דבר אחד באשר ליום כיפור קופץ בכל שנה מחדש

Aronsona

New member
דבר אחד באשר ליום כיפור קופץ בכל שנה מחדש

אותו מיג 19 שמנסה לפגוע בי בשעה 14:05 של יום כיפור.
למרות שעד היום כולם מדברים על הפתעה, אותי זה מפתיע שמדברים על הפתעה, ביחידה שלי, ובכלל בגזרת בלוזה, היינו בכוננות "כלב ים", שמשמעותה שאנחנו מסתובבים לבושים וישנים לבושים וערכת אב"כ על הירך, כשבועיים, וביום שישי, כבר ידענו שהמלחמה תתחיל מחר בצהריים.
ולכן בציפייה למלחמה, אני עולה לגג תעוז "מרתף" עם משקפת להסתכל מערבה, ופתאום מגיח מעלי אותו מיג, רק שאין לו מקלע והוא יורה פגז לכיווני לגג התעוז.
הוא פיספס וחוץ מבומבה נוראית לא קרא כלום.
מי שנולד באותו יום, יחגוג עוד כמה ימים 39 ואני זוכר את האירוע הזה יותר מכל דבר אחר במלחמה.
קרו לי עוד המון דברים במלחמה הזו, על חלקם מסופר בספר "שקד לנצח", אבל המפגש הראשון הזה עם מישהו שמנסה באמת להרוג אותי, קופץ כל פעם מחדש.
 
אביעד,

כה אמר וולטר: "מלחמה היא הגדול שבכל הפשעים, ובכל זאת
אין לך תוקפן שאינו מגוון את פשעו באמתלה של צדק".
 

poseidon111

Active member
מלחמת יום כיפור היתה התאריך שבו הבנו

שגם אנו יכולים להינשך בתחת כמו כולם.
זה היה היום שבו הבנו שלעיתים גם האלוהים זונח את עמו הנבחר, ואז יש לפנות לסגנו של אלוהים, הידוע בכינויו "נשיא ארצות הברית" על מנת להושיענו
מהכליה הבאה לפיתחנו.
זה היה היום שבו הבנו שמרכבות האש שלנו ללא הפגסוסים מעבר לים, שווים מעט ביחס לעמלקים מסביב.
זה היום שבו חזרנו למימדינו הטבעיים, וחדלנו לחשוב שאנו יכולים להקים את מגדל בבל לרוחב ולא לגובה.
ואולי היתה זו דרכו של האל להרוס את המיגדל שרצינו לבנות?
 

Aronsona

New member
אני חשבתי שזה היה היום שיחזיר אותנו

לפרופורציה. לצערי זה לא קרה.
ובאשר ל"סגנו של אלוהים" , אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה לו לא היה מגיע.
 
האמנם?

אין לי מדד להשוואה, כי נולדת אחרי 73,
אבל התחושה שאני חשה מה"ישראליות" היא תחושת ה"אני ואפסי עוד", ביחס ל"גויים".

אבל מה אני מבינה
 

poseidon111

Active member
זה פחות או יותר מה שכתבתי. המלחמה הזו הורידה

אותנו למימדים הטבעיים, לאחר שהמימדים התנפחו ללא פרופורציה, לאחר מלחמת ששת הימים. היתה תחושה שהנה המדינה הקטנה תלמד
את העולם איך שולטים בשטח שגדול משטחה המקורי עשרת מונים.

הי שקראו לנו "אימפרית ישראל". המלחמה ההיא ב73' החזירה אותנו לפרופורציות.
 
מה שאני כתבתי הוא שעדיין הפרופורציות האלה

חסרות ולו ברחוב הישראלי.
עדיין יש איזה הלך רוח ש"ימות העולם, נסתדר לבד. יש לנו הצבא החזק בעולם והעם החכם בעולם".

העם הישראלי עדיין קצת הוזה ומנותק, לדעתי.
 

poseidon111

Active member
ואת בהחלט צודקת. דרך אגב, ככל שהאדם

פחות משכיל, כך האמונה שאנו מלכי העולם חזקה יותר.
זו התרשמותי לפחות.
מעניין למה.
 

poseidon111

Active member
אין שום פגם. עצם העלאת האפשרות שיש

פגם שכזה, היא כפירה ובגידה בעמידתינו האיתנה.
 

Aronsona

New member
משום מה זה נראה לי יותר קשור בימין ושמאל

בפוליטיקה.
נראה שהימנים, חדורי האמונה ב"כי אתה בחרתנו" הם אילו שנדמה להם שאני ואפסי עוד.
 

רינתי77

Active member
מסכימה לגמרי.

הלך הרוח המגלומני והאינפנטילי של חלקים נרחבים בציבור,
שחושבים ש"אין עלינו" שאנחנו הכי, אחי!, שאנחנו אור לגויים
ועוד הבלים מעין אלה, הוא עדיין הטרנד והבון טון של כל
הפטריאוטים שנאחזים ב"מסורת" ה"מגיע לנו".
זה מזכיר לי כתבה שקראתי היום על אחד מגיבורי התרבות שלי,
פרופ. ישעיהו ליבוביץ, שהטיל באחד מראשי גוש אמונים את הפסוקים הבאים מספר יחזקאל:
"לכן אמור אליהם, כה אמר ה' אלהים: על הדם תאכלו ועיניכם תשאו אל גילוליכם ודם תשפכו והארץ תירשו? עמדתם על חרבכם, עשיתן תועבה, ואיש את אשת רעהו טמאתם, והארץ תרשו?"
 

רינתי77

Active member
בוקר טוב אביעד והלוחמים האחרים!

אכן, אני מתארת לעצמי שאלה זיכרונות לא קלים.
חבל שמצעד האיוולת ממשיך, אבל מצד שני, הוא ימשיך לעולם
כי הרי זה הטבע האנושי..
 
למעלה