בת זוד בלגניסטית

[itzikzo]

בת זוד בלגניסטית

אנחנו זוג בני 65-70 לא נישואים. בזוגיות נפלאה אשה מדהימה. מצד שני היא בלגניסטית אני מאורגן מסודר לא פדנט אבל מסודר. חדר שינה מבולגן מלא שקיות שרק אלוהים יודע מה יש בפנים כל השקיות בצד אחד של הקיר והם לא מעט. במרפסת נורא ואיום אני לא בגלל הבלגן שאני קורא לזה פסולות לא מסוגל לשבת שם. וזה משגע אותי הגעתי למצב שאני לא מסוגל יותר. לא יודע מה לעשות לא מסוגל לעזוב את הבית אולי בגלל אהבה שלי אליה לא יודע

 

[מיתר פורט על אהבה]

האמת אין מה לעשות נגד זה חוץ מלסדר אחריה

זו בעיה שקשורה למחלקת הקשב והריכוז / OCD
יש אנשים שמטיבעם הם אגרנים ומבולגנים.
יש לי חבר שנשוי פעם שנייה ואשתו משאירה את כל הבגדים על הרצפה, שעה אחרי שהעוזרת יוצאת מהבית כל הכיור מלא בכלים. הוא מצא מתחת למקרר בקבוק לק שפוך שהתייבש.
עצתי לך. לשחרר. זה האופי שלה. אני מתאר לעצמי שזה לא התחיל היום.
אם הקשר שלכם נהדר חוץ מזה, פשוט תשלם למישהו שינקה את הבית מספר פעמים בשבוע. בנוגע לאגירת השקיות, תברר איתה אם אפשר לשחרר. יש כאלה שלא מוכנים שיגעו להם בדברים.

תשאל את עצמך שאלה פשוטה:
האם הייתי מעדיף אשה מבולגנת אבל אוהבת ומפנקת, או אשה מסודרת ומתקתקת את הבית והיחסים לא מאושרים, קרים ללא אהבה?
אתה לא התחתנת עם עוזרת בית. התחתנת עם חברה לחיים.
את מטלות הבית תשאיר למנקה שתשלמו לה פר שעה.

 

[itzikzo]

בת זוג בלגניסטית

תודה על התגובה. 8 שנים אני מבקש ולשאלתך מה עדיף? אשה ואהבת ומפנקת אני צריך לעבוד על עצמי
תודה ושבת שלום

 

[חייבתלהגיב]

אני חושבת שקודם כל צריך להגיע למצב אפס -

כלומר, מצב שבו שניכם מסדרים את כ-ל מה שיש בחוץ - מוצאים לכל דבר מקום, ואם צריך מוסיפים מקום אחסון או זורקים. רק ממצב אפס אפשר להתקדם - כל עוד יש קצת בלגן - יש בלגן.
יש שירותים בתשלים שבהם עושים את זה בשבילך - אבל לא בטוח שהיא תסכים למשהו כזה. אבל בהחלט יש מקום לומר שאתה לא מוכן לחיות עם חדר שינה מבולגן ובלי מרפסת. אין סיבה לעזוב את הבית לפני שעושים מאמץ כן להיפטר מכל הבלגן.
אחרי שנפטרים מהבלגן צריך להיות עם אצבע על הדופק שהוא לא יצוץ שוב - אפשר, למשל, לקבוע יום קבוע בשבוע שבו מסדרים את החדר והמרפסת עד הסוף. אם היא לא יכולה לעשות את זה לבד - אתה בהחלט יכול להיכנס ולהיות מעורב, כי הרי גם אתה גר בבית (אם הבנתי נכון).
אבל, כאמור, אם היא מסכימה לעזרה מבחוץ זה יכול מאוד להקל על שניכם.

 

[אלי רוזנשטיין]

השיטה שלך מעולה

לאנשים מסודרים. להגיע למצב מסודר ואז לשמור עליו. לאדם מאורגן, אין קל מזה. כל דבר שיהיה במקומו. מה שלא משתמשים בו עכשיו לא צריך להיות תקוע מול הפנים. דברים מיותרים זורקים. לכלוך מנקים או מפנים מיד ולא מתישהו בעתיד. משטח זה דבר שצריך להיות פנוי כדי שיהיה אפשר להשתמש בו כשצריך.

אבל למי ש*לא רואה את הבלגאן*, זה בכלל לא נתפס כבלגאן. כל משטח הוא מקום לשים עליו דברים ולמה שלא ישארו שם. לנקות אפשר גם מחר. הרי עד אז יתלכלך שוב.

כך שמצב האפס שלך תוך יום לא יהיה מצב אפס, והכאוס יחזור ויגדל בכל רגע נתון.

 

[חייבתלהגיב]

לכן דיברתי לא רק על לחזור למצב אפס -

אלא גם על תחזוקה - לקבוע יום בשבוע לחזרה לאותו מצב (ואם זה לא מספיק להגדיל את התדירות) - כששוב, הכוונה היא ששניהם עושים את זה יחד, והוא, כמסודר שזה חשוב לו, האחראי שזה באמת יקרה - לא היא.
לא דיברתי על כך שלא יהיה בלגן אפילו לרגע ותמיד יחזירו הכל למקום כי זה בית שחיים בו, לא פסל - מה גם שהוא לא נמצא כל הזמן שם, וכשזה תלוי בה זה הרי לא יקרה. אבל בהחלט אפשר לחזור למצב מסודר פעם בשבוע.

 

[אלי רוזנשטיין]

אוקיי

היא כנראה לא כל כך מפריע לה או מעניין אותה לסדר או לנקות (אחרת היתה כבר עושה את זה בעצמה), אז מה שאת בעצם אומרת, שהוא צריך עכשיו לקבוע לה לוחות זמנים ולנהל אותה כמו בוס בעצם או אולי כמו ילדה קטנה שאומרים לה - עכשיו מסדרים את החדר חמודה!

 

[חייבתלהגיב]

לא, כי גם הוא שותף שווה למאמץ.

יש המון בתים בהם קובעים יום קבוע לניקיון ולסדר - זה לא ממש משנה שהוא קובע את היום, וזה משהו לגמרי סביר. אגב, ההנחה שלך שבגלל שיש בלגן זה אומר שהיא לא מעוניינת בסדר בכלל לא בהכרח נכונה. יכול להיות שהיא מרגישה שבלתי אפשרי להשתלט על זה, וזה נראה לה יותר מדי עבודה ממש - וכנראה באמת החזרה הראשונה למצב אפס תיקח יותר מיום אחד. אבל ברגע שמתגברים על המכשול הזה והמצב נראה לה בר-ביצוע, היא כן תשמח להתגייס לזה. לא כל מי שמבולגן באמת מעוניין בבלגן הזה. לרוב הוא כן מעוניין בחפצים עצמם - אבל הרבה פעמים הוא ישמח שהם יהיו מסודרים, ופשוט זקוק לעזרה. לכן בכלל קיימים שירותים כאלה של סידור - בשביל אנשים שרוצים שיהיה מסודר אבל קשה להם לעשות את זה בעצמם, לפחות במצב הנוכחי - ולרוב השירותים האלה כוללים גם טיפים להמשך.
אגב, כמו שאמרו פה בתגובות אחרות, כל אחד מהם יכול לקחת על עצמו מטלות אחרות. אצלנו בבית, למשל, ביום כזה אני מסדרת ובעלי שוטף. וכביסה בעלי עושה ואני מקפלת. וכו'. אם היא אומרת לו "תשמע, אני ממש מתנגדת לכך של-א יהיה בלגן וזה חשוב לי", אז הוא באמת צריך לקבל החלטה אם הוא מוכן להמשיך לחיות ככה או לא (וכמובן, בהחלט יכול להגיד לה - זה או הבלגן או אני).

 

[B l u e D e v i l]

לא בטוח

שזה לא מפריע לה ושאם כן היתה עושה בעצמה.
אתה מתאר מצב של בלגן גדול, ואז מאוד קשה באמת להתחיל כי לא יודעים איפה. כי זה דורש הרבה זמן, אנרגיה ויכולת.
אם המצב היה פחות כיאוטי אולי היה קל יותר.
ככה שההמלצה שלי כן להציף, לנסות לסדר ולארגן ואז כן, אם צריך, קצת לנג'ס כדי לשמור "ולתפוס" את הבלגן כשהוא עוד קטן.

המצב שאתה מתאר הוא של בן אדם גם אגרן, וגם מבולגן.
יש כאלו שלא יצליחו לחיות ככה, וזה דיל ברייקר, גם אם היא בת זוג מהממת ומקסימה מעבר לזה.
ויש כאלו, שהסדר והארגון לא בנפשם, וזה יציק להם כשהמצב דרסטי, אבל לא לפני כן.
אם אתה מהחברה' הראשונים תצטרך לקבל החלטה לכאן או לכאן.
אם אתה מהחברה' השניים, קח אותה לשיחה , תנסו לקבל החלטה איך לא מגיעים למצב ככ מבולגן בהמשך ואיך מסדרים עכשיו.

 

[נוודת אופטימית]

אני אולי בחורה צעירה

אך רוצה להגיד שלא מבינה זאת: הם פאקינג בני 70!!
הוא באמת חושב שהיא יכולה להשתנות????
רק בגללו???
&nbsp
מסכימה עם כל מה שנאמר פה:
אבל למי ש*לא רואה את הבלגאן*, זה בכלל לא נתפס כבלגאן. כל משטח הוא מקום לשים עליו דברים ולמה שלא ישארו שם.
&nbsp
ובנימה אופטימית זאת- אני גם בלגניסטית, אך לי יש מה שנקרא בלגן מסודר-שזה אומר שאני יודעת בדיוק איפה כל דבר נמצא.
לא סופר בלגניסטית, אך חלקית. זה באמת בעיה במוח ואין מה לעשות עם זה.. רק כל הזמן לסדר (ההורים חופרים כי עדיין גרה איתם.)
&nbsp
אגב אנשים לא משתנים,
הם יכולים להשתנות רק אם ירצו בך, ובגיל צעיר יחסית.
בהחלט לא בגיל 70!
&nbsp
&nbsp

 

[מריוס זכריה]

"לבקש ממנה" זו לא הדרך

אני לא בהכרח מתחבר לאבחנות הקליניות של "מיתר", אבל כן מתחבר לרעיון הכללי.

לא ניתן יותר לחנך אדם שעבר את גיל העשרה, קל וחומר בבגרותו ובעשורים מתקדמים. זה פשוט לא עובד ולא אפשרי.

הדבר היחיד ש"בקשות" כאלה משיגות הוא מאבק כח.

---

מה כן?

קודם כל, יחסים טובים וללא מאבק.

שנית, שיתוף פעולה במה היא כן מוכנה לעשות למען העניין. כלומר, ניתן כן להגיע להסדרים מה עושים יחד ואיך, אבל רק על בסיס ההבנה שאת מכבד אותה ולא מנסה לשנות אותה. זה חייב להיות ברוח של שיתוף פעולה.

יש כל מיני רעיונות להסדרים כאלה, כמו למשל הקצאת "שטחי בלגן" ו"שטחים נטולי בלגן". כמובן הוספת ארונות ושאר פתרונות טכניים.

אבל הבעייה בדרך כלל איננה חוסר רעיונות טכניים, אלא הגישה הבסיסית של הצד ה"מחנך" [קרי: אתה], שמרגיש (מבחינתו הסובייקטיבית) מקופח, לא מכובד, מבוטל, מוקטן וכולי.

מצד שני הצד ב"מחונך" [קרי: היא] מרגיש רגשות קשים לא פחות: ביקורת, אי קבלה, התנשאות, התשה וכולי.

לכן עליך לשכוח לחלוטין מהרעיון שאתה כביכול :צודק", כי אין פה בכלל צודק וטועה. יש שני אנשים עם אופי שונה.

בהצלחה.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי

 

[אייבורי]

אני חושש שאתה שוגה

&nbsp
הרעיון ההודי של המנעות מהמאבק הזוגי
הוא רעיון הודי נהדר.
אני חושב שצריך פשוט להכריע בנושא המאבק הזוגי.
&nbsp
שיכריעו מי הגבר בבית ואחכ יהיה שלום ושלווה.

 

[מריוס זכריה]

מה שנקרא: שאלה מצוינת!

(אני כמובן יודע שזו לא הייתה שאלה - זה רק טריק רטורי מצדי

)

קודם כל מעולם לא הטפתי להמנעות ממאבק זוגי.
בדגש על המילה "המנעות".

טענתי (בעבקות מורי ורבי הארוויל הנדריקס) היא שהפסקת המאבק הזוגי מושגת באמצעות עבודת מודעות אינטנסיבית, ולא באמצעות המנעות - שהיא כלי חסר כל תועלת (אלא אם כן אתה ממהר לשירותים והשירותים תפוסים).

שנית השאלה "מי הגבר בבית" שייכת רק לשתי סביבות אנושיות:
- מועדונים שבהם שליטה היא שם המשחק (רמז, קריצה, וכולי)
- עולם ישן שבו הייתה חלוקת תפקידים מסורתית כזאת.

ומסתבר שכנראה גם בעולם הישן זה לא באמת עבד ככה, כי נשים שכביכול קיבלו את העמדה המסורתית "הנחותה" עדיין ניהלו את הבעלים יפה מאוד. וגם מאבקים היו שם.

אז בעצם נשארנו רק עם סצינת המועדונים.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי

 

[אייבורי]

תשובה מעולה! אבל שגויה

<שמת לב לפרומו הנהדר, עכשיו יהיו לנו מלא קוראים>
&nbsp
אבל אתחיל בסיפורי הדודה,
לפני שנים רבות, ישבה הדודה אצל הספר חיים, שהוא כידוע לכל לא באמת ספר
אלא פסיכולוג עם מספריים. למען הדיוק חיים הוא סוג של פילוסוף לטנטי שעוד יתגלה בעתיד כמנבא עתידות.
בעוד הדודה מחכה בסבלנות לגז הכבשים בידיו של חיים, חל משבר קיומי במשפחתה.
אינני זוכר את מהות המשבר, אבל הדודה כיאה לדודה מהממת, מייד ניהלה את המשבר המשפחתי ביד רמה, שלחה הוראות הפעלה לבעל, תפעלה את הילדים הזכרים, אירגנה את המשפחה.
התבונן חיים ואמר.
&nbsp
"בכל זוג צריך שיהיה אחד גבר, גם אם זאת האישה"
&nbsp
אז מעבר לאנקדוטת המועדונים לחובבי הזאנר.
גם אז וגם היום, היה ויהיה מאבק זוגי, שיוכרע.
ואם אתה חושב שההכרעה תמיד הייתה לטובת הגבר, אז לא שמת לב
כיצד נשים ניהלו את העולם אלפי שנים.
&nbsp
או כמאמר הסרט שבו האם מסבירה
"האבא הוא ראש המשפחה, אבל אני הצוואר, ואני דואגת שהוא יסתכל לאן שאני רוצה"
(פלוס מינוס לציטוט)
&nbsp
אז כן יש אפשרות של עבודה אינטנסיבית שבו הצדדים מוותרים.
אבל לרוב, עדיפה הכרעה פשוטה וטובה
ואז נותר לעשות עבודה להשלים איתה בשלום אחווה ורעות.
&nbsp
ונסיים במשפטו המפורסם והציני של ניטשה
בלכתך אל האישה, אל תשכח לקחת איתך את השוט.
&nbsp
&nbsp

 

[מריוס זכריה]

ראיתי זה עתה את הקליפ החדש של סטטיק ובן-אל - נמסטה

השיר מדליק ביותר, אבל הקליפ איכשהו לא מתחבר.
מלא צבע ושמחה, אבל לא קשור ולא ברור.

מה זה שייך לכאן?
אלף - לא שייך.
בית - גם התשובה שלך מלאה צבע ושמחה, אבל לא קשורה.

אני מנסה לזקק מה אתה בעצם אומר (חוץ מהדודה הכוכבת).
ונראה לי שבסוף התמצית היא במשפט הבא:

"אבל לרוב, עדיפה הכרעה פשוטה וטובה
ואז נותר לעשות עבודה להשלים איתה בשלום אחווה ורעות."

כלומר, שאחד הצדדים יוותר, והכל יהיה דבש.
ואני אומר: זה גאוני!!! איך לא חשבו על זה קודם???

וזה כל כך גדול, שלמה להתספק במאבק הזוגי הקטן והלא משמעותי?
הנה יש לנו גם פתרון למאבק הישראלי-פלשתיני ארוך השנים:
שאחד הצדדים יוותר, ואז יהיו שלום, אחווה ורעות.

(*) נותר רק להחליט מי הצד שיוותר. לא נראה לי שזה לא יהיה אנחנו, אבל אולי הם ישמחו לוותר... שלום ונמסטה.

---

לכן אחי, בניקוז רוח וצילצולים, ההצעה שלך נשארת ישימה רק במקום שבו מישהו מראש רוצה להישלט. ואיפה זה קורה?

נכון... בדאנג'ן... וזה הכל.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי

 

[אייבורי]

נו כמעט הבנת

&nbsp
בדיוק, הכרעה ברורה ובדוקה מול הפלסטינים
בהחלט יכולה להביא את השלום המיוחל.
&nbsp
וזה לא שצד אחד מוותר, כניעה היא הרמת דגל לבן והבנה שזיינו אותך בתחת.
קבלת המנהיג, כמו להקת קופים היודעת מי הקוף השליט.
&nbsp
מקווה שעכשיו הכל ברור
&nbsp
נ.ב.
הצרה בשיטת הקוף השליט, הקוף חייב לאכוף סמכותו ולהזכיר לכל מי שמערער על סמכותו, שזה יגמר בבכי.
ובעת זיקנה, כמו כל קוף שליט לשעבר.

 

[מריוס זכריה]

נו, גם אתה כמעט הבנת

שיטת הקוף השליט לא יכולה לעבוד בחברה מערבית, כי בחברה המערבית אין מצב שצד אחד מכניע את השני.

נניח לצורך העניין שהזכר רוצה להכניע את האישה (המודרנית).
היא מן הסתם לא תכנע, נכון?
בימי קדם אפשר היה לתת לה מכות רצח (וגם נתנו לה), ואז היא הייתה "מבינה".
אם אתה רוצה, אולי היו גם נשים גדולות שהיכו את הגבר שלהן... נניח שכן...

לשמחתי, הימים הללו עברו. אתה לא יכול לתת לאישה (או לכל אדם אחר) מכות רצח.
אתה גם לא יכול להרעיב אותם, לקחת להם את הרכוש, או לנעול אותם במרתף לחמש עשרה שנה.

קוראים לזה "חברה דמוקרטית", או "מערבית" או "מודרנית" או "מדינת חוק בכאילו" - איך שאתה רוצה. (היה פה פעם מישהו דווקא נחמד ומשעשע שנהג לקרוא לזה (שינקינאי/מערבי/ליברלי/ושכחתי מה עוד...)

עכשיו בוא תסביר לי בבקשה איך בחברה כזאת שינקנאית/שמאלנית/ליברלית/וכולי, צד אחד מכניע את הצד השני, ברמה הכזאת שהצד השני מבין לנצח שלא כדאי לו?

אתה הרי מבין שבתנאים הללו של "מאבק הוגן" (או "חצי הוגן"), לעולם יהיה deadlock, ולא יכולה להיות הכרעה. לכן המאבק יכול לימשך עשרים ושלושים שנה, עד ששני הצדדים כתושים עד כדי אי חשק לראות אחד את השני.

אליך חנוך.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי

 

[אייבורי]

כבר עשרות שנים אין הכנעה פיזית

&nbsp
היום יש הכנעה ריגשית
הכנעה כלכלית
הכנעה מינית
הכנעה פסיכולוגית.
&nbsp
זה נכון לאנשים, זה נכון למדינות (למרות ששם עדיין יש הכנעה פיזית)
&nbsp

 

[מריוס זכריה]

נשמע כיף גדול

איפה נרשמים?

 

[אייבורי]

יש אצלנו מבצע

&nbsp
נולדת נרשמת !