שוב יש כאן
תפיסה שורשית שהיא גברית-כוחנית, ועל סמך התפיסה הזו בנויים כל חוקי החברה שלנו, לרבות החוקים שקשורים ליחסים בין גברים לנשים. (דיון פילוסופי בהקשר לשרשור) למשל, כאשר גבר מחזר אחר אישה, מתמיד בחיזוריו, מפציר שהיא תענה לחיזוריו, מביא לא מתנות וכו' אתם ודאי שואלים מה הקשר? זה מה שמתוחכם בכל הגישה הזו, וזה מה שהופך אותה למלכודת גם עבור נשים... לפי המסורת (לא רק היהודית) החיזורים הללו חסרי כל משמעות, והם אף פגיעה בכבוד אביה (שימו לב, לא פגיעה בכבודה של הנערה אבל באביה). על כל מחזר לגשת תחילה לאביה של הנערה כדי לבקש את ידה!!! היה ואביה הסכים, גם אם הנערה לא ממש מעוניינת בגבר -- אז יתחילו ההפצרות והחיזורים אחריה. אביה ייתן אור ירוק לאותו גבר לחזר אחריה חזור והפצר במידה והיא סרבנית... אביה יושיב אותה לשיחה ויגיד לה, מצאתי לך גבר מקסים, הוא תלמיד חכם, בא ממשפחה טובה שאנחנו מכירים שנים, יש לו כסף ויכול להבטיח לך עתיד ומשפחה. בכך שאת מסרבת לו, את גם פוגעת בי, אביך, מי שאת אוהבת מאוד... אם אותה נערה בכלל לא נמשכת לאותו גבר מחזר, זה בכלל לא רלוונטי... יאמרו לה "האהבה תבוא עם הזמן. את תלמדי לאהוב אותו. את תראי, הוא איש טוב, אי אפשר שלא לאהוב אותו...". מלמדים את אותה נערה שהתשוקה שלה או חוסר התשוקה שלה בכלל לא רלוונטים לנישואיה עם אותו גבר... שימו לב שהוא לוקח אותה מבית הוריה שהיא עוד נערה, מתלות באביה לתלות בבעלה המיועד. אין כאן שום שלב ביניים שבו היא לומדת להיות אישה עצמאית. זו הסיבה שמקפידים לחתן נשים צעירות ככל האפשר, שהידע שלהן על החיים ועל עצמן הוא ראשוני ככל האפשר. ברור גם שאחרי הנישואין, בעודנה נערה, היא תתעבר כמה שיותר מהר, ואז תקשור את גורלה בטיפול בתינוקות בעוד בעלה יקשור את גורלו בפרנסת המשפחה הטריה... לפי החוקים המסורתיים הקדומים אף הילדים היו "רכושו" של האב. כאשר גבר גירש מעליו את אישתו, הייתה לו אפילו חזקה על הילדים!!! עם הזמן ניסו "לעדן" את החוקים החברתיים ולתת לנשים קצת מקום לנשום. לנסות לגרום לנשים לרצות להתחתן, ולא להפוך חתונה לגיהנום מוחלט עבורן... העניין הוא שהבסיס השורשי הוא אפליה בוטה לגמרי בין גבר לאישה בקשר נישואין. זו הסיבה שלמשל לאישה בהקשר של "חיבה" קוראים "ילדונת". תוספת מאוחרת של העידן הפוסט-פמניסטי היא לקרוא לגבר "ילד" , במקום הקיצוניות הפמניסטית להוריד את הכינוי "ילדונת" לחלוטין מאוצר המילים. אכן הופתעתי מבחורות מסויימות שקראו לי "ילד" (גם אם היו צעירות ממני) והסבירו לי שזה בסך הכל מחיבה.
הכתבה המלאה, כאמור, בגיליון 7 ימים מיום כ"ד תשס"ד 10.09.04
