"יצויין שדבורים אוספות את חומר הגלם
ליצירת הדבש לא רק מפרחים" שטות. הדבש מופק מצוף. תוך כדי יניקת צוף נדבקים לרגלי הדבורה גם גרגרי אבקה, אותם היא מעבירה לפרחים של שיחים/עצים אחרים ומאביקה אותם. זו הסבה שפרדסנים מעונינים שתוצבנה כוורות בפרדסיהם. הדבש אינו מופק משום חלק אחר של הצמח. זו ההוכחה שמשנה תורה להרמב"ם לא הבין את אפן יצור הדבש: http://www.mechon-mamre.org/i/5203.htm אם קוראים את דברי רש"י, מצטיירת תמונה לא פחות עגומה. הוא אומר: "שאוכלות מפרחי האילן ומהן נעשה הדבש במעיהן ואין ממצות אותו דובשנו מגופן" אולם, _אין_ הן אוכלות, אלא מוצצות לתוך שק צוף. _אין_ הדבש עובר במעיהן, אלא מאוחסן בשק הצוף, אליו מופרשים אנזימים מן המערכת הפיסיולוגית של הדבורה, והיא פולטת את תכן השק (שהוא כבר שונה מן הנוזל שמצצה), דרך חדקה (ולא דרך פי הטבעת) לתאים בכוורת. עצם השמוש במלים "אוכלות" ו- "מעיהן" מעיד כאלף עדים. "'דבש דבורים, מותר. מפני שמכניסות אותו לגופן, ואין ממצות אותו מגופן' - מראה שהם קיבלו את המידע מבורא העולם" לא. זה מראה שלא הבינו כיצד מיוצר הדבש. "אני טעון שלא היה ניתן לדעת על הצוף שהוא לא ניטמא בגוף הדבורה" לא. הם פשוט לא הבינו את תהליך יצור הדבש... סכום: אנו רואים בעקביות סמנים ברורים לאי הבנת יצור הדבש אפילו אצל מקורות מן המאה ה- 12 (רמב"ם ורש"י)...