גירושין...

אני קוראת בפורום הזה באופן קבוע

וההתרשמות שלי שהילדים/ות שנפגעו מהגירושים של הוריהם הם אלו בהם היו גירושים מכוערים ו/או לאחר הגירושים ההורים ממשיכים במלחמות על גבם של הילדים ו/או היחסים עם אחד ההורים (בעיקר עם האב) התנתקו או הדלדלו משמעותית. הטראומה ביום בו ניתנה הבשורה היא יום או תקופה קצרה בחיים. מטבע הדברים הידיעה נוחתת על הילדים ללא הכנה מראש ולכן אין ספק שזהו מאורע טראומטי. אח"כ יש תקופת הסתגלות למצב החדש. רק כמה שנים אחרי אפשר לנסות לבדוק בפרספקטיבה של הזמן מה היתה ההשפעה האמיתית של הגירושים. אני בטוחה שיש לגירושים השפעה שונה בכל מקרה, וברור לי שזה קשור בכמה גורמים, בין השאר האופן שבו נעשו הגירושים והדרך שבה ההורים מתקשרים זה עם זה ועם הילדים לאחר מכן. אני באמת לא חושבת שילדים צריכים ישירות או בעקיפין לקבוע להורים שלהם עם מי לישון בלילה. אני בהחלט חושבת שכאשר נעשתה ההחלטה להפרד- צריך לעשות הכל כדי להקל על הילדים ולחזק אותם. למען ה"גילוי הנאות" - אני, כמובן, מעורבת ריגשית בנושא כי נפרדתי מבת-זוגי ויש לנו ילדים משותפים. אם כי, כל מי שבוחרת להשאר במערכת יחסים שלא טוב לה בה, מעורבת ריגשית לא פחות.
 
הפרדה אצלנו בזמן שהתרחשה

בהחלט לא היתה אופטימלית מכיוון הילדים, כי זוגתי לשעבר לא כל-כך הפנימה את היותה אמא ואת האחריות הכרוכה בכך. היא כמובן ראתה אותם מידי שבוע למשך כמה שעות, יותר כמו דודה. אחרי כמה חדשים חל אצלה שינוי לטובה, ומאז היחסים בינה לבין הילדים וגם בינה לביני השתפרו מאוד. היום הסידור הוא שאצלי הבית העיקרי שלהם. היא לוקחת אותם פעם אחת באמצע השבוע החל מאחה"צ + שינה ומביאה בבוקר למחרת לגן וכל שבת שנייה מיום שישי בצהריים עד שבת בצהריים. כמו-כן היא משתתפת חלקית בהוצאות.
 
../images/Emo45.gif להגיע לזה בלי ה"חוק" זה ממש כל

הכבוד. שאלה שאלת לי עכשיו:עכשיו כשאת גרושה את מרגישה שזה שונה מאשר אילו היו ילדים בשיתוף עם גבר-היפותטית לגמרי.
 
את מתכוונת

אם היינו בוחרות "אבא ידוע" על פני בנק הזרע? או אם הייתי גרושה מגבר לעומת גרושה מאישה?
 
האפשרות הראשונה

למרות שגם האפשרות השניה מעניינת לא פחות
 
ואז היו לילדים 3 בתים

וכל דבר לתאם בין שלושה זה ממש נראה לי יותר מידי.... האפשרות השנייה היא כל-כך בדיונית, שממש קשה לי לחשוב עליה בלי להתפוצץ מצחוק...
 

ניראות

New member
נחכה כמה שנים ונשאל את הילדודס

ומאחלת לכל הילדים הגרושים רק אהבה בחיים....
 
ואני בכלל תהיתי-

כשמתגרשים: מה עדיף - חזקה משותפת, או בית אחד מרכזי וביקורים בבית השני?
 
לדעתי.......

כאשר מערכת היחסים בין ההורים נובלת, אין טעם להמשיך.... נכון שלילדים זה משבר, כיוון שאת מה שאנחנו כהורים עיבדנו במשך תקופה וקיבלנו החלטה (להיפרד), הילדים מקבלים כרעם ביום בהיר ולוקח להם זמן להסתגל למצב החדש. לגבי השאלה של הורות משותפת או חזקה של אחד ההורים וביקורים סדירים , אני בעד האפשרות השניה ומנסיון זה עובד טוב. מצב של הורות משותפת, יכול להיות מאוד נוח להורים (בעיקר לצד שאמור לשלם מזונות...) ופחות נוח לילדים.....
 

אבא גאה

New member
מי "אמור" לשלם מזונות?

רק בזוגות סטרייטים זה כאילו ברור האמא נשארת עם הילדים בבית, האבא עוזב, משלם מזונות ומבקר. כי ככה המסורת - נשים מטפלות בילדים וגברים מרוויחים יותר מנשים. אבל מה למשל אני אמור לעשות? שנינו רוצים להיות עם הילד כל הזמן, כמובן שנעים גם להיות עם הילד רוב הזמן וגם לקבל מזונות, אבל זה מאוד מאוד לא הוגן. ולמה את חושבת שזה לא נוח לילדים?
 
גרושין...

גם בזוגות סטרייטים קורה שהילדים נשארים עם האב והאם משלמת מזונות... (נדיר, אבל קיים ). לגבי הורות משותפת , אני מאמינה כי ילד זקוק לבסיס אחד יציב וקבוע לפחות בתקופה הראשונה שלאחר הגרושין/פרידה . ושוב זו רק דעתי מנסיון אישי.....
 

אבא גאה

New member
נדיר מידי

בכדי להתייחס לכך. עדיין הרוב המוחלט נוהג כמנהג העולם. ואני חושב שילדים צריכים יציבות, אבל יציבות לא מתבטאת במס' מצומצם של בתים, גם אם יש שניים היציבות והבאלאנס של האהבה נשמרת. אם בא לך לפרט, תוכלי לספר מה הניסיון האישי? האם את בת להורים גרושים שחלקו משמורת? (כי אני, עם כל הנחרצות שלי בן להורים שעדיין יחד.)
 

זואיzoe

New member
נראה לי שבמקרה שלך

מי שרשמית אימץ את הילד, הוא זה שזכאי להחזיק בו במקרה של פרידה. השאלה היא האם אצלכם זה כך, או ששניכם נחשבים לשווים מבחינת החוק. אני מכירה שתי לסביות שאימצו ילדה, היום בת 7, ונפרדו לפני שנתיים שלוש. הילדה נמצאת בחזרה משותפת, חצי חצי.. מה שמונע לעולם ועד את החופש בשינוי מקום מגורים של אחת מהן למשל. זה היה ההסדר, והפרידה הגיעה, מה לעשות, וההסדר מומש. השאלה היא, אם מעוגן בחוק (כמו בארה"ב נניח- ובישראל לא!) שיש את אותן זכויות בדיוק ל-2 ההורים ולא רק לאחד מהם.
 

אבא גאה

New member
יש דברים שהם מעל לחוק

החוק הוא זה שהגביל אותנו לכתחילה מלאמץ את הילד כהורים שווים לכל דבר. כיוון שהחוק אינו מכיר בשני הורים מאותו מין נאלצנו ללכת לאימות ושרק אחד מאיתנויאמץ את הילד מבחינה חוקית אז מה? ברגע פרידה אנו נשחק לידי החוק וננצל את העובדה שהחוק התייחס אלינו כאל אזרחים סוג ב' ולא רואה בנו שווים מבחינתינו ההורות שלנו שווה וככזו שנינו זכאים להחזיק בילד במקרה של פרידה.
 
להחזיק בילד???

נראה לי שלא זו הסוגיה בכלל... השאלה החשובה היא זכותו של הילד להחזיק בשני הוריו. האם למבוגר המתגרש, יש זכות לגזול מהילד את ההורה השני שלו - בשביל לממש (למשל) את זכותו לשנות מקום מגורים?
 

זואיzoe

New member
יתכן שלא הבנתי

שהרי הוא כתב "ובמקרה שלי, מה אני אמור לעשות?" חשבתי שאולי מדובר במקרה של ריב שדורש הכרעת חוק. ברור שכשעניינים נגמרים בטוב, החוק לא חייב לשחק תפקיד ובכל מקרה, לא התכוונתי לכך שההורה המאמץ פשוט יקח את הילד וילך לדרכו, אלא מי יהיה במקרה הזה ההורה שהילד יהיה אצלו רוב הזמן (כמו הורים סטרייטים גרושים, כאשר הילד בדר"כ נשאר אצל האם). זכותו של הילד אכן מונעת ניידות לפי רצון או צורך אצל ההורים. הם חייבים איכשהו לגור אחד בקרבת השני. אגב, אני התייחסתי בהודעתי הקודמת ל-2 לסביות מארה"ב שאימצו ילדה מויאטנם, ואח"כ נפרדו. המשמורת שם היא משותפת, חצי חצי וזה לא ת"א ר"ג...קרבת מקום יכולה להיות גם 50 ק"מ, וזה קצת טירטור לילדה...אבל זה המצב. כשהן עשו את חוזה האימוץ, למרות שאחת מהן נחשבת המאמצת הרשמית, השניה קיבלנ את כל הזכויות והיא איננה פחותת זכויות היום, כך שגם אם ה"רשמית" רוצה, היא לא יכולה חוקית לקחת את הילדה רחוק מדי. ועוד דבר...לאחת מהן יש בת זוג חדשה, שקיבלה אף היא אפוטרופוסות על הילדה במקרה שהאם שהיא זוגתה תלך לעולמה למשל. ואם (היפוטתי אבל יתכן..) שתי האימהות המקוריות תיפרדנה לשלום מן העולם, בת הזוג (שבכלל לא היה לה יד באימוץ והיא קיבלה ילדה בת 6 לתוך חייה) תהפוך לאם החוקית של הילדה.
 
בארץ, אי אפשר לחייב מקום מגורים

במקרה ואחדת ההורים מתרחקת במגורים משנים את צורת המשמורת. בטוחה שצד ג' קיבלה אפטרופוסות?
 
למעלה