דבש הדבורים. ראיה לאמיתות התורה.

giingiit

New member
אינן ממצות=אינן מעכלות

האם יש לך הוכחה שדבורים מעכלות את הדבש? אגב, כבר היינו בסרט הזה, לא?
 

Governor

New member
טוב, אני מוכן תמיד לחזור ולהתכתש.

המקור הוא זה: http://www.mechon-mamre.org/i/5203.htm ובו כתוב: "דבש דבורים ודבש צרעים, מותר--מפני שאינו מתמצית גופן, אלא כונסין אותו מעל העשבים בתוך פיהן ומקיאות אותו בכוורת" אנו רואים "כונסין", "עשבים", "מקיאות" "כונסין" פרושו אוספים. מוסכם? "עשבים" לבטח אינו "עצים". מוסכם? משמע חז"ל לא ידעו על אסוף צוף מפרחי עצים. אנו גם כלל לא רואים את המלה "פרחים", אולם אם תצביעי על מקום אחר, בו נעשה שמוש במלה "עשבים", וברור מן ההקשר כי מדובר בפרחים - אסכים שידעו היכן הצוף. "מקיאות" פרושו פולטות. מוסכם? ובכן, מה היה לנו? אנו רואים שחז"ל טוענים שהדבורים אוספות דבש מ"עשבים" ופולטות אותו בכוורת. לא נזכרת המלה "צוף", והרי אין דבש בעשבים. לא נזכרת המלה "פרחים" אין התיחסות לפרחי עצים למעשה מה שהכתוב מספר הוא רשמי תצפית (observation). הדבורים אוספות משהו מן העשבים, פולטות אותו בכוורת ויש לנו דבש. גם פלאח אנאלפבית יכול לתאר את המתרחש באותן מלים. הגדולה אינה בתאור ה- observation, שכן כל אחד עם די סבלנות יכול לספקו. הגדולה יכלה להיות במתן ההסבר הנכון לתהליך, תוך ציון העובדה שהקלט היה צוף, והתוצר הוא דבש, וה- conversion קורה בסיוע אנזימים הנפרשים מן המערכת הפיסיולוגית של הדבורה, כבר בזמן המעוף חזרה אל הכוורת, והחמר הנפלט לכוורת אינו הצוף אלא כבר סוכרים פשוטים שנוצרו מן הסוכרים המורכבים שבצוף, וכמובן, הצרכן הסופי אוכל אנזימים (אמנם בכמות מעטה). עכשיו, יקירתי, הראי היכן אני יכול להבין שחז"ל הבינו בכלל מה קורה... 972357O34IO14
 

דוד1000

New member
שם כולל לצמחים חד שנתיים

לא צריך להרחיק לכת לספרים נדירים. הרי לנו מילון אבן שושן בו רשום: "עשב"- - - - שם כולל לצמחים חד שנתיים ורב שנתיים ירקים ובלתי מעצים הגדלים בר ומשמשים בד"כ למרעה ולגבי "דשא עשב" רשום שם, שם כולל לצמחים למיניהם היינו בעל כורחם של דברים גם פרחים. יצויין שדבורים אוספות את חומר הגלם ליצירת הדבש לא רק מפרחים. מה גם שהציטטה ענינה העיקרי אינו לפרט את מקורות התזונה של הדבורה אלא את מנגנון יצירת הדבש. נראה שמדובר בפלפול שולל נואל. דב
 

דוד1000

New member
מותר לי לתקן ולהפנות אותכם לגמרא

כי אני טוען שחכמי הגמרא ידעו מידע שלא היו יכולים לדעת בזמנם. ואני מבקש להתיחס רק למה שכתוב בגמרא.
 

דוד1000

New member
למרבה הפלא

למרבה הפלא", בתורה שבעל פה קיבלו חז"ל ואבותיהם מאבותיהם, עד משה רבינו ע"ה, את המשפט הקצר והנמרץ הבא המופיע בתלמוד (בכורות ז, ב:). כך כתוב: "דבש דבורים, מותר. מפני שמכניסות אותו לגופן, ואין ממצות אותו מגופן". והסביר רש"י: שאוכלות מפרחי האילן ומהן נעשה הדבש במעיהן ואין ממצות אותו דובשנו מגופן \וכן נפסקה הלכה בשו"ע יו"ד סי' פ"א/.
 

Governor

New member
לא פלא ולא נעלים.

אני מפנה שוב את הקוראים לתשובתי: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=129&msgid=16151278 גם רש"י אינו מפגין ידע מרשים. הנה, הוא אומר: "שאוכלות מפרחי האילן ומהן נעשה הדבש במעיהן ואין ממצות אותו דובשנו מגופן" אולם, _אין_ הן אוכלות, אלא מוצצות לתוך שק צוף. _אין_ הדבש עובר במעיהן, אלא מאוחסן בשק הצוף, אליו מופרשים אנזימים מן המערכת הפיסיולוגית של הדבורה, והיא פולטת את תכן השק (שהוא כבר שונה מן הנוזל שמצצה), דרך חדקה (ולא דרך פי הטבעת) לתאים בכוורת. הסכום: לא חז"ל ולא רש"י הבינו מה קורה. תודה שהבאת מדברי רש"י כהוכחה לטענתי! 972357O34IO18
 

דוד1000

New member
קרא שוב

לא צריך להרחיק לכת לספרים נדירים. הרי לנו מילון אבן שושן בו רשום: "עשב"- - - - שם כולל לצמחים חד שנתיים ורב שנתיים ירקים ובלתי מעצים הגדלים בר ומשמשים בד"כ למרעה ולגבי "דשא עשב" רשום שם, שם כולל לצמחים למיניהם היינו בעל כורחם של דברים גם פרחים. יצויין שדבורים אוספות את חומר הגלם ליצירת הדבש לא רק מפרחים. מה גם שהציטטה ענינה העיקרי אינו לפרט את מקורות התזונה של הדבורה אלא את מנגנון יצירת הדבש. קרא שוב:מה גם שהציטטה ענינה העיקרי אינו לפרט את מקורות התזונה של הדבורה אלא את מנגנון יצירת הדבש. קרא שוב:מה גם שהציטטה ענינה העיקרי אינו לפרט את מקורות התזונה של הדבורה אלא את מנגנון יצירת הדבש. נראה שמדובר בפלפול שולל נואל. דב
 

דוד1000

New member
אתה היחידי בעולם שסובר כך.

אין לך תשובה איך ידעו חז"ל שהצוף לא נטמא בגוף הדבורה.
 
למעלה