גברים בעידן המודרני-מהמגזר דתי

[אישון36]

ואם הילדים עוברים לאב ?

יהיו מזונות ? האישה מרבית הסיכויים תמשיך לקבל מזונות. ובואי נניח שאין ילדים והגב' מרוויחה 3000 והבעל 30,000 - גם יהיו מזנות. ואם להיפך ? לא. נכון, השיטה לא הוגנת, אבל, במרבית המקרים שאני נתקלתי, האישא קיבלה הרבה יותר מחצי, למה ? ככה. אישון.

 

[s h o o s h a]

מזונות- תשובות של בעלי ידע אמיתי

1. מזונות אשה

זכות אישה למזונות אישה זכאית למזונות מבעלה כל עוד הם נשואים. עם זאת, התנהגויות מסויימות של האישה, שאין בצידן הצדקה, עלולות לשלול ממנה זכאותה. לשאלת הזכאות יש חשיבות מכרעת, שכן אישה המקבלת מזונות יכולה לנהל מאבק ממושך על חשבון הבעל, ולכפות עליו תנאים, שספק אם היה מסכים להם מלכתחילה. מצד שני, שלילת מזונות מהאישה עלולה לגרור סרבנות גט מצד הבעל והתארכות הליכי הגירושין.

הכללים הקובעים גובה החיוב במזונות חיוב בעל במזונות אישתו כולל את כל הצרכים הנדרשים לקיומה ורווחתה לרבות מזון, שכר דירה, הוצאות אחזקת בית, נסיעות, עוזרת, אחזקת רכב, קוסמטיקה, ביגוד וכו'. זכות האישה למזונות מגולמת בדיני ישראל בעקרון "עולה עמו ואינה יורדת עמו". האישה זכאית לחיות באותה רמה כמו שהורגלה אליה בבית הבעל, גם אם היא באה מרקע כלכלי נמוך יותר. הבעל אינו יכול לדרוש ממנה, כי תחזור לחיות ברמה שלפני הנישואין, אלא אם מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לקיים עבורה רמת חיים טובה יותר. היות והאישה "עולה עמו", היא זכאית תמיד לקבל את מזונותיה לפי עושרו. אם מצב הבעל קשה, עדיין זכאית האישה, לכל הפחות, לאותה רמת חיים לה הייתה רגילה בטרם נישואיה. מכאן, הביטוי "ואינה יורדת עמו". גם בעל שירד מנכסיו, נדרש להקפיד על רמת החיים של אישתו בהתאם לרמת החיים אליה הורגלה, ולכל הפחות, לרמת החיים לה הייתה מורגלת בטרם נישואיה. השיקול העיקרי בקביעת גובה המזונות הוא, יכולתו הכלכלית של הבעל ורמת החיים בה הוא חי. יכולתו הכלכלית של הבעל נגזרת מכושר השתכרותו הפוטנציאלי, בצירוף הכנסותיו מרכוש.

עד מתי האישה זכאית למזונות? בעל מחויב במזונות אישתו כל עוד הם נשואים. קיימים מקרים, בהם מתחייב בעל לשלם לגרושתו "מזונות גרושה", גם לאחר הגט. מדובר במקרים נדירים בלבד, שכן אין חובה כזאת על פי דין.

השפעת השתכרות האישה על גובה חיוב הבעל במזונות כתוצאה מקשר הנישואין, רוכש הבעל זכות להכנסות האישה מעבודה ("מעשה ידיה"). בתמורה, חייב הבעל לפרנס את אישתו כל עוד הם נשואים. ניתן לקזז בין המזונות המגיעים לאישה, לבין זכות הבעל להכנסות האישה מעבודתה. האישה יכולה לאמר, "אינני רוצה מזונות ממך, ואינני רוצה לתת לך את הכנסתי". המדובר, בדרך כלל, במקרים בהם האישה משתכרת סכומים העולים על הסכומים הנחוצים לה לפרנסתה.

אישה המפסיקה עבודתה במכוון על מנת לקבל מזונות אם בית הדין הרבני יתרשם, כי מדובר במקרה של עזיבה מכוונת של מקום העבודה למטרת קבלת מזונות, הוא עלול לקזז משיעור המזונות את שווי ההשתכרות לפני הפסקת העבודה. על האישה לקחת בחשבון, כי במקרים רבים, עזיבת מקום העבודה כרוכה באובדן זכויות סוציאליות, קושי במציאת מקום עבודה חילופי בעתיד וכיו"ב, ועל כן אישה המתפטרת לצורכי גירושין עלולה לצאת בהפסד. אישה שעבדה באופן קבוע במהלך הנישואין, והפסיקה את עבודתה לקראת גירושין, ניתן לשלול ממנה מזונות, משום שיש לה יכולת לעבוד. יש לזכור, כי מדובר בחריג אשר מופעל רק במקרים בהם מתגלה חוסר תום לב, ומוכח כי האישה הפסיקה לעבוד במתכוון לצורך הליכי גירושין.

השלכות היות האישה בעלת רכוש על גובה המזונות כאשר לאישה יש דירה בבעלותה, או תוכניות חיסכון, או כל רכוש אחר, אין בכך בכדי להשפיע על קביעת גובה המזונות, שכן אין עליה חובה לממש רכוש על מנת לכלכל עצמה. אולם, הכנסות שיש לה מאותו רכוש, דוגמת דמי שכירות מדירה או ריבית מחסכונות, בהחלט ילקחו בחשבון לעניין קביעת גובה המזונות, אם הדיון יערך בבית הדין הרבני. בבית המשפט לענייני משפחה, יהיו מקרים בהם יפסקו מזונות לאישה, תוך התעלמות מרווחים שמניבים נכסיה. יש אפוא, יתרון לאישה למהר ולהגיש את תביעתה למזונות לבית המשפט לענייני משפחה, לפני שהבעל יכרוך את נושא מזונותיה בבית הדין הרבני. אם הבעל מקדים את האישה ומגיש "תביעה כרוכה" כדין לבית הדין הרבני, יש להניח, כי רווחים מנכסיה יילקחו בחשבון לעניין מזונותיה, בעוד שאם האישה הקדימה את הבעל, והגישה תביעתה לבית המשפט לענייני משפחה, קיים סיכוי שיפסקו לה מזונות תוך התעלמות מהכנסותיה מנכסים שבבעלותה.

בגידת האישה כעילה לשלילת מזונותיה אישה אשר בגדה בבעלה ("זנתה תחתיו") מאבדת זכותה למזונות. נדרשות ראיות כבדות משקל לקיום בגידה. במקרים רבים, אין די אפילו בהודאת האישה, שכן קיים חשש, שהיא מודה על מנת להתגרש במהירות. המטרה של שלילת המזונות היא, להוביל במקרים אלה לגט מהיר. בית המשפט לענייני משפחה ידרוש ראיות כבדות משקל על מנת לשלול מזונות, ולא יסתפק בעדותו של עד אחד (החוקר הפרטי). בנוסף, בית המשפט לענייני משפחה פסק לאחרונה, כי שלילת מזונות מאישה, בנסיבות כאמור, פוגעת בעקרון השוויון

אי קיום מצוות הדת כעילה לשלילת מזונות אישה הגורמת לבעלה באופן מכוון לעבור על כללי הדת, והבעל הזהירה, והיא המשיכה בהתנהגותה, יכול ותישלל ממנה זכאותה למזונות בהתקיים שני תנאים מצטברים: 1. על הבעל להוכיח כי האישה פעלה במכוון- טעות בתום לב אינה מספקת. 2. הבעל אינו יכול לטעון שהאישה מכשילה אותו, אם הוא עצמו רגיל לעבור עבירות כאלו. למשל, בעל אשר אוכל בשר חזיר באופן קבוע, לא יוכל לטעון כנגד אשתו, שאינה טורחת להדליק נרות שבת. הבעל חייב לשכנע, שהוא אינו יכול לסבול את התנהגותה, וכי הדבר מהווה הפרעה קשה לחיי הנישואין של בני הזוג. אם התנהגות האישה לא הפריעה לבעל במהלך הנישואין, לא תתקבל טענה זו כאשר היא מועלית, לראשונה, על רקע סכסוך הגירושין

סירוב לקיום יחסי אישות כעילה לשלילת מזונות "מורדת" היא אישה המסרבת לחיות חיי אישות עם בעלה. קיימים שני סוגים של מורדת. הראשון, אישה המסרבת לחיות עם בעלה אף על פי שאין לה טענה נגדו. השני, מקרים בהם לאישה יש טענה אמיתית, המצדיקה התנהגותה. כעקרון, התנהגות האישה בשני המקרים שוללת את זכאותה למזונות מהבעל, שכן אין היא חיה עמו, ואינה מקיימת את חובות הנישואין. יחד עם זאת, במידה והאישה נשארת בבית ומסרבת לקיים יחסי אישות מטעם מוצדק, קיימת אפשרות לחיוב הבעל בתשלום מזונותיה. קיימת חשיבות לשאלה מי הגיש את תביעתו קודם. אם האישה הקדימה והגישה את תביעתה לבית המשפט לענייני משפחה, קיים סיכוי גבוה יותר שבית המשפט ימצא הצדקה בסירובה לקיים יחסי מין, ויפסוק לה מזונות חרף סירובה. מאידך, סביר להניח, שבית הדין הרבני יבדוק לעומק את שאלת ההצדקה לסירוב, ובמקרים רבים לא יפסוק לה מזונות.

עזיבת האישה את הבית כעילה לשלילת מזונות אם הבעל עוזב את הבית, זכותה של האישה למזונות אינה נפגעת. אם האישה עוזבת את הבית, קיים סיכוי שתפגע זכותה. אישה העוזבת את הבית, ללא סיבה מוצדקת, תפסיד את מזונותיה. השאלה, מהי סיבה מוצדקת, נבחנת בכל מקרה לגופו. אם האישה עוזבת את הבית בשל אלימות הבעל, או בשל יחס משפיל ומבזה מצדו, הוא חייב לפרנסה. אישה שעזבה צריכה להוכיח שהתקיימו נסיבות המצדיקות את עזיבתה, אך מידת ההוכחה הנדרשת בבית המשפט לענייני משפחה קלה ביותר, בעוד שבבית הדין הרבני ידרשו הוכחות משמעותיות לביסוס הטענה.

סיכומם של דברים בנושא מזונות אישה בקביעת הזכאות וגובה המזונות נלקחים בחשבון רמת השתכרותם של בני הזוג, רמת החיים אליה הורגלה האישה בנישואין, הפירות שמניבים נכסי האישה, רמת החיים שהבעל מרשה לעצמו, קיומן של עילות שיש בהן בכדי לשלול זכאות האישה למשל עזיבת הבית, מורדת, בגידה ועילות הקשורות בבעל דוגמת סירוב לתת גט. במציאות, טווח השיקולים רחב יותר, והשילוב בין המצבים מורכב. נראה, כי הגשת תביעת מזונות, ללא שיקול מעמיק, עלולה להתגלות כבומרנג…

 

[s h o o s h a]

המשך

2. מזונות ילדים

הכללים לפיהם קובעים את גובה המזונות במקרים הנדירים בהם אין חילוקי דעות בין בני הזוג ביחס לגובה המזונות, מגיעים הצדדים להסכם לפיו סכום המזונות יהיה קבוע, צמוד למדד המחירים לצרכן, ויחול עד שהילד יגיע לגיל 18, ומגיל זה עד תום שרות החובה הצבאי כשליש מהסכום המוסכם. בהעדר הסכמה, חבות האב נגזרת בהתאם להוראות הדין האישי החל עליו. על אב יהודי חלים דיני ישראל. בדיני ישראל קיימים שני "מעגלים" של צרכים לפיהם נקבע גובה מזונות הילדים: 1. מעגל של "צרכים הכרחיים" שהם הצרכים הקיומיים בהם נושא האב בלבד. 2. מעגל של צרכים נוספים מ"דין צדקה" בהם נושאים ההורים יחדיו. דיני ישראל מטילים חבות מזונות מוחלטת על האב לילדים עד גיל 6, מה שמכונה "קטני קטנים". מדובר בחיוב שאינו תלוי ביכולתו הכלכלית של האב, אלא אך ורק בצרכי הילד. בין הגילים 15-6 נדרשת השתתפות האם. אמנם בצרכים ההכרחיים ממשיך האב לשאת לבדו, אולם, בצרכים שמעבר לצרכים ההכרחיים, נושאים האב והאם, בדרך כלל, בחלקים שווים. קיימת נטייה להטיל מעט יותר על האב, מהטעם שהאם מטפלת בילדים, ויש לזה, כמובן, ערך כלכלי. מגיל 15 ואילך מדובר בחיוב מ"דין צדקה" בלבד שכן, תאורטית, הקטין יכול לעבוד לפרנסתו. החיוב מתחלק בין האב לאם לפי יחס הכנסותיהם. קיימים הבדלים רבים בישום כללים אלו בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני, שתוצאתם היא שבית הדין הרבני נוטה לפסוק סכומי מזונות נמוכים מהסכומים הנפסקים על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

הצרכים ההכרחיים בהם נושא האב לבדו באופן מוחלט המדובר בצרכים בסיסיים של קיום, אותם צרכים שבלעדיהם אין הילד יכול להתקיים. צרכים אלה זהים לעשיר ולעני. הם כוללים מזון, ביגוד, הנעלה ומדור לקטין. גובהם של צרכים הכרחיים אלה עומד כיום על סכום של כ- 1000 ₪ לחודש לכל ילד. לצרכים אלו עשויים (או עלולים - תלוי בנקודת המבט...) להתווסף צרכים ספציפיים כמו: הוצאות רפואיות, שעורי כינור או תלמוד, טיפולים נפשיים וכיו"ב.

צרכים שהורים נושאים בחלקים שווים הוצאות חינוך, מעון, צעצועים, נסיעות, חופשות, בילויים, דמי כיס, חלקם של הילדים בהוצאות אחזקת רכב, עוזרת, חוגים, כבלים והוצאות אחרות, על שני ההורים לשאת בהן, בדרך כלל, בחלקים שווים. הסכומים שונים ממקרה למקרה משום שלילדים שונים בגילאים שונים יש צרכים שונים, ובשל העובדה שרמת החיים שהילד הורגל אליה בטרם פרוץ הסכסוך בין הוריו משתנה ממקרה למקרה.

מזונות בזמן שירות צבאי או שירות לאומי בישראל, משרתים צעירים וצעירות בשרות צבאי שנתיים או שלוש. בתקופה זו, הם אינם יכולים לפרנס את עצמם, והמשכורת הצבאית אינה מספיקה לצורכיהם. במקרים רבים, תומכים הורים בצעיר המשרת בצבא לא פחות מאשר בצעיר אשר טרם מלאו לו 18 שנים. ההלכה שנקבעה בפסיקה הינה, כי לגבי המשרתים בשרות חובה, יש לשלם 1/3 מסכום המזונות שנפסקו עד גיל 18. למשל, אם משולמים מזונות חודשיים בסך 1,200 ש"ח, בזמן השרות הצבאי סכומם יעמוד על 400 ש"ח בחודש. אין כל מניעה, להסכים על סכום גבוה יותר, ובמקרים רבים הדבר מוסדר בהסכם הגירושין. לאחרונה, מתקיימים הליכי חקיקה אשר יסדירו חובת תשלום מזונות מעבר לגיל 18 במהלך השירות הצבאי. מנגד, בהחלט יתכן, כי בית המשפט לא יטיל חיוב מזונות בעת השירות הצבאי, אם יתרשם שמצבם הכלכלי של האב או האם אינו מן המשופרים, או אם יסתבר כי החייל עובד, או בעל הכנסות מרכוש

משה משתכר 6,000 ש"ח בחודש, יש לו שלושה ילדים ובית המשפט פסק כי עליו לשלם מזונות בגובה 4,500 ש"ח בחודש. הסוגיה המרכזית במרבית תיקי הגירושין היא גובה דמי המזונות שישולם עבור הילדים (למעט בגירושין של חשוכי ילדים). סוגייה זו, תשפיע על המשך דרכם הנפרדת של בני הזוג, ועל מצבם הכלכלי של הילדים והאישה. ככל שסכום המזונות הנפסק יותר גבוה, סיכויי הבעל לנהל רמת חיים סבירה פוחתים, וככל שהסכום הנפסק נמוך, עול פרנסת הילדים נופל על כתפי האם. אם יש לך שני ילדים, שגילם הממוצע שנה, ועורכי דינך מצליחים להפחית או להגדיל את סכום המזונות ב- 500 ש"ח לכל ילד הרי שהמדובר בחסכון, או הכנסה שנתית נוספת של 12,000 ש"ח, ובחישוב על תקופה של 18 שנים (מורכב מ 17 שנה של 100% מזונות ו 3 שנים של 33% בזמן השירות הצבאי) המדובר בסכום כולל של 216,000 ש"ח!!! ישנם מקרים לא מעטים בהם סכומים אלו עשויים או עלולים לגדול פי כמה. הפרשים אלו, מצביעים על המשמעויות הכלכליות המכריעות שיש לניהול מקצועי ומתוחכם של סכסוך הגירושין, ועל כך שלפעמים נושא חלוקת הרכוש מתגמד לעומת משמעות גובה דמי המזונות.

בית המשפט הקובע את גובה המזונות לילדים מתחשב, בין היתר, בנתונים הבאים: 1. הצרכים ההכרחיים של הילד (בהם נושא האב באופן מוחלט). 2. צרכי הילד מעבר למזונותיו ההכרחיים (בהוצאות אלו יישאו ההורים, בדרך כלל, בחלקים שווים). 3. רמת השתכרות האב בפועל. 4. כושר השתכרות האב (להבדיל מהשתכרות בפועל). 5. גיל הילד. 6. רמת השתכרות האם. 7. מצבו הבריאותי והנפשי של הילד- האם הוא מצריך הוצאות רפואיות חריגות. 8. כל נתון רלוונטי למקרה כגון מצבם הבריאותי של ההורים, תחזיות שונות ועוד. כיוון שנתוני כל מקרה שונים, לא ניתן לקבוע מפתח לפיו יקבע באופן מתמטי סכום המזונות. ילד שהורגל לרמת חיים גבוהה, והוריו משתכרים היטב, יכול ויפסקו לו מזונות גבוהים ביותר, ומאידך ילד להורים "קשיי יום", סביר שיקבל מזונות נמוכים הקרובים למינימום של הביטוח הלאומי. מזונות ילדים צמודים, בדרך כלל, למדד המחירים לצרכן, ונתונים לשינוי כל אימת שמשתנות הנסיבות.

בעלי מובטל, האם הוא חייב במזונות הילדים? גם אם בעלך מובטל, ואינו משתכר ולו אגורה שחוקה אחת, הוא חב במזונות ילדיו. על האב לספק את כל הצרכים ההכרחיים של ילדיו. מדובר בחובה מוחלטת, ואין באפשרותו לחמוק מחובה זו. במזונות ילדים חב האב לפי צרכי ילדיו, ולא משנה מהי הכנסתו. אם אין לאב השתכרות בפועל, בוחנים את כושר השתכרותו.

 

[אביר דרקון]

מה דעתכם ?

" אני חש שבלי אהבה (אישה) החיים שלי הם צק בלי כיסוי . . . " כאלו סתם סתם סתם כזה _ ואני מדבר על חיים מלאים ! רק בלי . . . . .

 

[אביר דרקון]

לפי ההלכה היהודית ( בעיקרון)

בזוגיות שנישברה כופים את הגבר לתת גט - זה אומר מכים אותו ( בצורה סבירה זה לא ק.ג.ב ! ) עד שהוא מסכים . היום המצב מסובל ולא מישתמשים בזה אבל בעיקרון יש רגישות גבוהה לעינין !

 

[שילה1]

הלכה לחוד ומעשה לחוד.ושמע מקרה אחד

קטן: חברה שלי,זוגתו של בעל מקצוע בתחום,מחכה כבר ...8 שנים.ממש כך! לא מזונות(שנפסקו לה ולילדיה כבר לפני שנים),לא גט,לא חלקה ברכוש המשותף(שכבר מזמן נעלם וברור בהחלט לאן),ולא כלום. לאיש יש כבר משפחה חדשה.מגיע לרבנות עם תמונות ילדיו החדשים,ומתגאה בכך! יפה?חכה! מכירה אישה שחכתה ולא בסבלנות,רק 10 שנים,ואחרת 12! אכן ההלכה קיימת,אך מכאן ועד ליישומה-המרחק ע נ ק! אז היכן הרגישות עליה דברת? (ולא אביר,לא אישית נגדך,חלילה!) סבורה שהיגיע הזמן למהפכה ובדק בית בנושאים אלו. מה אתם אומרים? מה הייתם משנים.

 

[אישון36]

הייתי נותן לכל אחד את הזכות להפסיק

את הקשר. חלוקת הרכוש בלא תלות בגט. מפסיק את מזונות בן זוג (במקרים הנדירים שיש) לאחר בואו נאמר 10 שנים מסיום הקשר (להבדיל ממזונות ילדים). אבל לחלק 1 מתנגדת בעיקר שדולת הנשים. גם לחלק 3. אישון. מה נשארנו רק עם חלק 2.

 

[רואה עתיד]

זכותנו הטבעית

גם אני בדעה שהגיע זמן להפטר מהמונח "גט" ולכל מה שמשתמע ממנו. אבל המהפכה צריכה להתחיל ממוסד הנישואין. כל זוג יהיה רשאי להחליט כיצד הוא מעוניין להשתית את מערכת הזוגיות שלו: באופן אורתודוכסי, קונסרבטיבי, רפורמי, או אזרחי טהור. אני אישית מאמין בהסכם בני בני הזוג שיחתם בנוכחות עורך דין ויחייב את 2 הצדדים, כאשר במקרה של חילוקי דעות יפסוק בית המשפט, או בורר מטעמו כנהוג בסוגיות משפטיות אחרות. לא הייתי קורא לו דווקא הסכם ממון, מפני שלא מדובר רק בהסכם כספי, או הסכם על רכוש. חושב שגם את סוגית המשמורת על ילדים עתידיים, ניתן לקבוע מראש. הסכם כזה יקצר את תהליך הפרוד וימנע עגמת נפש רבה לשני הצדדים. אסכם ואומר שכבני אנוש נועדנו להיות בני חורין ואין שום צורך למלכד את עצמנו בעבותות ובאזיקים כנגד רצוננו החופשי.

גמר חתימה טובה.

 

[s h o o s h a]

מלכוד ואזיקים

"...כבני אנוש נועדנו להיות בני חורין ואין שום צורך למלכד את עצמנו בעבותות ובאזיקים כנגד רצוננו החופשי..." ואין מסכימה יותר ממני באמירה זו. אולם, אין אני קושרת זכות זו של בני האדם בסוג התקשרותו עם בן זוג. כי זכות זו קיימת לו גם אם נישא בטקס דתי, גם אם בטקס אזרחי וגם אם בטקס 'משפטי'. הזכות לבחור את חרותו על פני קשר לא בריא עומדת בפניו והוא רק צריך להחליט ולרצות ולממש אותה.

 

[שילה1]

אביר-איני מקלה בערכה של האהבה,

אבל מכאן ועד "החיים שלי צק בלי כיסוי"? המרחק רב. אפשר גם אפשר לחיות בלי אהבה. מקווה שתצמא בשנה זו את אהבת חייך,ובמהרה!

 

[Y e d i d]

על אף שהנושא בהחלט בעייתי ומציק

לא בטוח שכאן זה הפורום ללבנו. כדי ללבן סוגיה זו שיש לה פנים רבות, יש צורך בשלושה. האחד, ידיעה של הדין וההלכה החלים על יהודים בארץ ישראל. השני, נתונים סטטיסטיים על כמות של זוגות "מעוכבי גט" מול כלל האוכלוסיה "המתגרשת". השלישי, מוכנות לבדוק את הנושא לא רק מן הפן של "הכוחניות הגברית והקיפוח הנשי" אלא גם מן הפן ההפוך של "כוחניות נשית וקיפוח גברי". אז שלא יקום מישהו ויטען טעון מלא, השרשור יהיה חסר, במובן שיהיו בו הרבה מאד "חויות אישיות" ומעט מאד "תובנות כלליות".

 

[אלמרה]

ידיד יקר...

לי לפחות אין ואני מקווה שגם לרבים מהגולשים כאן אין יומרות. לאף אחד מאיתנו לא ניתנה הנבואה כמו גם לא הסמכות לטעון לידע מוחלט. אבל: כן ניתנה לנו בימה לבטא את רחשי ליבנו ומחשבותינו ודעותינו. אין לפורום זה שום סמכות לקבוע מה "נכון" וככזה מותר לו לחטוא במעט שטחיות ובמעט חוסר דיוק. העיקר הוא שיש כאן שיח ציבורי פנוי ופתוח לכל דעה ולמדנו רבנו, אם אתה רוצה ויאירו דבריך. כל דעה שאינה פוגעת ואינה סותרת קונבנציות של כללי הפורום - לגיטימית ותתקבל בשמחה. לזה אני קורא "תרומה".

 

[שילה1]

"מכל מלמדי השכלתי" נאמר.האין זאת?

כל הכבוד אלמרה. כאן מחליפים געות,הגיגים,רצונות ווחולקים דברים. מה רע בכך?

 

[s h o o s h a]

יופיו של הפורום

הפורום נועד להחלפת והבעת דיעות. לא תמיד אנו בקיאים במלוא מאת האחוזים בנושא. כל אחד תורם את חלקו וידיעתו והתמונה בכללותה מתכוננת לכיוון הבהיר, המובן והנהיר. לא חושבת שאיש מאיתנו מתיימר, כאן ועכשיו, לחולל איזה שינוי דרסטי אולם, מי יודע, אולי רואים וקוראים את דברינו אלו אשר אליהם מתייחסים הדברים ואולי, מבלי שנכוון לכך, יחול שינוי, גם בזכות הדברים שאנו כותבים. שרשור בשום נושא לעולם לא יהיה חסר דווקא משום שההבט האישי תופס בו לא פעם חלק ניכר והדברים נאמרים עם הרבה רגש וכוונה ולא באופן רובוטי וקר. דווקא האופי האישי של הדברים יכול לגעת בנימי מי מהמשתתפים, הגלויים והסמויים בפורום (זה וכך גם באחרים). והיה ולמדנו מתוך הדברים גם עובדות (מאותם נתונים עליהם הנך מדבר) הרי ששכרנו יצא כפול ומכופל. זהו, עד כאן דברי (לעת עתה)

 

[Y e d i d]

היופי בעיני המתבונן

כאשר דנים בנושא שאינו מצריך מומחיות, להיבט האישי יש תרומה מכרעת משום שהוא מבטא את הפלורליזם של פורומים באינטרנט. אבל כשעולה נושא "יעודי" הוא מצריך מומחים. במה דברים אמורים. נניח שמישהו יעלה נושא של מקרה שנגרם עקב רשלנות רפואית. העלאת הנושא תהיה בדרך של סיפור מעשה. יהיו מגיבים שיאחלו לכותב בריאות והחלמה. זהו החלק הרגשי שאת מדברת עליו. אחר יספר מנסיונו האישי ואז בא לידי ביטוי האופי האישי. יהיו גם כאלה שיציעו הצעות "מונעות" רשלנות רפואית או ה"מצמצמות" אותה. כאן לאלמנט הרגשי, אישי, סיפורי, אין שום טעם. כי אם פתרון מתבקש, רק מי שבקי בתורת הרפואה או המשפט, יכול לתת פתרונות.

 

[שרונהה]

ואוי לו לאדם שמחפש פתרונות כאלה

כאן בפורומים השונים. לשם כך, הולכים אישית אל למי שבקי בתורת הרפואה או המשפט למצוא פתרונות אלה..... כאן זה כולה פורום!!! תתאושש ידידי היקר

 

[Y e d i d]

תתפלאי כמה אנשים מחפשים פתרונות

לבעיות מקצועיות כאלה ואחרות בפורומים. ראי הפורומים "חוק ומשפט" "דיני משפחה וירושה" "דיני עבודה" "הוצאה לפועל" ועוד פורומים משפטיים. כמו כן ראי קהילת המר"מ המרכז הרפואי איכילוב בנושאי רפואה. לא אלאה אותך בעוד עשרות פורומים מקצועיים בהם אנשים מציגים בעיות ומקבלים תשובות. מכאן שאם ישנם בפורום זה אנשים הבקיאים בנושא המוצג, ניתן לקיים שיח ממוקד באותו נושא גם כאן.

 

[Y e d i d]

אדרבא, יהגגו ההוגגים מיטב הגיגיהם

 

[אלמרה]

ידיד יקר, שושה ושרונהה מנסות להסביר

שאין דין פורום כדין רופא או מומחה מקצועי ולא כל שכן פורום שאינו מוגדר כפורום מקצועי מומחה. מקובל עלי שפורום רפואי הסמוך על בית חולים ספציפי עושה את מלאכתו נאמנה כשרות לציבור הזקוק לשרות כזה. כאן בפורום שלנו הזה - נאמר במפורש ובהדגשה ב"הודעת המנהל/ת" כי אין לנו שום יומרה ולא רצון להציג מיצג של מומחיות או ידע או פרדיגמה של כזה ראה וקדש. כל שנאמר כאן הוא מהגיגים אישיים, ומיטיבה על כולנו כתמיד החברה שושה המביאה לתשומת ליבנו גם חומרים ממקורות מהימנים (איך את מוצאת אותם שושה???). בואו לא נתפלמס עוד בנושא וניתן לגולשים להתבטא? יאללה?