דוגמא לאיוולת המדע- אלרגיה

[deathcaster]

לא מפתיע

 

[Feanor75]

טוב אני עונה

כל אדם נמצא בדרגת התפתחות מסוימת. יש אנשים שקרובים לחיות מבחינת רמת המודעות שלהם. אתה יכול לראות לפעמים אנשים גסים מנפנפים במנגל בפארקים, עם כרס גדולה כזאת שמבצבצת, גם שומעים מוזיקה בקול ולא אכפת להם שזה מפריע לאחרים- חיות. הם כמעט לא סובלים משום אלרגיה הם בריאים מאוד, מכיוון שהפסולת שהם מכניסים לפה נקלטת היטב בגופם, הם עשויים מפסולת, "פסולת אדם" כלשון הרמב"ם. אותו מזון אם תיתן אותו לאדם מפותח, הגוף שלא לא יקלוט אותו כי הוא זקוק לחומרים הרבה יותר טובים שירכיבו אותו.
לכן זה לא מוסיף לך כבוד שהגוף שלך קולט מזון כזה. יכול להיות שבעתיד כשהתודעה שלך תתחיל להתעורר הגוף יגיב באלרגיות, כי אני בטוח שאתה הרבה יותר מפותח מאותם טיפוסים שהזכרתי, אלא שהתודעה שלך עדיין ישנה.
תופעות כמו אלרגיה הן ברכה גדולה, רק צריך להבין את זה. כשמישהו לוקח כדורים כדי לדכא את התופעה הזאת הוא עושה לעצמו נזק גדול מאוד

 

[deathcaster]

תגובה

אני שוב שם לב שאתה משתמש במושגים מבלי לדעת את משמעותם. אתה לוקח את המילה אלרגיה ורוצח אותה ודוחף אותה לאן שנוח לך.

אתה מחפש בכוח משמעות מטאפיזית לדברים שקשה לך להסביר לעצמך, היא לא בהכרח קיימת.

ולגבי אותם מנפנפי מנגלים, רק בגלל שהם נוהגים בצורה שלא נוחה לך, לא נותן לך את הזכות להחליט עבורם מה מצבם הגופני.

"אלא שהתודעה שלך עדיין ישנה."- הסבר לי במילותיך מהי: תודעה, כיצד היא באה לידי ביטוי, כיצד מכמתים אותה וכיצד יודעים מתי היא ישנה ומתי היא ערה.. בבקשה הגב בצורה בוגרת ואת תתחמק.

 

[Feanor75]

תודעה ישנה

כדי להבין עליך ראשית כל לנטוש את החשיבה המטריאליסטית, כי תודעה היא מעל לחומר. איך יודעים מתי תודעה ישנה? כשרואים שהיא נשלטת מאוד ע"י התודעת הקולקטיבית של הלאום או השבט, ואיננה עצמאית. קל לראות את זה ויש הרבה דוגמאות: כשאדם מאוד לאומני, חושב ומדבר ככה "אנחנו נעשה ככה וככה, ניתן להם את זה וניקח את זה" והלאום בראש מעייניו. כשאדם קונה דברים שהוא לא צריך, הוא חושב שצריך אבל בעצם הוא סתם מציית לנורמה. כשהוא הולך לשמוע קונצרטים מבלי שהוא באמת מבין במוזיקה ולא מסוגל ליהנות מהקונצרט, הוא הולך כי זה נחשב למוזיקה טובה. משבח ספר כזה או אחר שנחשב. בכלל חי לפי הספר ולא לפי דרך אישית משלו.
כשהוא יודע ללמוד ולשנן כל מיני דברים אבל לא יודע ליצור שום דבר. כשהוא משועבד ולא חופשי, מכתיבים לו והשליטה בחיים שלו לא נמצאת בידיו אלא בידי אחרים.

 

[שפיפון ים סינגפורי]

אפילו נמוכים מחיות. הייתי אומר - יהודים.

איפה גודווין כשצריך אותו?

 

[Feanor75]

אם כבר ישראלים לא יהודים

העם הישראלי הוא די נמוך. העם היהודי לעומתו הוא עם מיוחד במינו, רק שהוא נגוע ביצר שנאה עצמית מפותח- כמו אצלך

 

[שפיפון ים סינגפורי]

קרא על סרקאזם.

 

[נציב המים]

מרפא

מרפה זה משהו אחר.
עכשיו לענייננו:
אני מאוד מסכים שהגוף מרפא את עצמו, אם הוא בריא וצעיר יחסית.
עכשיו אתה אולי צעיר, אבל חכה שתגיע לגיל שישים או שבעים, פתאום הגוף פחות ירפא את עצמו. מה תעשה אז? תלך לטבע לחכות למוות?
ואם יהיו לך ילדים ומשפחה ועבודה והרבה דברים שאתה אוהב ולא רוצה לוותר עליהם? מה תעשה אז?
אני אגב משתדל להימנע מללכת לרופאים, וגם אינני חולה כמעט לעולם, למרות שהתזונה שלי מזעזעת ואינני עוסק בספורט (למעט צלילות לצרכי עבודה, אבל זה לא באמת נחשב).
לפני כמה חודשים כששברתי את הקרסול הלכתי לרופא. כי אם לא הייתי הולך אז לרופא, כנראה לא הייתי הולך היום כל כך טוב.
אם נאמר, חס ושלום טפו טפו מלח מים מלח מים, תיפול ותשבור רגל.
מה תעשה אז? צום ומנוחה?
אני חושד, ומתנצל מראש אם אני טועה, שאתה משקר לנו או לעצמך.
אתה אולי לא לוקח תרופות, אבל לדעתי אם יקרה לך משהו הדורש התערבות רפואית, תסמוך כמו גדול על המדע ותלך לרופא שיטפל בך.
מה אתה אומר? אני צודק?

 

[Feanor75]

אם אשמור על אורח חיים ונפש בריאים

כנראה לא אהיה חולה אף פעם, גם לא עד יומי האחרון. ואם אהיה זה ייגרם מסיבות אחרות לגמרי, של קארמה או משהו כזה.
אתה צולל לצרכי עבודה? נשמע עבודה כייפית ומעניינת!
אני ממש לא משקר לעצמי. אם יהיה לי שבר אני אלך לרופא בדיוק כמוך, כבר אמרתי שיש דברים שהרפואה המודרנית כן יודעת לעשות, ושרובם נגרמים ע"י החיים המודרנים- כמו למשל פגיעה ע"י אוטו, או נפילה על משטח קשה כמו אבן שמקיף אותנו כל הזמן, לא כמו בטבע, פינות וכלים חדים שפוצעים אותנו.

 

[נציב המים]

סיפור מהטבע

זוגתי היא וטרינרית במקצועה, ולפני כמה חודשים הביאו להם יעל (חיית בר) שנפלה ממצוק ושברה את הרגל. מטיילים או מישהו שעבד באזור ראה אותה מוטלת בתחתית המצוק והביא אותה למרפאה.
אז מה אתה אומר, החיים המודרניים בהרי אילת גרמו לה ליפול ולשבור את רגלה?

 

[Feanor75]

אין בטבע אסונות?

יש אבל פחות מבחיים המודרניים, ומה שהכי חשוב- כל עוד חיים, חיים שם באמת ולא בכאילו כמו זומבים במטריקס של החיים המודרניים. אני מקווה שהיעל חזרה לתיפקוד מלא ושלהקתה לא נידתה אותה בעקבות החוויה הטראומטית שהיא עברה במרפאה, אחרת מוטב היה לה למות. בכלל, החיים הם לא קדושים כמו שהמטריאליסטים עשו מהם. היעלה הזאת בוודאי הייתה מעדיפה סביבה טבעית יותר ללא תעשיה וכבישים מסביב. למיטב ידיעתי עד לפני מאתיים שנה היו בארץ גם אריות ודובים ועוד שלל חיות שנכחדו, שאל את זוגתך.

 

[נציב המים]

היעל מתה בסוף

כי גם חיות נפצעות ומתות, וגם בני אדם.
חולי ופציעה הם לא מאפיין של החיים המודרניים, זאת כל הנקודה.
ישנן בהחלט מחלות הנובעות מהרגלים של החיים המודרניים, בעיות כמו השמנת יתר, התקפי לב ואולי אפילו סרטן כנראה היו נפוצות פחות בתקופות קדומות, וזה מבלי להזכיר מחלות זקנה כמו אלצהיימר ופרקינסון, שאנשים פשוט לא הגיעו לגיל בו הן מופיעות.
מצד שני, מחלות זיהומיות, הרעלות ופציעות היו נפוצות יותר והסיכוי לשרוד אותן קטן יותר, כך שיש דברים שהשתפרו ויש דברים שהחמירו.
כפי שכבר נאמר כאן (אולי אפילו אתה אמרת זאת), צמצום ניכר של תמותת תינוקות היא אחת הסיבות לעליית אורך החיים הממוצע. תמותת תינוקות היא מאפיין של חברות ללא גישה לטיפולים ולהיגיינה שמקורם במדע המודרני.

כל מה שאמרת על חיים כמו זומבים במטריקס - זו כבר בחירה אישית וגם נושא אחר לחלוטין.
כל אחד בוחר לחיות את חייו כפי שהוא מעוניין לחיות אותם.
יש כאלה הבוחרים בקונפורמיזם, כי זה נוח ולא צריך לקבל יותר מדי החלטות קשות. יש כאלה הבוחרים בדרכים אחרות.
כמובן שאין שום קשר בין זה לבין תרומת המדע לאנושות.
לאמיתו של דבר, הרבה מהמדענים המבריקים ביותר היו מאוד לא קונפורמיסטים, כך שהקשר בין השניים נראה לי תלוש למדי.

בעניין ההכחדות, אני מכיר את הנושא הרבה יותר טוב מזוגתי, עקב תחום עיסוקי, ובהחלט בארץ היו הכחדות נרחבות. חלקן הגדול אגב היה למרות המדע ולא בגללו.
שתי דוגמאות בהן לא הקשיבו למדע וגרמו לנזק סביבתי נרחב הן ייבוש אגם החולה ונטיעת יערות אורנים על ידי קק"ל. בשני המקרים מדובר בפיתוח שגוי מבחינה אקולוגית, ובשני המקרים (ובקרוב תצטרף לכך גם תעלת הימים מים סוף לים המלח) לא הקשיבו למדענים שאמרו כי הדבר יגרום ליותר נזק מתועלת.

בסופו של דבר, להגיד "המדע הוא רע", זה לא מדויק, כי המדע מקיף תחומים רבים מאוד. יש מדענים שמפתחים חומרי ריסוס רעילים, ויש מדענים המתריעים מפני השימוש בחומרים האלה. מי שקובע בסופו של דבר הם מקבלי ההחלטות, כלומר פוליטיקאים, שבמקרים רבים משקל המדע בהחלטות שלהם זעום עד לא קיים כלל.

יום נעים,
נציב המים

 

[Feanor75]

צר על היעל

עם כל אהבתי לחיות אני לא חושב שצריך להשקיע מאמץ רב בכיוונים האלה, אנשים הרבה יותר חשובים. אולי היה עדיף להמית אותה כדי להפסיק את סבלה.
צער על אדם בוגר גדול בהרבה מזה שעל תינוק, והכי מצער שאנשים חיים בכאילו ובעצם לא חיים- כמו רוב האוכלוסיה כיום. אתה כותב שזאת הבחירה שלהם אבל זה לא מדויק, זה שוב חוזר לרמת המודעות, כי מודעות ברמה נמוכה ניתנת בקלות לתיכנות חיצוני של המערכת ולשיעבוד שלה. למעשה זה מייצג שלב שבו האדם עדיין אינו אינדיבידואל ואינו בשל לחופש לכן הוא זקוק לתיכנות החיצוני- חלק משועבדים לתיכנות המטריאליסטי שמשרת את התעשיינים- כוהני הדת המטריאליסטית, והאחרים לתיכנות הדתי שאנחנו כבר מכירים. רק אינדיבידואל אמיתי הוא באמת חופשי ובחירותיו הן באמת שלו לכן הוא מתרחק מכל סוג של תיכנות ושיעבוד.
אנשי הרוח הגדולים, כולל אולי גם לא מעט ממציאים כמו שטענתי בדיון קודם, באו מחוץ למערכת, מה שמשותף לכולם זה שהם אנשים שחשבו בעצמם.
המדע הוא כלי ביד התעשיה ומשרת קודם כל אותה, לכן הסביבה ובעלי החיים נמצאים למטה בסולם העדיפות שלו. קק"ל גם מבלי שידע זאת פעל לטובת כוחות לאומניים וכלכליים, שניהם כוחות שליליים באופן כללי (למרות שבמקרה של ישראל זה קצת אחרת, כי עדיין יש טרור ערבי).
רק לאחרונה בעזרת תורת הנסתר הבנתי שהמטריאליזם והמדע המודרני כחלק ממנו, היו נחוצים להתפתחות האנושות. זה כוח שמוציא את האדם מהפנטזיות והחמימות של הדת שמעכבים את התפתחותו. שטן חומרי מצד אחד ושטן רוחני מצד אחר, והאדם בתווך צריך איזון ביניהם. אז אולי זה נחוץ אבל עדיין מבחינת איכות החיים זה גרם לירידה תהומית.

 

[שפיפון ים סינגפורי]

מה הופך אנשים לכל כך חשובים?

 

[Feanor75]

שיש להם נשמה, לחיות אין כאן

 

[שפיפון ים סינגפורי]

איך יודעים שלאנשים יש נשמה ולחיות אין?

 

[Feanor75]

יודעים

אוקולטיסטים יודעים את זה באופן מדעי, בדיוק כמו שאתה רואה בחוקי הפיסיקה עובדה מדעית, ואתה מקבל כעובדה משהו שנחשב למדעי בתחומים מדעיים שאתה לא מבין בהם, אני מניח שאתה לא בקיא בכל תחומי המדע המודרני. חוץ מזה הכל מצביע על כך שלחיות יש נפש והן מסוגלות להרגיש רגשות, אבל אין להן תודעת אני והן לא רואות את עצמן כחלק בלתי נפרד מהיקום

 

[שפיפון ים סינגפורי]

צר לי, אני לא יכול לקבל את התשובה הזו.

אוקולטיסטים לא יכולים לדעת באופן מדעי, האוקולטיזם אינו נסמך על שיטות מדעיות.
אני רחוק מלהיות בקיא בכל תחומי המדע המודרני אבל אני כן מכיר את העקרונות על פיהם המדע מתנהל ואני מקבל כעובדה את מה שהוכח, וגם זה בערבון מוגבל. תיאוריה מדעית תמיד חשופה לשינויים, שיפורים, ואפילו החלפה מלאה.

מה ההבדל בין נשמה לבין נפש? למעשה, אשמח אם תוכל להגדיר מהי נשמה ומהי נפש (לפחות לדעתך), ואיך הן באות לידי ביטוי?

 

[Feanor75]

נפש ונשמה

נפש היא מה שקשור לרגשות- תשוקות, תאוות וכולי. יש את זה גם לחיות ברמה הנמוכה של זה אתה יכול לראות. אבל נשמה, כלומר תודעת אני, זה כבר משהו הרבה יותר גבוה, זה שייך לרובד הרוח שנמצא מעל רובד הנפש. זה קצת דומה לGIS אם אתה יודע מה זה. מוזיקה, השראה מנוף יפה, אומנות- זה דברים שלא קשורים לתשוקות, המוזיקה למשל פועלת עליך בצורה אחרת ואפשר להרגיש את זה, אין לך תשוקה למוזיקה. לכן לחיות אין שום עניין בהאזנה למוזיקה והתבוננות בציור או בנוף, זה לא מעורר בהן שום דבר כי אין להן נשמה שתקלוט את הרשמים האלה.
ללהקת זאבים למשל יש נשמה אחת משותפת, והיא לא נמצאת כאן בעולם הפיסי אלא מרחפת איפשהו בעולם הנפש. גם לקן של דבורים אני מניח שיש נשמה באותו אופן, כאשר כל דבורה היא כמו איבר של הגוף כולו. זה כמו התאים בגוף שלך, אין להם תודעה משל עצמם אלא תודעה אחת משותפת שנמצאת למעלה בראש שלך ואתה כמו אלוהים שלהם. לאדם יש את הנשמה שלו ממש איתו בעולם הפיסי, נשמה פרטית לכל אדם, זה כמו אלוהים קטן אם חושבים על זה ככה בהשוואה לחיות.
כתבי קודש כמו התנ"ך והברית החדשה נכתבו בידי אוקולטיסטים והם רווים ברמזים, כמו למשל ההתייחסות לעם כמו הגוף של המשיח, או של אלוהים. לא מדובר בסתם דימוי.
מבחינתי אוקולטיסט הוא מדען לכל דבר, אבל הרבה יותר ממדען מודרני שבטעות מתייחס במחקר שלו רק לרובד הפיסי. ד"ר רודולף שטיינר היה מדען בהשכלתו אבל הוא היה אוקולטיסט מלידה לכן הייתה לו הגישה לכל הידע הזה. אני לא יודע למה הוא הלך ללמוד באוניברסיטה, ייתכן שהוא עשה זאת כי ידע שרק ככה יקשיבו לו.

 

[שפיפון ים סינגפורי]

אז לחיות אין נשמה אבל ללהקת זאבים יש נשמה?

אתה שם לב שאתה סותר את עצמך?

האם התאבלות על המתים מעיד על קיומה של נשמה או על קיומה של נפש?