אני מקווה שגורלה של הד"ר פלשר
לא יהיה כגורלו.
נראה שרופאים שקמים מול המערכת בגלוי כן משלמים מחיר - גם אישי וגם מקצועי. אפילו אם קמו לטובת שיפור המערכת...
בנוגע למאמר של ד"ר מוזס - תמיד אפשר לטעון שהוא נכתב מנקודת המבט של ההיסטוריה של הרפואה, או הפילוסופיה של הרפואה. בכל מקרה בהחלט מדובר ברופא וחוקר שכן מודע לבעייתיות ו
נקודות תורפה בתעשיית ייצור התרופות.
בכל מקרה, למען ההגינות, אומר שני דברים. מדובר באמת באדם, רופא וחוקר יוצא דופן. איש אשכולות ואיש חקר. מטופליו מעריכים אותו - נראה שבצדק. ואין בכלל ספק שהוא לא הצטמצם להוות חותמת גומי ומרשמים והפניות או להיות רופא טכנוקרט. נושאים שהוא עסק בהם וחקר: מדעיים, פילוסופיים ואנושיים הם מרתקים.
והדבר השני שאומר בכנות - אילו יכולתי לבחור רופא, במסגרת החיפוש האישי שלי אחר מענה שיתאים למצב שנקלענו אליו, הייתי נוטה לחפש
רופא כזה. רופא שיש בו גמישות ואנושיות. רופא שמודע למגבלות הכלי המדעי. רופא שמבכר קומן-סנס על פני סטטיסטיקה. רופא שגישתו אומרת ש"כלי העבודה העיקרי של הרופא מאז ומעולם, הוא התבונה המעשית. בתמצית, תבונה מעשית היא היכולת ליישם ידע כללי במצבים ייחודיים".
ככה זה, כנראה. המציאות היא רבת פנים. ונראה ש"השפעתו של בן אנוש מוגבלת לזמן ולמקום ותלויה בגורמים שאינם בשליטתו".