משתתפת
זה באמת קשה עצוב, אני נורא מבינה אותך.
אתם ביחד שש שנים, זה רציני, את מכירה את בן הזוג שלך, אם מה שקורה עכשיו הוא מאד יוצא דופן לגבי האדם שהוא, או ביניכם, אז כנראה באמת - כמו שנראה שגם את חושבת - הספור הזה קשור בקשר הדוק להריון שלך והשנוי (המטלטל!) המתרחש ובא, והולך לטרוף לכם את הקלפים.
ואני, מהזוגיות שלי (בעלי הגיע עם ילדים מפרק א' - מפונקים מדי, לטעמי), והילדים שלנו הם ילדי היחידים, מכירה ומבינה דווקא את שני הצדדים, ויכולה להבין גם את המקום הזה שלו (שבודאי היה רוצה להיות יותר נחמד, אבל פשוט לא מצליח להכיל את עצמו)
לפתור בבקשה עם מישהו בגודל שלך, ואם הוא לא מסוגל אז תעשו פוס ביחסים, הלואי שזמני, אבל יותר חשוב שיהיה ברור שכך זה לא יהיה.
ואת? כן יהיה לך קשה, אבל אם את גרושה עם ילדה ומצאת זוגיות ויש לך מקום בלב גם לידלים שהם לא שלך - את תהיי בסדר. פתרונות איו לי, אם את מאיזור המרכז, אשמח להציע לך אוזן קשבת מחוץ לפורום, ובכל מקרה - נסי להיות חזקה, להרגע ולדאוג לעצמך ולהריון שלך, הכל יחכה, לכולם יש קשיים, והחיים בסוף מוצאים להם דרך... מציעה לך לבדוק עם עצמך מה הם הקווים האדומים שלך, ולהתנהל בתוכם, הכי חכמה ובוגרת שאת יכולה להיות (ונשמע שאת יכולה)
