בעלי חיים- מומלץ,מומלץ.

[יסמין@]

 

[נגה לביא]

בעלי חיים חשובים למי שהם חשובים

לאחרים, הם ממש לא חשובים. עם כל אהבתי הרבה לחיות, איני רואה חובה לגדל חיות למען טובת הילד. גם אם הוא מאומץ. כמו לילד, גם לחיה מגיעה סביבה מטפלת, ומי שלא מעוניין בגידל חיות, לא יעניק אהבה לחיית מחמד, וילד לבדו לא יכול לגדל בעל חיים.

שייע חתול אהוב ביותר על זיו. היא תתן לו אוכל כל פעם שיבקש. היא תפתח ותסגור עבורו דלתות. זה לא מפריע לה כלל לפחד שהוא ישרוט אותה, ולרצות גור חתולים במקום שייע המבוגר. אצלנו, דווקא משפט הבקשה הזה היווה את אחד היתרונות בגידול חיית מחמד. כי התשובה האינסטנקטיבית שלי הייתה "שייע הוא בן משפחה, ואיננו זורקים בני משפחה זקנים."

 

[KallaGLP]

מסכימה איתך לגמרי והוא אשר כתבתי

ואולי לא הדגשתי מספיק: בעלי חיים צריך לקחת אך ורק אם ההורים עצמם רוצים בכך ולא רק למען הילד. מרבית הסיכויים שבעל חיים שנלקח רק למען הילד ימצא את עצמו בסופו של דבר ברחוב או עובר ידיים, וגם אם לא - טיפול בחיה מתוך תחושת אחריות בלבד רק מאמלל את כל הצדדים המעורבים. זה בסדר לא לאהוב בעלי חיים, אבל במצב כזה אסור להכניס אותם הביתה, גם אם הילד מאוד רוצה ומתחנן.

 

[אמא193]

מנסיון לא מסכימה איתך קאלה

יש לי ילדה שמאד מאד אוהבת בעלי חיים. אני לעומתה ממש לא אוהבת בעלי חיים אף פעם לא הבנתי חברות שכל כך היו קשורות לכלבים ובילדותי אפילו די פחדתי מכלבים. עקב האהבה המאד גדולה של בתי לכלבים וחיות בכלל היה לי ברור שאי אפשר למנוע ממנה כלב והסכמתי לקחת כלב שהייתה בת 9. יומיים לפני שלקחתי את הכלב חשבתי שאני עושה את טעות חיי. היום שהכלבה אצלנו כשנה למדתי לאהוב אותה ואף נקשרתי אליה. עבור בתי זה ממש חשוב שהיא מגדלת כלבה וכבת יחידה היחס שלה לכלבה הוא כאחות ולעתים כמובן כאמא שלה. הכלבה נותנת לה ביטחון שמאד חשוב לה ומאפשרת לה להתרפק לנשק וכו. בזכות הכלבה היא בטוחה להשאר לבד בבית בשעות הצהרים שחוזרת מבית ספר. אני שמחה שהתגברתי ובזכות בתי למדתי לאהוב ולגדל כלבה. (רוב המטלות של הגידול נופלות עלי). אני חושבת שבמקרה שלי זיהיתי צורך גדול של בתי שמחייב אותי "לצאת מעורי" עבורה ובסוף יצאתי נשכרת.עשינו גם מעין משא ומתן כי אני הסכמתי לגדל כלבה אבל רק קטנה והיא מאד רצתה ועדיין חולמת על כלב גדול.

 

[KallaGLP]

אני לא מתייחסת למקרה פרטי כזה או אחר

אלא למצב כללי שלצערי נפוץ מאוד, שבהם ההורה אינו מסוגל לכפות על עצמו אהבה לבעל החיים שלא רצה בו מלכתחילה ו/או אינו מסוגל למצוא את הזמן להקדיש לטיפול בו. לצערי הרב, יש יותר מדי מקרים כאלה. יש המון כלבים וחתולים הנזרקים לרחוב או המגיעים לעמותות כי אנשים לקחו אותם מהסיבות הלא נכונות ומאסו בהם. אם נאלצים למסור בעל חיים, יש בכך שני עניינים בעייתיים מאוד: גורל בעל החיים עצמו והמסר שמשדרים לילד באשר לגודל האחריות וההתחייבות שבגידול יצור חי התלוי בנו לחלוטין. זה משמח מאוד שבמקרה שלך הכל נגמר בטוב, אך המקרה שלך די נדיר וברוב המקרים זה לא מה שקורה. לצערי מכירה יותר מדי מקרים כאלה, אפילו בקרב מכרים וידידים, שהם אנשים טובים ומוסריים. לכן לדעתי ההמלצה שלי היא נכונה וזהירה, גם אם ייתכנו צקרים שבהם זה לא כך. לדעתי מאוד לא זהיר להמליץ לאנשים שאינם אוהבים בעלי חיים לקחת כאלה בתקווה שאולי יתחברו אליהם בהמשך, כי יש סיכוי גבוה שזה לא יקרה. זה סיכון שלא הייתי לוקחת, לא על המצפון שלי. בכל מקרה, לדעתי עדיף שהילד לא יקבל את מבוקשתו (זה גם שיעור חשוב לחיים לפעמים) מאשר גרימת סבל לבעל חיים, אם יש סיכוי סביר שכך זה עלול להסתיים.

 

[year of the cat]

לגמרי מסכימה

יש עוד רעיון שאפשר לשקול,
העמותות מחפשות בנרות אומנה, משפחות שמחזיקות כלב\חתול ומטפלות בו עד שנמצאת עבורו משפחה מאמצת
צריך להתחייב להחזיק בכלב עד שנמצאת משפחה מאמצת
כך גם אפשר להציל חיים וגם "לבדוק" אם זה מתאים

אני הייתי "חובבת חתולים" עם הרבה חתולים ומאוד לא אהבתי כלבים
בן הזוג מאוד מאוד רצה כלב ואני לא הסכמתי, זה עוד היה הרבה לפני הילדים
ואז מישהו בעבודה ביקש מאוד שנקח אלינו הביתה כלבת זאב מבוגרת כדי לבדוק אם היא מסתדרת עם חתולים
כי יש מאמצת פוטנציאלית בצפון שתאמץ אותה בתנאי שהיא מסתדרת עם חתולים
הכלבה היתה מבוגרת ולא היה לה סיכוי אחר
אז הסכמתי, רק שתוך כדי בדיקה התאהבתי בעצמי בכלבה המדהימה הזאת ובסוף אימצנו אותה בעצמינו ולצערי היא כבר נפטרה בשיבה טובה
אהבתי אותה אהבת נפש ממש
ובזכותה התחלתי לאהוב כלבים ואימצנו עוד שתי כלבות מקסימות

 

[אמא193]

לפעמים אפשר ללמוד גם ממקרה פרטי

ודוקא בגלל היותי אם מאמצת ובגלל שאני כן מוצאת הקבלה בין אימוץ ילד לאימוץ בעל חיים ועבור הילדה שלי הייתה הקבלה כזאת (כי גם לכלבה לא היה בית והיינו צריכים לתת לה בית), ולכן כאם מאמצת היה ברור לי שההחלטה לקחת כלבה אינה הפיכה ולא אגרום לבתי כאב שתהיה שותפה לנטישת כלבה. (בשלב הזה לא חשבתי על הכלבה אלא על בתי!) כך שבכל מקרה הייתי אחראית וידעתי שאצטרך להתמודד ולכן גם לקחתי מאלף כדי שלכלבה יהיו הרגלים שאוכל לחיות איתם והיא תוכל לחיות איתנו.
אני חושבת שעבור ילד מאומץ יש הזדהות נוספת עם בעל החיים שהוא מגדל ומאמץ ובתי שאינה מדברת על אמה הביולוגית הייתה אומרת לי שכלבתה מתגעגעת לאמא שלה ושואלת אם נוכל לבקר את אמה (לקחנו מבית שהשאירו את האמא ומסרו את הגורה) ואחרי זמן שאלה אם האמא זוכרת את הכלבה...

 

[KallaGLP]

לא כל ההורים המאמצים מסוגלים

לאהוב בעלי חיים. אין קשר הכרחי בין רצון לילד לרצון לגדל בעלי חיים. יש הורים נפלאים רבים לילדיהם שאינם אוהבים בעלי חיים כלל. ויש כאלה שאוהבים בעלי חיים מאוד מאוד, אך ילדים בכלל לא וגם לא מעוניינים בכאלה. מה שחלשוב הוא לנהוג באחריות ובהתאם ליכולות האישיות, ולא משנה לאיזו קטגוריה האדם שייך.

 

[אמא193]

זה ברור וטרויאלי

מי כמוני להסכים תמיד היה לי ברור שאהיה אמא ולכן גם שלא נשאתי וגם שלא הצלחתי להרות פניתי לאמץ כי רציתי ילד ורציתי להיות אם. וכמו שזה היה כל כך ברור לי היה לי ברור שלא אגדל בעל חיים בביתי. לא גידלתי כילדה המשפחה שלי לא מחוברת לבעלי חיים וזה אף פעם לא היה צורך, אהבה, רצון שלי.
אבל שבתי גדלה וזיהיתי את אהבת החיות שלה ידעתי שזה יהיה ענין של זמן שאגדל כלב. ואכן שהיא גדלה מעט ואני למדתי על האפשרויות כולל אפשרות האילוף וששמעתי על גורה מסוג שנחשב רגוע פעלתי.
גם אם לא הייתי מחליטה שאני מסוגלת לגדל כלב הייתי חושבת שעבור ילדה במשפחה חד הורית שגדלה לבד והיא מאומצת יש הרבה משמעויות ואפשרות להזדהות שיאפשר לה גידול כלב. מזלי שגם הצלחתי להתקשר לכלבה ולאהוב אותה. גם אם לא הייתי אוהבת אחרי שהחלטתי לגדל לא הייתי נוהגת בחוסר אחריות

 

[KallaGLP]

הסיפור שלך באמת יפה ואין לי שום ויכוח איתך.

ברור שזה המקרה הפרטי שלך ואף אחד לא מנסה להמעיט בערכו. יותר מזה - אני בטוחה שיש עוד אנשים רבים כמוך, וזה משמח מאוד, אבל לא אליהם מופנים הדברים.

את יודעת כמה פעמים נכנסים לפורום כלבים הורים המבקשים עזרה במסירת הכלב כי הילדים לא מטפלים בו ולהם אין זמן, ונמאס להם, והם לקחו את הכלב בשביל הילדים ולא התחברו ו/או לכלב יש בעיות התנהגות והם לא מצליחים להשתלט עליו? יש המגדילים ומאיימים שאם בפורום לא יעזרו להם להיפטר מהכלב כאן ועכשיו, הם פשוט יזרקו אותו ברחוב/בעמותה וכו'? אפשר לחשוב שיש מיליוני בתים הממתינים בתור רק לכלב שלהם. אז בשביל אנשים כאלה (ולא אנשים כמוך!!!), שחלקם עלולים גם לא להבין במה כרוכה המחויבות של טיפול בבעל חיים פשוט בגלל חוסר ניסיון ולא מתוך רוע או זלזול, כדאי לחזור ולהזכיר את הדברים שכתבתי. אני לא מבינה איזה נזק יכול לגרום הניסיון להגביר את המודעות של אנשים ולבקש מהם לנהוג באחריות. מי שיודע זאת ונוהג כך בכל מקרה - זה לא ישנה עבורו דבר, ומי שלא - אולי יחשוב פעמיים. גם אם זה יעזור לבעל חיים אחד ו/או לבעלים פוטנציאלי אחד - כבר עדיף על כלום.

 

[אבי351]

דברייך מאוד נגעו לליבי אמא 193

 

[Angelina68]

כמה אהבה

 

[etihe]

חיים עם בעלי חיים

לא חושבת שבבית ילדים הייתה לזאטוטים חשיפה לבעלי חיים, אדם הגיע לבית עם בעלי חיים ( יש לנו 4 כלבים ו 2 חתולים ) מודה שחששנו מההתנהלות.
בכל מקרה, המילה הראשונה שלו בעברית הייתה חתול , האהבה שבעל חיים מעניק ( במקרה שלנו בעיקר אחדהחתולים ואחת הכלבות) היא בלתי נדלית.
מצד שני, הם גם מלמדים אותו גבולות, אם אתה מציק לי אני או מנסה לשרוט או הולך, כך שיש גם לימוד של דחיית סיפוקים והבנת רצונות הזולת.
בעלי חיים מוסיפים המון, לדעתי, עוד יותר לילד המאומץ.
חסרון - אדם לא פוחד מבעלי חיים אולי מג'וקים

 

[Angelina68]

ארבעה כלבים???

חלום !!! ואני חרדה כי יש לי שני כלבים זקנים. טוב, אבל אני יחידנית אז שניים זה כמו ארבע

אהבתי את הפחד מג'וקים. מזדהה. אני תומכת עקבית ברצח ג'וקים לאור יום.

 

[לוטוסאור]

סיפור (1) החתולה המאמצת

זמן קצר לפני שבני הגיע הבייתה הייתי בקשר עם איש שהיה אלרגי מאוד לחתולה שלי, שהיתה איתי אז כחצי שנה.
הבנתי שאצטרך למסור החתולה לפני שבני יגיע ויתרגל אליה, איך אמסור אחרי ואתן לו דוגמא שכאן זה הבית...?!
חיפשתי בקדחנות בית טוב לחתולה, מישהי רצינית שוחחה איתי וקבענו שביום ה' היא תאסוף אותה. ביום ו' נסעתי
לאחד הימים המרגשים בחיי, הבאת בני מבית הילדים.
ביום ה' בערב - התקשרתי לאישה הנחמדה והבנתי ממנה שבעצם זה לא מסתדר לה, מסיבותיה.
החתולה אם קח תקבל את פני הילד ותישאר כאן, איכשהו...
הבאתי את בני. החתולה היתה כחתולה - ממש לא מקבלת את פניו, ואפילו ברשעות קלה היתה שורטת אותו מידי פעם
'זוז, הייתי כאן קודם'. האלרגי נעלם ללא קשר להישארות החתולה. בני מעולם לא ראה אותו וגם אני לא, אחרי שבני
נכנס לחיי. מידי פעם בני היה אומר בכעס אחרי שהיתה מעצבנת אותו 'אז נמסור אותה' 'אני לא רוצה אותה כאן, נחפש לה
בית אחר' 'נזרוק אותה' והיא היתה כלי נפלא עבורי לחזור ולומר לו 'נכון שהיא לא מתנהגת נכון, אבל כאן זה הבית שלה,
המשפחה שלה וכאן היא נשארת, לאט לאט היא תלמד להתנהג נכון'. שוב ושוב חזרתי על הדברים.
הוטמע.
הם למדו לחיות יחד, אחרי זמן די קצר, היא עברה לישון בלילות למרגלותיו במקום למרגלותי... עדיין היא קצת חנטרישית
אבל בני יודע בדיוק איך לנהוג איתה ואינו רוצה למסור אותה עוד.

 

[אמא193]

מקסים!

 

[KallaGLP]

יפה! אני לא יודעת מה זה "קצת חנטרישית"

אך באופן כללי ומניסיון שלי חתולות נקבות הרבה יותר מרושעות לרוב מזכרים. וגם הרבה יותר חכמות, מה שעוד מגביר את הבעיה. לנו יש את השדה השחורה והמרשעת הפרטית שלנו. בזמן האחרון היא ישנה עם הבן הצעיר שלי, והוא פשוט פוחד לזוז כדי לא להפריע את מנוחתה של הגברת, כי התגובות שלה עלולות להיות בלתי צפויות לחלוטין. היא המלכה הבלתי מעורערת של הבית וכולנו פוחדים ממנה, מכבדים אותה וכמובן מאוהבים בה עד כלות.

 

[לוטוסאור]

סיפור (2) יש לי וותק כאן !!

כשבני הגיע קיבלה אותו באהבה ענקית הכלבה שלנו. גולדנית מעורבת עם פירנאי, ענקית, שעירה ולבנה. מתוקה מתוקה, חכמה מאוד.
היה לה חיוך נפלא כשהבאתי אותו, מיד התחברה אליו והוא אליה.
היא היתה אז כבר בוגרת, בת 9 וחצי.
לפני כחודש נפטרה בשיבה טובה, עטופה באהבה גדולה שלנו. לקח חודש מהסימן הראשון שמשהו מתחיל לדאוך עד שנפרדה מגופה.
היה תהליך מופלא בחודש הזה של אהבה גדולה, ישבנו המון לידה וסיפרנו לה חוויות איתה. למדנו פרידה בריאה מהי.
מתנה.
4 ימים אחרי שנפרדנו ממנה הביא בני הביתה במצמוצים וקריאות 2 כלבים שננטשו ביישובנו ואמר לי 'את לא צריכה לחפש יותר
כלבה אחרת, מצאתי לנו כלב - רואה, את זה נשאיר ולזה נמצא בית טוב'.
נשמתי נשימה ארוחה, נכון שרציתי כלבה ולא כלב, נכון שלא חשבתי כבר לאמץ... אבל הוא הגיע והבן בחר אותו וגם נשאר
לנו אוכל, ויש קערה ואהבה.
באמת מצאנו לשני בית, בחרנו את ה'ראשון' כי היה יותר אנרגטי מהשני וזה מתאים יותר לצורך של בני. הם חברים נפלאים,
אחרי כמה ימים ציין בני 'זה מאוד מיוחד, אמא, זו הפעם הראשונה שאני כאן לפני חית המחמד שלי'.
חיוך גדול על שפתיי וענק בליבי. 'נכון, בנצ'יק ועוד יותר מיוחד זה שאתה הוא זה שבחר אותו ומצא אותו'.

 

[KallaGLP]

באמת? גם שלנו - פירנאי מעורב במשהו

ענקי, שעיר ולבן. אפשר אולי תמונה? (רק אם זה בסדר מצידך, אם לא, זה מובן לגמרי).
בלי קשר, כל הכבוד לבנך ולך!

 

[לוטוסאור]

איזה כיף שיש הזדמנות לפרסם תמונה

קאלה, תודה, סופסוף אני יכולה להעלות תמונה מהמשפחה שלנו.