אם דבריי לא הובנו, אומרם בשפה אלמנטרית בתקווה שיובנו
בעוד מה שקרוי "מדע" בתקופה הקמאית - אותו שם כולל לבחינת מכלול המציאות הטבעית, תופעותיה ובכלל זה האדם - עסק בשאלת ה"למה" קיימת תופעה זו, או מכלול תופעות אלו וכו וכו', הרי שהחל מהמאה ה-17 ועד ימינו, פסקו מלשאול "למה" והחלו לעסוק בשאלת ה"איך".
ומכיוון שייתכן ואף דבר זה לא מובן דיו, ארחיבו קמעא: העולם והאדם בתוך עולם זה - הינם נתונים הקרויים בשם הכולל מציאות טבעית. מציאות זו הנתונה בפנינו היא בעלת תופעות אשר לעיתים הן ייחודיות, לעיתים הן חוזרות על עצמן ולעיתים אף בתופעות חוזרות ונשנות קיימת חריגה, וכו וכו וכו'. עבור האדם החושב, כל אדם, תופעות אלו מתורגמות על ידו במערכת חוקים שהוטבעה בו, או שהובנה על ידו והקיימת בתודעתו, בין אם על ידי ניסיונו, שפתו וכו' (אינני נכנס כרגע בסקירה קלוקלת זו כלל למהו הגורם המכריע המבדיל אדם זה יתר על שאר עולם החי - או יותר נכון מהו הגורם אשר בשלו אדם קובע מערכת חוקים זו המבדילה אותו משאר עולם החי - הקרויה אצל חלקים תודעה ואצל אחרים שפה וכו וכו' דבר שמצוי במחלוקת עד ימינו אלו).
עבור האינטלקוטאל, והמדען והפילוסוף בכלל זה, אין במיון אלמנטרי למערכת חוקים והגדרות זו בין אם הוא תוצר חשיבתי ובין אם הוא תוצר לא מודע, די והותר, והוא חושב על חשיבתו. רוצה לומר, ההבדל בין האינטלקטואל לשאר בני האדם הוא בכך שכל האנשים חושבים, והאינטלקטואלים חושבים על חשיבתם. זה שהאבן נופלת מלמעלה למטה כל זמן שאין מניעה לחופשיות נפילתה (זה כל אדם חושב ומודע לכך) האינטלקטואל ינסה לבדוק מה הגורם לכך (חושב על החשיבה הראשונית).
בתקופה הקלאסית ובימי הביניים עד לשלהי תקופת הרנסנאס חשיבה אודות הדבר והניסיונות לפותרו נתמסגרו למסגרת אחת כוללת הקרויה בשם "מדע" - וזה כלל, כאמור בהודעתי הקודמת, את כל התופעות הפיזקליות בעולמנו, ואף תופעות, שאינן מוכרחות או מחוייבות המציאות, שאומנם ניתן להם ביטוי במציאות זו (כגון מדינה, דת וכו') אך תוצרה הוא פרי חשיבתם של בני אנוש ובני אנוש בלבד (מטא-פיזיקה). מדוע זה כלל את כל אלו? הסיבה פשוטה. עבור "המדען" בתקופה הקלאסית, ואני מרשה לעצמי לומר עבור מרבית בני האדם בימינו, השאלה הראשונית הנשאלת בכל תצפית היא "למה זה כך?". למה יש גל צונאמי, שתוצאותיו הרי גורל? המדען בתקופה ההיא ובן האדם בימינו, ינסה לבדוק מדוע. הוא נניח יבין, היפותטית, שרעש אדמה שנגרם בשל תזוזת שני לוחות טקטוניות בתוך הים גרמה לתנודת מסעם של מילארדי גלונים של מים שגרמה בסופו של דבר בהגיעה למקום נמוך להגבהה ומייד לאחר מכן הצפה של מקום זה. עד כאן רוב בני האדם, המדען ינסה להבין מעבר לחשיבה ראשונית זו.. מה גרם לרעש האדמה, מדוע המים מתנהגים כשם שהם מתנהגים, למה כובד המים לא מנע מהלוחות לזוז, האם יש הבדל בין משקל למשקל, האם כוח בטבע גדול על כוח אחר, מה היחסים בין הכוחות הללו, מדוע יש הבדל בעולם החומר, בעצם מה זה מים? מה זה אש? וכו וכו'. (אלו שאלות שגם המדען בימינו נדרש להם, ולו יש תשובות ברורות בעניין שנבחנו זה מכבר, אבל תכף נגיע אליהם או יותר נכון תכף נגיע כיצד הגיעו אליהם). המדען בתקופה הקלאסית מכיוון ששאל את השאלה הראשונית "למה זה כך?" ינסה לבחון את כל עולם הטבע ועולם החומר בכלל זה, כולל האדם, בשאלת הלמה, ועל כורחו, מכיוון ששאלת הלמה הייתה נקודת מוצאו, הוא יגיע לשאלות מטאפיזיות (והנכון לומר, שהשאלה המטאפיזית הייתה הבסיס בכלל חלחקירה מלכתחילה). הוא לא יפסיק בשאלה מדוע יש צונאמי, ומדוע יש הבדלים בעולם החומר, הוא ישאל למה יש חומר בכלל? ולמה יש עולם? זהו מעגל אינסופי שנקודת מוצאו מכתיבה את מסקנתו. על כורחו הוא יתן משמעות לנקודת המוצא, ועל כורחו למסקנה תהיה משמעות במסגרת המשמעות הראשונית או מסגרת העל- של הטבע בעלת המשמעות ההוליסטית, זאת למרות שלעיתים במסגרת התנסותו המדעית לבחינת הדבר (מה שקרוי המחקר) הוא יבחין שתופעות אלו חורגות ממסגרת על זו, ועל כן הוא יבטל מחקר זה. כבגיאומטריה האוקלידית העיגול הוא עיגול (גיאומטריה) מפני שהוא מושלם (שיפוט ערכי מטאפיזי אסתטי), אזי לא הייתה היתכנות שכדור הארץ אינו עגול אלא אליפטי, כי אליפסה אינה מושלמת, וכשבאסכולה האכלסנדרונית הבחינו החוקרים שכדור הארץ אינו עגול, ביטלו את הדבר הזה כליל, אף על פי שהלכו על פי אותה גיאומטריה ומתמטיקה יוונית שהכתיבה את עובדת העיגול עיגול.
ברגע שפסקו המדענים לשאול את שאלת הלמה והחלו לשאול: "איך" - ללא שום שיפוט ערכי בעל משמעות לדבר (למה?) החלו לדעת יותר על העולם. רק אז הייתה אפשרות שנבחנה בכמותיות ללא שום משוא ודעה קדומה וללא שום שיוך מסגרתי ערכי, לבחון את התופעות כתופעות כשלעצמן לאשורן. רק אז הבינו שכדור הארץ סובב סביב השמש זאת למרות שמבחינה ערכית לא ייתכן שהוא איננו מרכז הגלקסיה כי לא ברא אלוהים את העולם אלא לכבודנו. רק כך הבינו שלחומר אין אופי או "טבע" או תכונות המושכות אותו לאדמה כי ממנה הוא בא וכו' וכו'
ההיפותזה דלעיל שהיא אמת מדעית כידוע, שבה רעש אדמה גרם ללוחות טקטוניים וכו' לעולם לא היינו יודעים אותה אלמלא היו פוסקים מלבחון את התופעות בפריזמה פילוסופית העוסקת בעיקר בשאלת הלמה, ובחנו זאת בפריזמת שאלת האיך, מבלי לדעת למה?! לא שהם לא יכלו לדעת זאת, יכלו ועוד איך, אלא שברגע שנקודת המוצא לבחינת הדברים מוכתבת אינטרנית על ידי מערכת הגדרות ומוסכמות הוליסטיות כוללות, שכל עולם הטבע והאדם נכללים בו, ומערכת זו היא ה"מדע", וכל השאלות הללו יש בהן הומוגניות חשיבתית אחת, או אז, לעולם לא היו יכולים לבחון את הדברים ולהגיע לאמיתתן. כיום, מדען העוסק בחקר הסרטן, אינו עוסק כלל בשאלת הלמה, זה מעניין לו את קצה בוהן רגלו הימנית למה יש סרטן בעולם? מעניין אותו לדעת איך ניתן למנוע ממוטציות גנטיות להתרחש ולהפוך לתאים אנקוגניים, או ברגע ההתפרצות איך מערכות ההגנה התאים יעכבו אותה. יעניין אותו לדעת כמותית כמה קרינה מייננת תזרז מוטציות אלו או לאו וכו וכו'.. בשאלת הלמה יעסוק הפילוסוף.
ואם יורשה לי להעיר הערה משמעותית, והיא קשורה לדעתי האישית והאישית בלבד. לטעמי, שאלת הלמה חשובה לאין ערוך משאלת האיך, אך למרות חשיבותה, אני מודע כי שאלה זו היא אינה מדע!
