דבש הדבורים. ראיה לאמיתות התורה.

[דוד1000]

דבש הדבורים. ראיה לאמיתות התורה.

דבש דבורים מה שיוצא מטמא טמא. יש הבדל בין נאנקה לבין הדבורה. הדבורה לא ממצא את הדבש מגופה אלא משק נפרד מהקיבה. דבורים נחשבות לשיקוץ, כמו החרקים האחרים, ואינן כשרות. אולם הדבורה יוצאת דופן: היא אמנם אסורה באכילה, אך הדבש שלה כשר, להבדיל מתוצריהן הגופניים של בהמות לא כשרות. מה שנלקח מגוף טמא נחשב לטמא על פי ההלכה היהודית, אך הדבורה אינה מעכלת את הדבש. למרבה הפלא", בתורה שבעל פה קיבלו חז"ל ואבותיהם מאבותיהם, עד משה רבינו ע"ה, את המשפט הקצר והנמרץ הבא המופיע בתלמוד (בכורות ז, ב. כך כתוב: "דבש דבורים, מותר. מפני שמכניסות אותו לגופן, ואין ממצות אותו מגופן". והסביר רש"י: שאוכלות מפרחי האילן ומהן נעשה הדבש במעיהן ואין ממצות אותו דובשנו מגופן \וכן נפסקה הלכה בשו"ע יו"ד סי' פ"א/. מי יכול היה לדעת לפני אלפי שנים סוד טבע זה הנוגד את ההגיון הפשוט ואת הדמיון המוחלט לחלב, ואף לומר זאת בבטחון גמור עם השלכה הלכתית משמעותית, אם לא שבורא העולם הוא אשר גילה זאת לצורך ידיעת ההלכה?? להלן דבריו של הרב דב שטיין. מזונותיה של הנאקה הופכים לחלב לאחר שהפכו לחלק מגופה בפועל. לא כך הדבורה. לדבורה יש שק דבש לתוכו מופרשים אנזימים שהם עצמם אינם אסורים לאכילה באשר הם לא ראויים לאכילה. הם משפיעים בדרך אנזימטית על הצוף להפכו לדבש. הדבש לא היה מעולם חלק בלתי נפרד מהאורגניזם של הדבורה. האנזימים המופרשים לכשעצמם אינם אכילים והם כנראה אפילו מרירים. כך שאכילתם לכשעצמם אינה אסורה. לכן יוצא לנו שלמרות שלאנזימים הללו יש ערך תזונתי כל שהוא, אך היות והם לכשעצמם אינם אכילים, הדבש כשר. נא לראות סעיף ב' בקישור. http://www.mechon-mamre.org/i/5203.htm

 

[Governor]

חז"ל לא הבינו את תהליך יצור הדבש!

זה הוכח!

 

[יוחנן כהן הגדול]

איפה זה הוכח?

 

[יוחנן כהן הגדול]

למה מחק מרכז נטעים את ההוכחה של ...

למה מחק "מרכז נטעים" את ההוכחה של גוברנר שחז"ל טעו בהבנתם של יצור דבש דבורים? אדון גוברנג נא להחזיר את ההוכחה, תודה

 

[התולעת 1]

כי יוחנן כהן גדול הכופר

וGOVERNOR,איגרא רמא,RAMBLER,'WANDERER,REDEMEEN,וכול.הם פשוט השמות של ירון הידען המפורסם בשם GOVERNOR אי היכולת שלו להתמודד ,מראה את המחלת SHISOFRENIE,היא אומנם לא מדבקת אבל היא פוגעת.

 

[giingiit]

באמת? אשמח לראות הוכחה, שהם לא

הבינו.

 

[יוחנן כהן הגדול]

היה הוכחה אבל מרכז נטעים מחק אותו

כנראה שיש ל"מרכז נטעים" מה להסתיר וממה לחשוש.

 

[Governor]

האמנם הבינו חז"ל את תהליך יצור הדבש

(בבכורות, ז, עמוד ב): "דבש דבורים, מותר. מפני שמכניסות אותו לגופן, ואין ממצות אותו מגופן" (אין שום תערובת של מיצוי חומרים מגוף הדבורה, והוא יוצא כאשר הוא מכיל את החומר שנכנס בלבד). טענה זו נפוצה ומצוטטת במקומות רבים, למשל, גם כאן: http://www.hidabroot.org/a14.htm ונטען שם וגם כאן, בפורומנו, כי בגמר תהליך היצור בגוף הדבורה, נפלט החומר ממש כשם שנכנס, ללא שנוי וללא תוספות. ובכן, לגמרי לא מדויק. להלן צו מעודכן ל- 25/08/2000 של משרד החקלאות של דרום-אפריקה המגדיר את איכות הדבש, אריזתו ומרכיביו לגבי דבש המיועד לשווק בדרום-אפריקה ( רגולציה מס. 835). אפשר לבחור גם ב- View as HTML חפשו את המחרוזת "Standards for grades" ואתם אמורים לאתר את פרק 6. פסקה (1) (a) אומרת שהדבש חייב רדייה טובה. פסקה (1) (b) אומרת שהדבש חייב להיות חפשי מחלקיקים זרים. פסקה (2) אומרת מה אסור, ובמיוחד סעיף (c) אוסר טפול העלול להרוס או לנטרל את האנזימים הטבעיים. ועכשיו מגיעה פסקה (3) המפרטת מבחני איכות אשר _כולם_ חייבים להתקיים. שימו לב יש כאן ישום של עקרון מסוים בלוגיקה. הכתוב שם אומר: (3) Any of the following relevant tests may be selected to determine the composition, quality and ripeness of honey and, if the honey does not comply with any one of these selected tests, then it shall be deemed as not complying with the standards for grades of honey: ובתרגום חפשי "כל אחד מן המבחנים לעניננו להלן יכול להבחר כדי לקבוע הרכב, איכות, ורדייה של דבש ואם הדבש אינו מתאים (comply) לאחד מן המבחנים יחשב כבלתי מתאים (complying) לתקנים של סוגי הדבש." השלילה הלוגית של "אינו מתאים לאחד מן המבחנים" היא "מתאים לכל המבחנים", כלומר, הדבש חיב לעמוד _בכל_ המבחנים כדי להחשב תקני. סעיף מפרט את תכולת ה- Invertase, שהוא האנזים הראשון שהדבורה מפרישה לנקטר שאספה, מיד אחרי הליקוט ועוד לפני שובה לכוורת. אסור שיהיה נמוך מארבעה ppm. נבדוק מהיכן צץ לו invertase בדבש, ונביט ב: http://www.mainebee.com/articles/dec99.php נחפש את המלה invertase ואנו מוצאים: Hurrying back to the hive, this heavily loaded bee injects the enzyme invertase into the nectar to convert the complex double sugar, sucrose, into two simple sugars, glucose and fructose and enters the colony. ואין זה האנזים היחיד. הדבורה מפרישה גם glucose oxidase. קראו להלן: http://bee.airoot.com/beeculture/months/97jul/97jul4.htm לסכום, לפחות שני אנזימים מאלה שהפרישה הדבורה לנקטר מבלוטות בגופה, _חייבים_ להמצא בדבש, על פי התקנות של משרד החקלאות של דרא"פ, ולא - הדבש אינו תקני ולא יוכל להמכר שם. עיינו גם במאמר מצויין נוסף: http://ressources.ciheam.org/om/pdf/b25/99600233.pdf לאור הנאמר במקור שצטט דלעת1000 עצמו, היינו, "דבש דבורים ודבש צרעים, מותר--מפני שאינו מתמצית גופן, אלא כונסין אותו מעל העשבים בתוך פיהן ומקיאות אותו בכוורת", אנו רואים שלא הבינו את התהליך: כונסין ומקיאין, הם אמרו. חז"ל חשבו שהדבש הוא הצוף ורק נאסף והובא לכוורת as-is. לסכום: (1) הדבורה מלקטת צוף (נקטר) שהוא סוכר מורכב, אולם פולטת סוכרים פשוטים שפורקו כבר בזמן המעוף חזרה אל הכוורת. אין זה אותו חומר שלוקט. הוא כבר בעל הרכב שונה, ומכיל אנזימים (2) פרוק הצוף לסוכרים פשוטים נעשה ע"י לפחות שני אנזימים שמקורם בבלוטות בגוף הדבורה. האנזימים נותרים בדבש הנרדה ונאכלים ע"י הצרכן, ונוכחותם משמשת כערובה לטבעיות הדבש, ולאימות שאינו מזויף (דבש מזויף אינו עשוי מצוף, אלא מסוכר מומס, קרמל, גלוקוזה מסחרית וחמרי טעם וריח, אינו מתעכל בקלות כדבש טבעי ואין לו את התכונה שהוא קוטל בקטריות, תכונה המאפשרת אחסון ממושך ללא קרור) שימו לב: הויכוח כאן _אינו_ על שאלת כשרות הדבש, שכן, הגם שהדבורה היא חרק טמא, הפרשותיה טמאות, אפשר כי הדבש כשר משום "בטל בששים". הויכוח הוא סביב השאלה האם אכן הבינו חז"ל את תהליך יצור הדבש כפי שמתימרת הטענה לקבוע אני מקווה שאתם מסוגלים לענות כעת על שאלה זו בעצמכם... 972357O34IO01

 

[יצחק שדה]

פספסת את העיקר

אקדים ואומר שיתכן ודבש אסור מדין "שרץ העוף", אך התורה התירה אותו כמו שכתוב "ארץ זבת חלב ודבש". וכן מצאנו שהתורה התירה לאכול ארבה למרות היותו שרץ העוף. עיקר הטיעון: העובדה שיש בדבש חומרים אסורים וחז"ל לא ידעו את זה, אינה חשובה כל כך. עיקר הטיעון הוא, שכנראה דבש כן מותר למרות היותו אסור לכאורה מדין " שרץ העוף". לכאורה כותב התורה ידע משהו מדעי שספק אם היה ניתן לעמוד עליו בזמנו. במקון למצוא טעויות זניחות בתלמוד כדאי לדון בכותב התורה בעצמו.

 

[יוחנן כהן הגדול]

התורה מדבר על דבש מתמרים

ולא על דבש מדבורים דבש הדבורים אינו משבעת המינים, אלא דבש מתמרים

 

[יצחק שדה]

יוחנן כהן גדול אינו יודע פסוקים ?

1 -"ארץ זבת חלב ודבש" - כמו שחלב הוא היוצא מן הפרה כך דבש הוא היוצא מן הדבורה. 2- ישנם פסוקים מפורשים בתנ"ך על היתר אכילת דבש דבורים. 3- דבש הוא בד"כ דבש דבורים, לעתים הוא מושאל למיץ או רסק מתוק היוצא מפרות העץ.

 

[יוחנן כהן הגדול]

יצחק ידידי לא למדת גמרא ורש"י?

עיין ברש"י בשמות י"ג פסוק ה' "ארץ זבת חלב ודבש - חלב זב מן העזים ודבש זב מן התמרים"

 

[יצחק שדה]

אישי כהן גדול הפג אחת, ועיין בתנ"ך:

1- מעז יצא מתוק- שמשון 2- יערת הדבש- יונתן 3- "חמאה ודבש יאכל"- "כי שמיר ושית תהיה כל הארץ" ישעיהו פרק ז' אז ברור שדבש מותר באכילה מתקופת התורה. העובדה שיש לפירות מתוקים ולדבש דבורים אותו שם, יתכן מצביעה על כך שדבש דבורים הוא תוצר של דבש פירות. עדיין אטען בדבר הלמד מעינינו: כאשר דבש מופיעה עם פירות הוא דבש תמרים, כאשר דבש מופיע עם חלב הוא דבש דבורים. וההוכחה על כך מישעיהו. מר ניהו רב?

 

[יוחנן כהן הגדול]

מופרך - יצחק לך תלמד קצת

טענך: כאשר דבש מופיעה עם פירות הוא דבש תמרים, כאשר דבש מופיע עם חלב הוא דבש דבורים. מופרך: עיין ברש"י בשמות י"ג פסוק ה' "ארץ זבת חלב ודבש - חלב זב מן העזים ודבש זב מן התמרים" ושם במפורש מדובר בדבש המופיע עם חלב.

 

[יצחק שדה]

אישי כהן גדול, ענה על שאר הטעונים!

הבאתי הוכחות מהתנ"ך מפורשות שדבש מותר באכילה. יהי רצון שתזכה לשרת בבית המקדש כאבותיך הכהנים הגדולים.

 

[יוחנן כהן הגדול]

על השאר כבר ענה גוברנר

 

[Governor]

הבעיה אינה בעית כשרות.

השאלה היא האם הבינו חז"ל את תהליך יצור הדבש. התשובה - לא!

 

[יצחק שדה]

האם לכותב התורה היה

מיקרוסקופ ומעבדה לזיהוי חומרים? והתשובה - לא!!! אז למה הוא התיר לאכול דבש? תענה על זה.

 

[Governor]

מכיוון שלא הבין את תהליך יצור הדבש.

קרא שוב את כל תשובותי בעניני דבש בפתיל זה...

 

[giingiit]

התשובה היא כן. חז"ל ידעו שהדבורה

אינה מעכלת את הדבש (אינה ממצה אותו) מה שנכון אלא אם כן יש לך מאמר מדעי שמוכיח, שהדבש כן נעכל על ידי הדבורה בקיבת העיכול שלה?