בעיה בהליכה בנתיב שלי

ToryMaster

New member
../images/Emo45.gif

אין "נכון" ו"לא נכון" בדת. יש רק את מה שהלב אומר. אם הלב אומר שלקרוא ספרים לא עוזר ולא טוב כרגע, יש עשרות דרכים אחרות ללמוד.
 

Heathen Dawn

New member
../images/Emo45.gif ואו!

תודה, ג'סטין. פשוט מדהים. בדיוק הלך-המחשבה המתאים למצב. טוב, אני הולך, כי יש לי פגישה אצל מאסטר יודה עוד מעט.
 

נדב פ1

New member
טעות בידך ג'אסטין .

אני לא אוהב את הגישה שלך . אי אפשר להגיע לשום יעד בחיים , בלי השקעה ומידה בריאה של מאמץ . האם תוכל ללמוד לנגן ולהיות למוסיקאי אם רק תדבר על מטאליסטים במשך יום שלם ? לא ולא ידידי - כי אם בעזרת נגינה של לפחות שעה וחצי ביום תגיע ליעד המיוחל . האם תוכל להתמקצע במתמטיקה באמצעות זלילת מטעמים בבית קפה? לא ולא - עבודה , עבודה ועוד עבודה . האם תוכל להגיע לרמה מדיטטיבית גבוהה ללא תרגול מספק , גם אם נולדת עם כשרון ? חד וחלק לא . ללמוד שפה זה גם עסק שדורש עבודה , לא משנה אם באיטלקית או באינדונזית עסקינן , על אחת כמה וכמה עניין מורכב מאין כמוהו כאלים ומשנתם , אין מנוס מעבודה , אין מנוס מתרגול , אחרת מדובר באמונה בגרוש סטלאנית ובטלה , ללא שום שמץ של הבנה .
 

Heathen Dawn

New member
אף אחד לא הכחיש...

...שצריך להתאמץ כדי להגיע אל מטרה. אבל אנשים רבים מתעקשים שלא להפנים את העובדה שהאהבת העמל הכרחית להצלחת העמל. לדוגמא, היה מאוד חכם מצדי אילו הלכתי ללמוד רפואה, כמו אבא שלי. זה מקצוע שמרוויחים ממנו כסף טוב, וגם אף פעם אין סיכוי להיות מובטל ממנו (כי אנשים לא מפסיקים לחלות - ואתה חשבת שאני מכיר רק באור באהבה? חחח
). אלא מה, אני לא אוהב את המקצוע הזה. גם הנושאים לא מעניינים אותי, וגם אני רגיש מאוד למראות מסוימים (עד כדי התעלפות). אילו הלכתי להיות רופא רק בגלל ההטבות של המקצוע, הייתי יוצא קירח מכאן ומכאן, מכיוון שסלידתי מהמקצוע הייתה גורמת לי לעסוק בו באופן גרוע. אני מתאמץ די והותר בלימודי הערבית, האסלאם והבלשנות שלי באוניברסיטה. ההבדל הוא שאני אוהב את הנושאים האלה (בחרתי בהם מאהבה, כשם שאבא שלי בחר ללמוד רפואה מאהבה), ועל כן העמל הרב שאני נדרש להשקיע בלימודים קל לשאת, ואני עושה אותו על הצד הטוב ביותר. עכשיו אתה קצת תצא מהאנטי-ניו-אייג'יזם הפנאטי שלך, נדב יקירי, ותכיר בכך שגם אור ואהבה קיימים בעולם, ושהם לא תמיד תוספת גנדרנית אלא מרכיב חיוני בחיים. היו ברוכים HD
 

נדב פ1

New member
ידידי ,

לא דיברתי על לימודיך האקדמאים , ביקרתי את הטענה של ג'סטין בנוגע לנקודה ספיציפית .
 

Heathen Dawn

New member
ידידי,

לא דיברתי על לימודיי האקדמיים אלא כהבאת דוגמא. התייחסתי לטענה שלך בנוגע לנקודה הספציפית שהעלית (על הצורך להתאמץ). היו ברוכים HD
 

windflute

New member
עוד הצעה

היי Heathen Dawn מה שלומך? נשמע מההודעות שלך כאילו באמת חווית משהו גדול בקורס אצל רינה, ואני מכירה את הקושי בלהמשיך אחר כך את הדברים לבד.. :) רציתי להציע לך משהו שלא עלה כאן אני חושבת (למרות שרק רפרפתי), או שאולי כבר ניסית, אבל בכל זאת..: מה האלים שלך אומרים על זה שאתה לא מתקדם מקריאת המיתולוגיות? סיפרת להם? שאלת אותם אם יש להם הצעות אחרות בשבילך? אולי אפשר לשאול אותם על עצמם במישרין? לשאול איך הם מעוניינים שתעבוד איתם? אלים לא כועסים כשעושים דברים כאלה... בהצלחה! ~O~ שחר
 

Heathen Dawn

New member
תשובה: בחר אחר

מה האלים שלי אומרים על זה? אהה, אילו הם אמרו משהו, לא הייתי משנה עמדה. דיברתי אליהם ודיברתי אליהם ודיברתי אליהם. והם לא ענו. בטח אתם מבינים עכשיו למה הצטרפתי לפתיל של ToryMaster בנחרצות כזאת. יש רגע שבו את יושבת עם עצמך ותוהה האם את לא מרמה את עצמך, האם את מכריחה את עצמך להאמין במה שתבונתך אינה מוכנה לקבל. היה לי רגע כזה כשהייתי חרדי, ועכשיו זה הגיע עוד פעם. כשאני חושב על זה בכנות, מתברר לי שהחוויות האלוהיות שחוויתי היו קלושות ביותר, כמו שמיעת כמה קולות בראש (שאולי היו תוצאה של רעב) והרגשת כאבים מסוימים (שקרוב לוודאי היו תוצאה של מחלת הדיכאון שלי) - לעולם לא חוויה שאינה משתמעת לשתי פנים. כמו במונותאיזם היהודי, כך גם בפוליתאיזם הפגאני, ניסיתי להאמין באל או אלים אישיים כדי שיהיה לי עזר בשעת מצוקה. האמונה נתנה לי נחת רבה, אבל שימי לב - האמונה שהאלים קיימים נתנה לי נחת, לא האלים עצמם עשו לי נחת. ברפואה קוראים לזה "אפקט הפלצבו", כשנותנים לחולה כמוסה שאין בה שום דבר ואומרים לו שהיא תרפא אותו ואז הוא נרפא מכוח האמונה ביכולתה של הכמוסה הזו. זה הכל פסיכולוגיה. הייתי צריך לשבת עם עצמי ולברר מה אמיתי. עזוב את כל הרצונות שמשהו יהיה אמיתי - מה אתה יודע בוודאות שהוא אמיתי? והבנתי שאני לא מאמין בשום יצורים בעלי אישיות אדם (או גם דמות אדם - אנתרופומורפיזם באופן כללי) שקדמו לאדם, שהיו קיימים פה לפני שהאבולוציה יצרה את האדם. הבנתי שאת החוויות התאיסטיות של בני האדם לאורך הדורות אצטרך להסביר באופן אחר. והבנתי שהדבר שאני מאמין בו באמת, ללא ספק, הוא הדבר שהאבולוציה מוכיחה אותו: הימצאות כוח החיים, האלוהות (הבלתי-אישית), בתוך כל חלקיק ביקום. הבנתי שאני לא נמשך למיתולוגיה פוליתאיסטית, מכיוון שהיא על האלוהות האישית שאני לא מאמין בה, ואילו למיתולוגיה של מלחמת הכוכבים אני כן נמשך, משיכה עזה, משום שהיא מדברת אל תבונתי ואל ליבי, מצלצלת לי אמיתית ללא שמץ של ספק. ועכשיו, כמו שג'סטין אמר, "לך על זה". התברר לי שאני כן אדם מיתי. האדם המיתי הוא לא איזה מבקר ספרות, אחד שדולה סמלים וצפנים מהמיתולוגיה (למרות שגם זה אפשרי לעשות), אלא הוא אדם שחי את המיתוסים, שהמיתוסים מפיחים ברוחו חיים וזורמים בדמו. יש מי שקורא מיתוסים על כישוף ומחליט ללכת בדרך המכשפה, ואילו אני רוצה להיות אביר ג'דיי. מי שראה, בייחוד את הפרק האחרון (נקמת הסית'), מבין כמה הדברים רלבנטיים, כמה יש לנו על מה להילחם היום. חיפשתי את הדרך שבה מובטח לי, אם אלך בה (אם אעשה את המאמצים), אתקדם. ראיתי שהאתאיזם של ילדותי לא קידם אותו, שהיהדות החרדית לא קידמה אותי ושהנתיב הפוליתאיסטי לא קידם אותי. עכשיו מצאתי נתיב עם חזון בשבילי. הכותרת: "בעיה בהליכה בנתיב שלי". התשובה: "הנתיב הזה לא בשבילך, בחר אחר". והכל מעצמי, כמובן עם עזרה מכל האחרים פה. היססתי די הרבה עד שהחלטתי להעלות את הבעיה שלי לדיון בפורום, ועכשיו אני שמח שעשיתי את זה. היו ברוכים! HD
 

gwizard

New member
למה לא ?

אם אתה לא מרגיש בנוח עם הפוליטאיסם אז אולי באמת צריך לעבור למשהו אחר. אחרי הכל, הדת אמורה להסב לך עונג ולא להפך. אגב, הנה משהו שאני בטוח כי תאהב
http://www.thinkgeek.com/cubegoodies/toys/69de/ קצת יקר, אבל בשביל מעריץ נלהב כמוך - PRICELESS
 

Heathen Dawn

New member
אני עדיין פגאני

פגאניזם זה יותר מפוליתאיזם. גם בתור פנתאיסט אני יכול לחגוג את שמונת חגי גלגל השנה. תודה על הקישור, זה נראה נחמד.
אבל מה, יש לזכור שללהב של חרב האור אין שום משקל, רק לניצב יש, בין שחרב דלוקה או כבויה. עד שהם לא יעשו חרב אור עם התכונה הזאת, החוויה לא תהיה כמו של אביר ג'דיי אמיתי.
 

windflute

New member
וואו!

היי Heathen Dawn, איזה תהליך שאתה עובר פה! (לא, אני לא צינית, ממש מרשים) רק רציתי להוסיף קצת לגבי "שמיעת קולות בראש" ועל אמונה וספקות: לרצון שמשהו יקרה או שמשהו יהיה אמיתי יש המון המון השפעה על היקום ועל המציאות. אדם שהוא דתי אף פעם לא יוכל לדעת בודאות שהאלים שהוא מדבר איתם "קיימים באמת". אבל הוא מאמין, וזה פשוט לא משנה לו אם אפשר או אי אפשר להוכיח את זה. זה מזכיר לי שיחה שהיתה לי בערך לפני שנה עם עץ שהיתה לי מערכת יחסים איתו - באיזה שהוא שלב אמרתי לו "תראה, נכון שאני באה לכאן הרבה ואנחנו מנהלים את השיחות שלנו, אבל כל הזמן מנקרים בי הספקות שאולי אני מדברת עם עצמי" והוא שאל אותי "מה שאני אומר לך, זה עוזר לך?" עניתי שכן. "אז מה זה משנה אם זה אני או את..." וזה משהו שמלווה אותי בחיים. ספקות - תמיד יהיו. לא נפתרים מהם ביום אחד ולא ביומיים, אבל אם נותנים להם לשתק אותך, אם מחפשים להאמין רק במה שקיים בודאות, אז לא מאפשרים למופלא להיכנס לחיים שלנו. אז אני נותנת צ'אנס, ומכבדת את הישויות שאני מתקשרת איתן, ולוקחת ברצינות את מה שהן אומרות לי, למרות שעדיין, וכל הזמן, יש לי ספקות. וכל זה כתבתי כדי לומר שאם האמונה באלים נתנה לך נחת (כמה שזה לא מסתדר לך עם חשיבה רציונלית, וכמה שקשה - באמת קשה - להאמין שהם קיימים) אז אולי אפשר לתת לה עוד צ'אנס מתישהו בעתיד (אחרי שתבסס את מסדר אבירי הג'דיי בישראל, כמובן :)). כולנו עוברים את רגעי המשבר האלה שתיארת, ובכל זאת אנחנו כאן, עם האמונות שלנו :) And May The Force be with you.. ~O~ שחר
 

Heathen Dawn

New member
האושר והאמת

נגעת כאן בנקודה שאני מתחבט בה כל החיים שלי: מה בין האושר והאמת. עברתי טילטולים אין-ספור בין הגישה שאומרת שהאמת מעל הכל, יש ללכת לפיה גם היא מעציבה אותנו, לבין הגישה שהאושר מעל הכל, יש להאמין במה שמביא אושר. התהליך שעברתי פה הוא יותר מתהליך תאולוגי. הוא תהליך שבסופו מצאתי את מקום הכבוד לאושר ולאמת זה לצד זה. האושר והאמת שניהם חשובים. מותר להאמין במה שמביא אושר, אבל כדי שהדבר יביא אושר חייבים להאמין שהוא אמת (שהרי אם לא כן, איך יביא אושר?). בסופו של דבר האמונה שלי באלים חדלה לגרום לי אושר, בשל כל הספקות בה. לעומת זאת, האמונה בפנתאיזם ובחיים שלאחר המוות לא חדלה מלגרום לי אושר מעולם, כי לא היה רגע שלא האמנתי שהם אמת. וכן גם האמונה שיש בידי הכוח לעצב את המציאות בשעה הזו של מלחמת העולם שאנחנו נתונים בה, אמונה זה מזרימה בי חיים משום שאני משוכנע באמיתותה. כשהייתי אתאיסט חשבתי שהעולם כולו רע. לאחר זמן, ניסיתי להאמין שהעולם כולו טוב. אבל עכשיו אני יודע שלא זה ולא זה, אלא העולם כולו בחירה. אמת ואושר, HD
 

windflute

New member
אולה! ../images/Emo140.gif

שוב אתה מרשים אותי בתובנות שלך... מה יהיה איתך, ההה?
 

RainBird

New member
מה שמעלה שאלה יותר חשובה פה לדעתי. האם יש מציאות אחת אמיתית וחסרת פניות? אני לא חושב כך. אני חושב שהתפיסה של החושים שלנו היא המציאות היחידה שחשובה. אני מסתכל על צבע ואומר כחול. אדם אחר מסתכל על צבע ואומר אדום- מה זה משנה מי צודק? עבורי זה כחול. אותו דבר עם העץ, זה משנה אם העץ עצמו מדבר או שמא זה ההד של התת מודע? בקטן? אולי, בגדול לא כי זה אפקטיבי באותה המידה. אני רואה את זה כל הזמן בכישופים. אולי זה שזה עבד זה רק צירוף מקרים. ואם כן, זה משנה משהו? העיקר שזה עבד. ארדן.
 

windflute

New member
אוי נדב!

איך הצלחת להבין מההודעה של ג'אסטין שהוא שולל מאמץ ועבודה? אני לא ראיתי בהודעה שלו שום דבר שאפילו רמז לזה- הוא פשוט אמר "לך אחרי הלב שלך" ואפילו הגדיל והדגיש - "תצלול לתוך זה, תתעמק, וכו'" אני הרחתי מהתגובה הזאת שלך ריח חריף של "צריך" ושל "מוכרחים" ושל "סיגוף" ואפילו ריח קלוש של סבל... האם זו באמת ובתמים האמונה שלך? האם ככה אתה הולך בדרך? בעבודה "קשה", במשפט כמו "אין מנוס מתרגול"? אני אגיד לך במה אני מאמינה. אני מאמינה בהנאה. אני מאמינה שהגעתי לכאן קודם כל כדי להנות מכל שניה ושנייה בחיים האלה, הפיסיים. באמונה שלי אין מקום ל"צריך" ול"מוכרחים". אני מקשיבה לעצמי ועושה מה שנכון לי, מה שאני נהנית ממנו. יש אינסוף דרכים להגיע לכל מקום. יש גם את הדרך של עבודה קשה ויגיעה וסבל, ויש את הדרך הכיפית שכל רגע בה הוא חגיגה של חיים וחוויה. ויש גם את כל הדרכים באמצע. אני משתדלת לבחור בדרך שתעשה לי הכי הרבה כיף וטוב. זה אומר שאני לא משיגה את המטרות שלי? לא. זה אומר שאני לא מתרגלת כשאני מרגישה צורך בכך? לא. זה אומר שהאמונה שלי סטלנית? לא ולא. ואתה יודע מה, גם אם זו דרך שאתה היית חושב ל"סטלנית ובטלה" האם אתה יכול להגיד שאתה נהנה כמוני? הנאה. המון המון המון כיף וטוב, ~O~ שחר
 

Dia Leoghann

New member
מילים כדורבנות!!

לעיתים אני תוהה מאיפה אתה מוציא את הדברים האלה, ומאיפה אתה מוציא את הדברים האחרים שאתה כותב פה מדי פעם... אתה בטוח שאתה אדם אחד? אולי אתה סובל מפיצול אישיות?
 
למעלה