היום במרכול נדרשתי כהרגלי לרכוש קילו עמק פרוס, ושוב המעדניה לא מאויישת. פניתי לבחור במחלקת בשר ליד, והוא התעצבן "אני לא שייך אליה". קראתי "מי במעדניה?", וקולי קורא במדבר (אני יודע שהמקור לביטוי אומר דבר הפוך, אבל מה עוד חדש, המון ביטויים אומרים במקור משהו הפוך).
בייאושי ניגשתי למקררים לקחת חבילת עמק פרוס ארוזה. 30 ש"ח ל-600 גרם, וזה עוד במבצע. זה 50 ש"ח לקילו, כאשר המחיר במעדניה הוא 42 ש"ח לקילו. לי אין בעיה לעבור לסדר היום על אלף ש"ח אבודים, אבל אין מצב שאבזבז ללא צורך 8 ש"ח!
חזרתי למעדניה, עמדתי שם, וצעקתי "מי במעדניה! מי במעדניה!"
מנהלת הסניף הופיעה מיד, ואומרת לי "מיד היא באה, מיד היא באה". רצה לכאן ולשם, ומופיעה בחורה. כועסת "מי צריך מעדניה?". בלי פחד עניתי: "אני, קילו עמק פרוס".
ניגשה והתחילה לפרוס. מסתבר שראתה אותי קודם בוחן את החבילה של ה-600 גרם ב-30 ש"ח, ושאלה כמה זה עולה שם. אמרתי לה, הסכימה שאצלה יותר זול ועדיף לי. אז בסוף יצאנו חברים.