תשובה: בחר אחר
מה האלים שלי אומרים על זה? אהה, אילו הם אמרו משהו, לא הייתי משנה עמדה. דיברתי אליהם ודיברתי אליהם ודיברתי אליהם. והם לא ענו. בטח אתם מבינים עכשיו למה הצטרפתי לפתיל של ToryMaster בנחרצות כזאת. יש רגע שבו את יושבת עם עצמך ותוהה האם את לא מרמה את עצמך, האם את מכריחה את עצמך להאמין במה שתבונתך אינה מוכנה לקבל. היה לי רגע כזה כשהייתי חרדי, ועכשיו זה הגיע עוד פעם. כשאני חושב על זה בכנות, מתברר לי שהחוויות האלוהיות שחוויתי היו קלושות ביותר, כמו שמיעת כמה קולות בראש (שאולי היו תוצאה של רעב) והרגשת כאבים מסוימים (שקרוב לוודאי היו תוצאה של מחלת הדיכאון שלי) - לעולם לא חוויה שאינה משתמעת לשתי פנים. כמו במונותאיזם היהודי, כך גם בפוליתאיזם הפגאני, ניסיתי להאמין באל או אלים אישיים כדי שיהיה לי עזר בשעת מצוקה. האמונה נתנה לי נחת רבה, אבל שימי לב - האמונה שהאלים קיימים נתנה לי נחת, לא האלים עצמם עשו לי נחת. ברפואה קוראים לזה "אפקט הפלצבו", כשנותנים לחולה כמוסה שאין בה שום דבר ואומרים לו שהיא תרפא אותו ואז הוא נרפא מכוח האמונה ביכולתה של הכמוסה הזו. זה הכל פסיכולוגיה. הייתי צריך לשבת עם עצמי ולברר מה אמיתי. עזוב את כל הרצונות שמשהו יהיה אמיתי - מה אתה יודע בוודאות שהוא אמיתי? והבנתי שאני לא מאמין בשום יצורים בעלי אישיות אדם (או גם דמות אדם - אנתרופומורפיזם באופן כללי) שקדמו לאדם, שהיו קיימים פה לפני שהאבולוציה יצרה את האדם. הבנתי שאת החוויות התאיסטיות של בני האדם לאורך הדורות אצטרך להסביר באופן אחר. והבנתי שהדבר שאני מאמין בו באמת, ללא ספק, הוא הדבר שהאבולוציה מוכיחה אותו: הימצאות כוח החיים, האלוהות (הבלתי-אישית), בתוך כל חלקיק ביקום. הבנתי שאני לא נמשך למיתולוגיה פוליתאיסטית, מכיוון שהיא על האלוהות האישית שאני לא מאמין בה, ואילו למיתולוגיה של מלחמת הכוכבים אני כן נמשך, משיכה עזה, משום שהיא מדברת אל תבונתי ואל ליבי, מצלצלת לי אמיתית ללא שמץ של ספק. ועכשיו, כמו שג'סטין אמר, "לך על זה". התברר לי שאני כן אדם מיתי. האדם המיתי הוא לא איזה מבקר ספרות, אחד שדולה סמלים וצפנים מהמיתולוגיה (למרות שגם זה אפשרי לעשות), אלא הוא אדם שחי את המיתוסים, שהמיתוסים מפיחים ברוחו חיים וזורמים בדמו. יש מי שקורא מיתוסים על כישוף ומחליט ללכת בדרך המכשפה, ואילו אני רוצה להיות אביר ג'דיי. מי שראה, בייחוד את הפרק האחרון (נקמת הסית'), מבין כמה הדברים רלבנטיים, כמה יש לנו על מה להילחם היום. חיפשתי את הדרך שבה מובטח לי, אם אלך בה (אם אעשה את המאמצים), אתקדם. ראיתי שהאתאיזם של ילדותי לא קידם אותו, שהיהדות החרדית לא קידמה אותי ושהנתיב הפוליתאיסטי לא קידם אותי. עכשיו מצאתי נתיב עם חזון בשבילי. הכותרת: "בעיה בהליכה בנתיב שלי". התשובה: "הנתיב הזה לא בשבילך, בחר אחר". והכל מעצמי, כמובן עם עזרה מכל האחרים פה. היססתי די הרבה עד שהחלטתי להעלות את הבעיה שלי לדיון בפורום, ועכשיו אני שמח שעשיתי את זה. היו ברוכים! HD