גלגולו וקולו של האופי
- פותח הנושא elirand2
- פורסם בתאריך
גלגולו וקולו של האופי
28.8 - 22:44 מדוע לחיות באופן שכזה ? כל אדם ואדם שמסתכל על עצמו באופן אמיתי מוצא מעט מאוד מעצמו בתוך עצמו כל אחד מתוכנו ממשיך לחיות במשך כל החיים באותה תחושה שלא חשוב כמה אנחנו לומדים אנחנו עדיין לא נותנים לעצמנו לצאת החוצה אל עבר המציאות, במלוא העוצמה, במלוא ההתגלות, במלוא ההתגשמות. משפט מציאותי קצת קשה ללמידה "הכי טוב להיות מוזר" להיות מוזר זה הפחד הגדול ביותר של רובנו להיות שונה, כשניתן יותר מעצמנו, זה לא אמיתי למסתכל מהצד, זאת מוזרות . אם כך, אני מבין שהאדם מעוניין לחיות במציאות באופן כלשהו שהמציאות תקבל אותו כמו שהוא . למרות שהאדם תמיד מתכחש לעצמו, ובכך המציאות מתכשחת לו בחזרה . "הדיכוטומיה האנושית" בכל זאת למרות הכל, הדינאמיקה של החיים לא מפסיקה לרגע היא ממשיכה לזוז באינסוף האפשרויות הקיימות ואנחנו ממשיכים לראות את עצמנו באותה זרימה ומסתפקים בכך שהשכל ממשיך לעבוד, ואנחנו ממשיכים לחשוב ללא הפסקה, למרות שכדי לזרום בדינאמיקה של החיים באופן אמיתי וכנה, יש צורך מוחלט לעשייה ! " סוף מעשה מחשבה תחילה " אם נעשה את מה שאנחנו חושבים באמת ונשתמש פחות במסננת של המציאות נהיה מסוגלים לקחת אחריות כל אדם לעצמו באופן מלא, ובכך ללא לשפוט, להאשים, או לאהוב, או לכעוס, באופן שאין בו קשר למה שאנחנו. לרוב הגדול אין רצון להיות מוזר, למוזרים יש רצון אחד, לא להיות משהו אחר . החורף תכף בא, שיהיה בהצלחה אלירן
28.8 - 22:44 מדוע לחיות באופן שכזה ? כל אדם ואדם שמסתכל על עצמו באופן אמיתי מוצא מעט מאוד מעצמו בתוך עצמו כל אחד מתוכנו ממשיך לחיות במשך כל החיים באותה תחושה שלא חשוב כמה אנחנו לומדים אנחנו עדיין לא נותנים לעצמנו לצאת החוצה אל עבר המציאות, במלוא העוצמה, במלוא ההתגלות, במלוא ההתגשמות. משפט מציאותי קצת קשה ללמידה "הכי טוב להיות מוזר" להיות מוזר זה הפחד הגדול ביותר של רובנו להיות שונה, כשניתן יותר מעצמנו, זה לא אמיתי למסתכל מהצד, זאת מוזרות . אם כך, אני מבין שהאדם מעוניין לחיות במציאות באופן כלשהו שהמציאות תקבל אותו כמו שהוא . למרות שהאדם תמיד מתכחש לעצמו, ובכך המציאות מתכשחת לו בחזרה . "הדיכוטומיה האנושית" בכל זאת למרות הכל, הדינאמיקה של החיים לא מפסיקה לרגע היא ממשיכה לזוז באינסוף האפשרויות הקיימות ואנחנו ממשיכים לראות את עצמנו באותה זרימה ומסתפקים בכך שהשכל ממשיך לעבוד, ואנחנו ממשיכים לחשוב ללא הפסקה, למרות שכדי לזרום בדינאמיקה של החיים באופן אמיתי וכנה, יש צורך מוחלט לעשייה ! " סוף מעשה מחשבה תחילה " אם נעשה את מה שאנחנו חושבים באמת ונשתמש פחות במסננת של המציאות נהיה מסוגלים לקחת אחריות כל אדם לעצמו באופן מלא, ובכך ללא לשפוט, להאשים, או לאהוב, או לכעוס, באופן שאין בו קשר למה שאנחנו. לרוב הגדול אין רצון להיות מוזר, למוזרים יש רצון אחד, לא להיות משהו אחר . החורף תכף בא, שיהיה בהצלחה אלירן
האמביולנטיות הניצחית
כולנו שואפים להיות מיוחדים. כולנו זקוקים להכרה הזו מצד הסובבים אותנו. הצורך בהכרה יוצר אינטראקציה ולעיתים "הליכה בזרם" (גם איפור ומדים גותיים הם סך הכל השתייכות לקבוצה / עדר). אישית הייתי מעדיף להיות ביער (שכלול של המערה המפורסמת) מצד שני ללא ליטוף אגו יומי מצד הבריות .... עצם ההודעה הזו היא תחינה לצומי. לא?
כולנו שואפים להיות מיוחדים. כולנו זקוקים להכרה הזו מצד הסובבים אותנו. הצורך בהכרה יוצר אינטראקציה ולעיתים "הליכה בזרם" (גם איפור ומדים גותיים הם סך הכל השתייכות לקבוצה / עדר). אישית הייתי מעדיף להיות ביער (שכלול של המערה המפורסמת) מצד שני ללא ליטוף אגו יומי מצד הבריות .... עצם ההודעה הזו היא תחינה לצומי. לא?
פעמונית הגשם
New member
איך אתה יודע אם אתה מיוחד ?../images/Emo9.gif
אתה מביט סביבך ואומר אההה אני מיוחד ביחס למי שאני מכיר..אבל... אולי ההוא חושב שהוא מיוחד ביחס אליך ... כל אחד מיוחד לעצמו, וה"מוזר" שאנחנו חושבים שהוא מוזר, הוא לא בהכרח מוזר, אולי אנחנו המוזרים ? אגב..הבריות מלטפים אגו לאנשים מוזרים ?
מילה אחת על ליטוף האגו...אולי אם לא יהיה אגו, ונהיה יותר ענווים, לא נצטרך ליטוף אגו...או טפיחה על השכם מה דעתך ? הרי בגלל ה"אגו" אנחנו כועסים, נעלבים, מתעצבנים, פגיעים, למה לנו אגו בכלל ?
אתה מביט סביבך ואומר אההה אני מיוחד ביחס למי שאני מכיר..אבל... אולי ההוא חושב שהוא מיוחד ביחס אליך ... כל אחד מיוחד לעצמו, וה"מוזר" שאנחנו חושבים שהוא מוזר, הוא לא בהכרח מוזר, אולי אנחנו המוזרים ? אגב..הבריות מלטפים אגו לאנשים מוזרים ?
תשובה קצת לעניין
אני לא חושב שהאגו מעורב פה האגו הוא חלק ממה שאנחנו אני דיברתי באופן אמיתי איך ניתן לזהות את המרכיבים שלו ולפעול בדרך מסוימת מבלי להגיד "אולי אם לא יהיה אגו" . מה שקיים לא ניתן שלא להשתשמש כי זה חלק מהמרכיב הגדול של כל מה שאנחנו וכל מה שיש אבל להיות מוזר, במובן שדיברתי, זה להיות מוזר באמת מבחינת המציאות שאותו רוב הגדול יראה את המוזרות, ולא ירצה להתעלם תמיד המוזר יפגוש המון מוזרים בדרך, אבל אלו יהיו הרגעים שאותם הוא יזכור, וילמד מהם את התובנות שהוא חיפש . לכעוס זה טוב וגם להעלב, וגם להתעצבן, וגם להפגע השימוש בכל המושגים האלו, הוא נעלה, אם משתמשים בהם לצורך בריאות, שמחה, ולצורך הכרת עצמנו מכל מה שקיים בתוכנו . בן אדם כועס, שכועס בצורה מודעת, יכול לתת לעצמו, בריאות לטווח הארוך ואושר לטווח הקצר, כי ההסתכלות פנימה, בזמן כעס, או בזמן שיש צורך להרגיש פגוע ממשהו, היא נותנת את האפשרות לבחור שינוי בכל רגע, ולהבין מאיזו סיבה אותם מושגים קיימים, ואיזו סיבה יש לנו להשתמש בהם . אני לא חושב שאני מיוחד אבל אני בטוח שאני לא ההפך הגמור כי אם הייתי כזה, לא היית מגיבה פעמיים שבוע טוב ומוצלח
אני לא חושב שהאגו מעורב פה האגו הוא חלק ממה שאנחנו אני דיברתי באופן אמיתי איך ניתן לזהות את המרכיבים שלו ולפעול בדרך מסוימת מבלי להגיד "אולי אם לא יהיה אגו" . מה שקיים לא ניתן שלא להשתשמש כי זה חלק מהמרכיב הגדול של כל מה שאנחנו וכל מה שיש אבל להיות מוזר, במובן שדיברתי, זה להיות מוזר באמת מבחינת המציאות שאותו רוב הגדול יראה את המוזרות, ולא ירצה להתעלם תמיד המוזר יפגוש המון מוזרים בדרך, אבל אלו יהיו הרגעים שאותם הוא יזכור, וילמד מהם את התובנות שהוא חיפש . לכעוס זה טוב וגם להעלב, וגם להתעצבן, וגם להפגע השימוש בכל המושגים האלו, הוא נעלה, אם משתמשים בהם לצורך בריאות, שמחה, ולצורך הכרת עצמנו מכל מה שקיים בתוכנו . בן אדם כועס, שכועס בצורה מודעת, יכול לתת לעצמו, בריאות לטווח הארוך ואושר לטווח הקצר, כי ההסתכלות פנימה, בזמן כעס, או בזמן שיש צורך להרגיש פגוע ממשהו, היא נותנת את האפשרות לבחור שינוי בכל רגע, ולהבין מאיזו סיבה אותם מושגים קיימים, ואיזו סיבה יש לנו להשתמש בהם . אני לא חושב שאני מיוחד אבל אני בטוח שאני לא ההפך הגמור כי אם הייתי כזה, לא היית מגיבה פעמיים שבוע טוב ומוצלח
פעמונית הגשם
New member
איפה הגבתי פעמיים ?
מותר לי להביע את דעתי. זה שנפגעת שוב...זה שוב האגו...אתה בחרת להפגע או להעלב. כשאדם כועס הוא כועס בצורה מודעת <? אתה מבין מה שאתה אומר? כאילו רגע אני כועס רבע שעה וזה נגמר ????? בן אדם שנעלב הוא נעלב בצורה מודעת ? כלומר נעלב לדקה וזה עובר? אם קרה לך משהו שמצריך כעס...אתה בוחר אם לכעוס או לא.. אבל אתה לא יכול לשלוט על זמן הכעס או על זמן העלבון עם כל הכבוד. להפגע זה לא נעלה כלל וכלל..זה פשוט בחירה שלנו להסתכל על המצב. חוץ מזה אמר מי שאמר שלהפגע זה להעניש את עצמנו על טיפשותם של אחרים... ובגדול זו דעתי אם נוחה לך או לא גם לך שבוע טוב
מותר לי להביע את דעתי. זה שנפגעת שוב...זה שוב האגו...אתה בחרת להפגע או להעלב. כשאדם כועס הוא כועס בצורה מודעת <? אתה מבין מה שאתה אומר? כאילו רגע אני כועס רבע שעה וזה נגמר ????? בן אדם שנעלב הוא נעלב בצורה מודעת ? כלומר נעלב לדקה וזה עובר? אם קרה לך משהו שמצריך כעס...אתה בוחר אם לכעוס או לא.. אבל אתה לא יכול לשלוט על זמן הכעס או על זמן העלבון עם כל הכבוד. להפגע זה לא נעלה כלל וכלל..זה פשוט בחירה שלנו להסתכל על המצב. חוץ מזה אמר מי שאמר שלהפגע זה להעניש את עצמנו על טיפשותם של אחרים... ובגדול זו דעתי אם נוחה לך או לא גם לך שבוע טוב
פעמונית הגשם
New member
ואגב מותר להגיב..
בשביל זה יש פורום לתגובות, ולא כל התגובות מוצאות חן בעיני כולם. אבל הדמוקרטיה וחופש הביטוי עבר גם לפורומים אם לא שמעת....
בשביל זה יש פורום לתגובות, ולא כל התגובות מוצאות חן בעיני כולם. אבל הדמוקרטיה וחופש הביטוי עבר גם לפורומים אם לא שמעת....
מה זאת'אומרת לבכות בלילה../images/Emo35.gif../images/Emo9.gif../images/Emo23.gif
שיבכה אתה לא אמור להקשיב לו , זה רק האגו שלך והוא לוקח אותך למטה אם תקשיב לכל מילה שלו חבל על הזמן לדעתי איש אמת זקוק לחיות ללא אגו כלל , לשכוח ממנו , להתעלם ממנו ובפרט לו לספק לו את היצרים אח"כ הוא דורש עוד ועוד ואז אין כ"כ סוף... אני אם האגו שלי היה אומר לי מה לעשות הייתי מסבירה לו יפה מאוד שאני זה אני והוא המיותר אז שלא יקום יותר מדי.
ושיהיה הרבה באהבה.
שיבכה אתה לא אמור להקשיב לו , זה רק האגו שלך והוא לוקח אותך למטה אם תקשיב לכל מילה שלו חבל על הזמן לדעתי איש אמת זקוק לחיות ללא אגו כלל , לשכוח ממנו , להתעלם ממנו ובפרט לו לספק לו את היצרים אח"כ הוא דורש עוד ועוד ואז אין כ"כ סוף... אני אם האגו שלי היה אומר לי מה לעשות הייתי מסבירה לו יפה מאוד שאני זה אני והוא המיותר אז שלא יקום יותר מדי.
אביטל יקירתי
דעתי ב 9 בבוקר, שהאגו נועד אך ורק בכדי שלא נגשים את המטרות מהר מידי, ולא נפספס את אורך החיים כקדוש, רגע אחר רגע . ביטול האגו באופן מוחלט, זהו גזר דין לבני האנוש, זאת מהפכה, אשר נוגדת את קיומם . כל מה שקיים, נועד בכדי שנשתמש בו לצורך צמיחה, האגו הוא חלק בלתי נפרד. החוקים כל כך פשוטים, והמשחק כל כך ידוע מראש, כל מה שנותר לעשות הוא לצפות בו בצורה נינוחה .
דעתי ב 9 בבוקר, שהאגו נועד אך ורק בכדי שלא נגשים את המטרות מהר מידי, ולא נפספס את אורך החיים כקדוש, רגע אחר רגע . ביטול האגו באופן מוחלט, זהו גזר דין לבני האנוש, זאת מהפכה, אשר נוגדת את קיומם . כל מה שקיים, נועד בכדי שנשתמש בו לצורך צמיחה, האגו הוא חלק בלתי נפרד. החוקים כל כך פשוטים, והמשחק כל כך ידוע מראש, כל מה שנותר לעשות הוא לצפות בו בצורה נינוחה .
פעמונית הגשם
New member
כדי לנסיות פעם ענווה במקום אגו|מאוה
אגו הוא החלק שמחבר אותנו אל הפיסי
לדעתי, אי-אפשר לוותר על האגו... ואוי לנו אם נוותר עליו! נדמה לי שכל אלו שמטיפים ל"וויתור על אגו" מעניקים למילה אגו משמעות של יוהרה, או פירושים אחרים שחוטאים למהותו של האגו. האגו הוא מה שמחזיק אותנו ב"כאן ועכשיו". נכון שאגו הוא חלק בנו שלא כ"כ אוהב שינויים, שאולי מרחיק אותנו מצמיחה - משום שהוא דוחף אותנו כל הזמן להאחז בקיים, במה שכבר מוכר לנו... האגו הוא מכלול שלם של דמויות פנימיות (מה שיונג כינה בשם ארכיטיפים=אבות טיפוס) שמרכיבות את מי שאנחנו. אי-אפשר ולא נכון להתעלם מדמויות אלו - הן מי שאנחנו... איך נתעלם ממי שאנחנו??? אחד הדברים הנכונים, לדעתי, לעשות ומה שיעלה אותנו גבוה על דרך הצמיחה הרוחנית הוא להתיידד עם דמויות אלה - ללמוד להכיר אותן. אני אתן דוגמא: באמצעות עבודה פנימית שאני עושה, זיהיתי בעצמי דמות שליטה, שאני קוראת לה "מלכה", כי היא כמו מלכה צריכה שהכל ילך עפ"י דרכה ורצונותיה, וכל מי שלא פועל כך "חוטף ממנה"....
לאחר שלמדתי להכיר אותה, אני כבר מצליחה (לפעמים) לזהות את "קולה", כשהיא מתחילה לחפור בי, למשל אני מוצאת את עצמי מתעצבנת על החדר של הבן ששוב מבורדק, ואז מתחיל הנדנוד הפנימי הזה שאני צריכה להגיד לו לעשות כך או אחרת... בעבר - לפני שהכרתי את "מלכה" - שמעתי לדחפים הפנימיים האלה, מה שהביא, כמובן, למריבות רבות. היום, כשאני מצליחה להבחין שהדברים האלה באים ממלכה, אני פשוט מדברת איתה, אני אומרת לה: שלום מלכה, שמתי לב שאת כאן... נחמד מצידך שאת מעירה את הערותיך - אבל אני לא חייבת לפעול תמיד על פי דרכך, יש בתוכי עוד דמויות וגם להן יש מה להגיד.... זה אולי נשמע קצת פסיכי, אבל לא תאמינו איך העסק הזה עובד (והרי זה מה שחשוב בסופו של דבר, מה עובד הכי טוב עבור כל אחת ואחד מאיתנו...) - במקום כעסים, חפירות בתוך עצמי, מאבקים חסרי תכלית עם האגו - מלכה מיד נרגעת, וכך גם אני
נסו את זה גם אתם, אולי זה יעבוד בשבילכם גם....
לדעתי, אי-אפשר לוותר על האגו... ואוי לנו אם נוותר עליו! נדמה לי שכל אלו שמטיפים ל"וויתור על אגו" מעניקים למילה אגו משמעות של יוהרה, או פירושים אחרים שחוטאים למהותו של האגו. האגו הוא מה שמחזיק אותנו ב"כאן ועכשיו". נכון שאגו הוא חלק בנו שלא כ"כ אוהב שינויים, שאולי מרחיק אותנו מצמיחה - משום שהוא דוחף אותנו כל הזמן להאחז בקיים, במה שכבר מוכר לנו... האגו הוא מכלול שלם של דמויות פנימיות (מה שיונג כינה בשם ארכיטיפים=אבות טיפוס) שמרכיבות את מי שאנחנו. אי-אפשר ולא נכון להתעלם מדמויות אלו - הן מי שאנחנו... איך נתעלם ממי שאנחנו??? אחד הדברים הנכונים, לדעתי, לעשות ומה שיעלה אותנו גבוה על דרך הצמיחה הרוחנית הוא להתיידד עם דמויות אלה - ללמוד להכיר אותן. אני אתן דוגמא: באמצעות עבודה פנימית שאני עושה, זיהיתי בעצמי דמות שליטה, שאני קוראת לה "מלכה", כי היא כמו מלכה צריכה שהכל ילך עפ"י דרכה ורצונותיה, וכל מי שלא פועל כך "חוטף ממנה"....
Sam Anand Nityo
New member
תודה גריני על התובנה המדהימה שלך
שבאה לי כשהייתי זקוק לה ביותר. בשנה האחרונה נשלטתי ע"י הדמות הפנימית שרק לאחרונה התחלתי להכיר אותה כ"הקוסם מארץ עוץ" פחדן קטן שמתחבא מאחורי מסכות ענקיות ומאיימות. אחרי שלמדתי להכיר אותו , ולהתחיל להתעלם באלגנטיות מעצותיו, פתאום התעורר לו מר "רגזני/פרנואידי", או בקיצור "המתאגרף".. זה שרוצה רק להרביץ לכולם ולכל דבר, בוחן בודק ומוציא את הכעסים שלו על כל העולם. הגעתי לנקודה ממש ממש קיצונית. למדתי שאני צריך לשלוט בכעסים שלי. אז מעכשיו אני אומר גם לו "תודה רבה שאתה כאן אבל לא תודה, צלצל מחר"... ונשארתי רק עם עצמי... וזו הדמות הכי שקטה. הכי צנועה. בקושי מדברת. בקושי מרגישים שהיא קיימת. אני מנסה להקשיב למה שיש לה להגיד, ועדיין שומע רק מילה קטנה, בלחש.... (ידעתי שהייתי צריך להחליף את הפקק באוזן בזמן המטווחים בצבא...) אז שוב תודה... אגב.. מה נשמע?
שבאה לי כשהייתי זקוק לה ביותר. בשנה האחרונה נשלטתי ע"י הדמות הפנימית שרק לאחרונה התחלתי להכיר אותה כ"הקוסם מארץ עוץ" פחדן קטן שמתחבא מאחורי מסכות ענקיות ומאיימות. אחרי שלמדתי להכיר אותו , ולהתחיל להתעלם באלגנטיות מעצותיו, פתאום התעורר לו מר "רגזני/פרנואידי", או בקיצור "המתאגרף".. זה שרוצה רק להרביץ לכולם ולכל דבר, בוחן בודק ומוציא את הכעסים שלו על כל העולם. הגעתי לנקודה ממש ממש קיצונית. למדתי שאני צריך לשלוט בכעסים שלי. אז מעכשיו אני אומר גם לו "תודה רבה שאתה כאן אבל לא תודה, צלצל מחר"... ונשארתי רק עם עצמי... וזו הדמות הכי שקטה. הכי צנועה. בקושי מדברת. בקושי מרגישים שהיא קיימת. אני מנסה להקשיב למה שיש לה להגיד, ועדיין שומע רק מילה קטנה, בלחש.... (ידעתי שהייתי צריך להחליף את הפקק באוזן בזמן המטווחים בצבא...) אז שוב תודה... אגב.. מה נשמע?
Sam Anand Nityo
New member
../images/Emo9.gif../images/Emo9.gif../images/Emo9.gif../images/Emo9.gif../images/Emo9.gif../images/Emo9.gif
תודה על קבלת הפנים
נחמד לחזור הביתה אחרי המון זמן ולגלות שהמקום שעזבת עוד שוקק חיים, וגם זוכרים אותך... שלומי? בקוץ קיצו של קיצור: היתה לי שנה משעממת, דכאונית, מתסכלת, הדרדרות, שקיעה, מערכות יחסים עקומות ועקומות יותר. ואז הכרתי מישהי אמיתית (לא עקומה) וגיליתי כמה התרגלתי לחיות בתוך הקליפה שבניתי לעצמי במשך כל התקופה מאז ... (אתם זוכרים את הפרק הזה, לא?) ובעקבות זאת, לצערי.. הפסדתי אותה... זו שחיכיתי לה כל השנה הזאת.. והיא היתה ממש כאן, לידי מולי ומסביבי.. ואני התייחסתי אליה כמובנת מאליה, באדישות... והכל מתוך פחד. בסופו של דבר אנחנו מוצאים את עצמנו חוזרים כבמעגל קסם לאותו שיעור שלמדנו מזמן... חוץ מזה - אני חי... מנסה לעבוד.. מנסה למצוא את האושר הפנימי שאבד לי מזמן...
תודה על קבלת הפנים
סמי, זה פחדים וחרדות
אתה יודע למה? היום או אתמול, לא זוכרת עמדתי לשאול את
גריני (קוראים לה ירוקת וסימנה
, סתם שתהיה מעודכן, אם לא שמת לב עד עכשיו) עמדתי לשאול אותה שוב איפה אתה ואם היא שמעה ממך משו אבל אמרתי חלס שוני מה את רוצה ממנה כ"כ הרבה פעמים שאלת (נכון
?) איזה קטעים אתך יווווווווו
אתה יודע למה? היום או אתמול, לא זוכרת עמדתי לשאול את
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.