בן זוג עובד או אובד?

B L I M P

New member
כל עוד הוא תורם למאמץ המשותף (לא מבחינת כסף)

לא אכפת לי איך הוא עושה את זה. אבל אם הוא יותר בבית - אז תחזוקת הבית/ילדים/ווטאבר תהיה יותר עליו. אם המשכורת שלי תאפשר שהוא לא יעבוד אלא יעשה משהו לנפש וגם צי של מטפלות ומנקות - אז דיינו. שלא יעבוד. הדבר היחיד שחשוב לי שהוא ישיג משהו - אם השאיפה היא להיות מנהל בכיר בבנק או למצוא תרופה למחלה חשוכת מרפא (בלי שזה יהיה משתלם כלכלית) זה לא משנה לי. אבל אם הוא מבלה את כל יומו בלשחק פוקר, אפילו אם הוא מצליח להפיק מזה הכנסה, זה לא מתאים לי.
 

SupermanZW

Well-known member
אבל אם הוא משחק פוקר ומצליח להפיק מזה הכנסה הוא משיג משהו

אז למה זה לא מתאים לך?

אגב, שמעת על עזרא טיסונה? הוא הפך למיליונר בזכות משחקי קזינו, הוא אשף כמעט בכל משחקי הקזינו ויש בתי קזינו שלא נותנים לו להיכנס כי הוא תמיד יוצא ברווח וגם אם לא ישארו בתי קזינו שיתנו לו להיכנס זה לא ישנה לו כי גם אם יחיה 10 פעמים הוא לא יצליח לבזבז את הכסף שהרוויח והוא אף פעם לא עבד בעבודה "רגילה".
 
תותח


תמיד אהבתי שחקני פוקר מקצועיים.
 

B L I M P

New member
כסף זה לא הכל בחיים..

גם זונות יכולות להרוויח אחלה הכנסה - ולא הייתי יוצאת עם גבר שמוכר את עצמו תמורת כסף. לא משווה - רק אומרת שלהרוויח כסף זה לא הדבר היחיד שמעניין (אותי לפחות).
 

SupermanZW

Well-known member
ואת משווה את מי שמתפרנס מהימורים למי שמוכר את עצמו?

מי שמוכר את עצמו מאבד את כבודו ופוגע בכבוד כל משפחתו, מהמר שאינו מומחה מאבד את כספו ואת כספי משפחתו ובכך מזיק לכל סביבתו הקרובה, אך מהמר מומחה הופך למיליונר ואינו גורם נזק לא לעצמו ולא לקרוביו, אז מה רע בזה?
 

B L I M P

New member
תקרא שוב:

"לא משווה - רק אומרת שלהרוויח כסף זה לא הדבר היחיד שמעניין (אותי לפחות)."
 

dify

New member
אני חושבת שכל אדם בגיר

צריך לשמור על עצמאות כלכלית, לא משנה איך, אבל הוא צריך לדעת שהוא לעולם לא יהיה תלוי כלכלית במישהו אחר.
&nbsp
אז אם זוגתי היתה מקבלת ירושה ענקית שהיתה מבטיחה לה את שארית חייה הכלכליים, וואלה, שתעשה מה שהיא רוצה. אבל אם לא לעבוד אומר לא להצליח לכלכל את עצמך ומחצית מהצרכים של ילדיך בעודם קטינים, אז לא מקובל עלי. נקודה. ולא הייתי חיה עם אדם שכזה. לא כייף לו לצאת לעבוד? אז מה? לכולנו יש פנזטיות על דברים טובים יותר לעשות בחיינו אבל חלק מלהיות אדם בוגר זה לנסות למצוא את הפתרון האופטימלי שבין מה שאנחנו רוצים לעשות למה שאנחנו אוהבים לעשות. זה החיים.
&nbsp
אם אדם רוצה לקחת פסק זמן לחפש את עצמו מקצועית, זה בסדר, אם הוא חסך לקראת זה ויכול להרשות לעצמו. לא על חשבון שיש צד שני שמממן את זה. נקודה. ולא איכפת לי כמה הצד השני מרוויח. לא הייתי רוצה להיות לעולם, לא בצד התלוי ולא בצד הנתלה. שלא לדבר על זה שדבר כזה יכול יום אחד להפוך לכלוב של זהב ולמרירות רבה מתחת פני השטח. אני חושבת שזה הדבר הכי רע שיכול להיות לזוגיות. לשמור על עצמאות שכל אחד יודע שהוא יכול להסתדר לבד אבל בוחר להיות בזוגיות הזו, זו הדרך הכי בוגרת ונכונה בעיני.
 

oromer

New member
מנהל
לא תמיד ניתן

בגדול, אני מסכימה ששתי בני הזוג צריכים לעבוד. אבל אם בן זוג אחד מטפח קריירה - עובד הרבה שעות, טס לחו"ל לעיתים תכופות, זה מקשה על השני לעבוד במשרה מלאה, ולהיות עצמאי ממש כי מישהו צריך להיות אם הילדים במידה ויש.

אם היתה לי היכולת הכלכלית, הייתי מאפשרת לו לקחת פסק זמן מסוים ומאפשרת לו למצוא עבודה שהוא אוהב או לפחות לא יסבול בה גם אם זה לא המקצוע. הייתי מאפשרת לו להקים עסק/ מיזם משלו.
כשיש לחץ לעבוד במקום שלא טוב לאדם למרות שזה לא קריטי מבחינה כלכלית- זה יכל לגרום לבעיות בזוגיות והוא עלול לצבור כעסים ותסכולים
 

dify

New member
אני לא מסכימה עם המשפט האחרון שלך בכלל

בעיני זה משפט מפונק מאד, שיוצא מתוך נקודת הנחה ש"מגיע לי". אם אדם מרגיש כעס ותסכול על עצם זה שמצפים ממנו להיות אדם בוגר ועצמאי ומפרנס את עצמו, אז אין מה לעשות, הוא תמיד ירגיש ככה, זה ממש נשמע ניצול באוזניי, כאילו אם בן הזוג מרוויח טוב אז למה שאני אעבוד בכלל?
אחד כזה ימצא את עצמו מהר מאד בכלוב של זהב..
&nbsp
&nbsp
באותה מידה בעיני לא יתכן שגידול הילדים נופל כאחריות רק על צד אחד. צריך לדעת עם מי להתחתן...
&nbsp
ועם כל הכבוד לתירוץ הילדים, ילדים לא זקוקים להורה צמוד בבית 24/7, אפשר לעבוד חצי משרה, שלושת רבעי משרה. אם המצב הכלכלי מאפשר דווקא אפשר לקחת הרבה עזרה, כולל ניקיון, בישולים, וכד' כך שההורה שבבית לא משקיע את הזמן בתחזוקת הבית אלא בילדים.. למרות שביננו גם זה רלוונטי רק בגילאים הקטנים מאד. אני רוצה לראות ילד בן 14 שיושב עם אמא שלו כל יום בבית אחה"צ.. נו באמת... תירוצים.
 

oromer

New member
מנהל
אין לנו בכלל ויכוח...

אני חושבת ששתי בני הזוג צריכים לעבוד. ברוב המקרים, כדי לחיות ברמת חיים טובה (לא גבוהה, אבל כזו שמאפשרת נסיעה לחו"ל פעם בשנה, ארוחה במסעדה אחת לתקופה) שני בני הזזוג צריכים לעבוד.
בתקופות של גלי פיטורים מהייטק- אדם צריך למלצר? בגדול אדם צריך לעבוד אבל צריך לאפשר לו פרק זמן למצוא עבודה בהתאם ליכולותיו וכישוריו. אדם שסובל במקום העבודה שלו יהיה אדם מתוסכל וממורמר, וזה משליך על הסביבה הקרובה שלו בקשר ישר. אז נכון שיכול להיות שיצטרך ליתפשר. כמובן, שאין כמעט עבודה מושלמת. בכל עבודה יש טוב ופחות טוב, אבל אדם לא צריך להיות כמה שעות במקום שהוא סובל ממש.
בנוגע לגידול הילדים- הוא ממש לא נופל על צד אחד. מעורבות לא מתבטאת רק בכמה אדם נוכח בבית. ואני התכוונתי שכאשר בן זוג אחד עובד הרבה שעות ומידי פעם טס לחו"ל, הבן זוג השני יצטרך להתפשר על הקריירה מבחינת היקף המשרה למשל. ואז סביר להניח שהוא לא יהיה עצמאי כלכלית כי הוא לא ירוויח מספיק כדי להיות עצמאי. ילד בן 14 לא יושב עם אמא/ אבא כל היום בבית- אבל מישהו צריך להכין אוכל, כביסה, להסיע ...
סיוע בעבודות הבית בתשלום עלול לגרום לכך שבתנאים האלו לא משתלם להעסיק אותה ושאחד ההורים יהיה בבית.
 

dify

New member
בפיטורין

יש פיצויי פיטורין... וזה אמור להספיק לכמה חודשים טובים שמאפשרים לחפש עבודה.. וגם דמי אבטלה בהתאם.
ואם הבן אדם לא מצא עבודה בתום התקופה הזו, אז כן, שיצא לעבוד בכל עבודה, כל עבודה מכבדת את בעליה! ושימשיך לחפש עבודה במקצוע שלו בתחום. אין הצדקה לשבת בבית ולצפות שמישהו אחר יפרנס אותך.
&nbsp
אמא שיוצאת ממעגל העבודה לחלוטין פוגעת בעצמה, גם בסיכויים שלה לחזור למעגל העבודה לאותו מעמד מקצועי אחרי 4-5-10 שנים של הפסקה, וגם פגיעה בזכויות הפנסיה שלה. כך שכשאומרים שלא משתלם לאישה לצאת לעבוד, זה לא נכון כי הפגיעה הכלכלית היא לא רק לאותו רגע אלא גם בטווח הרחוק. אז אולי מטפלת עולה כמו משכורת במשך שנתיים, אבל מה קורה אחרי השנתיים האלו????!
&nbsp
מה גם שאני לא מצליחה להבין איך זה לא משתלם. גן פרטי זה עד גיל 3, וזה כ2500 שח בחודש במקומות היקרים, לא כולל תמ"ת למי שבאמת עומד במבחן הכנסות. 2500 שח בחודש זה פחות משכר מינימום! כמה נשים יש שמרוויחות פחות משכר מינימום על משרה מלאה ושגם אין להן סבסוד של התמ"ת ולכן יותר משתלם להן להישאר בבית מאשר לשלוח את הילד לגן ולצאת לעבוד במשרת אם???
&nbsp
ועם כל הכבוד לבישול וניקיון, בשביל זה יש שני מבוגרים בבית.. זה שהנחת המוצא פה נותנת פטור מלא לגבר זו החלטה שלך, מבחינתי לכל משפחה שיש בה שני הורים, יש שתי הכנסות, יש שני אחראיים על תחזוקת הבית וגידול הילדים. לאף אחד אין פטור מעבודה או מאחזקת הבית בגלל שיש לו במקרה כרמוזום X או Y מיותרים.
&nbsp
אגב, אותך גם הסיעו לחוגים כשהיית ילדה קטנה? אני מהמרת שלא. ובכל זאת גדלת להיות אדם מבוגר בריא ויציב. אני לא מבינה את הטרפת הזו של פינוק יתר. אני חושבת שאין לזה שום הצדקה וזה פוגע בעצמאות של הילד עצמו. פינוק פוגע בילד.
&nbsp
אני רואה את הנשים הללו שתקועות בבית כשהילדים גדלו ולא מעוניינים יותר באמא צמודה לוריד, עם בעל שהוא איש העולם הגדול, פעיל ואולי מחזיק מאהבת בחוץ, והיא יושבת בבית ומחכה לבעל ולילד ויודעת שהיא לא יכולה לעזוב כי היא תלויה כלכלית וכי אין לה שום סיכוי להשתלב מחדש ברמת הכנסה משמעותית בעולם העבודה שבחוץ. בעיני, נשים שמביאות את עצמן למצב הזה יורות לעצמן ברגל. במקום לתת לעצמנו הנחות בתחילת הדרך (לגבר הנחה בתחזוקת הבית והילדים, לאישה הנחה בלצאת לעבוד) צריך להתעקש מההתחלה על חלוקה שיויונית יותר ששומרת על עצמאות של שני הצדדים ולא מביאה את שני הצדדים להיות כלואים בחלוקת העבודה המקובלת בחברה שמרנית.
 

oromer

New member
מנהל
את צודקת

אני פשוט אומרת שזה בעייתי שלשתי בני הזוג תהיה קריירה תובענית, ולדעתי אחד מהם יצטרך להתפשר. להתפשר לא אומר לא לעבוד בכלל.
אישה או גבר לא צריכים להיות כל היום בבית. ואני מתייחסת בעיקר לילים קטנים. ככל שהילדים גדלים הם עצמאים יותר. ועדיין צריך מישהו שיפקח מידי פעם.
וחוץ מזה, זה הרבה תלוי בסוג העבודה והדרישות שלה.
אני לא חושבת שצריך להגיע למצב של פינוק יתר. אבל יש הבדל בין פינוק לבין הזנחה. ילדים עד גיל 9 לא אמורים לחצות כביש סואן לבד.

הלוואי והיתה חלוקה שיוויונית.
 

turangaleela1

New member
אם הייתה כזו אפשרות מבחינת היכולת הכלכלית שלנו אז

כמובן שכן. אם זה מה שמתאים לו וזה מה שהוא רוצה לעשות אתמוך בכל דבר שיעשה לו טוב.

בן זוג שלא טוב לו זה אומר שגם לי לא יהיה טוב. זה משפיע. בנוסף, אני הרי אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו טוב.
 
למעלה