Ccyclist
Well-known member
קשה לקחת דוגמאות מאירופה ולהשליך על ישראל. חלק ניכר מהתיירות לישראל היא תיירות צליינית, זאת תיירות מבוססת קבוצות בגלל אופי הטיול ולכן הן מתניידים באוטובוסים צמודים ובמסלולים קבועים ואינם משתמשים בתחבורה ציבורית. חלק נוסף הוא יהודים או ישראלים שמגיעים לביקורי קרובים. החלק של התיירים העצמאיים הוא נמוך יחסית, חלק גדול מהם לא יוצא לטייל מחוץ לאזור מרכז-ירושלים. עבור התיירים העצמאיים גם לפני ה 7 באוקטובר ישראל לא נחשבת יעד מבוקש, בגלל שהמוצר של המדינות המתחרות בים התיכון טוב יותר וזול יותר ומאפשר תכנון טווח ארוך בניגוד למצב בארץ שמשתנה כל 24 שעות. גם כאשר היו טיסות מאירופה לאילת חלק לא קטן מהמגיעים היה עובר את הגבול כדי לנפוש בטאבה או עקבה.
לחברות לואוקוסט שהמודל העסקי שלהם מאוד תלויי בפאקטור התפוסה במטוס לא משתלם להפעיל טיסות ולהקצות מטוסים ליעדים שאין בטחון שיצליחו למלא בהם מטוס, מבחינת חברה כמו ראיינאיר תפוסה של פחות מ 90% היא הפסד.
מבחינת התייר המודרני - תיירות קבוצות היא דבר שפס זמנו מהעולם. צירפתי תמונה מהסרט Carry on Abroad - סרט מסדרת "סרטי בורקס" בריטיים משנות ה 70. בזמנו אנשים ממעמד הביניים ומעמד הפועלים יצאו לחו"ל לראשונה בחופשות חבילה וה-יעד היה ספרד הפשיסטית (פרנקו נפטר ב75, החוקה הדמוקרטית נכנסה לתוקף ב 77).
בשנות השמונים והתשעים אנשים התרגלו לטייל בעצמם.
לטייל בקבוצות נחשב מיושן, מתאים אולי לפנסיונרים, נסיעה למקום זר כמו סין, או לא מפותח ומסוכן כמו מדינות אפריקה.
לפני כעשור טיילנו בשוויץ במספר רכבות באלפים. מרכז התיירות השוויצרי תיכנן את לוח הזמנים והמלונות עבורנו, אבל שמר על תחושת העצמאות שלנו. באחד הימים היינו על ספינה באגם והתברר שזוג אחר כמה מושבים ליד היה על אותו המסלול לעיר לוגאנו , כולל החלפה לאותה הרכבת בצד השני של האגם.
הכרתי צליינית שביקרה בארץ. היא סיפרה לי שהם הגיעו בלילה לאיזה מלון וכל הלילה היה רעש של כביש מהיר. בבוקר היא פתחה את החלון וראתה שזה ים. הם ביקרו בין השאר בירושלים אבל לא היו מעוניינים במרכז העיר המודרני אלא רק בעיר העתיקה. הקבוצה אורגנה מטעם הכנסייה שלה. אם אינני טועה בהערכת גילה דאז היא היתה בת 60 בערך וזה היה לפני כמה וכמה שנים טובות. זה לא עתיד התיירות וחבל שאין יוזמה לקדם מערכת שלד של קווי אוטובוס לאתרים השונים בארץ כולל אתרי הנצרות כדי להנגיש אותה לתיירות עצמאית.
חברות הלו-קוסט תמיד אוהבות להרחיב את מגוון היעדים שלהן. המודל שלהן כיום כולל מסלולי טיסות פנים אירופאיות ללא קשר להאבים העיקריים שלהן. הן מצליחות למלא את המטוסים הודות למחירים נמוכים יחסית ומרוויחות יפה כי כל פיפס אצלהן גורר תשלום נוסף. הן אוהבות שדות תעופה מרוחקים ואם היה שדה משני בקריית גת או עפולה - הן היו מעדיפות לטוס לשם במקום לנתב"ג.
לגבי המרכז וירושלים - יש שם תחבורה ציבורית טובה בימי חול ומי שמסוגל להתמצא במפת רכבת תחתית יכול להתמצא גם במפת רכבת ישראל. If you build it - they will come כמו שאומרים.
לגבי תיירים יהודים שאינם ישראלים: המשפחה המורחבת שלי אינה ישראלית. אני בהחלט מכיר את הסיפור מזווית הראייה שלהם כשהם ביקרו אותנו בארץ או כשהם מספרים לי על ביקוריהם בארץ כאן באנגליה. רובם לא נוהגים בארץ אלא משתמשים בתח"צ ובמוניות - כולל מוניות השירות מנתב"ג. חלקם מבקרים קרובים במקומות אחרים בארץ מחוץ לגוש דן - ירושלים ומכירים את רכבת ישראל ומסוף 2000. יש גם סיפור נצלנות בן 30 שנה שדוד ודודה שלי התבקשו לקנות כרטיסייה כל אחד במקום כרטיס נסיעה בודדת בנסיעה עירונית בירושלים.