בר/בת מצווה

forglemmigej

New member
אתה לגמרי צודק עם צורך להסתיר סממנים יהודים באירופה

היו כמה מקרים לא טובים בעקבות המבצ/לחמה האחרון בעזה והאמת שכל אלו שמפגינים בכיכרות הם אירופאים בעלי רקע אתני אחר, כמו שקוראים לזה בשפה המכובסת

נראה לי שלאירופה יש הגירה של אנשים מסוג אחר מאשר לאמריקה בגלל כל מיני סיבות שונות ומשונות ,לאמריקה הרבבבבבבבה יותר קשה להגר .
עוד דבר ,היות שיש הרבה יותר ישראלים או יהודים באמריקה יש אפשרות ליצור קשרים עם יותר אופציות דבר שבאירופה מאד מוגבל ,והרבה אנשים אומרים, אני לא מעונין באפשרות שכל קוץ במדבר הוא פרח ולכן רוב המפגשים נכשלים במוקדם או במאוחר כמעט ואין קהילות תוססות וחיות כמו באמריקה , עוד סבה שבאמריקה יש יותר משפחות שלמות ישראליות, היא כי יש שם יותר חברות ישרא-אמריקאיות ויש אפשרות להעמיס את כל המשפחה לרילוקיישן , אם יש חברות כאלו באירופה זה כמעט בלתי אפשרי להביא את המשפחה כי הם יעסיקו אנשים מקומיים הדברים האלו מאד מאד קשיחים , יש יותר אוניברסיטאות עם תקציבים גדולים שאפשר להביא את המשפחה ולהכניס רגל יותר מאוחר לשוק העבודה ואף להתאזרח דבר שכמעט בלתי אפשרי באירופה , כל זה יוצר קהילות גדולות ואיכותיות שנעים להיות בחברתן ולנו לא נשאר אלא להסתפק בכל קוץ במדבר הוא פרח . לא.
או להטמע בתרבות המקומית ולשכוח מאין הגענו. דבר נוסף, התרבות האירופאית היא מאד לא דתית , הכנסיות בהמון מקומות עומדות ריקות רוב ימות השנה, אפילו חתולים אין שמה ועכשו יש מחשבה אפילו להסב אותן למשהו אחר , יש פחות ופחות אנשים שעושים הטבלה לתינוקות או טקס קונפירמציה אין לי מושג איך קוראים לזה בעברית, חתונות רובן בבית העיריה ומעטים מתחתנים בכנסיה או נקברים בה, אני חושבת שהליך החילון הזה משפיע גם על היהודים.
 

een ogenblik

New member
כשנגיע לגשר נקפוץ למיים, או במילים אחרות - נחיה ונראה

כאוס ילדה השונאת תשומת לב. אמנם היא אוהבת מתנות, אך לא תשומת לב. גם אם היינו חיים בישראל, אני מתקשה לראות אותנו עורכים לה ארוע. זו פשוט לא היא, ולא אנחנו. בינתיים היא בת שמונה ורבע, אולי עד גיל שתים עשרה זה ישתנה, אך קשה לי לראות זאת.

מבחינת העקרון - זו שאלה שאין לי תשובה עליה. יש לי את האמונות שלי, אני חושבת שכל חינוך הוא גם כפיית אמונות ההורים על ילדיהם, זה לא אומר שכל אמונה ואמונה שלי (או של האיש) צריך לכפות, מה גם שאיני משוכנעת כלל שבת מצווה שייכת לאותן אמונות. אם היא הייתה רוצה קומיון עם שאר ילדי כיתתה, יכול להיות שהיינו עורכים לה אותו (ויכול להיות שלא), אז נראה לי שבסופו של דבר זה יהיה תלוי בה.
 
פן אחר - שנת שנת בר מצווה.

אני גדלתי בקיבוץ ונושא הדת לא נכנס לשם. בסביבות גיל 12/13 היתה לכל קבוצת הגיל שלי שנת בר מצווה. דהיינו, הקיבוץ לקחת משם את הנושא של גדילה ויציאה לעצמאות. היתה לנו שנה שלמה של פעילות להכרת העולם שאנחנו חיים בו.
נסענו לבת ספר דתי ולהתארחנו בבתים שלהם בשביל להכיר את החיים שלהם.
נסענו לבית ספר ערבי ולהתארחנו בבתים שלהם.
ביקרנו בבית ספר של ילדים פגועי מוחין.
נסענו לבד (4/5 ילדים) לקיבוץ אחר, ונשארנו איתם כמה ימים.
עשינו כמה פעילויות בקיבוץ למען הקהילה, אבל אני ממש לא זוכרת מה זה היה

זהו כמה שאני זוכרת כרגע.
אז אם לא רוצים משהוא דתי, זאת אפשרות.

אני רוצה לעשות עם בוני משהוא בסיגנון הזה, ואני מתכוונת לעשות לה מסיבה בארץ, בבריכה של הקיבוץ, בקטנה (ממש לא אולם ו...). פה אין לי כל כך למי לעשות. אבל יש לי עוד יותר מ-3 שנים
ומה שהיא תרצה, זה מה שחשוב.
 

Sinophile

New member
אכן - משימות ״שנת מצווה״ (גם אני גדלתי בקיבוץ...)

אפשר למצוא הרבה רעיונות בשרשורים בנושא בפורום ״נשים לאחר לידה״ (973).
 

noaronen1

New member
מאוד מקובל גם בארה"ב אצל ילדים שמגיעים למצוות

בדרך כלל הם מגייסים כסף עבור ארגון שקרוב לליבם או מתנדבים, לרוב זו דרישה של הרבה מבתי הכנסת.
 

rona73

New member
אצלנו עושים בקהילה

אם הילדים ירצו לעלות לתורה הם יוכלו דרך הקהילה.כל שנה עושים לשכבת גיל.

אני לא מתכוונת לעשות בר מצווה לילדים שלי ובטח לא בארץ.
אני לא עשיתי ברית לילדים אז בטח גם לא שום טקס דתי אחר!
 

alphadelta

New member
מעבר ל׳בת׳ בבת מצווה


תחשבי מה קורה עם סיומת שם הפרשה , כשהפרשה היא בראשית. מניסיון...המון צחקוקים. הדו לשוניות שלהם נותנת להם מבט משעשע על שתי השפות.
 

Mottek

New member


הפרשה של הגדול זה שליחת המרגלים ע"י יהושוע ליריחו, ואיך שחברתם, רחב הזונה, עזרה להם להמלט מהעיר.
אני זוכרת כשלמדנו את הפרק הזה בכיתה ד'... כל הכיתה פרצה בצחוק בגלל המילה "זונה" והמורה לא הצליחה להשתלט עלינו ולסיים את השיעור!
 
הראשונה כבר מאחורינו

הבכורה כבר חגגה את יום הולדתה ה-12 לפני 4 חודשים. כבר שנה לפני התחלנו לדבר על הנושא, אני הייתי פתוחה לכל רעיון- אם היא רוצה מסיבה בישראל או לעלות לתורה כמו שבת דודתה עשתה, או לחגוג ליד הכותל או לטוס לאיזה מקום ולטייל - מה שבא לה. בסופו של דבר ולמרות לחץ מהסבתא והסבא, היא החליטה לוותר לגמרי על כל העניין הישראלי ולטוס לטיול שופינג בניו יורק. אז זה מה שעשינו. שבוע רק אני והיא בניו יורק, מלון טוב, הצגה, מוזיאונים והרבה שופינג. היה כיף! עשינו לה גם מסיבה קטנה עם החברות הקרובות וזהו זה. נגמר. הסבתא עוד חולמת על מסיבה בישראל- אבל זה לא יקרה, מן הסתם עד הביקור הבא היא כבר תהיה הרבה יותר גדולה.
השניה כבר הודיעה שהיא רוצה לטוס ללוס אנג'לס ולראות את הוליווד בבת המצווה שלה (עוד שנתיים). בסדר. אני לא לחוצה על תכנים יהודים, אנחנו לא חלק מקהילה יהודית מקומית אבל חגים אנחנו חוגגים ויש קידוש בכל שישי ונרות שבת, אוירת היהדות בבית בהחלט קיימת, אין שום מקום לבלבול, ואם היינו חילונים בישראל, גם פה אנחנו חילונים, אין הבדל.
 
למעלה