ראיינאיר תפוסה של פחות מ 90% היא הפסד.

 

[EHP12]

קשה לקחת דוגמאות מאירופה ולהשליך על ישראל. חלק ניכר מהתיירות לישראל היא תיירות צליינית, זאת תיירות מבוססת קבוצות בגלל אופי הטיול ולכן הן מתניידים באוטובוסים צמודים ובמסלולים קבועים ואינם משתמשים בתחבורה ציבורית. חלק נוסף הוא יהודים או ישראלים שמגיעים לביקורי קרובים. החלק של התיירים העצמאיים הוא נמוך יחסית, חלק גדול מהם לא יוצא לטייל מחוץ לאזור מרכז-ירושלים. עבור התיירים העצמאיים גם לפני ה 7 באוקטובר ישראל לא נחשבת יעד מבוקש, בגלל שהמוצר של המדינות המתחרות בים התיכון טוב יותר וזול יותר ומאפשר תכנון טווח ארוך בניגוד למצב בארץ שמשתנה כל 24 שעות. גם כאשר היו טיסות מאירופה לאילת חלק לא קטן מהמגיעים היה עובר את הגבול כדי לנפוש בטאבה או עקבה.

לחברות לואוקוסט שהמודל העסקי שלהם מאוד תלויי בפאקטור התפוסה במטוס לא משתלם להפעיל טיסות ולהקצות מטוסים ליעדים שאין בטחון שיצליחו למלא בהם מטוס, מבחינת חברה כמו ראיינאיר תפוסה של פחות מ 90% היא הפסד.

יש נתונים. שמהם עולה שב-2019 שנת שיא בתיירות. הגיעו כמיליון למטרות טיול מתוכם 70% תיירים עצמאיים. מתוכם פחות מ-10% מגיעים לנגב. כלומר אז היה כמה עשרות אלפי תיירים מדי שנה.

בשנה וחצי שבין מרץ 22 לספטמבר 23, רואים ירידה בתיירות ממדינות ״מטיילות״ כמו גרמניה, ועלייה במדינות של ״תיירות שבויה״ כארצות הברית.