בצל הפרשה ../images/Emo63.gif
השבוע אנו אומרים/מתפללים את פרשת : ואתחנן(דברים ג:כג-ז:יא) בפרשה זו אנו קוראים את ועל תחנוניו של משה בפני האל על רוע הגזירה : "אותה לא תראה ואליה לא תבוא" מתחנן מתפלל משה 515 תפילות (ואתחנן =515 בגימטריה) לאלוהים ומבקש את סליחתו . האלוהים עושה הרושם ש"קשה" הוא עם משה ולא רק שעונה לו בשלילה אלה גם מורה לו להפסיק לבקש ולהתחנן . כל מבוקשו של משה הוא : לעבור את עבר הירדן ולהיכנס בזיקנתו אל ארץ ישראל הנכספת למות ולהיקבר בה . עצמותיו של יוסף עשו את כל המסע במשך 40 שנים במדבר ע"מ להיקבר בארץ ישראל אך ... על משה נגזר בידי שמיים למות ולהיקבר בעבר הירדן המזרחי . היום ה-10 לחודש אב יום לאחר ט' באב אביא שני סיפורים שונים . הראשון : הסיפור המופלא של חנה מנשה אשר התחננה והתפללה במשך 60 שנים להתאחד עם משפחתה ושתזכה לעלות לארץ ישראל הנכספת . והסיפור השני שמבחינתי הינו סיפור אחד מני רבים המספר את סיפור הארץ הזאת לאחר גלות בת 2000 שנים . ישנם סיפורים רבים אך סיפור חייה ומותה של זהרה לביטוב סיפור אישי "קטן" אשר לי ועבורי הוא מסמל את הדרך אל התקומה . אך זהרה לביטוב לא זכתה לראות את משאת פועלה(בדיוק כמו משה) - תקומת מדינת ישראל . זהרה נהרגה ביוני 1948 . ואנו שהתקבצנו כאן מערבות סיביר , מהרי האטלס , ממדבריות תימן ואתיופיה עד יערות והרי הקרפטים . ומ-1001 רוחות השמיים התקבצנו וזכינו להיכנס אל הארץ המובטחת . ולנו אחת היא : ארץ ישראל . זאת זכות גדולה להכנס בשעריה הפתוחות לרווחה של ארץ ישראל . וכל שנדרש מאיתנו לשמור , לגונן ולטפח את זאת הארץ האחת . *מנשה - אך הוא גם כסמל הוא שחנה מנשה קרויה *מנשה . (בני שבט מנשה ואפריים נעלמו אי שם בזמן גלות בבל מכלל ישראל ) (עולי אתיופיה הם כנראה צאצאי שבט דן ) בצפון מזרח הודו על גבול בורמה מצויים כנראה שרידי שבטי מנשה ואפריים . וכל מבוקשם הוא לעלות לארץ ישראל . ומשרדי ממשלת ישראל בשלב זה ממאנים לתחנוניהם ולתפילותיהם . כנראה שפרשת "ואתחנן" התחילה אצל משה רבנו ומאז ועד עצם היום הזה "מתחננים" ומתפללים המוני "משה" לבוא ולהכנס אל תוככי הארץ המובטחת היא - ארץ ישראל ובאם ישאלני בני : למה אלוהים הקשה על משה תשובתי תהיה : גם אבא לפעמים אומר לא שתהיה לכולנו שבת של שלום וטוב
השבוע אנו אומרים/מתפללים את פרשת : ואתחנן(דברים ג:כג-ז:יא) בפרשה זו אנו קוראים את ועל תחנוניו של משה בפני האל על רוע הגזירה : "אותה לא תראה ואליה לא תבוא" מתחנן מתפלל משה 515 תפילות (ואתחנן =515 בגימטריה) לאלוהים ומבקש את סליחתו . האלוהים עושה הרושם ש"קשה" הוא עם משה ולא רק שעונה לו בשלילה אלה גם מורה לו להפסיק לבקש ולהתחנן . כל מבוקשו של משה הוא : לעבור את עבר הירדן ולהיכנס בזיקנתו אל ארץ ישראל הנכספת למות ולהיקבר בה . עצמותיו של יוסף עשו את כל המסע במשך 40 שנים במדבר ע"מ להיקבר בארץ ישראל אך ... על משה נגזר בידי שמיים למות ולהיקבר בעבר הירדן המזרחי . היום ה-10 לחודש אב יום לאחר ט' באב אביא שני סיפורים שונים . הראשון : הסיפור המופלא של חנה מנשה אשר התחננה והתפללה במשך 60 שנים להתאחד עם משפחתה ושתזכה לעלות לארץ ישראל הנכספת . והסיפור השני שמבחינתי הינו סיפור אחד מני רבים המספר את סיפור הארץ הזאת לאחר גלות בת 2000 שנים . ישנם סיפורים רבים אך סיפור חייה ומותה של זהרה לביטוב סיפור אישי "קטן" אשר לי ועבורי הוא מסמל את הדרך אל התקומה . אך זהרה לביטוב לא זכתה לראות את משאת פועלה(בדיוק כמו משה) - תקומת מדינת ישראל . זהרה נהרגה ביוני 1948 . ואנו שהתקבצנו כאן מערבות סיביר , מהרי האטלס , ממדבריות תימן ואתיופיה עד יערות והרי הקרפטים . ומ-1001 רוחות השמיים התקבצנו וזכינו להיכנס אל הארץ המובטחת . ולנו אחת היא : ארץ ישראל . זאת זכות גדולה להכנס בשעריה הפתוחות לרווחה של ארץ ישראל . וכל שנדרש מאיתנו לשמור , לגונן ולטפח את זאת הארץ האחת . *מנשה - אך הוא גם כסמל הוא שחנה מנשה קרויה *מנשה . (בני שבט מנשה ואפריים נעלמו אי שם בזמן גלות בבל מכלל ישראל ) (עולי אתיופיה הם כנראה צאצאי שבט דן ) בצפון מזרח הודו על גבול בורמה מצויים כנראה שרידי שבטי מנשה ואפריים . וכל מבוקשם הוא לעלות לארץ ישראל . ומשרדי ממשלת ישראל בשלב זה ממאנים לתחנוניהם ולתפילותיהם . כנראה שפרשת "ואתחנן" התחילה אצל משה רבנו ומאז ועד עצם היום הזה "מתחננים" ומתפללים המוני "משה" לבוא ולהכנס אל תוככי הארץ המובטחת היא - ארץ ישראל ובאם ישאלני בני : למה אלוהים הקשה על משה תשובתי תהיה : גם אבא לפעמים אומר לא שתהיה לכולנו שבת של שלום וטוב