בני עושה לי בלאגן עם גרושתי

[rolan]

גבר יקר../images/Emo70.gif

אני קוראת ולבי נקרע לגזרים... אין לי מושג מה עושים עם סוג כזה של בעיה. מה שאני כן חושבת שאתה יכול כבר עכשיו ליישם, זה את מה שהציעה לך יעלי, בנושא הפגישה איתו. צא איתו לטיול, תוך כדי, שוחחו ביניכם, עשה לך הרגל לצאת איתו לבד. אפשר לצאת לטבע, לקניון, למשחק כדורגל, כל דבר שעולה בראשך ומתאים לו. לא כל בילוי או השקעה בו כרוך בכספים, אז תתחיל מזה. אני מצאתי שלסייחה ולי, הכי קל לשוחח מול הים, אנחנו נוסעות לשם לרבע שעה והכל נפתח, מתחילות לדבר וככל שהגלים יותר גבוהים ושוצפים כך השיחה קולחת יותר.... תנסה - שווה את זה...

לך לחיזוק ועידוד

 

[עלמה 3]

גבר, שכחתי

צריך לקחת בחשבון שכל מה שהוא עושה, נובע מקושי שלו בבפונוכו.. הוא במצוקה, וזאת הדרך שלו לקבל מכם תשומת לב, שתטפלו בו, שתדאגו לו הוא גם בודק עד כמה אתם אוהבים אותו ... ואני יודעת, מהמורכב שלי , כמה זה קשה וכמה כוחות זה מצריך ! ואישית ונפשית אתה לא פנוי לזה וגם אתה מלווה בתחושת המועקה..אני לגמרי מבינה אותך..אך תעשה מאמץ כביר ותנסה לחלק לפחות את זמנך יחד איתו.. בשיחות, זה גיל שהדמות הגברית מאד חשובה לגיל ההתבגרות. ואם אי אפשר להרשם למועדון כדורגל, אז אולי לפחות ללכת למשחק במגרש כדורגל ולצפות כמו 2 גברים.. זה גם משהו שיחזק את הבטחון העצמי. עלמה

 

[י ו ס י פינקלשטיין]

איש יקר

ימים לא קלים עוברים עליך ואיך כתבה לך יעל אתה לבד בסיפור ,מאד לבד ..., יכולות להיות כמה סיבות לתגובות של הילד , יתכן אף רפואיות המחיבות בדיקות נאורולוגיות.יתכן והתנהגות זאת מקורה בחסך שיש לו בקשר איתך ואולי כתוצאה ממאבק פנימי על רקע מערכת היחסים הגרועה בין אימו / גרושתך לבינך. במשך השנים באם לא תהייה התיחסות מקצועית לילד המתבגר עלולה הבעייה הרגשית להחריף ועמה התגובות. הצעות רבות וחכמות העלו בפניך - הן בהחלט ראויות למחשבה נוספת - הרשה לי להציע אחת נוספת .... יתכן ובקופת החולים בה מבוטח הילד יש מחלקה /יחידה למתבגרים .יחידה שכזו תוכל לאבחן את מקור המצוקה להמליץ ולטפל בכלים המצויים ברשותה תרופתיים , פסיכולוגיים - נפשיים .... וחוץ מזה גבר יש לך את מספר הטלפון שלי אתה מוזמן להתקשר. יוסי

 

[גבר בדרכו שלו]

כנראה שהייתי צריך להרחיב

את הכל מתחילה.כתבתי שדיברתי איתו בעבר: בתחילת שנת הלימודים היו לי שיחות איתו לגבי הלימודים והעתיד והוא הבטיח לי אבא השנה אני לומד. לגבי האלימות הסברתי לו שצריך ללמוד לספור עד 10 או להתעלות ולהתעלם.זאת לא חולשה זה חוזק. הייתה לכך דוגמא חיה שאשתי בריב מילולי איתי לידו קיללה אותי קללות שעדיף שלא אפרט.התעלמתי והחזקתי את עצמי והראתי לו עד כמה אני חזק.הראתי לו שדווקא אי תגובה תגרום לצד השני לחוש חלש יותר.הוא הבטיח לי שהוא יהיה כמוני. הבטחות לחוד מציאות לחוד.הוא מפחד ממני אבל מנצל שחוץ משבת שניה ו2 פגישות בשבוע שלא תמיד יוצא לי ושיחות יומיומיות איתו בטלפון אני רחוק ממנו.כדורגל רואים יחד או משחקים,מדברים. כנראה שרק טיפול פסיכולוגי יעזור לו. הרבה תודה להתייחסות שקיבלתי ולחיזוקים ובעיקר לעצות.

 

[גבר בדרכו שלו]

משהו אחר משמח../images/Emo65.gif

מחר הבת שלי הבכורה בת 15. עוד 3 שנים למזונות.

 

[princess lis]

../images/Emo65.gif../images/Emo49.gifגבר בדרכו שלו../images/Emo65.gif

רוצה להרגיעה אותך...אתה אמור לשלם עבור בתך עד גיל 21 או עד סוף שרותה הצבאי הסדיר המאוחר מביניהם... סכום דמי המזונות ירד לחצי או לשליש. ערב טוב לך ולכולם

 

[עלמה 3]

../images/Emo65.gif מזל טוב לבכורה של גבר../images/Emo65.gif

יש גם משהו באיזה גיל שקוראים לו " דין צדקה "

 

[אסתיהאחד]

../images/Emo153.gifעל פי ההלכה עד גיל 3

אב צריך לשלם.ומגיל זה זה דין צדקה.

 

[mishele5]

למה בדיוק מזל טוב?../images/Emo8.gif

לתשלום המזונות שסופו קרב? או ליום הולדתה? אני אאחל לך מזל טוב ליום הולדה שפע ברכות ושכל משאלותיה יתגשמו

ולגבי תשלום המזונות לאימה תסיים לשלם איחוליי אך לילדה הוצאותיך ימשכו ואולי יגדלו[לימודים צבא טיולים]

לפי חישובך לי נשארו "רק"14.5+צבא [שליש]ס'ך-16.5 שנים[יעבור] ת ת נ ח ם

 

[פרח 11]

בכל אופן, מאחלת בהצלחה בכל

דרך שתבחר

 

[החתולית]

מרשה לעצמי להוסיף...

ממה שאתה כותב, לאורך כל השירשור, אתה אכן לבד במערכה. מתוך ידע ונסיון אישיים, ברשויות המקומיות יש שרות פסיכולוגי, ובקופות החולים יש פסיכולוגים שעובדים בתעריף מוזל. שתי האפשרויות טובות ושתיהן זולות באופן משמעותי מטיפולים פרטיים. למרות שאני חסידה של טיפול פסיכולוגי, ומאמינה ביכולת של מטפל טוב (או מטפלת טובה) לעזור לאדם - הרי שאם הבן שלך לא ירצה לעזור לעצמו (היינו לשנות את צורת ההתנהלות שלו מול העולם), גם המטפל הטוב ביותר בעולם לא יוכל לסייע לו. שני דברים שכתבת צרמו לי מאד. האחד, שאתה לא תמיד מצליח לראות את הבן שלך במועדים שקבעתם - זה רע מאד גם למערכת היחסים שלכם וגם לילד עצמו שבודאי מרגיש שהוא לא חשוב מספיק (ואני לא מנסה לרמוז שחלילה זה המצב). הדבר השני שצרם לי, הוא שיום ההולדת ה- 15 של בתך הבכורה, מסמל עבורך את תקופת הזמן שעוד נותר לך לשלם מזונות. אני מקווה מאד שיש ליום ההולדת הזה עוד משמעויות מלבד העובדה השולית הזאת. אני מקווה מאד שיש להורות משמעות מעבר לתשלום מזונות. ולסיום, אני מקווה מאד שהילדים שלך לא מקבלים את הרושם שהם נטל כלכלי עליך. שיהיה בהצלחה, מזל טוב ויום הולדת שמח

 

[גבר בדרכו שלו]

לגבי המזונות

הסיבה שאני שמח שזה פחות מגע עם גרושתי.

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

גבר, סליחה, פספסתי פה משהו../images/Emo12.gif

כתבת פה: "דיברתי איתו הרבה פעמים והסברתי לו שכל מה שהוא עושה פוגע בי איתה, אבל הוא, לא איכפת לו..." הלוווו, רגע.... מה זה הסחיטה הרגשית הזו? אתה מדבר איתו ומבקש ממנו "להתנהג יפה כדי שלא יהיו לך צרות עם אמא שלו?".... כאילו, דא?.... אתה יודע איזה התנגדות מצידו זה יכול לגרום? למה אתה דואג לעצמך בשיחות איתו? למה אתה לא מדבר איתו מנקודת המבט שלו, כילד, ונכנס לנעליים שלו? מאוד מפריע לי שכתבת את זה. הוא לא אמור לעזור לך ביחסיך עם אמא שלו, ול"התנהג יפה" כדי שלא יהיו לך צרות איתה. על הז%$ שלו הבעיות שלך איתה.... יש לו בעיות משל עצמו. הוא מצפה שתעזור לו ותעזור לעצמך. הוא הילד כאן!!!! גבר, אל תיקח את זה כביקורת, אבל גישה כזו, רק תגרום יותר נזק ותרחיק אותו ממך יותר, כולל תגרום לו להתנהג רע יותר. הוא לא אומר לשפר את דרכיו בשבילך. הדרכים שלו עקלקלות וגרועות בגלל שרע לו. ואתה הבעיה האחרונה שבא לו להתעסק איתה. ובצדק. תחשוב על זה.

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

לא אומר לשפר=לא אמור לשפר

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

ועוד משהו, גבר...

מקווה מאוד שלא לקחת את דבריי כביקורת תוקפנית. רק רציתי להאיר את עיניך. אתה אדם חם ולבבי. הרי פגשתי אותך ביום שישי במפגש ואני מבינה מאוד את המצוקה שלך. אבל בגלל כל הסבך שהחיים שלך נמצאים בו, כולל היחסים הלא טובים עם זוגתך החדשה, אתה כנראה עייף מכדי להתמודד עם כל הקשיים האלה שרק הולכים ונערמים עליך, גם כספית וגם רגשית, אבל אנא, אם רק תהייה עסוק בכיבוי שריפות נקודתיות, הדליקה תהייה מאכלת וסופנית יותר. בהצלחה, והכול מתוך חיבה ודאגה,

 

[גבר בדרכו שלו]

תגובה אחרונה שלי לסיפור.

אני מתכוון לדבר עם גורמים שונים בבית ספר. אני מודע שאני לא בסדר שאני פחות מתראה איתו. אני מודע שאני לא בסדר שאני כבר בגילי הצעיר יחסית חסר סבלנות ואין לי חשק או כח להתמודד עם דברים. אני מודע לזה שמזונות משלמים גם מעבר לגיל 18. תגובה אחרונה ליעל-אם אני נותן את הנשמה לילדיי מותר לי לבקש גם תמורה בשבילי.אם אני מבקש ממנו שיעזור לי כי זה פוגע בי עם אימו מותר לי כי אני עושה ועשיתי בשבילו המון.חוץ מזה אני תמיד מדבר איתו גם מנקודת מבט שלו. הבעיה שלי שתמיד אני מסתכל מנקודת מבט של אחרים וחושב ודואג לאחרים ולעולם לא לעצמי.אולי הגיע הזמן משהו לעצמי?

 

[החתולית]

מצטערת, אבל אני ממש לא מסכימה

הילדים שלנו חייבים להישאר מחוץ למערכת היחסים שלנו עם הלשעברים שלנו - זו אקסיומה ! אסור לך לבקש תמורה בשביל עצמך בין אם אתה נותן הכל ובין אם אתה נותן לא כלום. אנחנו הורים לא בשביל לקבל תמורה. אין שום סיבה בעולם להפיל על כתפיו של ילד נטל כזה. חשוב על יכולות החשיבה של ילדים, על היכולות הרגשיות שלהם, על הפגיעה שפגענו בהם כשהחלטנו להתגרש, על הקשיים שניצבים בפניהם בהתנהלות בין שני בתים - גם ככה לא פשוט להם. אז למה לנו לשים להם עוד מנה של התמודדות על הצלחת ? לטעמי, לבקש ממנו לא לעשות צרות, כדי שלך יהיה קל יותר מול אמא שלו - ישיג רק את ההפך ממה שאתה רוצה עבורו. זה לא הוגן להפיל את זה עליו.

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

גבר, מבינה את מצוקתך, אבל לא ולא...

הילד שלך אכן צריך להיות מחוץ לתמונה של היחסים שלך עם האקסית. ולאאאאאאאאא: אתה לא יכול לבקש ממנו שיעשה משהו טוב בשבילך אין לי מילים לתאר את מה שזה מזכיר לי. את הפולניות של אמא שלי שכשהיית בת 17, אמרה לי שבגללי אבא יקבל התקף לב, ושאם היא תמות שאדע שזה בגללה וכל מיני כאלה. אלה דברים שילדים לא שוכחים כל החיים. גם היום, כשאני במצוקות קשות עם בתי הגדולה, שכולם כאן יודעים כמה קשה לי איתה וכמה מרורים היא משביעה אותי למרות היותה ילדה נהדרת, לעולם לא אגיד לה, איך את עושה לי את זה, אחרי כל מה שאני עושה בשבילך. אף פעם. ילד בגיל כזה לא יכול לאכול את זה!!!!!!1 ולא רק שהוא לא יכול לאכול את זה הוא גם יכול רק ליכנס לחרדה ודיכאון וביטחון עצמי לקוי בגלל זה. הוא גם לא יכול לעזור לעצמו וגם לא לאבא שלו. זו מצוקה אדירה.

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

שאדע שזה בגללה=שאדע שזה בגללי

אוף, מרוב התלהבות עשיתי שגיאות. אמא שלי אמרה כשהייתי בת 17, שבגללי אבא יקבל התקף לב ושאם היא תמות, שאדע שזה בגללי. כך היה צריך להיות כתוב בהודעה הקודמת. עשיתי קצת סלט...

 

[יונה לבנה 1]

גבר

יש כאן דבר והיפוכו,מצד אחד מגיע לך על כל הנתינה שלך ומצד שני אתה מודע לכך שאתה לא עושה מספיק אין לך סבלנות וחשק. אני בטוחה שמאד קשה לך באופן כללי ואישי להתמודד עם כל הבעיות אך למדתי שכשבורחים מבעיות הן מתרבות ומציצות עלינו אפילו כשאנחנו ישנים יענו לא נותנים מנוח לשניה אחת. קרא את שכתבו לך קודמיי ואל תוותר.