נפטר יעקב איסקאקיס בשיבה טובה
דווקא מכיוון שאנשים לא מכירים אותו , אני כותב עליו.
ראשית איסקאקיס היה ילד בעיר יאנינה כאשר הנאצים כבשו את יוון .
אביו שהיה סוכן-נוסע ראה את תנועת הנאצים , חזר בבהילות הביתה והורה לאמא ולילדים לארוז מהר כל אחד מזוודה או תיק אחד ולקחת איתם מה שחשוב להם כי לא יחזרו לשם, והם הלכו ועזבו את העיר אחרי שהוא הזהיר את היהודים בקהילה שהנאצים מגיעים, אבל הם ליגלגו עליו שהוא פחדן.
כבר כשעלו להרים ראו שהנאצים נכנסים העירה ועד מהרה החלו בתים לעלות באש.
איסקאקיס סיפר לי שהם עלו ארצה וכל קהילת יאנינה הושמדה על ידי הנאצים, נותרו בחיים רק אלו שעלו לארץ ישראל או שהיו בנסיעה או העברה לארצות אחרות. לזכרם הוקם בית הכנסת בשכונת ימין משה ב-"נחלאות" בירושלים.
כשהוא שמע שאני נוסע לכרתים, היתה לו בקשה, להביא לו משהו מיאנינה שהוא מאוד מתגעגע לעיר הולדתו. טסתי לכרתים עם הפסקה של יומיים ביוון, נסעתי ליאנינה והבאתי משם : בקבוק אוזו, "קומבולוי" (שרשרת חרוזים יוונית, גם לי יש בכיס כזו) וסרט וידאו על העיר יאנינה.
כשחזרתי ארצה (הוא שרת יחד איתי במשטרת יפו) נתתי לו את הפריטים והוא הודה לי עם דמעות בעיניים. בסוף המשמרת הסעתי אותו ב-"דה-שבו" שלי הביתה והוזמנתי לקפה, ואשתו אף היא ממוצא יווני, אמרה לי שבחיים לא ראתה אותו מרוגש כל כך. ואמרתי שהכי כיף זה לתת משהו לאנשים ולעשות אותם שמחים. ישבתי איתו כשראה את הסרט על יאנינה עם כוסית אוזו וממולל את שרשרת הקומבולוי. והוא אמר שרגע כזה של נחת מושלם ורוגע, לא היה לו הרבה זמן.
משך שנים לא ראיתי אותו, ורק היום ראיתי עליו את מודעת האבל, אבל הוא בכל זאת מונצח בפנתיאון הסרטים הישראלי כאשר הוא עבד בשכר בעת צילומי הסרט "השוטר אזולאי" פעמיים רואים את המיניבוס המשטרתי מגיע פעם לפיזור הזונות ופעם להפגנת הדתיים, ורואים בבירור שהנהג הוא איסקאקיס (אסור למי שאיננו שוטר לנהוג ברכב משטרתי, וגם רשום לי בטופס העבודה בשכר שהוא הנהג).
הוא אישית היה אדם מאוד פשוט אבל אדם נחמד ולבבי ולמרות שהיה איש גדול, ממש ענק, מעולם לא צעק על אף אחד ומעולם לא רב עם אף אחד.