בנות, נושא ישן, אבל אם אפשר לדבר

[איימי שפירא]

אילנה שמש אומרת

שאם לא נקרעת בלידה ראשונה הסיכוי נמוך שזה יקרה בלידה שניה. כמובן שזה לא בטוח כי תלוי מה משך הזמן שעבר מלידה ראשונה, מה גודל התינוק השני. שעה וחצי נשמע סביר ללידה ראשונה.... בלידה שניה זה בדרך כלל מתקצר. לא יודעת מה לומר לך ומה לייעץ....

 

[צימעס]

אני קושי-בקושי עיסיתי.

לא תפרו אותי.

 

[עיגולית]

נשמע הגיוני..

העניין הזה של הידיעה שזה לא נקרע בגלל התרגול... אני מתכוונת ללדת בבית, לידת מים, אמנם חלפו 4 שנים מהלידה הראשונה, ואני עדיין זוכרת את שלב הלחיצות, הייתי רוצה שזה יתקצר, אבל... רוני, עודדת אותי, הצחקת אותי... הלוואי שמה שאת אומרת נכון לגבי, אני מבקשת אותה לידה כמו הקודמת המובן של הזרימה, ומבקשת רק דבר אחד קטן, לקצר את שלב הלחיצות. הייתי מנסה את האפי נו, אם הייתי יודעת שבאמת אני אשתמש בזה, וגם אם זה היה מחיר סביר, קצת יקר לי בשביל משהו שאני לא בטוחה שאני אשתמש?! זהו, אולי אני אסתמך על הגנטיקה כמו שרוני אומרת (גם אמא שלי עברה את זה ללא פגע)...

 

[swann]

גם המים עוזרים לגמישות יכולים למנוע

קרעים. גם הזמן שתהיי במים אפילו אם הלידה תתרחש מחוצה להם, וכמובן אם ההכתרה תהיה בתוך המים - הם מרככים ומגמישים את האיזור. ואם זה בחוץ - בכל מקרה הכיני בקבוק שמן ללידה, שיהיה. זה התכנון שלי. בפעם הקודמת עיסינו וגם אפי נו במרץ. הפעם (כבר שבוע 39) עיסינו רק פעם אחת והאפי נו עוד לא יצא מהקופסא לסבוב הזה (אולי הלילה

). ובכל מקרה אני לא ממש לחוצה מזה. בפעם הקודמת העיסויים הוכיחו את עצמם, וילדתי עם אפידורל. היה לי קרע קטן למעלה והיו 3 תפרים לא ממש מורגשים. הפעם - גם מים, גם נסיון העבר וגם תחושת בטן שהכל יהיה בסדר

.

 

[mise]

ממתי שלב הלחיצות נחשב?

כלומר, איך סופרים את זמן שלב הלחיצות? אני ספרתי מרגע ההכתרה עד שהיא היתה בחוץ (עד רגע ההכתרה ממש לא הייתי בלחיצות כלשהן, הייתי בטרנס, לבד, באמבטיה. לא הרגשתי שאני יולדת.

 

[איימי שפירא]

שלב הלחיצות נספר מהרגע שאת חשה

צורך עז ובלתי נשלט ללחוץ! ההכתרה זה כמעט כמעט סוף שלב הלחיצות.

 

[mise]

רגע..

ואם לא הרגשתי שום צורך כזה? אני ממש לא הרגשתי שאני בלידה. אם המיילדת לא היתה באה וצועקת: "אני לא מאמינה, את בלידה!" סביר להניח שהייתי יולדת בלי להרגיש בכלל..

 

[איימי שפירא]

מדובר בלידה פיזיולוגית???

 

[כרמית מ.]

כן (מכירה את הסיפור)

 

[mise]

ברור.. באמבטיה?

יכולה להיות רק פיזיולוגית..

 

[POOH*]

לא חייבים...

לי לפני הלידה השניה שלוש מיילדות [מתוכן שתיים - מיילדות בית] אמרו לי שאם הלידה הראשונה הייתה וגינלית - הגוף בעצם כבר יודע ללדת. אז המליצו לי כן לשמן את האזור ואת הצלקת מהתפר בלידה הקודמת אבל אמרו לי שאין צורך בעיסוי ממש - רק שימון האזור יספיק. POOH

 

[סוס של נייר]

בעיני הרעיון היה בלתי נסבל

לא תרגלתי כלום בריבוע, ולהלן תוצאות המחקר: לידה ראשונה, אפידורל, ואקום חתך ותפרים עד לרקטום

לידה שניה, בלי אפידורל, פעילה הרבה יותר, לא מכשירנית, בלי חתכים ואפילו לא קרעים

 

[mise]

אגב חתכים, קרעים, פרינאום

ומעבר עובר בנרתיק. קראתי במוסף (לא זוכרת איזה, משהו של אמצע השבוע, נדמה לי סגנון? כריכת כרום מהודרת, גודל A4, נדמה לי שהיה כתוב יום רביעי) על ניתוחים פלסטיים מודרניים חדשים: הצרת הנרתיק ו/או ניתוח קוסמטי, בעיקר להורדת השפתיים (לא ידעתי שנרתיק ללא שפתיים נחשב אופנתי יותר, המודל, ע"פ הכתבה, היתה איזו כוכבת פורנו שהמנתח אמר שנשים באות אליו עם תמונות שלה [יותר נכון, של הנרתיק שלה] ואומרות: "תעשה לי כזה!") מה דעתכן? היו כמה פרופילים של נשים שבאות לניתוח, אחד מהן היה נשים שעברו כמה לידות, בעיקר מגיל צעיר ורוצות להצר את האזור. תרגילי קגן (ככה קוראים להם?) מאחוריך.. (המשפט בהשראת הכתבה הטיפשית).

 

[איימי שפירא]

ואי ואי. למען האמת, למיטב ידיעתי,

הנרתיק לא מתרחב אלא חוזר לקדמותו לאחר לידה. מבנה הנרתיק שלנו הוא אלסטי, כמו אקורדיאון. מה רע בשפתיים?! לא הבנתי. אני בשוק מהניתוח הזה. הפלת אותי עכשיו מהרגליים. אני הולכת לחשוב על אברים נוספים שאפשר להעלים מהגוף בניתוח. אולי יהיה לי רעיון לסטרט אפ.

 

[איימי שפירא]

עלה לי רעיון.....

כנראה שבברזיל ובארצות הברית אפשר יהיה לבטל ולסגור הרמטית את צוואר הרחם. כי שיעור הניתוחים הקיסריים כל כך גבוה (בברזיל בקליניקות פרטיות מעל 80%), מי צריך צוואר רחם, אולי הוא בכלל יתנוון בהמשך התפתחות האבולוציה הנשית הברזילאית. לכו תדעו....

 

[mise]

עצוב.

האמת, שקראתי את הכתבה, עמדו לי דמעות בעיניים. היתה שם עוד כתבה על ילדות בנות 5 שמתאפרות לגן ואת מסיבות יום ההולדת שלהן חוגגים אצל הספר, במן "תחנות" - תחנה לעיצוב השיער, תחנה שעושים להן ציפורניים, תחנה שמאפשרים אותן ותחנה של קעקועים חד פעמיים כאלה. עוד סופר, על ימי הולדת הנחגגים במכוני יופי (כן, כן, בגיל 5-6). שהילדות עוברות ל"דיאט" בגיל 6, שהן מאוד מודעות לעצמן, הן צובעות את השיער (כן, כן, בגיל 5-6!!) ומורטות את השיער המיותר בגוף. הן הולכות כמובן עם הבגדים הכי-הכי אופנתיים ומותגיים, ו"אפילו נעלי הספורט שלהן מוגבהות". זה היה מוסף מאוד עצוב. קראתי אצל הוריי, אם המוסף עדיין שם, אקח אותו מחר. לגבי ניתוחים להצרת הנרתיק או קוסמטיים להורדת השפתיים (זה פשוט ביזארי בעיני..) - מסתבר שבארה"ב זה מאוד פופולרי ובארץ, כאמור, זה הולך ותופס תאוצה.

 

[mise]

תיקון טעות..

פליטת קלומוס: בשורה 2 של ההודעה לעיל צ"ל במקום "תחנה שמאפשרים אותן": תחנה שמאפרים אותן.

 

[רוני של יובל ומאיה]

אוי אוי אוי! איזו הגזמה!

מי ההורים שמאפשרים את זה לילדות כל כך צעירות??? זה פשוט נורא. זה בטח אותם הורים ששולחים אותן מגיל שנתיים לתחרויות היופי המזעזעות האלה שהן צריכות ללבוש שמלות נשף ולעכס בחינניות מול חבר השופטים בעודן עוטות 2 קילו איפור. אגב, ראיתי תכנית על ניתוחים פלסטיים ב-TV עם בחורה אחת שרצתה להקטין את השפתיים הפנימיות שלה משום שהן באופן טבעי היו מאד ארוכות וגדולות, עד כדי כך שהן היו משתפשפות לה כשהיא היתה הולכת... היא מאד סבלה מזה. זה מצב לא שגרתי ואולי במקרים כאלה זה אחרת (אני משווה למשל לאשה עם שדיים ענקיים שסובלת מאוד ועושה ניתוח הקטנה), אבל להוריד אותן לגמרי ולהצר את הנרתיק? נשמע לי נורא.

 

[אשכר ש]

../images/Emo5.gif מזעזע...

 

[ayala26]

אי אפשר לדעת

אני עשיתי עיסוי עם שמן - אבל האם זו הסיבה שלא היו לי קרעים (היו לי שפשופים אבל לא באיזור הפרינאום אלא בצדדים) אני לא יכולה לדעת בוודאות. זו היתה לידה ראשונה שלי.