גברים צריכים לדעת לקרוא מחשבות?

[ד שם בדוי]

גברים צריכים לדעת לקרוא מחשבות?

אני נותנת יד חופשית לכולכם לקחת את השאלה הזאת לאן שאתם רוצים. אפילו ל"ונשים צריכות לדעת לקרוא מחשבות?" או ל"על ההבדל בין תקשורת מילולית לאחרת" או לכל מקום אחר.

 

[אלמרה]

ועוד איך!

"קריאת מחשבות" אני לוקח את הכוון של הבנת השפות הלא מילוליות כמו שפת הגוף? כמו הבנת מלוא משמעותו של ניד עפעף משמעותי? אבל זה צריך להיות הדדי ולא מותנה מיגדר. לדעתי צריך להעביר קורסים בתיכון או באוניברסיטה.

 

[ד שם בדוי]

ואיך יודעים

אם קלטנו נכון את "מלוא משמעותו של ניד עפעף משמעותי"?

 

[אדגר אלן]

"צריכים" בודאי שלא

אבל אם אני או את יכולים להבין אחד את השניה באופן בלתי אמצעי,להבין ואפילו להרגיש הרי זהו שילוב קטלני . או שאני טועה? הרי יש ביחסים ביננו המון תקשורת בלי קול. מבט ,מגע,ריח,טעם אז לא צריך לשבור את הראש

 

[ד שם בדוי]

חס וחלילה

קטלני? הן רק התחלנו... האם אנחנו באמת מבינים אחד את השניה או ש"נדמה לנו" ?

 

[אדגר אלן]

הכוונה היא חיובית

קטלני=באופן חזק של הרגשה ותחושה לא בקטע של סיום מקווה שאני ברור בכלל אני עובד וחי הרבה על תחושות ואינטואיציות (שלרב לא מאכזבות ) כך שהתקשורת המילולית לפעמים מיותרת

 

[אש אש]

לקרוא מחשבות,כשהתקשורת נגמרת

או לא קיימת.

 

[שילה1]

מסכימה עם אדגר.לשפת הגוף משמעות רבה

בקשר בין בני אדם בכלל. ואיטואיציות.אלו המכונות "תחושות בטן"-הרי שאלו נלמדות היום בכל מיני קורסים למנהלים בכירים,ולא בכדי. מאמינה בקשר ללא מילים,בתחושות "בטן",ומאמינה עוד יותר כי אם שני אלו לא קימים בין בני אדם,זוג או אחר-חבל"ז! ולאשאש-לך קל לומר..ורק שתינו יודעות למה...

 

[ד שם בדוי]

אני ממש לא מפחיתה בערך התיקשורת

הלא מילולית. אבל מי לידי יתקע שקראתי נכון את מחשבות האחר? איך אני יודעת אם הוא קורה אותי נכון? הַשׁערות הן שאלות. הן לא תשובות.

 

[אדגר אלן]

ומי יתקע לידך שהנאמר

"ברחל בתך הקטנה" היה אמיתי? אם לא נחוש את המילים לא נפרש אותן נכון בלאו הכי. איך קורה שמילים המועברות בכתב ולא במפגש העינים מעבירות תחושות בעלות עומק ומשמעות? וזה קורה המון -בעיקר בעידן המודרני-עידן האינטרנט שבו לתחושה את המילים יש משקל עצום באמון בין ביננו האנשים

 

[ד שם בדוי]

אויש. התקלת אותי.

אני מהמאמינים במילים. מאמינה באמת ומאמינה בזולתי - כל עוד לא הוכח ההפך. ותחושת העומק של המילים המועברות בכתב - אולי היא תחושה שאתה מקבל (או אני מקבלת) כי אנחנו רוצים אותה - אבל לא בטוח שהזולת התכוון אליה.

 

[אדגר אלן]

לכל מטבע יש 3 צדדים-אמיתי

עץ,פלי והעובי(האמת פעם היה גם הצד הרביעי של המטבע שזה היה טור של יונתן גפן -אבל זה היה מזמן) תמיד אפשר לתהות אם הצד השני אמיתי או לתת לו צאנס עד שיוכח אחרת אבל זהו מעגל קסמים שכל החיים נחוג בו בלי תשובה חד משמעית אז שוב אני אומר ועושה הולך עם התחושות ואם אני אפספס זוהי עקומת הלימוד באידיש:"רבה גלט" התשלום עבור הלימוד

 

[האם של איתי]

לאדגר ולשם בדוי

הדבר הכי חשוב לטעמי שלמדתי משנה שעסקתי בקבלה (עסקתי עלק, למדתי, טעמתי ) שמילים בוראות מציאות ושהחיים והמוות הן אכן בידי הלשון קרי השפה האינטרנט הוא אולי המדיום הכי קרוב לכל אחד שהוכיח את התיזה הקבלית למרות שהם בכלל לא התכוונו אליו אי שם בהיסטוריה ואני רוצה מעט להרחיב מילים יוצרות מציאות של רגעים ולכן העיסוק במציאות הוא מעיקרו בן חלוף אני חושבת שם בדוי שההרהורים שלך נובעים מהצורך האנושי ליצור תילי תילים של הקשים מהמציאות המילולית והפרשנות בדיעבד או הציפיות לא שייכות למציאות שנוצרה אלא לדימיון של המשתתפים ומכאן תחושת התעתוע אל תשכחי יקירתי שהמוח הוא מדיום הישרדותי ואחד מכלי ההישרדות שלו היא מערכת שיפוטים כל עוד לא הוכח ההיפך או בערבון מוגבל שייך לאופרה אחרת שמתחוללת אצל כל אחד מאיתנו והיא בכלל לא שייכת, לקריאת המחשבות או יצירת המציאות באמצעות המילים וכן הלאה

 

[אש אש]

../images/Emo6.gifשש.....

חושבת שכולנו מסכימים עם אדגר כולנו חיות,לאחד חושים חזקים יותר לאחר פחות,אבל מהיכן נובעות הבעיות הוויכוחים האי הבנות?? מזה שלא קראו נכון. "לכן מותר האדם מן הבהמה" ת ק ש ר ו ................ותתקשרו חחחח

 

[ד שם בדוי]

אם אין תקשורת

אז, לעניות דעתי, לא יכולה להיות אפילו קריאת מחשבות. רק השערות על מה הזולת חושב.

 

[ד שם בדוי]

הבנתי את כוונת ה"קטלני"

ובכ"ז מתי האינטואיציות / תחושות שלך הן לא יותר מסוג של ספקולציות? כמה שגיאות אנחנו עושים/ות כי "בטוח שהבנתי ואני יודע/ת למה את/ה עשית "ככה"? פעם שערתי שמחשבות יכולות לקפוץ מראשי לכרית שלי משם לכרית שלו ומשם לראשו. ההשערה הזו מעולם לא הוכחה. מעניין: האם יותר גברים מנשים חושבים שהתקשורת המילולית מיותרת? האם אנחנו בדרך ל"פיצוח"?

 

[אדגר אלן]

שגיאות תמיד יהיו

תיקשורת תמיד נצטרך לא נותר עליה אבל יש משקל בחיים גם לתחושת הבטן ל"אף" שהוא לא גידול במרכז הראש כי אם המשהו שאיתו אנו מריחים -וירטואלית-ביום יום את הסביבה וחשים אותה ולא ,אנחנו לא בדרך לפיצוח לצערי

 

[ד שם בדוי]

אני בסה"כ מחפשת

שיטה לצמצום פערים. האם אני לבד כעת בסיבר? כולם מול הקופסא? אל תגלו לאפחד: אני את הפרינציפ כבר הבנתי.

 

[אלמרה]

אני פה!

לא שם!

 

[ד שם בדוי]

אתה לא מפסיק להתמיה אותי!