Dia Leoghann
New member
בעקבות השרשור-פלצת
איפה עובר הקו האדום של המוסר? ההודעה הזו מדאיגה אותי. בהתחלה היא הדאיגה אותי קצת, אחר-כך תוך כדי שכתבתי אותה היא הלכה והדאיגה אותי יותר. היא הדאיגה אותי כי כתבתי את כולה מציטוטים של חברי הפורום. כולנו מסכימים ש"טוב" ו"רע" הן מידות יחסיות תלויות אדם וחברה. כך גם כולנו מסכימים שאין מוסר גלובלי (האמת שיש אמת מוסר גלובלית אחת - גלוי עריות, אבל זה עיניין אחר), אלא גם המוסר הוא תלוי חברה ותלוי אדם. בשרשורפלצת האחרון הופיעו כמה דעות שונות לגבי המקום בו עובר הקו האדום של המוסר האישי, ולגבי השאלה האם המוסר החברתי חל עלי כמכשפה או לא. ישנן מכשפות שלעולם לא תנסנה לפגוע במישהו אחר במודע, מכיוון שלמרות שיכול להיות שיש להן את הכח והיכולת, אין להן זכות לפגוע ביצירתה של האלה, והאדם הוא יציר האלה - כלומר, למראית עין, אין פה עיניין של מוסר אישי. יבואו אחרים ויגידו, מהיכן אם כך יש לך הזכות לרפא פצעים שגרמה האלה, או לחולל כל שינוי שהוא? לפי מכשפות שכאלו, מהרגע שקיבלנו את היכולת לרפא קיבלנו רישיון להרוג ("מכשפה שיכולה לרפא,יכולה להרעיל"). האמנם? כאן בדיוק צריך להכנס המוסר. נתקלנו בשאלה פילוסופית מעניינת, ואולי כדאי בפעם אחרת להמשיך ולדון בה. לעומת מכשפות שיגידו שלכל אחד יש את האחריות על חייו ומעשיו בלבד, יהיו שיגידו שלפעמים צריך גם להזיק לאחר כדי לקבל תוצאות חיוביות יותר בעתיד - הרי קבלנו רשיון! מכשפות שכאלו, לא רק לוקחות אחריות על מעשיו של אדם בעבר, אלא יותר מכך, לוקחות אחריות על עתידו של אדם (אין טעם עדיין להכנס לדיון בנושא מה שיקרה אם תכניותיה של המכשפה לגבי עתידו של אותו אדם לא יתממשו). אנחנו כבר יודעים שהמוסר ו"טוב" ו"רע" הם מושגים סובייקטיביים, שונים מחברה לחברה, מאדם לאדם, הם נזילים וכו' וכו'. אנחנו (רובנו) מסכימים שאין "מוסר" בטבע, ואחדים (אולי רבים) מאיתנו חושבים שאין מוסר אצל האלים. הטבע לא שואל האם מתאים לך שהיום יהיה שרב ומחר גשם. האלים לא שואלים אותך האם זה נראה לך שמחר אמא שלך תמות. האם ההכרה בכך שבטבע אין מוסר, ובהכרה שלאלים אין מוסר (שהיא אולי מעט מפוקפקת) בעצם משחררת אותנו, המכשפות מכבלי המוסר האישי? כלומר, אני לא שואל אותך האם אתה מסכים לכך שאני אעשה כישוף זה או אחר, עליך או על מישהו אחר. למעשה מכשפה שכזו אומרת שאם לאלים מותר אז גם לי מותר, ובכלל יש לי רישיון! האמת שמכשפה כזו מעט מדאיגה אותי. יהיו מכשפות שירחיבו את החופש המוסרי, ויאמרו שמכשפה, לעומת אדם פשוט, יוצרת את המציאות שלה ע"י כיפוף החוקים (החברתיים) הקיימים. למכשפה אין חוק ואין דין כי המכשפה היא התווך שבין האדם לאלים. כלומר, מכשפות אלו שיחררו את עצמן מהמוסר החברתי בתוכו הן חיות. אין להן לא דין ולא דיין. כמו הכהנים שחיו לפני 3000 שנה ויותר, וראו עצמם כמתווכים היחידים בין האל והאדם הפשוט, המכשפות הללו אינן רואות את עצמן כפופות לחוקים חברתיים ולחוקי המדינה. מכשפות כאלו כבר מדאיגות אותי מאוד. למזל כולנו אין להן כרגע את אותו כח שהיה לכהנים הקדומים שכתבו את החוק "מכשפה לא תחיה" (כדי שהם באמת יהיו המתווכים היחידים בין האדם והאל). אז יש לנו מכשפות שלא מוכנות להשתחרר מהמוסר האישי שלהן (שללא ספק הן רואות אותו כמוסר אלוהי) ומהמוסר החברתי המוכתב להן על ידי החברה\מדינה\בתי המשפט. יש לנו מכשפות שלדעתן הן משוחררות מן המוסר האישי, מכיוון שהן רואות עצמן כעומדות בקו אחד עם האלים או הטבע. אם בטבע אין מוסר, ולאלים אין מוסר אישי, למה שלהן יהיה, הן אומרות. האם המוסר איננו אחד מן היכולות האנושיות המפרידות בינינו ובין הטבע? האם העובדה שלטבע אין מוסר לא אמורה לגרום לנו בני האדם לחזק את אמות המוסר האישיות שלנו? הטענה שלאלים אין מוסר עומדת בניגוד מוחלט לכל מה שתקרא במיתולוגיה. נכון שישנם אלים עם מוסר אישי נמוך כמו זאוס הבוגדני, אך תגובותיהם של האלים האחרים למעשים חסרי מוסר מראה שאמות המידה המוסריות קימות אצל האלים. ישנם אלים עם מוסר אישי גבוה, כמו אאה שמזהיר את אותנפישתים למרות הדרישה של אנליל לא לגלות לאדם על בואו של המבול. גם הדוגמה של סחמת' שהובאה בשרשור-פלצת אינה דוגמה נכונה. סח'מת הרגה עשרות אלפי אנשים, אך כשהעירו אותה שאר האלים משכרונה, היא בכתה והצטערה על מעשיה - ואל נשכח שכדי לגרום לה להרוג היו צריכים האלים לשכר אותה! ולבסוף יש לנו מכשפות שרואות עצמן כמשוחררות מכל כבלי מוסר שהוא. העובדה שהן מאמינות שזורם בעורקינו דם אלוהי (או רוח אלוהית) משחררת אותן מכל חוק, דין או אמת מוסר. אין להן מוסר אישי, והמוסר החברתי לא חל עליהן. אני מקווה שמכשפות כאלו, שהן למעשה פושעות מועדות, יתעוררו מחלומותיהן הפונדמנטליסטיים ויחזרו למציאות.
איפה עובר הקו האדום של המוסר? ההודעה הזו מדאיגה אותי. בהתחלה היא הדאיגה אותי קצת, אחר-כך תוך כדי שכתבתי אותה היא הלכה והדאיגה אותי יותר. היא הדאיגה אותי כי כתבתי את כולה מציטוטים של חברי הפורום. כולנו מסכימים ש"טוב" ו"רע" הן מידות יחסיות תלויות אדם וחברה. כך גם כולנו מסכימים שאין מוסר גלובלי (האמת שיש אמת מוסר גלובלית אחת - גלוי עריות, אבל זה עיניין אחר), אלא גם המוסר הוא תלוי חברה ותלוי אדם. בשרשורפלצת האחרון הופיעו כמה דעות שונות לגבי המקום בו עובר הקו האדום של המוסר האישי, ולגבי השאלה האם המוסר החברתי חל עלי כמכשפה או לא. ישנן מכשפות שלעולם לא תנסנה לפגוע במישהו אחר במודע, מכיוון שלמרות שיכול להיות שיש להן את הכח והיכולת, אין להן זכות לפגוע ביצירתה של האלה, והאדם הוא יציר האלה - כלומר, למראית עין, אין פה עיניין של מוסר אישי. יבואו אחרים ויגידו, מהיכן אם כך יש לך הזכות לרפא פצעים שגרמה האלה, או לחולל כל שינוי שהוא? לפי מכשפות שכאלו, מהרגע שקיבלנו את היכולת לרפא קיבלנו רישיון להרוג ("מכשפה שיכולה לרפא,יכולה להרעיל"). האמנם? כאן בדיוק צריך להכנס המוסר. נתקלנו בשאלה פילוסופית מעניינת, ואולי כדאי בפעם אחרת להמשיך ולדון בה. לעומת מכשפות שיגידו שלכל אחד יש את האחריות על חייו ומעשיו בלבד, יהיו שיגידו שלפעמים צריך גם להזיק לאחר כדי לקבל תוצאות חיוביות יותר בעתיד - הרי קבלנו רשיון! מכשפות שכאלו, לא רק לוקחות אחריות על מעשיו של אדם בעבר, אלא יותר מכך, לוקחות אחריות על עתידו של אדם (אין טעם עדיין להכנס לדיון בנושא מה שיקרה אם תכניותיה של המכשפה לגבי עתידו של אותו אדם לא יתממשו). אנחנו כבר יודעים שהמוסר ו"טוב" ו"רע" הם מושגים סובייקטיביים, שונים מחברה לחברה, מאדם לאדם, הם נזילים וכו' וכו'. אנחנו (רובנו) מסכימים שאין "מוסר" בטבע, ואחדים (אולי רבים) מאיתנו חושבים שאין מוסר אצל האלים. הטבע לא שואל האם מתאים לך שהיום יהיה שרב ומחר גשם. האלים לא שואלים אותך האם זה נראה לך שמחר אמא שלך תמות. האם ההכרה בכך שבטבע אין מוסר, ובהכרה שלאלים אין מוסר (שהיא אולי מעט מפוקפקת) בעצם משחררת אותנו, המכשפות מכבלי המוסר האישי? כלומר, אני לא שואל אותך האם אתה מסכים לכך שאני אעשה כישוף זה או אחר, עליך או על מישהו אחר. למעשה מכשפה שכזו אומרת שאם לאלים מותר אז גם לי מותר, ובכלל יש לי רישיון! האמת שמכשפה כזו מעט מדאיגה אותי. יהיו מכשפות שירחיבו את החופש המוסרי, ויאמרו שמכשפה, לעומת אדם פשוט, יוצרת את המציאות שלה ע"י כיפוף החוקים (החברתיים) הקיימים. למכשפה אין חוק ואין דין כי המכשפה היא התווך שבין האדם לאלים. כלומר, מכשפות אלו שיחררו את עצמן מהמוסר החברתי בתוכו הן חיות. אין להן לא דין ולא דיין. כמו הכהנים שחיו לפני 3000 שנה ויותר, וראו עצמם כמתווכים היחידים בין האל והאדם הפשוט, המכשפות הללו אינן רואות את עצמן כפופות לחוקים חברתיים ולחוקי המדינה. מכשפות כאלו כבר מדאיגות אותי מאוד. למזל כולנו אין להן כרגע את אותו כח שהיה לכהנים הקדומים שכתבו את החוק "מכשפה לא תחיה" (כדי שהם באמת יהיו המתווכים היחידים בין האדם והאל). אז יש לנו מכשפות שלא מוכנות להשתחרר מהמוסר האישי שלהן (שללא ספק הן רואות אותו כמוסר אלוהי) ומהמוסר החברתי המוכתב להן על ידי החברה\מדינה\בתי המשפט. יש לנו מכשפות שלדעתן הן משוחררות מן המוסר האישי, מכיוון שהן רואות עצמן כעומדות בקו אחד עם האלים או הטבע. אם בטבע אין מוסר, ולאלים אין מוסר אישי, למה שלהן יהיה, הן אומרות. האם המוסר איננו אחד מן היכולות האנושיות המפרידות בינינו ובין הטבע? האם העובדה שלטבע אין מוסר לא אמורה לגרום לנו בני האדם לחזק את אמות המוסר האישיות שלנו? הטענה שלאלים אין מוסר עומדת בניגוד מוחלט לכל מה שתקרא במיתולוגיה. נכון שישנם אלים עם מוסר אישי נמוך כמו זאוס הבוגדני, אך תגובותיהם של האלים האחרים למעשים חסרי מוסר מראה שאמות המידה המוסריות קימות אצל האלים. ישנם אלים עם מוסר אישי גבוה, כמו אאה שמזהיר את אותנפישתים למרות הדרישה של אנליל לא לגלות לאדם על בואו של המבול. גם הדוגמה של סחמת' שהובאה בשרשור-פלצת אינה דוגמה נכונה. סח'מת הרגה עשרות אלפי אנשים, אך כשהעירו אותה שאר האלים משכרונה, היא בכתה והצטערה על מעשיה - ואל נשכח שכדי לגרום לה להרוג היו צריכים האלים לשכר אותה! ולבסוף יש לנו מכשפות שרואות עצמן כמשוחררות מכל כבלי מוסר שהוא. העובדה שהן מאמינות שזורם בעורקינו דם אלוהי (או רוח אלוהית) משחררת אותן מכל חוק, דין או אמת מוסר. אין להן מוסר אישי, והמוסר החברתי לא חל עליהן. אני מקווה שמכשפות כאלו, שהן למעשה פושעות מועדות, יתעוררו מחלומותיהן הפונדמנטליסטיים ויחזרו למציאות.