תלוי אם זאת שביתה מוגנת או בלתי מוגנת.
סעיף 62 בפקודת הנזיקין מאפשר למי שנגרם לו נזק ממון כתוצאה מכך שהופר איתו חוזה - לתבוע פיצויים ממי שגרם להפרת החוזה. עקרונית, אפשר לראות את היחסים בין מי שרוצה לטוס לבין רשות שדות התעופה, כיחסים חוזיים (במסגרת כרטיס הטיסה משלמים גם תשלום לרשות שדות התעופה), ואם העובדים ששבתו גרמו להפרת אותו חוזה, אז עקרונית היה ניתן לתבוע מהם פיצויים על נזק ממון שנגרם בשל כך שהם גרמו להפרת החוזה. אבל בסעיף 62(ב) בפקודת הנזיקין, נקבע ששביתה והשבתה לא ייחשבו כהפרת חוזה. לכן, הסייג הזה מונע את האפשרות לתבוע את העובדים או את ההסתדרות על גרימת הפרת החוזה. מצד שני, בסעיף 37ב(א) בחוק יישוב סכסוכי עבודה, נקבע ששביתה בלתי מוגנת לא תיחשב כ"שביתה" לצורך סעיף 62(ב) בפקודת הנזיקין. בגלל זה, אם השביתה היתה בלתי מוגנת אז עקרונית אפשר לתבוע את העובדים ששבתו (או הועד שלהם) - על הנזקים. ההגדרה של שביתה בלתי מוגנת מופיעה בסעיף 37א בחוק יישוב סכסוכי עבודה, ככה: "שביתה או השבתה בלתי מוגנת" - כל אחת מאלה: (1) שביתה או השבתה של עובדים בשירות ציבורי בזמן שחל עליהם הסכם קיבוצי, למעט שביתה שאינה קשורה בשכר עבודה או בתנאים סוציאליים ושהמוסד המנהל המרכזי הארצי של ארגון העובדים המוסמך הכריז או אישר אותה; (2) שביתה של עובדים בשירות ציבורי בזמן שלא חל עליהם הסכם קיבוצי, או שההסכם הקיבוצי שהיה חל עליהם אינו בר-תוקף עוד, והשביתה לא הוכרזה או אושרה בידי המוסד או המוסדות המוסמכים לכך ובהליכים הקבועים לכך, הכל לפי תקנונו של ארגון העובדים המוסמך; אישור בכתב של המוסד המנהל המרכזי הארצי של ארגון העובדים המוסמך כי שביתה פלונית הוכרזה או אושרה כאמור - יהיה ראיה מכרעת לכך; (3) שביתה או השבתה בשירות ציבורי שלא נמסרה עליהן הודעה בהתאם לחוק זה; לענין הגדרה זו רואים כשביתה: (א) הפסקת עבודה מאורגנת, מלאה או חלקית, של קבוצת עובדים, לרבות שביתת האטה והפרעה מאורגנת אחרת של מהלך העבודה התקין; (ב) סירוב מאורגן של קבוצת עובדים לעבוד שעות נוספות, אם החובה לעבוד שעות נוספות נקבעה בהסכם קיבוצי ועבודה כאמור מותרת לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, והסירוב ננקט כצעד בסכסוך עבודה.
