דבר היולדת

גילעד 63

New member
הלכתי על התסריט הטוב

את צודקת שזה לא בטוח אבל גם אם כן זה לא משנה את מה שהרגשתי שעומד מולי
 

Daria34

New member
רוב הביולוגיות זה בטוח לא מחכות

לילד שיפתח את תיק האימוץ.
 

Daria34

New member
צודקת עשיתי הכללה ישנם כול מיני

תגובות של ביולוגיות.הנה סיפור של אחת.




http://www.nydailynews.com/new-york/adoptee-search-birth-mother-ends-rejection-article-1.1284242
סירוב האם הביולוגית למפגש היה כמו סכין בלב.Despite Foley’s repeated refusals to meet with her, Penn said she doesn’t regret seeking out her past — but added that Foley’s reaction to her attempts at contact “were a knife to my heart.”


בכלל עוסק בדיונים שעלו
פה סביב הפרטיות של הביולוגיות.
 

China8

New member
אוהב או לא אוהב

זה עניין לספקולציות, אף אחד מאתנו לא יודע.
ועם זאת, ממה שגלעד מספר אני מבינה שלשרות אין יכולת ליידע את אותו ה"ילד" על קיומה ורצונה לראותו כי מעולם לא פנה אליהם וביקש לחפש את הביולוגית.
לכן כולם אמורים לכבד את רצונו ללא קשר לאהבה
 
כואב הלב עליה. מאוד.

אין לי ספק שקיימות נשים כמוה בעולם, שרק מחכות ומייחלות לילד שיצור איתן קשר.
הבעיה היא שקיימות גם נשים אחרות. וגם אם אין לי מושג אם הן הרוב או המיעוט, איני יכולה לקחת את הסיכון ולחנך את זיו שאמה הביולוגית היא כזו (סיפור האימוץ של זיו הוא כזה שיכול להיות שזה גם סיפורה של אמה הביולוגית, כפי שהוא יכול להיות הופכי לחלוטין). הסיכון שזיו תפתח ציפיות לאהבה אינסופית כשתצא לפגוש את אמה הביולוגית, תתקל באשה שמבחינתה חשיבותה של זיו משולה לקליפת השום, ובעקבות זאת תחווה לא רק משבר מול אותה אישה אלה גם מולינו על ששיקרנו לה כל חייה, פשוט גדול מדי.

בסופו של דבר, אנו מנסים לגדל אותה בידיעה שיש שם (בקזחסטן) אשה שילדה אותה, אך לא יכולה הייתה לגדל אותה, ומקווים שזיו תוכל בעצמה להחליט בבגרותה איזה סיכון ריגשי היא מוכנה לקחת ביצירת קשר עם אותה אישה שיכולה הייתה להיות אמה, אך ויתרה על אותה הורות (ולא משנה למה), ונשארה בתפקיד יולדת בלבד (לפחות עד רגע המפגש, אם זיו תרצה מפגש).
 

Daria34

New member
תפקיד "יולדת" ההשפעות שאותה אמא ראשונה

השאירה על בתך היא לא פחות ממה שאת תשאירי עליה בגידול שלה.
היא הכי אמיתית בשבילה כמו שאת.
 
מממ, כן, ומה בדיוק רצית לומר?

את לא מכירה את בתי. בינתיים אפילו היא לא יודעת האם "היא הכי אמיתית בשבילה כמו שאת", אז את בוודאי אינך יודעת זאת עבורה. אני מתכוונת לתת לה את היכולת לקבוע זאת עבור עצמה, ולא להחליט עבורה מראש מה היא צריכה להרגיש, רק כי יש כאלו המאמינים בכל לבם שזו חייבת להיות האמת.
 

Daria34

New member
לא דיברתי על הרגשה בכלל אלא על עובדה.

היא בהחלט יכולה להרגיש שהיא לא מעונינת להיות בקשר או לפגוש
את האמא הראשונה שלה.
 
אבל זו לא עובדה

אין לנו עובדות על השפעת ההריון על העובר מעבר לגידול הנראה לעין. ההשפעות הרגשיות עליו, עומקן ואורך המשכן הן בגדר השערות בלבד, ולא עובדות. ובכל מקרה, גם אם זו הייתה עובדה, אין זה קשור כלל לדברי. למקרה שאינך זוכרת, דבריי היו:
"בסופו של דבר, אנו מנסים לגדל אותה בידיעה שיש שם (בקזחסטן) אשה שילדה אותה, אך לא יכולה הייתה לגדל אותה, ומקווים שזיו תוכל בעצמה להחליט בבגרותה איזה סיכון ריגשי היא מוכנה לקחת ביצירת קשר עם אותה אישה שיכולה הייתה להיות אמה, אך ויתרה על אותה הורות (ולא משנה למה), ונשארה בתפקיד יולדת בלבד (לפחות עד רגע המפגש, אם זיו תרצה מפגש)."
נניח שחלק מהשפעות ההולדה הן באמת בלתי הפיכות ומשפיעות לכל החיים לא פחות מהשפעות הגידול, עדין זה התפקיד היחידי שיש לאם הביולוגית, בזמן שעל תפקידי ההורות בפועל היא ויתרה, עד שזיו, אם בכלל, תאפשר לה תפקיד נוסף בחייה (של זיו) אין לה מקום אחר. אמיתית או לא אמיתית, ראשונה או לא ראשונה, לא אלו השאלות כלל.
 

Daria34

New member
הבנתי,כמה הורים מאמצים חטאו בזה שסיפרו

לילד שאימצו שאמא שלהם מסרה אותם בגלל שאהבה אותם.
והרבה אימהות ביולוגיות זה ממש לא הייתה הסיבה.
מכירה בחור שאומץ שגילה שאימו הביולוגית מסרה אותו לאימוץ ועוד שישה
ילדים כי הדת שלה אוסרת אמצעי מניעה והפלות ולכן מסרה לאימוץ.
היא לא רצתה ילדים.אימו המאמצת בעצמה מסרה ילד לאימוץ בעבר
בעצמה כשהייתה בת 15,ולא הצליחה להיכנס להריון לאחר מכן,את כול זה גילה
אחרי שאימו המאמצת נפטרה.
אותו מאומץ אמר לאותה אמא ביולוגית שהוא מבין שהיא
לא מעונינת בשום קשר אבל מאוד רוצה קשר עם כול האחים
שנמסרו גם לאימוץ.ומי הביולוג,היא סיפרה לו שהביולוג היה גבר ששיך לאחרת.
אותו מאומץ רצה למצוא את הבן שנמסר לאימוץ (אימו המאמצת הוכרחה על ידי
אביה למסור אותו)כדי לספר לו איזה אמא מדהימה הייתה.
 

גילעד 63

New member
לא מדויק

נעשו מחקרים וניסויים שמעידים על הקשר שנוצר בין התינוק לאימו הביולוגית כבר בזמן ההריון, הזיהוי שלו אותה וההעדפה שלו אותה לאחר הלידה מבחינת ריח, קול וכו'. על זה אין ויכוח בכלל.
ברור שגם אין ויכוח על המשמעות של מי שמגדל אותו אחרי זה, אבל הרישום של ההיכרות הראשונית קיים במערכת בלי שום ספק.
 
לא בעיני

כבר דיברנו על זה בעבר, ולא נאמר דבר אז ומאז ששיכנע אותי שהשפעת הרישום הזה נמשכת לעומק לע\כל החיים לכל הילדים. מעבר לזה שאיני מאמינה שיש משהו שנכון לכל האנשים תמיד, כמעט כל מה שמדבר על יונקים בני יומם ובודאי שכל מה שנאמר על ההשפעות ריגשיות ארוכות הטווח עליהם הוא הרבה מאוד ניחושים מלומדים והשאר השלכות מהמבוגרים (בני השנה אפילו) שהם הופכים להיות (גם אם לא מדובר עליהם ספציפית אלא של החוקרים). אלו לא דברים המוגדרים כעובדות בעיני.
 

גילעד 63

New member
גם לך זואילי

הרי אם התינוק לא ״זוכר״ את אימו בגיל הזה, הוא גם לא ״זוכר״ את טראומת ההפרדה ממנה ואם זה נכון
הוא גם לא ״זוכר״ את החיבוק והיחס החם של ההורים החדשים שלו. זו עסקת חבילה. זוכר הכל או לא זוכר כלום עד גיל מסוים.
 

זואילי

New member
זה עדיין לי עונה לי

על מה שהעליתי בעבר לגבי אם "נושאת".
פונדקאית שנשאה את העובר ומסרה אותו לאחר היוולדו להוריו אל מול אישה שנשאה את העובר ומסרה אותו לאחר היוולדו להוריו המאמצים.

אני יכולה רק להגיד תודה שתינוקות לא יכולים לפרש כמונו את טראומת הלידה או כל טראומה אחרת עד שמגיעים לגיל שהבנה נכנסת למשוואה. ובגילנו המתקדם נכנסים למשוואה גם חייו של כל אדם על כל הרבדים (החל מאופי ועד לחוויות חייו)
ואינני מתעסקת בזיכרונות ששוכבים אי שם במעמקי המוח של תינוק צעיר. זיכרונות שלעולם לא נצליח לפצח מתינוק בן יומו..
הזיכרון שאתה מדבר עליו והקישור שצירפת - עדיין לא משכנעים אותי לגבי עניין ההפרדה מהאם הביולוגית/נושאת והטראומה הספציפית שזה מותיר (לאירוע ההפרדה) כי זה לא הסביר לי גם סיטואציית מסירה של פונדקאית פר אקסלנס..
 
גלעד מצטערת, אך איני פותחת את הדלת מחדש לדיון

אני מבינה שאתה חושב שאם תמצא מספיק מאמרים אשתכנע בצדקתך. אבל אני חיה בשולי המחקר האקדמי (דרך אוריאל) כבר שנים רבות. אני מכירה את המניפולציות שנוהגים לעשות כשכותבים מאמרים. כדי לשכנע אותי צריך להתגבר על מכשולים שהמאמרים האלו בכלל לא מנסים לעבור, כי הם אינם משקללים אותו במכלול השיקלולים. זה גם הגיוני שאינם משקללים אותו - התייחסות למחסום שתינוק הוא הדבר הקרוב ביותר לחיזר שהאנושות נתקלה בו תקעקע את יסודות המחקרים האלו.

שלא תבין לא נכון, אני רואה חשיבות רבה במחקרים האלו (כמו במחקרים בכלל), רק שאת מה שאתה רואה כעובדה על סמך הכתוב בהם, אני רואה כהנחה עם נימוקי החוקרים מדוע בעיניהם ההנחה תקפה.
 
למעלה