גלדוף מגלה אילו שירים ינוגנו?
- פותח הנושא ציףציף1000
- פורסם בתאריך
ציףציף1000
New member
גם אני...
מעניין איך החזרות הולכות... האם הם מסתדרים זה עם זה? או שיש אווירה מתוחה? אם הם מסתדרים, עוד יכול לצאת מזה משהו...
מעניין איך החזרות הולכות... האם הם מסתדרים זה עם זה? או שיש אווירה מתוחה? אם הם מסתדרים, עוד יכול לצאת מזה משהו...
ציףציף1000
New member
בא לך לתרגם?
בתרגום חופשי.
יעופו החזירים (שוב) מאת TOBY MOORE, TIMES ONLINE "מרשי הורה לי לבקש ממך לנגן F SHARP" אמר העו"ד. "אנא אמור לאדון ווטרס שאין F SHARP ביצירה הזו." עונה ל גילמור, תוך כדי שהוא מרעיד קלות את מיתרי הגיטרה שלו. העו"ד ולקוחו מתיעצים. "בגרסתו - יש" מתעקש העו"ד ומעיף גרגר מחליפתו המפוספסת. דייב מביט בשאר חברי הלהקה ועורכי דינם שתופסים את השורה הראשונה באולם החזרות. כל המריבות צפות להן מחדש על פני השטח - הוא חושב לעצמו. F SHARPS.מתגרה - בדיוק כמו לפני 20 שנה. "טוב, עם F SHARP. איפשהו ספציפית?" "מרשי מצפה שיופיע במקום בולט, ולא יוסתר ע"י תו אחר." “Or leylandii?” Nick Mason adds from behind the drums, beating out a short, distracted, tattoo that echoes around the room. It rattles the refreshments, bottles of 1963 Chateau Lafite. באמת אין לי מושג מה פרוש המשפט הזה. "כמובן" עונה העו"ד, "אני מודה לך על התערבותך בשיחה, מר מייסון" "סבבה" (?) מסכים המתופף. "תודיעו לי מתי מתחילים". "ברגע שמר ווטרס יגיד" עונה העו"ד ומסיף שהענין מכוסה בפרק השלישי של החוזה ושמו "תהיה נחמד ליום אחד" (אפילו מתחרז), בתת סעיף המתחיל במילים "הלהקה שלי ואני" "טוב הבנו" קוטע אותו ניק ושם לב שפניו של גילמור מקבלים גוון כהה. "כמה זמן יש לנו על הבמה בכלל?" "אני לא בטוח" עונה לו דייב. "בוא נקצר את הסולוים ללא יותר מסוף שבוע". "כן? ה LIVE 8 הזה הוא לא מהארוכים?" אומר ריק רייט. "כאילו - יהיו 75000 איש בהייד פארק.." "אני יודע, קהל מצומצם".מסכים דייב. "זו תהיה חוויה לכולנו לנגן באווירה אינטימית. אנחנו צריכים רשימת שירים. סטינג מעדכן "Every breath you take" כדי שיוכל לשיר "We'll be watching you" במקהלה. " "למה שלא נעדכן את Another Brick in the Wall במקביל" ? "רעיון מצוין, ניק. יש לך הצעות?" "Another Cash dispenser in the wall?" (פרושו - עוד כספומט אחד בקיר) הם מביטים אחד בשני. "Money?" ממשיך ניק בשלו. "המון" אומר דייב, "פרארי, ווילות - עשרות". "לא, חשבתי על השיר, Money". "אה זה. כן. אבל לפני שנתקדם בואו נביט מסביב. היננו כאן, שוב ביחד, רק הלהקה." שומעים מקהלת השתעלויות באולם. "ועורכי הדין, כמובן. אבל מה שחשוב - אנו כאן, עושים מה שיודעים לעשות הכי טוב". "מתווכחים?" שואל ריק. "ומנגנים מוסיקה" אומר דייב. "זהו זה" מתערב ניק. "כאילו - מה כל העניין ברקנרול - שורות,(פרוש נוסף - מריבות - ROWS) האשמות-נגד, ועורכי דין. אסור היה לנו להפרד. לחזיר הזה יש עוד שנים לחיות" כולם מנדנדים בראשם (מהנהנים? ) בהסכמה. "אנחנו יכולים להפיק צליל יפהפה ומדליק" אומר דייב, להטיס חזיר מעל תחנת הכח BATTERSEA. השאר מחליפים מבטים. "בטח" אומר ריק בספקנות, אבל לא יותר מידי, חוץ מרעיון החזיר. אחרת נקבל מריבות האשמות ועורכי דין. זה יהיה משוגע" "שששש" אומר דייב - בלי מילת ה"מ". כל הלהקה מסמיקה כאשר דמות מוזנחת ,כובע קש לראשה מהלכת בכבידות לקראתם, ובידיה כלשון. "שלום סיד, היהלום המשוגע" אומר ווטרס עם חיוך עצוב. "אתה זוכר את דייב? לקח לך את המקום בלהקה אחרי אותו ענין עם LSD. עד היום ,זאת אומרת". (סוף). כנרה שפספסתי את רוב משחקי המלים, וההומור הבריטי הקשה עלי. אבל הרעיון הכללי נראה די משעשע.
יעופו החזירים (שוב) מאת TOBY MOORE, TIMES ONLINE "מרשי הורה לי לבקש ממך לנגן F SHARP" אמר העו"ד. "אנא אמור לאדון ווטרס שאין F SHARP ביצירה הזו." עונה ל גילמור, תוך כדי שהוא מרעיד קלות את מיתרי הגיטרה שלו. העו"ד ולקוחו מתיעצים. "בגרסתו - יש" מתעקש העו"ד ומעיף גרגר מחליפתו המפוספסת. דייב מביט בשאר חברי הלהקה ועורכי דינם שתופסים את השורה הראשונה באולם החזרות. כל המריבות צפות להן מחדש על פני השטח - הוא חושב לעצמו. F SHARPS.מתגרה - בדיוק כמו לפני 20 שנה. "טוב, עם F SHARP. איפשהו ספציפית?" "מרשי מצפה שיופיע במקום בולט, ולא יוסתר ע"י תו אחר." “Or leylandii?” Nick Mason adds from behind the drums, beating out a short, distracted, tattoo that echoes around the room. It rattles the refreshments, bottles of 1963 Chateau Lafite. באמת אין לי מושג מה פרוש המשפט הזה. "כמובן" עונה העו"ד, "אני מודה לך על התערבותך בשיחה, מר מייסון" "סבבה" (?) מסכים המתופף. "תודיעו לי מתי מתחילים". "ברגע שמר ווטרס יגיד" עונה העו"ד ומסיף שהענין מכוסה בפרק השלישי של החוזה ושמו "תהיה נחמד ליום אחד" (אפילו מתחרז), בתת סעיף המתחיל במילים "הלהקה שלי ואני" "טוב הבנו" קוטע אותו ניק ושם לב שפניו של גילמור מקבלים גוון כהה. "כמה זמן יש לנו על הבמה בכלל?" "אני לא בטוח" עונה לו דייב. "בוא נקצר את הסולוים ללא יותר מסוף שבוע". "כן? ה LIVE 8 הזה הוא לא מהארוכים?" אומר ריק רייט. "כאילו - יהיו 75000 איש בהייד פארק.." "אני יודע, קהל מצומצם".מסכים דייב. "זו תהיה חוויה לכולנו לנגן באווירה אינטימית. אנחנו צריכים רשימת שירים. סטינג מעדכן "Every breath you take" כדי שיוכל לשיר "We'll be watching you" במקהלה. " "למה שלא נעדכן את Another Brick in the Wall במקביל" ? "רעיון מצוין, ניק. יש לך הצעות?" "Another Cash dispenser in the wall?" (פרושו - עוד כספומט אחד בקיר) הם מביטים אחד בשני. "Money?" ממשיך ניק בשלו. "המון" אומר דייב, "פרארי, ווילות - עשרות". "לא, חשבתי על השיר, Money". "אה זה. כן. אבל לפני שנתקדם בואו נביט מסביב. היננו כאן, שוב ביחד, רק הלהקה." שומעים מקהלת השתעלויות באולם. "ועורכי הדין, כמובן. אבל מה שחשוב - אנו כאן, עושים מה שיודעים לעשות הכי טוב". "מתווכחים?" שואל ריק. "ומנגנים מוסיקה" אומר דייב. "זהו זה" מתערב ניק. "כאילו - מה כל העניין ברקנרול - שורות,(פרוש נוסף - מריבות - ROWS) האשמות-נגד, ועורכי דין. אסור היה לנו להפרד. לחזיר הזה יש עוד שנים לחיות" כולם מנדנדים בראשם (מהנהנים? ) בהסכמה. "אנחנו יכולים להפיק צליל יפהפה ומדליק" אומר דייב, להטיס חזיר מעל תחנת הכח BATTERSEA. השאר מחליפים מבטים. "בטח" אומר ריק בספקנות, אבל לא יותר מידי, חוץ מרעיון החזיר. אחרת נקבל מריבות האשמות ועורכי דין. זה יהיה משוגע" "שששש" אומר דייב - בלי מילת ה"מ". כל הלהקה מסמיקה כאשר דמות מוזנחת ,כובע קש לראשה מהלכת בכבידות לקראתם, ובידיה כלשון. "שלום סיד, היהלום המשוגע" אומר ווטרס עם חיוך עצוב. "אתה זוכר את דייב? לקח לך את המקום בלהקה אחרי אותו ענין עם LSD. עד היום ,זאת אומרת". (סוף). כנרה שפספסתי את רוב משחקי המלים, וההומור הבריטי הקשה עלי. אבל הרעיון הכללי נראה די משעשע.
ציףציף1000
New member
חחחחחח..... זה גדול!
ציףציף1000
New member
OK, איך מתרגמים לעברית
F Sharp (בתווים)?
F Sharp (בתווים)?
The Albatross
New member
פה דיאז.
ציףציף1000
New member
אחלה. התרגום יהיה מוכן עוד 5 דק'
ציףציף1000
New member
הנה, להנאתכם....
סיפורת אמיתית "וחזירים יעופו (שוב)" מאת טובי מור בעוד פינק פלויד מתאחדים להופעה ב-Live 8, אנו עדים לחזרה מתוחה. "הלקוח שלי הורה לי לבקש ממך לנגן פה דיאז " אומר עורך הדין. "אנא אמור למר ווטרס שאין פה דיאז בקטע מוסיקלי זה", עונה דייב גילמור, בעודו פורט בעצבנות על הגיטרה שלו. עורך הדין והלקוח מתייעצים. "התו ישנו בגרסה שלו", מתעקש עורך הדין במתינות, כשהוא מורט קווצת כותנה מהחליפתו הכהה עם הפסים. דייב מסתכל לעבר שאר הלהקה .... ועורכי דינם, היושבים בשורה באחורי חדר החזרות. כל היריבויות הישנות עם רוג'ר עלו מחדש, הוא חושב. פה דיאז. בדיוק כמו לפני 20 שנה, ועדיין פרובוקטיבי. איזה תו!. "נו טוב, ננגן עם פה דיאז. באיזה מקום בדיוק?". "לקוחי מצפה למיקום בולט ולא מיקום בו תווים אחרים יתעלמו ממנו." "או שיחי-צפצפה?" מוסיף ניק מייסון, מאחורי התופים, כשהוא מכה [על התופים] קעקוע קצר, לא ממוקד, שמהדהד בחלל החדר. המשקאות מזדעזעים בשל התיפוף – בקבוקים של שאטו לפיט, שנת 1963. "בדיוק." אומר עורך הדין. "אני מודה לך על התערבותך, מר מייסון." "צ'ירז", אומר המתופף בידידותיות. "תודיע לי מתי אנחנו מתחילים." "כאשר מר ווטרס יתן את האות", משיב עורך הדין בחדות, ומציין שזה כתוב בפסקה 3 של ההסכם ביניהם, שכותרתו "היה נחמד במשך יום אחד" - בפסקה שמתחילה במילים "להקתי ואני." "אוקיי, הבנתי", קוטע אותו ניק, כשהוא רואה איך פניו של דייב מתקדרות. "כמה זמן יש לנו על הבמה, בכלל?" "אני לא בטוח", אומר דייב. "בואו נקצר את הסולואים בגיטרה כך שלא יארכו יותר מסופשבוע." "כן? ה-Live 8 הזה.. אין לו אורך נשימה, מה?" אומר ריק רייט. "זאת אומרת, יהיו 75,000 איש בהייד פארק". "אני יודע, קהל מועט," מסכים דייב. "זו תהיה חוויה עבורנו לנגן במקום אינטימי. אנחנו צריכים פלייליסט. סטינג מעדכן את Every Breath You Take כך שהוא יוכל לשיר “We’ll be watching you” בפזמון החוזר. "מה אם ניתן פוליש ל-Another Brick in the Wall ? " "רעיון נהדר, ניק. על מה חשבת?" "עוד מכונת כסף בחומה?" הם הסתכלו אחד על השני. "כסף?" המשיך מייסון. "וואלה, הרבה," אמר דייב. "וגם מכוניות פרארי, בתים. תריסרים מהם." "לא. אני חשבתי על השיר שלנו, Money". "אה, זה. אבל לפני שנמשיך, אני חושב שאנחנו צריכים פשוט להרהר... הנה אנחנו כאן שוב, רק הלהקה..." מקהלת כחכוחי גרון נשמעת ברחבי החדר. "... ועורכי דיניינו, כמובן. אבל הנה אנחנו, שוב עושים מה שאנו יודעים לעשות הכי טוב..." "להתווכח?" תוהה ריק. "ולנגן מוסיקה" אומר דייב. "זהו זה," קוטע אותו ניק. "כלומר, זה מהות הרוקנרול: מריבות, השמצות ועורכי דין. לא היינו צריכים בכלל להתפרק. החזיר עוד יכול להחזיק מעמד במשך שנים. כולם הנידו בהסכמה. "אנחנו יכולים ליצור צלילים יפים, מגניבים, שוב." אומר דייב "להעיף את החזיר מעל תחנת הכוח בבאטרסי..." האחרים מחליפים מבטים. "בוודאי", אומר רייט, אבל הוא נשמע לא בטוח. "אבל לא יותר מדי, חוץ מהחזיר. אחרת שוב יהיו מריבות, השמצות ועורכי דין. וזה יהיה מטורף." "ששש..." מלחשש דייב. "אל תאמר את המילה שמתחילה ב-מ'". חברי הלהקה מאדימים כולם, בעוד דמות הלבושה ברישול וחובשת כובע קש נכנסת בהתנודדות אל החדר, כשהיא מחזיקה בידה קלשון-גינה. "שלום סיד, יהלום משוגע שכמותך", אומר רוג'ר, ומחייך חיוך דק. "אתה זוכר את דייב. תפש את מקומך בלהקה לאחר העניין ההוא עם ה-LSD. עד היום, דהיינו.".
סיפורת אמיתית "וחזירים יעופו (שוב)" מאת טובי מור בעוד פינק פלויד מתאחדים להופעה ב-Live 8, אנו עדים לחזרה מתוחה. "הלקוח שלי הורה לי לבקש ממך לנגן פה דיאז " אומר עורך הדין. "אנא אמור למר ווטרס שאין פה דיאז בקטע מוסיקלי זה", עונה דייב גילמור, בעודו פורט בעצבנות על הגיטרה שלו. עורך הדין והלקוח מתייעצים. "התו ישנו בגרסה שלו", מתעקש עורך הדין במתינות, כשהוא מורט קווצת כותנה מהחליפתו הכהה עם הפסים. דייב מסתכל לעבר שאר הלהקה .... ועורכי דינם, היושבים בשורה באחורי חדר החזרות. כל היריבויות הישנות עם רוג'ר עלו מחדש, הוא חושב. פה דיאז. בדיוק כמו לפני 20 שנה, ועדיין פרובוקטיבי. איזה תו!. "נו טוב, ננגן עם פה דיאז. באיזה מקום בדיוק?". "לקוחי מצפה למיקום בולט ולא מיקום בו תווים אחרים יתעלמו ממנו." "או שיחי-צפצפה?" מוסיף ניק מייסון, מאחורי התופים, כשהוא מכה [על התופים] קעקוע קצר, לא ממוקד, שמהדהד בחלל החדר. המשקאות מזדעזעים בשל התיפוף – בקבוקים של שאטו לפיט, שנת 1963. "בדיוק." אומר עורך הדין. "אני מודה לך על התערבותך, מר מייסון." "צ'ירז", אומר המתופף בידידותיות. "תודיע לי מתי אנחנו מתחילים." "כאשר מר ווטרס יתן את האות", משיב עורך הדין בחדות, ומציין שזה כתוב בפסקה 3 של ההסכם ביניהם, שכותרתו "היה נחמד במשך יום אחד" - בפסקה שמתחילה במילים "להקתי ואני." "אוקיי, הבנתי", קוטע אותו ניק, כשהוא רואה איך פניו של דייב מתקדרות. "כמה זמן יש לנו על הבמה, בכלל?" "אני לא בטוח", אומר דייב. "בואו נקצר את הסולואים בגיטרה כך שלא יארכו יותר מסופשבוע." "כן? ה-Live 8 הזה.. אין לו אורך נשימה, מה?" אומר ריק רייט. "זאת אומרת, יהיו 75,000 איש בהייד פארק". "אני יודע, קהל מועט," מסכים דייב. "זו תהיה חוויה עבורנו לנגן במקום אינטימי. אנחנו צריכים פלייליסט. סטינג מעדכן את Every Breath You Take כך שהוא יוכל לשיר “We’ll be watching you” בפזמון החוזר. "מה אם ניתן פוליש ל-Another Brick in the Wall ? " "רעיון נהדר, ניק. על מה חשבת?" "עוד מכונת כסף בחומה?" הם הסתכלו אחד על השני. "כסף?" המשיך מייסון. "וואלה, הרבה," אמר דייב. "וגם מכוניות פרארי, בתים. תריסרים מהם." "לא. אני חשבתי על השיר שלנו, Money". "אה, זה. אבל לפני שנמשיך, אני חושב שאנחנו צריכים פשוט להרהר... הנה אנחנו כאן שוב, רק הלהקה..." מקהלת כחכוחי גרון נשמעת ברחבי החדר. "... ועורכי דיניינו, כמובן. אבל הנה אנחנו, שוב עושים מה שאנו יודעים לעשות הכי טוב..." "להתווכח?" תוהה ריק. "ולנגן מוסיקה" אומר דייב. "זהו זה," קוטע אותו ניק. "כלומר, זה מהות הרוקנרול: מריבות, השמצות ועורכי דין. לא היינו צריכים בכלל להתפרק. החזיר עוד יכול להחזיק מעמד במשך שנים. כולם הנידו בהסכמה. "אנחנו יכולים ליצור צלילים יפים, מגניבים, שוב." אומר דייב "להעיף את החזיר מעל תחנת הכוח בבאטרסי..." האחרים מחליפים מבטים. "בוודאי", אומר רייט, אבל הוא נשמע לא בטוח. "אבל לא יותר מדי, חוץ מהחזיר. אחרת שוב יהיו מריבות, השמצות ועורכי דין. וזה יהיה מטורף." "ששש..." מלחשש דייב. "אל תאמר את המילה שמתחילה ב-מ'". חברי הלהקה מאדימים כולם, בעוד דמות הלבושה ברישול וחובשת כובע קש נכנסת בהתנודדות אל החדר, כשהיא מחזיקה בידה קלשון-גינה. "שלום סיד, יהלום משוגע שכמותך", אומר רוג'ר, ומחייך חיוך דק. "אתה זוכר את דייב. תפש את מקומך בלהקה לאחר העניין ההוא עם ה-LSD. עד היום, דהיינו.".
ציףציף1000
New member
עזוב... עשית עבודה יפה מאוד
אני אמזג את שני התרגומים ואעלה אותם כמאמר מחר בבוקר (עם התנצלויות לטובי מור וה"טיימס". אני מקווה שלא אכפת להם וכו').
אני אמזג את שני התרגומים ואעלה אותם כמאמר מחר בבוקר (עם התנצלויות לטובי מור וה"טיימס". אני מקווה שלא אכפת להם וכו').
ציףציף1000
New member
כי לכאורה
אסור גם לתרגם במלואם קטעי עיתון (וספרים, שירים וכו'), אלא רק חלקם, אחרת זו הפרה של זכויות יוצרים. קרדיט ולינק אינם מספיקים. בד"כ אני לא מתרגמת קטעים בשלמותם, בגלל המגבלה הזו. במקרה הזה אי אפשר לוותר על חלק מהקטע, אחרת הפואנטה תאבד.
אסור גם לתרגם במלואם קטעי עיתון (וספרים, שירים וכו'), אלא רק חלקם, אחרת זו הפרה של זכויות יוצרים. קרדיט ולינק אינם מספיקים. בד"כ אני לא מתרגמת קטעים בשלמותם, בגלל המגבלה הזו. במקרה הזה אי אפשר לוותר על חלק מהקטע, אחרת הפואנטה תאבד.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.