במיוחד בשביל דבי (וגם לאשכר)

g a n i

New member
הי! גמני הייתי בוועדת הקליטה../images/Emo123.gif

מקסים! מחשבות יוצרות מציאות מהזן הטוב ביותר. מחשבה מהבוקר: מאוד התפעלתי מאיך שהיית עסוקה בעצמך ובלידה למרות הקהל העצום ורב שסבב אותך (מי בבית מי בחוץ), אבל בכ"ז נשמעת לי שבעיניך לא הכל כ"כ קסום (?) מחשבה מ"סו"ס תפסתי רגע שקט וכבר קראתי חלק מהתשובות שלך":
המיילדת כיוונה לטוב. כמו שאני אומרת אחרי כל לידה: האויב של הטוב הוא היותר טוב. (מז'תומרת העיכוב היחידי...הסיפור הקודם שהיה מפורט מדי? פספסתי)
 
המיילדת כיוונה לטוב, וודאי

אני לא כועסת עליה גם. אבל ההתלבטות העיקרית שלי כל ההריון לגבי "איפה ללדת" היתה השאלה איפה יש יותר סיכוי שיתנו לי ללדת בתנוחה שלי. כך שהאכזבה הגדולה היתה: בבית - ובכלזאת, על הגב. (הסיפור של הלידה הקודמת, שפירסמתי כמה ימים אחריה, היה, במבט לאחור מפורט מידי (מבחינת תיאורים אינטימיים-אנטומיים) מבחינתי)
 

g a n i

New member
גם לי יש את זה ../images/Emo4.gif

(בבית- אבל על הגב) אני משכנעת את עצמי שזה היה על הצד עם רגל מורמת (french maid אלק), וגם מתרצת שלא היה זמן לשנות, ועוד כל מיני, אבל בשורה התחתונה: על הגב ונשארתי כך גם למעבר השליה
מה אמרתי לך? האויב של הטוב... (אני צריכה להעביר את זה לחתימה, אבל זה קצת מריר בתור מוטו לחיים, לא?)
 
נשארתי כך עד שעברתי לאמבולנס.

הלידה היתה קשה עד ל-לידה. והיתה מעצבנת משם והלאה. מהרבה בחינות הלידה הקודמת הייתה הרבה יותר טובה. (כמעט בכולן) אם נתעלם מאיבוד דם, והמון אינפוזיות של נוזלים ודם, אחריה...
 

debby12

New member
מנהל
מה רע בעל הצד עם רגל מורמת?

אני ילדתי את גילגי ככה ועד עכשיו חשבתי שזו היתה תנוחה מגניבה בריבוע. מה, לא?! לא היו לי שאיפות מיוחדות לתנוחה מסוימת - רק רציתי שלא יגידו לי מה לעשות.... [וגם זה, אחרי שהיא נתקעה שעה וחצי של צירי לחץ במצג עורף לאחור, ביקשתי הנחיה וכבר הייתי מוכנה להיתלות מהנברשת ולבלוע ג'וק אם היו מבטיחים לי שזה יעזור...]
 

g a n i

New member
לא'ידעת, התאכזבתי מזה...

בשביל זה ילדנו מחוץ לבי"ח? רציתי בכריעה, בעמידה, משהו מגניב
(רק על 4 לא רציתי, התפדחתי מהמיילדת
) בעצם, בלידת ביה"ח (שבזכותה ילדתי בבית) כעסתי שהיא לא נתנה לי לשכב על הצד. אז אפשר להתייחס לזה כאילו גופי החליט לעשות לי חוויה מתקנת 1 ל-1, לא? החצי אומר לי "אני פשוט לא מבין מה את רוצה! רצית ללכת עם הגוף שלך, לבחור תנוחה באופן לא מודע. אז עכשיו את לא מרוצה מהתנוחה שגופך בחר-באופן-לא-מודע?" האמת? צודק.
ולמה נשארתי? טוב, רוב הזמן היינו עסוקים בלשכנע את הקטנה להתחיל לנשום ואח"כ? נשמנו בעצמנו... טוב, די
מי אמר קונטרול פריק?!
 
גמני נזרקתי על הגב בלחיצות

חצי על הצד, חצי על הגב עם צורך אדיר להתמתח כלפי מעלה - ממש היה לי צורך להרחיק בית חזה מאגן, וזה גם מה שהוכיח לי בזמן אמת שהתנוחה היא בחירת הגוף האוטנטית - כי הצורך להרחיק את בית החזה מהאגן הוא מאד הגיוני פיזיולוגית בשלב הלחיצות, ויש עליו סיפרות מקצועית. אני גם זוכרת שמאד כאב לי בפרינאום, הרבה הרבה לפני הכתרה ולמעשה גם לפני פתיחה גמורה (שאנחנו לא יודעים בדיוק מתי היא קרתה...) ולכן הלחיצות בתנוחה זקופה היו לי בלתי נסבלות - זה היה השלב שנזרקתי. <ככה קונטרול פריק יולדת - מציינת לעצמה בזמן אמת אם התנוחה ללחיצות היא "נכונה פיזיולוגית"...>
 
../images/Emo51.gif

היא כבר גדולה למדי/גדולה לי מידי. את יודעת שאת ב"מועדפים" אצלי, מאז הכפות האומללות ההן.
 
חשדתי במשהו דומה

כשראיתי חתימה של מכירת חיסול. מקווה שיהיה לך טוב שמה (איפה שלא יהיה). (מסוג הצעדים שלא אעשה, לא יצאתי מהארץ, אין לי גם תוכניות כאלו)
 

swann

New member
יקירתי../images/Emo24.gif, איזה סיפורים!

לא פלא שלקח לך זמן. כזאת לידה צריך לעכל. ואת הקודמת צריך לכתוב, ולהתכונן היטב לפעם הבאה. ונראה שאת בדרך לשם. מתפעלת מהכוח, היכולת, ובעיקר מהמסקנה שכנראה כך רצית. למרות שלא בדיוק כך רצית. מצטרפת לחתימה שלך -
רק טוב.
 
למעלה