בני אדם - ציידים או לקטים?

m0sh3

New member
כן זה אפשרי

אפשר לחפש דרך הקטלוג של הE-journals של הספריה למדעי החיים והרפואה מאמר ספציפי לפי DOI או PMID [אפשר גם לפי כותרת וג'ורנל וכו' אבל זה פחות מוצלח].
 
אז כנראה שלא הראיתי לך

כי ההרשאות כניסה של האונ' עובדות לא רק בפאבמד אלא בעוד הרבה מקומות. בוא אצלי במסנג'ר, נסדר לך מחשב שיודע למצוא מחקרים
 

r o r o r o

New member
אין צ'אנס

האדם אינו טורף רציני: אין לו ניבים או ציפורניים חדות, הוא לא רץ מהר ובכלל, בלי כלים סיכוייו להיטרף גדולים מסיכוייו לטרוף. לפיכך, כל תיאוריה אבולוציונית שלוקחת את הציד כמרכיב עיקרי בתזונה או בתרבות שלנו, היא רומנטית, אנכרוניסטית ובעיקר - מוטה לטובת תפקיד הזכר בהתפחותנו. נכון שצייד של בופאלו אחד יכול לספק מזון רב תועלת לשבט שלם, אבל אם השבט יחכה רק לבופאלו הזה, הוא כנראה יגווע ברעב. מצד שני, אם נשות השבט ילכו כל היום עם העיניים מופנות לאדמה או אל הצמחיה שמסביב (כפי שהודגם פעמים רבות בחברות ראשוניות כמו הבושמנים והאבוריג'ינים), הן בטוח ימצאו משהו - לא הרבה, לא הכי טעים, לא הכי מזין, אבל מספיק כדי לעבור עוד יום. וזה, כמו שאומרים, מה שהאבולוציה איז אול אבאוט.
 

m0sh3

New member
לא בדיוק

ההליכה הזקופה שלנו נותנת לנו יתרון עצום בציד. אנטילופה אולי יכולה לרוץ חיש מהר, אבל לא לאורך זמן. כאשר אנחנו הולכים אנחנו למעשה נופלים קדימה, בניגוד להולכים על 4 שדוחפים את עצמם. אנחנו יכולים לעקוב כך אחרי טרף ימים בלי לבזבז כמות גדולה של אנרגיה יחסית ולתפוס את הטרף. היו לאדם כלים לציד, להומו הביליס כבר היו כלים - לכן לא מן הנמנע שהאדם צד גם לפני 200,000 שנה עם הכלים המאוד פרימיטיביים האלה.
 
אני גם נוטה להאמין שהיינו בעיקר

לקטים. אבל כשאני אומר בעיקר, אני מתכוון לכך שהדיאטה הבשרית שלנו הייתה בערך חמישית מהדיאטה הכללית שלנו. מדוע? משום שישנן ראיות פליאנטולוגיות רבות לכך שאכלנו בשר לאורך כל התקופה שבה הג'נוס שלנו היה קיים (סימני חיתוך על עצמות ליד עצמות של בני-אדם, למשל, ועוד) ואפילו לפני זה (בתקופות האוסתרלופית'קניות) - זה יותר מסובך לצוד, אבל אף אחד לא רמז שאנחנו צדנו רק צ'יטות, ובכל מקרים, האדם ידע להכין כלים לפני יותר ממליון שנה, אתה לא צריך לרוץ רחוק בשביל לזרוק מקל מחודד, ואתה גם לא צריך לרוץ מהר אם אתה עושה אמבוש בשיחים. מה שכן, לפי הראיות שאני מכיר - אנחנו אומניוורים עם bias משמעותי לאוכל נלקט (פקעות, פירות וכו'), אך עדיין אוכלי בשר. צייד וטורף זה ממש לא אותו דבר - החיות שניתן לקרוא להם "טורפות" בנויות באופן אופטימלי כדי לטרוף - אנחנו פשוט תמיד היינו "מגוונים יותר". אולי זה לטובתנו.
 

r o r o r o

New member
חמישית זה לא הרבה

להערכתי, בשר היה לאורך מרבית תקופת התפתחותנו סוג של צ'ופר. אם הנתון שלך מדויק (איך מחשבים דבר כזה?), אז בטח יכלו להסתדר בלעדיו. כמובן שבחברות כמו האינואיט, שאצלם קל יותר למצוא דוב לבן מאשר עגבניה, הסיפור שונה - אבל למיטב ידיעתי מדובר בחברות מודרניות יחסית, שאינן מלמדות על ההתפתחות הכללית שלנו. אני נוטה לחשוב שהתמקדות בצייד והצבתו במקום גבוה יותר מאשר ליקוט נובעת משיוכו לעולם הגברים והיא שריד של ראייה אנדרוצנטרית (אם זה המונח הנכון...) - ראיית ההיסטוריה בעיניים גבריות, ודרך ידיים גבריות. מכאן גם ההתמקדות בייצור כלים, לציון תקופות בהתפתחות המין האנושי. קדרות, קליעת סלים ואריגה היו התפתחויות טכנולוגיות לא פחות חשובות מאשר עיבוד האבן או הברונזה - אך לא זכו להיכנס להיסטוריה כ"המצאות ששינו את פני העולם".
 
זה גם לא כזה מעט,

שוב, אנחנו מסכימים על דבר אחד - אנחנו לא טורפים אידיאלים - אבל אנחנו בהחלט אכלנו בשר לאורך ההיסטוריה הארוכה שלנו וזמנים של מחסור, אין ספק שבשר היווה תחליף תכוף למזון נלקט. אני לא טענתי מעולם שאנחנו "ציידים מלידה" - אבל גם אם כן, לא הייתי טוען זאת משום ש"צייד זה אקט גברי". זה שטות. אני אבולוציוניסט. מה שמעניין אותי מבחינת הדיאטה ההומוספיינטית זה "מה היה מועיל עבורנו ואיך זה שינה אותנו פיזיולוגית", לא "איזה סיפור יהיה ממש מגניב לספר על ההיסטוריה שלנו".
 

r o r o r o

New member
חס ושלום

לא התכוונתי להשמיץ, להיפך... כוונתי היא להצביע על כך שלעתים הראייה שלנו מוטה תרבותית ומשפיעה על התיאוריות שאנו מפתחים. באנגליה הויקטוריאנית, שבה נולד המחקר הפליאונטולוגי, שלטה ראיית עולם גברית ומוטת טכנולוגיה, שהובילה באופן בלתי נמנע להדגשת תרומתן של פעילויות "גבריות" כמו ציד ומטאלורגיה להתפתחות המין האנושי; ולחוסר התייחסות לתפקיד החשוב שמילאו הנשים - כמלקטות, מגדלות ילדים,יוצרות כלי קיבול לנוזלים (כדים,נאדות) ומזון (סלים), תופרות בגדים, אוגרות ידע רפואי ותזונתי ועוד. סביר להניח שגם החקלאות היא המצאה נשית, הנובעת במישרין מתרבות של ליקוט. התחושה שלי היא שניתן היה לספר נרטיב אחר לגמרי של ההתפחות שלנו, כאשר הציידים הם רק כמה חבר'ה שנמצאים בסביבה וקופצים מדי פעם לביקור עם איזה ביזון שחוט, בתמורה ללילה סוער עם הבנות. לא מישהו רציני שאפשר לסמוך עליו לצרכי קיום. לא במקרה, באנגילית "ציד" ו"משחק" הם אותה מילה - GAME...
 
למעלה