בשמחה
ילדתי לנל"ק בלניאדו. הילידה כמו הרבה פעמים בלנל"ק התחילה עם צירים שהביאו אותי לאט לפתיחה של 4 והפסיקו. ביקשתי ללכת הביתה כי ללא צירים ועם עובר גבוה כנראה לא לד ולא רציתי שיספרו לי שעות. הסכימו אחרי שחתמתי ,חזרתי בבוקר למחרת למוניטור ובדיקה שהראתה שהראש ירד. בצהריים התחילו צירים כל 6 דקות וכיון שחלמתי לבוא וללדת לא נסעתי עדין כי לא יולדים עם צירים כל 6 דקות... בסופו של דבר אחרי קצת יותר משעתיים שאת חלקם האחרון העברתי באמבטיה התחיל ללחוץ לי ואז חשבתי שאולי בכל זאת יולדים עם צירים כל 6 דקות... נסענו ללניאדו מרחק 6 דקות מהבית של הורי ובאוטו היו לי 3 צירי לחץ כלומר כל 2 דקות. ב17 נכנסתי לקבלה ורצו שאעשה מוניטור/פיפי וכ"ד אז אמרתי למילדת שאני יולדת,אחרי שהיא בדקה אותי היא הבינה שאני צודקת. ב17 ורבע כבר הנקתי את צוקון המתוקון אחרי 3 נשיפות בערך . אחרי עוד כמה דקות יצאה גם השליה בשלמותה הבעיה היתה אחרי הלידה שהרחם שלי סירב להתכווץ למרות שהסכמתי לזריקה והנקתי,כמה שעות אחרי הלידה נאלצתי לעבור חויה מפוקפקת של הוצאת גושי דם ענקיים,לכן גם ויתרתי על שחרור מוקדם ונשארתי עוד לילה. אני מעדיפה ללדת במקות שמכבד את רצונותי ואם חלילה אאלץ בכ"ז להתאשפז ,בלניאדו אני מרגישה בבית. חוץ מזה שכמעט כל המילדות והאחיות ביולדות שם מכירות אותי אישית וזה נותן הרגשה טובה