כל אם בישראל מרגישה את העדרותו של גלעד וישיבתו בידי החאמס כאילו היה זה בנה, ולכן הוא שייך עתה לכל המדינה וכולנו מרגישים את חסרונו . מעל לכל אנו חייבים לעצמנו לפחות להרגיש כמו משפחת שליט את חסרונו של גלעד.
שאלה. מהתגובה שמתחילה את השרשור הנוכחי הבנת שאומרים : "גלעד הוא בן של כל אם בישראל, ועל כן צריך לשחרר מחבלים תמורתו שירצחו ישראלים, אבל זה לא כל כך נורא, משום שאלה שיירצחו הם בנים רק של אם אחת" ?
איך הגענו למצב בו לא מובן מאליו שחייהם של אזרחים רבים קודמים לחייו של חיל שבוי אחד. הרי ברור עדיין מאליו שחיי האזרחים קודמים לחיי חיילים- אחרת לא היו שולחים חיילים להלחם במחבלים ולסכן את חייהם כדי להגן על האזרחים. אז איך כשחייל אחד נשבה מוכנים להקריב למענו אזרחים- כולל ילדים, הרי הוא "הילד של כולנו"? רק מפני ששמו ידוע ושלהם עוד לא?
1) יכולים ללכת וללעוס מסטיק באותו זמן. 2) יודעים היטב שמתנגדים לשחרור שליט לא קיימים במציאות. 3) אמורים לדעת שהמחבלים הכלואים כלואים מפני שהם רוצחים ורבי רוצחים, ושרוצחים אידיאולוגיים נוטים להיות רצידיביסטים. יכול להיות שאני טועה- אבל קשה לי להאמין שמישהו שאינו עונה על 3 הסעיפים יכול לצאת מביתו בכוחות עצמו להפגין.
אז זה שהרמטכ"ל, ראש המוסד, ראש השב"כ, וראש השב"כ לשעבר אומרים שמדינת ישראל יכולה להתמודד עם המחבלים שהחמאס דורש, זה אומר שהם לא יכולים ללכת וללעוס מסטיק באותו זמן, או שהם לא יכולים עונים על אחד משני הסעיפים האחרים ?
כשישראלים נהרגים בפיגוע טרור, זה אומר שישראל לא הצליחה להתמודד עם הטרור, לגבי אותו הפיגוע. כשמונעים פיגוע, בדרך זו או אחרת- זה אומר שישראל הצליחה להתמודד. זה לו כ-זה מסובך....
אתה יודע ששחרור מחבלים רוצחים יביא לרצח ישראלים, ואני יודע שאתה יודע את זה, ואתה יודע שאני יודע... אז למה כל העמדת הפנים כאילו יש מישהו* שתומך בשחרור מחבלים וסבור שלא יקריב בכך חיי ישראלים? *מישהו- מלבד זה שחי בסרט של רמבו.