דברים משתנים, אפילו בישראל
אנה, נכון, זה "מדאיג" שאם את מכניסה מישהי לבית שלך אז יהיה לה זכויות על הילדים שלך רק בגלל שהיא הייתה מעורבת קצת או יותר עם הילדים. וזה "מדאיג" שבעניינים אחרים לעומת זאת, כמו רכוש, היא יכולה לחיות בבית שלך 20 שנה ואין לה שום זכויות או חזקה על הבית. אני מסכים שיש פה ברדק. אבל כמה שופטים חושבים, אולי בצדק, שאם יש לך שותפה שחיה איתך מהיום הראשון שהילד נולד, ושטיפלה בילד שלך במסירות, ושהילד ללא ספק יש לו קשר איתה - שאז יש לשותפה זכויות על הילד. היינו, שזה "לא בסדר" שאת תעיפי את השותפה שלך מהבית ומהחיים של הילד שלך רק בגלל שפתאום לא מתחשק לך. תנסי לשים את עצמך בצד השני לרגע. תנסי לשים את עצמך במיקרה שאת האם הלא-ביולוגית והשותפה שלך (הביולוגית) הופכת לאלכוהוליסטית ולא מתפקדת. זה לא סביר שדווקא את תקבלי משמורת והיא תשלם דמי מזונות? ביננו: כשמגיעים למצב שהלא ביולוגית מקבלת משמורת זה כפי הנראה מיקרה קיצוני כמו הדוגמא שנתתי שדורש את זה. זה לא קורה סתם ככה. לכן, אני מסכים עם כולם שהכל צריך להיות כתוב, מסודר ומוסכם בצורה מסודרת. אבל מה לעשות? כמה אנשים לא מסודרים כמו שצריך. חוץ מזה יכול להיות מיקרים שהאמא הביולוגית מונעת או "לא מוצאת את הזמן" להסדיר את החוקיות של השותפה כלפי הילד שלה. לדעתי האישית, זה לא צריך לאמר שאם רק מתחשק לביולוגית, אז היא יכולה להעיף את השותפה מהחיים שלה ושל הילד שלה. אז בקיצור, לא ירחק היום גם בישראל שבענייני משפחה וטובת הילד, לא ילכו רק על פי ביולוגיה (אם אין מסמכים משפטיים). ואם נחזור לרכוש, היו כבר מיקרים בארץ שהשותף זכה בירושה וברכוש למרות שמעולם לא הסדיר (או לא יכל להסדיר) את מערכת יחסיו עם השותף שלו. אז הינה עוד דבר לדאוג עליו. רענן