תשמעו מה קרה לנו בקנזס../images/Emo7.gif
אמיר שלי נולד בקנזס. בעיר קטנה שיהודים בה מעט. לרוע מזלינו, בדיוק כשהגענו (והייתי בחודש שמיני), רב הקהילה שהיה גם מוהל מנוסה עזב. במקומו היה מוהל צעיר ופחות מנוסה, שעבד עם רופא יהודי והיה לו נסיון כולשהו אבל לא הרבה.. הקיצר, פה עשינו טעות מצערת, ובמקום למול בבית חולים, או לחילופין- במקום להטיס מוהל מנוסה משיקגו, הזמנו את האדיוט הזה למול את אמיר. הטקס היה ארוך, מזעזע, ואחרי שלושה ימים הסתבר שמשהו שם לא בסדר... קראנו ל"מוהל" שאמר שיש לחכות קצת.. חיכינו קצת ואחיר עוד יומיים רצנו איתו למרפאה שם הוא עבד והרופא "תיקן" (זה מזעזע לא אכביר פה בפרטים, רק אומר שירד שוב דם, שוב כאב ואני שוב כמעט התעלפתי) המקו החלים. הבולבול לא היה תקין, היה מוזר ביותר.. הלכנו לרופא שאמר שיש לתקן, תחת הרדמה מלאה, בבי"ח. אמיר היה בן חצי שנה, הלכנו לאשפוז יום ושם הם "תיקנו" אותו. היום יש לאמיר בולבול יפה עם בליטה קטנה (רבות יהנו ממנה בעתיד נראה לי) וגם חולצה קטנה שכתוב עליה: " I had a surgery in Children´s mercy hospital and I stayed alive" נכון, הוא נשאר בחיים והבולבול בסדר, תודה לאל. אבל מה שעבר עלינו אני לא מאחלת לשום אמא בעולם. עדיין הייתי מלה את הבנים, אבל עושה את זה אחרת - בבית חולים או ע"י מוהל מאוד מנוסה ותחת הרדמה מקומית. גפן אם הבנים