ברווזים בזוגיות פתוחה*
הילדים.
יש לי חברה נורא טובה שאני נורא אוהב, שנמצאת בזוגיות פתוחה.
יום אחד קרה מקרה, והיא ובעלה הבינו בעקבותיו שהם צריכים להיות צעד אחד לפני הילדים כדי לדעת מה אומרים ומתי.
אין לנו באמת יועצים שמבינים את הסיטואציה, ככה שבכל בעיה שיש לנו אנחנו מקווים שיועצים יכולים להבין את הסביבה ולייעץ לגופה של בעיה בלי להכניס את כל השקפת עולמם המסורתית יותר לתמונה. במקרה שלה הם קיבלו עצה לנתק את הילדים מהעולם שלנו בכל דרך אפשרית.
ועכשיו אני עצוב כי הילדה שלי מוסרת ד"שים לילדים שלה והם לא יגיעו. מתנה לא תגיע. הם לא יפגשו למרות שהילדה שלי שהיא בת שש היא לא בדיוק חלק ממה שמתרחש בצימרים. היא ברמת החברות של ההורים. היינו כולנו באירוע השנה ובשנה הבאה כנראה שהילדים שלהם לא יבואו.
דיברנו על זה הרבה פעמים ובכל זאת, אולי כן נכון לפתוח את זה שוב - מתי ואיך כן נכון לחשוף את הילדים לדרך החיים של ההורים שלהם? איך נותנים להם את תחושת הביטחון בבית לעומת הפחדים שהקונצנזוס החברתי יכניס להם? מה ובאיזה גיל?
לגבי הילדה שלי, אני מאמין בלהגיד לה בצורה מאוד ברורה שיש לי חברה שאני אוהב. היא נורא אוהבת את החברה שלי (עובר במשפחה, איך אפשר שלא לאהוב אותה?) ומבחינתה הכל מאוד פשוט. אני אוכל לספר לה מה אני והחברה עושים בדיוק באותו פירוט שאני יכול לספר לה על מה אבא ואמא עושים, בהתאם לגיל שלה ולאמונה שלי בגבולות הפרטיות בין הורים וילדים.
אולי מישהו מכיר איזה ספר מקצועי בנושא? איזה מומחה לילדים שמבין את הסיטואציות שלנו?
*סתם, זה היה טיזר זול על חשבונם של ברווזים תמימים ואומללים כדי לפתוח פוסט חדש בנושא ישן.
זה היה לא בסדר מצדי לנצל ככה ברווזים. ברווזים זה אוכל ולא משחקים באוכל.
הילדים.
יש לי חברה נורא טובה שאני נורא אוהב, שנמצאת בזוגיות פתוחה.
יום אחד קרה מקרה, והיא ובעלה הבינו בעקבותיו שהם צריכים להיות צעד אחד לפני הילדים כדי לדעת מה אומרים ומתי.
אין לנו באמת יועצים שמבינים את הסיטואציה, ככה שבכל בעיה שיש לנו אנחנו מקווים שיועצים יכולים להבין את הסביבה ולייעץ לגופה של בעיה בלי להכניס את כל השקפת עולמם המסורתית יותר לתמונה. במקרה שלה הם קיבלו עצה לנתק את הילדים מהעולם שלנו בכל דרך אפשרית.
ועכשיו אני עצוב כי הילדה שלי מוסרת ד"שים לילדים שלה והם לא יגיעו. מתנה לא תגיע. הם לא יפגשו למרות שהילדה שלי שהיא בת שש היא לא בדיוק חלק ממה שמתרחש בצימרים. היא ברמת החברות של ההורים. היינו כולנו באירוע השנה ובשנה הבאה כנראה שהילדים שלהם לא יבואו.
דיברנו על זה הרבה פעמים ובכל זאת, אולי כן נכון לפתוח את זה שוב - מתי ואיך כן נכון לחשוף את הילדים לדרך החיים של ההורים שלהם? איך נותנים להם את תחושת הביטחון בבית לעומת הפחדים שהקונצנזוס החברתי יכניס להם? מה ובאיזה גיל?
לגבי הילדה שלי, אני מאמין בלהגיד לה בצורה מאוד ברורה שיש לי חברה שאני אוהב. היא נורא אוהבת את החברה שלי (עובר במשפחה, איך אפשר שלא לאהוב אותה?) ומבחינתה הכל מאוד פשוט. אני אוכל לספר לה מה אני והחברה עושים בדיוק באותו פירוט שאני יכול לספר לה על מה אבא ואמא עושים, בהתאם לגיל שלה ולאמונה שלי בגבולות הפרטיות בין הורים וילדים.
אולי מישהו מכיר איזה ספר מקצועי בנושא? איזה מומחה לילדים שמבין את הסיטואציות שלנו?
*סתם, זה היה טיזר זול על חשבונם של ברווזים תמימים ואומללים כדי לפתוח פוסט חדש בנושא ישן.
זה היה לא בסדר מצדי לנצל ככה ברווזים. ברווזים זה אוכל ולא משחקים באוכל.
