בנות - יש לי משהו ממש חשוב בבקשה

ronnieyuval

New member
רות ../images/Emo24.gif

חבל שתתרגזי. אם שמת לב, רוב מי שענו להודעה שלה היו כאלה שעדיין לא חבקו ילד. מי שיש לה ילדים, גם אם אוהבת בעלי חיים, יודעת מה האמת ומה המציאות. קל להגיד שאוהבים את החיה כמו הילד לפני שיש ילד... אני באופן אישי מסכימה איתך (אם קראת את השרשור ההוא בטח שמת לב...) וחושבת שאין לך ממש מה להתרגז - את הרי יודעת מי עושה את הדבר הנכון ומי הכי חשוב.
 
מהדברים שלך לא ניתן היה להבין

שמדובר בחתול שלקחת לפני שלושה חודשים. בכל אופן כל אחת רשאית לדעתה ולמידת הקירבה שהיא חשה כלפי בעל החיים שהיא מגדלת ואין טעם לריב על כך. כמו שאמרתי קודם, הכלבה שלי היא כמו ילדה בשבילי ואני אעשה הכל בשבילה, אך יחד עם זאת, ברור לי שאם מאיזה שהיא סיבה חס וחלילה היא תהווה סיכון לילדה שלי, אין לי ספק שאאלץ להיפרד ממנה.
 

ruthri

New member
בטח, כי אני לא סקופ!! ההודעה היתה

רק אחת מיני רבות בפורום המקסים שאני משתייכת אליו. שם מכירים אותי ואת כל חוויותי. מה לעזעזאל אנדראה יודעת עלי ועל החוויות שעברתי בעקבות הלידה ועם החתול? היא שופטת אותי בלי להכיר אותי, את הסיפור שלי ואת החוויה האימהית. היא רק חיפשה סקופ והביאה אותו לכאן לדיון פילוסופי, ואפילו לא טרחה לידע אותי שאני נושא לדיון כאן! אני בן-אדם! בכל אופן תודה רבה לך על תגובתך
אני רואה שגם בתפוז יש חברות מקסימות
 
רות יקרה, מסכימה עם רוני ../images/Emo24.gif

חבל להתרגז וחבל לשים לב למה שאנשים (בייחוד אנשים שאינך מכירה) אומרים. הרי ברור שאין למי שעוד לא ילדה ולא עברה את התקופה של שלושת (או יותר) החודשים הראשונים אחרי הלידה, לא תוכל להבין את מה שקורה בחייה של אשה שזה עתה הפכה לאם. קשה למסור חיה שאוהבים (גם אם היא "בעייתית), אבל יותר חשוב שתוכלו לחיות, לנשום, לטפל בתינוקת שלכם וגם להישאר שפויים! חוסר השינה אחרי הלידה (ולפעמים במשך חודשים רבים ולעיתים אף שנים) מספיקים כדי לשגע כל אדם ולא צריכים בנוסף לזה תינוק נוסף (חתול) שעוזר לתינוקת לפריע לכם לישון כשאתם סוף סוף מגיעים לכמה רגעים של מנוחה. ולבנות פורום תפוז, אני לא קראתי את השרשור, וגם לא מתכוונת לקרוא אותו פשוט מחוסר זמן וגם מתוך כך שאיני שופטת אדם, גם לא אדם ששופט אחרים, אך חשוב לי לומר שלא כדאי לשפוט אדם שלא מכירים (וגם לא אדם שכן מכירים) בייחוד כשלא מכירים את כל העובדות שעומדות מאוחרי דבריו. ההודעה הקצרה של רות היא דוגמא נפלאה של כמה שקל לחשוב שמבינים את האחר כשבכלל לא יודעים את הסיפור שעומד מאחורי דבריו וגם לא נעלנו את נעליו. רותי מתוקה, תמשיכי להיות אמא נפלאה ומקווה שמעתה תהיה לכם שינה לפחות של כמה שעות ברצף...
ואני בטוחה שתמסרי את החתול לבית טוב, בדיוק כמו שדאגת לטפל בו כשנזרק החוצה לפני מספר חודשים.
נעמי (דולה)
 

ענתש

New member
רוצה רק להוסיף משהו לאנדראה:

אני ידועת כמה זה מעצבן שאומרים לך "את תביני את זה רק שיהיה לך ילד" - אני הייתי מחרפנת מזה ! מה זה ? מה אמרתם ? נראה לכם שעולמי ישתנה ? שהאידיאולוגיה שלי תשתנה ? שכל מה שאני מאמינה בו בחיים יתהפך וישתנה רקבגלל שנולד לי ילד ? הרי אני מוכנה לילד ודעותימוצקות גם בנושא הזה (איך לגדל אותו למשל) מהתחלה ועד הסוף וברור לי איך הדעות האלו משתלבות בתפיסת העולם הקודמת שלי... עד כאן מה שעבר לי בראש. מה שקרה בפועל - עולמי התהפך עליי ולא בכל התחומים לטובה. יודע מי שאומר שיש דברים שאת יודעת רק אחרי שיש לך ילד (ובדרך כלל זה גם לוקח כמה חודשים ללמוד אחרי הלידה). לא רק שאני אמא שונה מאד ממה שחשבתי שאהיה (לטובה ולרעה בכל מיני דברים) לא רק ששיניתי מקצה לקצה, בהתאם למציאות שנגלתה לי, את כמעט כל האידיאולוגיה שהיתה לי בנוגע לילדים, גידול ילדים ומה חשוב בגידול ילדים - שיניתי דברים מהותיים הרבה יותר. בגלוי אני אומרת (ומגזימה את זה מאד מאד) - אם הנסיבות ידרשו זאת, ובשביל חיי נגה (חס וחלילה) אני גם אהרוג אדם. לא רק חיה... (זה היה בהקשר לסיפור של רונייובל על הבחורה שהעדיפה את אידיאולוגית הטבעונות שלה על חיי אביה). בקיצור - למסור חיה כדי להתפנות לגידול ילד פתאום לא נראה לי סיפור גדול (ועזבי את זה שמעולם לא היתה לי חיה ואני לא מבינה מה הרגש הגדול שאפשר לפתח לחיה - אני כן יודעת מה נכון ולא נכון ומה אכזרי ולא אכזרי גם בלי זה). על הרבה דברים גדולים וכואבים ויתרתי כדי לגדל את נגה טוב יותר, לא חושבת שפחות כואים מויתור על חיה שאת קרובה אליה. מאחלת לך בהצלחה ושלא תהיי עצובה...
 

ronnieyuval

New member
ענתי, את אשה חכמה מאוד! ../images/Emo45.gif

כל מה שכתבת כאילו יצא לי מהמקלדת. ואני בטוחה שלא רק לי אלא לעוד הרבה הרבה הרבה אמהות אחרות. וזה בלי קשר לחתולים או חיות אחרות. בגלל זה, אם תשימו לב, התסריט שכתבתי קודם לא הראה שום דבר שלילי לגבי הכלב המסכן הזה... גם לא לגבי התינוק.... גם לא האמא... פשוט ככה מרגישה אמא חדשה ועייפה, וככה ירגיש כלב מסכן שלאף אחד אין אליו סבלנות. זה לא קשור לחינוך של הכלב, וזה לא פייר להפיל את זה עליו כמו שעשו למרבה האירוניה אלו שהגנו על החתול דווקא ולא על רות. זה קשור לכל מה שכתבת פה ענת, ולזה שאין מה לעשות - דברים משתנים. החיים שלך ייראו אחרת. סדר העדיפויות שלך כבר לא יהיה אותו הדבר. והכלב או החתול - בלית ברירה ידחפו הצדה.
 

ענתש

New member
רות - כתבתי לך בשירשור השני אבל רק

רציתי להוסיף שאת ברוכה הבאה ואם כבר באת - תשארי.
 

cookie1

New member
ולמה תמיד ../images/Emo54.gifים מעוררים את

הפורום ככה ???
ואיש איש באומונתו יחיה. רות - ברוכה הבאה אלינו
 
אולי בגלל שחתול שחור חצה את הפורום

לי בכל מקרה חבל שכך שופטים אדם וגורמים לו (במקרה הזה לה) להרגיש רע כשהיא כל כך מקסימה!
 

ruthri

New member
תודה לכל המגיבות ../images/Emo24.gif

אין ספק שקשה למסור חיית מחמד (גם אם זה רק אחרי כמה חודשים). אין גם ספק שלא ניתן לצפות את עוצמת הרגשות כשיש תינוק. האהבה שאני מוצאת בעצמי כלפי איילה מגיעה למימדים בלתי מוסברים.
אני לא כל-כך מכירה את הפורום שלכם, אבל אני מקווה בשבילכם שהוא נותן לכם את הבית החם והאוהב שאני מצאתי אצלינו. גם זה דבר שלא יכולתי לצפות
. מאחלת לכולכם הריון ולידה קלים, והמון אושר ואהבה בלי סוף עם הילדים-המלאכים הקטנים-הנס הזה שקרה לי כאמא ומקווה שגם לכן
 

shirka

New member
הי רותי ../images/Emo140.gif

הייתי במצבך בדיוק! החזרת אותי אחורה כמה חודשים.גם אני אספתי לביתי (ומיטתי) לפני 3 שנים בערך, חתול רחוב מקסים וידידותי -אוסקר. במהלך ההריון האמנתי ששום דבר לא ישתנה אחרי הלידה, אבל הכל השתנה. אוסקר פשוט נכנס לדיכאון. הוא היה עצוב והיה מיילל בלי סוף כל הלילה ואח"כ פשוט כל הזמן! הוא פשוט לא הצליח להפנים את העובדה שיש עכשיו תינוקת שהיא (מה לעשות) קודמת לכל! תשומת הלב שהענקנו לו פשוט לא הספיקה ושום פיתרון שהוצע לנו לא עבד. לא היתה ברירה, הפתרון היחיד היה למצוא לו בית חם וזה מה שקרה. אני רוצה לומר לך (ולכולם) שלכולנו יותר טוב! אוסקר זכה לבית חם (הסתגל תוך 3 ימים-אנחנו מקבלים דיווחים עד היום כי הוא נמסר בתוך המשפחה) הוא רגוע שקט לא מילל בלילות מאושר! ואני מודה שגם לי מאוד מאוד הוקל. אני מצרפת הודעה שכתבתי בזמנו שגם עוררה המון תגובות (לכאן ולכאן). גם אני לא אהבתי לשמוע "אחרי שתלדי תביני" אבל במקרה הזה זה כל-כך נכון. וחייבת להוסיף:
לרוניובל
לענתש
 

אנדראה

New member
תגובה אחרונה וכמה הבהרות (ארוך)

אז קודם כל, אני לא שופטת אף אחד, שנית הבעתי את דעתי, כמו כל האחרים, וזכותי לחשוב איך שאני רוצה- מי שלא מתאים לו, לא חייב להקשיב. המטרה פה היתה להראות ולנסות להבין את חוסר האחריות של אנשים שמוסרים כלבים וחתולים בגלל שמפריעים להם לישון בלילה לדוגמא(הרי בגלל זה ביקשתי את התגובות שלכן- ועלי לציין שיש סוגיה שגרמה לי לחשוב שנית). רוני,אנו מנהלות פה רק דיונים ולא שופטים אף אחד ואת קצת מגזימה (לדעתי)-נשים שאוהבות את בע"הח יותר מאשר את עצמן???- מה זה השטויות האלו?נראה לך? ונראה לך שמישהי חושבת שהחיה שלה יותר חשובה מהילד שלה?(אולי את באמת לא הבנת מה מטרת הדיון)- כנראה שיש לך בעיה לנהל דיונים פתוחים בנושאים שאת לא מסכימה איתם. שלישית, אני באמת לא יודעת מה זה כשיש תינוק בבית, אבל תאמיני לי, רוני, שאני בטוחה שזה לא כמו שאת עושה מזה כי מה שכתבת מתאר תגובה היסטרית של אם חדשה ואל תשכחי שיש גם את הבעל שעוזר. דווקא לא מעצבן אותי שאומרים לי שאני עוד לא יודעת מה מצפה לי כי אני יודעת שתמיד אנשים חושבים שהם יותר חכמים ממך - אני מכירה את עצמי מספיק טוב ועמדתי במספיק מצבים בחיים שלי- אמנם לא ילד אבל אני בטוחה שיהיה בסדר וחוץ מזה לדעתי ככל שנלחצים ומלחיצים כך זה יהיה- אני לא הראשונה ולא האחרונה שתעמוד במצב כזה ובטוח שהיו כאלו שעמדו במצבים הרבה יותר קשים והתגברו- צריך לקחת הכל בפרופורציה ואני אעדכן כשיגיע הזמן ואספר לכן איך אני מתמודדת. שלישית אני מצטערת אם פגעתי במישהי פה- זאת ממש לא היתה הכוונה שלי אלא להביא פה סוגיה לדיון ולשמוע דעות שונות ועליי לציין שרוב הבנות פה בהחלט יודעות לנהל דיונים גם אם דעתן שונה. כמעט לסיום: הנושא של ילדים אלרגים וחולי אסטמה גרם לי לחשוב שנית על כל הנושא- מוסר השכל: אני לא אוהבת את החיה שלי יותר מעצמי ואני פתוחה לדעות שונות. ועכשיו סיפור קצר: לכלבה שלי יש בעיות של נביחות- היא נובחת ממש הרבה, בצורה ממש מוגזמת ובקול חזק מאוד שלעיתים מקפיץ אותנו עד לשמיים והכי גרוע זה באמצע הלילה- זה ממש סיוט. מה לא ניסינו- הכל, פשוט הכל.הוטרינר המליץ על שוקר- לי זה נשמע זוועתי בהתחלה ושללתי, לא רציתי לשמוע על זה דבר. אחרי שנה וחצי נשברתי וביקשתי ממנו פרטים נוספים. הוא הסביר שזה קולר הנותן פולסים חשמליים כאשר הכלב נובח. הפולסים לא חזקים אבל מרתיעים את הכלב וכך הוא נובח פחות. כיוון שכבר באמת היינו מיואשים, החלטנו להזמין את השוקר (הזמנו מארה"ב כי בארץ אין מודעות למוצר הזה) וחיינו באמת יותר שקטים (עדיין נובחת כי כלב בכל זאת צריך לנבוח- אבל לפחות כבר אין הקפצות באמצע הלילה)- אז אני יודעת שזה נשמע נורא אבל לפחות מצאנו פתרון. ועכשיו באמת באמת לסיום- תודה לכל מי שהגיעה לכאן ומסר אחד: תעשו טוב, תמיד תהיו פתוחות לשמוע דעות של אחרים ולא ישר לשפוט. שבוע טוב לכולן.
 

kestrel

New member
../images/Emo45.gifכן ירבו

זאת דוגמה מצוינת איך מתמודדים עם בעיות התנהגות של בעלי חיים עם מודעות וכוונה לפתור את הבעיה ולא אוטומטית "להיפתר מהחיה". כמו שאמרתי קודם, את רוב בעיות ההתנהגות של כלבים וחתולים אפשר לפתור בקלות מדהימה, רק צריך לפנות לגורם הנכון (=בעל מקצוע ולא סתם חאפר). בקשר לקולר החשמלי- זה פיתרון מצוין, ומשתמשים בו גם "לתחום" חצרות גדולות או משקים בלי גדר כדי שהכלב לא יצא מגבולות מסוימים. הפולס לא מכאיב לכלב, הוא נותן לו "תיקון" בדומה למשיכה ברצועת חנק, והכלב לומד שזה חיזוק שלילי ומתקן את התנהגותו. אני מקווה שכל מי שיש לו בעל חיים בבית ידאג לטפל בבעיות ההתנהגות לפני הלידה, כי אח"כ זה כבר יהיה הרבה יותר גרוע וקשה לטיפול.
 

ronnieyuval

New member
מה שאתן מחמיצות כאן

זה שלא צריכה להיות שום בעיה עם ההתנהגות של הכלב או החתול. וגם לא צריכה להיות שום בעיה עם ההורים או התינוק. תינוק שנולד הוא לא "בעייתי" והוא לא "עושה צרות" והוא לא "תינוק רע" - הוא פשוט דורש המון תשומת לב. ואבא שצריך גם לפרנס לא נמצא בבית כל שעות היום, וגם זקוק לשינה בלילה. לכן גם הכלב הכי טוב ושקט יכול להפוך למטלה כאשר בראש מעינייך נמצאים האכלות, החלפות, רחיצות, משחקים, פעילויות, ולפעמים אם אפשר גם כמה דקות של שינה ואולי גם ללכת לעשות פיפי פעם בכמה שעות... זה אולי נשמע לכן לא רציני, אבל באמת אתן לא יכולות לדעת את זה לפני שאתן יולדות. לא לכולן יש אמא או אחות שיכולות לבוא לעזור להן עם התינוק, וגם אם יש העייפות בכל מקרה מכריעה אתכן. זה מדהים איך תינוק כל כך קטן וחסר אונים דורש כל כך הרבה תשומת לב, ואיך בלי לשים לב עוברות שעות ואפילו ימים שלמים בלי ששמים לב, ולהוציא את הכלב זה הדבר האחרון שבא לך לעשות. וגם הבעל, אחרי יום עבודה, עייף מאוד ובטח רוצה לבלות עם התינוק שלו קצת. אז יופי, אפשר להפיל עליו את הטיפול בכלב ולהוציא אותו לחלוטין ממעגל הטיפול בתינוק. רק לא להתלונן אח"כ שהוא לא יודע איך מחליפים חיתול או מרגיעים תינוק בוכה, כי בזמן הזה הוא היה עסוק בלנקות את הקקי של הכלב מהמדרכה. זה נשמע קיצוני עכשיו - מה, אין אפילו חמש דקות של מנוחה? אז זהו, שלא. וכשכבר יש חמש דקות כאלה (וזה בד"כ לא עובר את החמש דקות) את רק רוצה לישון. כי תינוק שרוצה לינוק כל שעה וחצי למשל, זה תינוק נורמלי לחלוטין (למרבה הפלא... הרי לימדו אותנו שתינוק אוכל בשעות קבועות כל 4 שעות, לא? אז לא). ותינוק שקם בלילה חמש פעמים, כל לילה, גם בגיל שנה, זה יותר הנורמה מאשר יוצא הדופן. וכשאת זו שצריכה לקום איתו בלילה, להניק, לחתל, להרגיע, להרדים, וכשאת בקושי פותחת את העיניים שלך בבוקר כי כבר שנה כמעט ולא ישנת יותר משעה או שעתיים רצופות (וזו חביבותיי ממש לא הגזמה), אז בטח - בשמחה ובששון יתחשק לך להתחיל לטפל גם בכלב ולהוציא אותו ולנקות אחריו ולשעשע אותו כי הרי גם הוא צריך תשומת לב... וזה ממש לא נאמר בציניות. זה מה שהוא צריך. ואנדראה - לגבי הנביחות, אני יכולה להבטיח לך שברגע שתבוא הנביחה הראשונה שתעיר את התינוק שלך עשר דקות אחרי שסוף סוף הוא הסכים להירדם אחרי ארבע שעות של צרחות בלתי נשלטות (גם זו לא הגזמה, לצערי), אז את תשקלי שנית את דברייך ותעשי חושבים מחדש. שוקר חשמלי או לא שוקר חשמלי, את אומרת שהיא עדיין נובחת רק לא בלילה. אז בואי ואחדש לך משהו - תינוקות לא ישנים רק בלילה. לפעמים הם לא ישנים בלילה בכלל, אלא רק ביום. לפעמים השינה הארוכה שלהם נופלת על הצהריים ולא על הלילה. אז גם שלוש נביחות קצרות אך חזקות שיעירו את הילד בשתיים בצהריים יכולות להביא לך את העצבים על הכלבה, שסה"כ היא לא אשמה. כלבים נובחים. כמו שתינוקות בוכים. ככה זה. ועוד משהו לגבי זה שכל אחד רשאי להביע דעה - ודאי. זה נכון. אבל אנדראה, את לא רק מעבירה דעה אלא מעבירה גם ביקורת לא הוגנת, ומשתמשת בביטויים מאוד לא יפים כלפי אנשים. וברגע שמישהו אומר משהו שמנוגד לדעתך את ישר קופצת. איפה כאן הבעת הדעה החופשית אם רק לך מותר להגיד מה שאת חושבת? משהו כאן קצת מעוות בצורה שאת רואה את הדברים.
 

kestrel

New member
זה בדיוק למה שהתכוונתי

כשאמרתי שצריך לחשוב קדימה ולהכין את חיית המחמד לקראת השינוי הצפוי. יש דברים פשוטים מאוד שאפשר לעשות כדי להתמודד עם המצבים הנורמלים שאת מדברת עליהם. חלק מהכנת חיית המחמד קשור בשינוי הדראסטי בתשומת הלב ובשעות הפעילות בבית שהופכות למאוד לא קבועות (למשל למצוא ילד בשכונה שיטייל עם הכלב בצהרים) אני לא מדברת על מצבים שבהם כן יש בעיה בריאותית או כל מיני דברים לא צפויים שכמובן אי אפשר לתכנן מראש ואז לפעמים אין ברירה גם אם נורא רוצים, אבל כן אפשר להקדים תרופה ולהתכונן להתמודדות עם מצבים נורמלים לחלוטין. יש לנו לא מעט חברים עם כלב או חתול שחוו לידה ראשונה + הקשיים הלא מתוכננים שאחריה כולל "צרות" עם חיית המחמד (נביחות, דרישה מוגברת לתשומת לב וכיו"ב), ולמרות הכל הצליחו לשלב את בעל החיים בתא המשפחתי החדש. כיום התינוקות שלהם הם החברים הכי טובים של הכלב/חתול. אני בטוחה שמי שיש לה חיית מחמד בבית תדע להתכונן עד כמה שאפשר לבאות, ומי שאין לה וגם לא מבינה את האהבה הרבה שיש לאנשים כלפי כלב/חתול - אולי זאת הסיבה שבחרת לא לגדל בעל חיים בבית?
 

ronnieyuval

New member
שוב פעם את מתבלבלת

הכלב לא אשם. זה לא קשור בהכנתו ללידה. זה קשור במיליון דברים שאולי יסתדרו ואולי לא. יש אנשים שבוחרים בנוחות החיים שלהם ושל ילדיהם ולא בנוחות החיים של כלב או חתול, שעם כל הכבוד הם סה"כ חיות. בנוסף לזה, אם את מתעקשת להגיד לי שאינני אוהבת בעלי חיים, אז שיהיה לך לבריאות. את לא מכירה אותי ולא יודעת למה יש או אין לי חיות בבית. האם עקבת אחריי במשך כל חיי וספרת כמה חתולים וכלבים אני גידלתי? באמת מעניין כי לא שמתי לב... אבל אם את באמת רוצה לדעת, יש לנו כרגע שתי בעיות עם גידול בע"ח בבית. האחת והעיקרית שביניהם היא שבעלי אלרגי מאוד לחתולים. אני אישית מעדיפה חתולים על גבי כלבים. הוא לא רק שאלרגי אלא אוהב כלבים. גם אני, רק שאני מעדיפה חתול. אבל אני לא אכניס חתול הביתה על חשבון בריאותו של בעלי. הסיבה השניה היא שאסור לנו להכניס כרגע חיות בית לביתינו, מכיוון שהוא שכור וזו לא החלטה שלנו אלא של בעל הבית. בעבר (לפני שהכרתי את בעלי) גידלתי די הרבה חתולים, וגם שני כלבים, וגם חמוסה אחת מתוקה. אני יודעת בדיוק מה דורש כלב ומה דורש חתול, ואם כבר אז גם מה דורשות ציפורים וכן אוגרים כי גם אותם גידלתי. גם צב.... את רוצה שאני אחזור אחורה עד גיל שלוש כדי להוכיח לך כמה ואילו חיות גידלתי? דווקא בגלל שכן יש לי נסיון עם בעלי חיים, אני יודעת שהם דורשים המון תשומת לב וטיפול. לי לעומתך יש גם נסיון עם ילדים, ואני יודעת שאין בכלל מה להשוות בין העונג והאהבה שאת נותנת ומקבלת מילד, לעומת חיה. ולכן אני שמחה מאוד שאני לא צריכה להתמודד עם בע"ח שלעולם ולנצח נשאר כמו תינוק, ולעולם לא יהיה עצמאי, ולעולם לא תקבלי ממנו את אותה נחת הרוח שאת מקבלת מילד. סביר להניח שלו היה לנו בית משלנו ולא היינו שוכרים היתה בבית חיה זו או אחרת, סביר להניח שכלב. אבל זה מאוד מקל עליי שאין לנו כרגע. וגם אם היו חיות, הן לעולם לא היו נמצאות באותו הסטטוס שהילדים שלי נמצאים בו. ילדים וחיות אינם שווים. והשקט והשלווה שלי ושל הילדים שלי חשובים לי יותר מכל דבר אחר. אני מבינה שאנשים אוהבים מאוד את בעלי החיים שלהם, ומוכנים לסבול לפעמים בשביל לשלב אותם בחייהם. אני לא. מצטערת. אני מוכנה לעבור קשיים שקשורים בילדים שלי, כי אלה הילדים שלי. אני מוכנה להרבה דברים שקשורים בחיי המשפחה ובזוגיות. אבל לסבול כל כך בשביל חתול או כלב? SORRY. וזה לא צריך להיות הבעיה של אף אחד, ואני לא מוכנה שאף אחד יכנס לי לוריד או יעז להטיף לי מה לעשות. אם את או כל אחד אחר מוכן לעבור קשיים ולסבול ולהעביר את הילד שלו לפעמים סבל שקשור בבעל החיים - לבריאות. לא אמרתי לך לא לעשות את זה. רק אל תבואי ותגידי לי מה אני צריכה לעשות.
 
למעלה