גישור ובוררות בתנועה הקיבוצית

גישור ובוררות בתנועה הקיבוצית

נמשכת המגמה של הליכה לגישור או בוררות בקיבוץ. בשנת 2007, מתוך 155פניות לטיפול, 100 מהם הופנו לבוררות וגישור. זוהי בשורה מעודדת מאוד. נראה שרעיון הגישור הופנם בתנועה הקיבוצית. נקווה שהבשורה תגיע גם לשאר האוכלוסייה. מעניין מהו המודל שאימצה התנועה הקיבוצית.
 
מעט הסבר

לכאורה, פתרון סכסוכים בהדברות בתוך הקהילה נראה טבעי ומתאים לחברה הקיבוצית. ואכן, לאורך השנים נטו לטפל בקונפליקטים "בתוך הבית", ואפילו היתה על כך ביקורת לעיתים. דבר זה נקשר עם הסגירות שאיפיינה את החברה הקיבוצית. בעידן של התמורות והמוביליות שבתפיסת המודרניזציה מחד והאינטימיות הקהילתית מאידך, אנו נוכחים בחזרה למבנה הקהילתי שאפיין את התרבות האנושית בזמנים עברו. יצא לי לכתוב על כך באחת ההודעות בפורום זה: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1840&msgid=110093133 בנוסף, ניתן לקרוא את ההקדמה שכתבתי למחקר שערכתי אודות כלי הנקרא "בניית הסכמות", שהוא כלי גישורי בעיקרו, והשימוש העושים בכלי זה במסגרת הקיבוץ: http://www.haskama.co.il/mediation/document/AbstractSite.pdf לעצם העניין - רעיון הגישור הולך ותופס מקום ראוי גם במסגרת הקיבוצית. המודל שאימצה התנועה הקיבוצית מתבסס על החוקה של הקיבוץ. בתקנון הקיבוץ (סעיף 113) מצויין במפורש שכל מחלוקת בין החבר ובין הקיבוץ יעשה מאמץ ליישב אותה במסגרת הקיבוץ, ובמידה והדבר לא מצליח, יופנה הנושא למחלקה לגישור ובוררות של התנועה. מחלקה זו משמשת כעיין מנ"ת ונעזרת בקהילת מגשרים ובוררים מבין חברי הקיבוצים עצמם (שהח"מ גאה להיות אחד מהם), ומספקת מסגרת תומכת ומלווה לקהל המגשרים הקיבוציים. יחד עם זאת, התמונה לא כל כך וורודה. רבים הבוחרים לפנות לערכאות משפטיות גם במקרה של סכסוכים בקיבוץ. בזמנו כתבתי על כך והבעתי את דעתי ואת תמיכתי ברעיון הגישור במסגרת הקיבוצית: http://www.haskama.co.il/mediation/document/gishurk.pdf לסיכום - כמי שמשמש כמגשר גם במסגרת מחלקה זו אני יכול לציין בסיפוק את פעולתה ותרומתה לחברה הקיבוצית. לדעתי עדיין יש הרבה מה לעשות ולשפר, ואפילו "לצאת" מגבולות החברה הקיבוצית ולהיות המשכוכית שבראש החברה בארץ בכלל לקידום נושא חשוב זה.
 

שילה1

New member
איריס וגור-תודה על האינפורמציה.

גור-הייתי שחה לדעת אי מתבצע ההליך בקיבוץ.כלומר:מי פונה למי,היכן מתבצע הגישור,האם משלמים,האם המגשר איש הקיבוץ-וא כן-איך מתמודדים עם העובדה ש"כולם מכירים את כולם". מקוה שלא מעיקה עליך.
 
כדאי לנסות להפיץ את הרעיון שבסעיף 113 לתקנון

הקיבוץ. כדאי לנסות לעודד מעסיקים, חברות ועסקים שונים לרשום בהסכמים/חוזים שכל מחלוקת תופנה קודם כל להליך של גישור, ורק אם הגישור לא יצלח, אזי יוכלו הצדדים לפנות לבית המשפט. חברות רבות כבר אימצו את הרעיון. לדוגמא, ריטה ורמי קליינשטיין תבעו את חברת הליקון בסכום כסף לא מבוטל. אולם, הם נאלצו לשלם קנס, בגלל שבהסכם ההתקשרות בינם לבין חברת הליקון היה רשום שבמקרה של מחלוקת, יפנו לגישור. כלומר, בית המשפט מתייחס לעניין בכובד ראש ומעודד זאת. הרעיון מופיע גם באמנת הגישור לעסקים - ראו קישור.
 
כך אני עושה

אכן, בכל החוזים וההסכמים שהייתי מעורב בגיבושם הכנסתי את סעיף יישוב המחלוקות ע"י גישור כחלק מההסכם. אין דרך לחייב מישהו לכתוב חוזה בצורה כזו. בדר"כ עו"ד מעורבים בכתיבת חוזים וחלקם עדיין לא מחשיבים את הגישור כאופציה ראוייה להכללה בחוזה. אני מקווה שכמו שאני נוהג, ינהגו כל אותם אלו שרואים בגישור פתרון עדיף לקונפליקטים, ולאט לאט ניסוח זה יהפוך להיות נורמה בתחום החוזים.
 
פרטים

ההפניה נעשית למוסד לבוררות של התנועה הקיבוצית. יכול לפנות חבר בודד, הנהלת הקיבוץ, או שני הצדדים גם יחד. עליהם להוכיח שנעשו כל המאמצים לפטור את העניין במוסדות הקיבוץ. הגישור עצמו מתבצע איפה שמחליטים. ניתן להגיע לאותו הקיבוץ, ניתן למצוא מקום ניטראלי קרוב ונוח, הכל בהתאם לנסיבות. כמובן שמשלמים. הצדדים משלמים למוסד לבוררות, והמוסד לבוררות משלם לבוררים. התשלום תלוי בין מי למי הקונפליקט, איפה נערכות הפגישות, כמה פגישות נערכות וכ"ו. בדרך כלל המגשרים יהיו חברים בקיבוצים אחרים, כך שאין בעיה ש"כולם מכירים את כולם". תמיד נשארת האפשרות שאחד הצדדים יפנה בבקשה להחליף את המגשר, או אפילו שהמגשר יגיד שהוא אינו יכול, או אינו מעוניין לגשר באותו מקרה מסיבות שונות. הכל נערך הצורה גלוייה ומתוך רצון חופשי, כך שאין עם זה בעיה. ולסיום - את ממש לא מעיקה, ואפילו אשמח להרחיב על כך אם וכאשר נפגש כולנו...
 

שילה1

New member
תודה גור.עוד הבהרה בבקשה:

(נסה בבקשה להבי שנושא הקיבוצים זר מאוד לחיה עירונית שכמוני!) הבנתי ש"המוסד לבוררות" הוא רק שם,ובעצם מתבצעים בו ודרכו גישורים. אם הבנתי נכון-סבורה שהשם לא כל כך הולם.בוררות שונה,כידוע,מגישור. מה דעתך? וגם-מניחה ש"המוסד לבוררות" גובה את חלקו מהמתגשרים או מהמגשרים.אכן? ושוב תודה-החכמתי!
 

smadime

New member
הבהרה - ברצון

קצרה היריעה להסביר על המוסד לגישור ובוררות של התנועה הקיבוצית, על דרך לידתו וצמיחתו עם השנים, ולכן ממליץ לקרוא: http://www.kibbutz.org.il/borer/about.htm אכן - בוררות וגישור שונים הם. יש מקרים בהם מחליטים לנסות תהליך של גישור, ויש מקרים שהולכים לבוררות. בדרך כלל לפי רצון הפונים לאחר שמוסבר להם מה אומר כל תהליך. למרות הבדלי הגישות, בשני המקרים מדובר על יישוב סכסוכים שלא בבית משפט, ובמקרה זה - ע"י אנשי מקצוע שבאים מתוך אותה החברה, ומכירים לעומק את כל ההבטים בחברה זו. במוסד לבוררות עובדים למעשה שני אנשים: מנהלת אדמניסטרטיבית ומנהל המוסד שהוא עצמו שימש כבורר, מגשר ובעל הכשרה במשפטים, ובנוסף - יש לו נסיון בניהול קהילה בקיבוץ. המוסד עובד בשיתוף פעולה עם המחלקה המשפטית של תנועת הקיבוצים. למוסד לבוררות ולגישור רשימה של בוררים ומגשרים שניתן להפנות אליהם תיקים (אני נמנה ברשימה זו) את התשלום מהצדדים גובה המוסד, והוא משלם לבוררים ולמגשרים תמורת עבודתם.
 

שילה1

New member
תודה על ההסבר הממצה.וכמובן

קראתי את החומר שהבאת.לא ברור לי מדוע הצד הפונה משלם "אגרת פתיחת תיק".לגישור מגיעים שני צדדים לאחר שסכימו על קיום ההליך.על כן-מדוע? והא יש איזו סטטיסטיקה של הסכמת. אגב-מוסד לתפארת ללא כל צל של סק.אלא ש..מידע אישי,רבים אנשי הקיבוצים הפונים לבתי משפט,עדיין.האם אחרי גישור שלא צל או שאנם מכירים המוסד? וברוך הבא או ברוכה הבאה.
 
למעלה