חצישלישרבע
New member
אתם מתווכחים על תפוחים ותפוזים
המבנה של תכנית הלימודים של מיס סקוטלנד, כפי שהיא מתאתר אותה (לא רק כאן, גם בקומונה לשעבר ובפורום לומדים בחו"ל) שונה מהמבנה של תכנית לימודים מקבילה בישראל באופן שבו מוגדרות המטרות מהתואר. זה לגיטימי לגמרי, ואפילו הגיוני, להגדיר שתיזה תמשך ארבעה חודשים כי היא נועדה רק להכשיר חוקר למחקר. ואם ככה מגדירים את המטרה של תיזה של תואר שני - אז טוב ויפה. אם לעומת זאת מגדירים אחרת את המטרה של תיזה לתואר שני, ובפרט - כזו שתשיג תוצאות מחקריות ראויות, אז לא המטרה שתיזה נועדה להשיג היא שונה - ומסגרת הזמן המוקצבת לה היא שונה. אין טעם להתווכח על אם זה טוב יותר מאחר, כי גם אם בשתי תכניות הלימוד יש מרכיב של קורסים ומרכיב של עבודת מחקר - אם המטרות הן שונות - אז אין שום הכרח שמסגרת הזמן תהיה שונה. אישית, דווקא הייתי מעדיפה מסגרת כמו זו שמיס סקוטלנד מתארת, בתור מישהי שאף פעם לא הסתירה, גם לא מהמנחה שלה, שאינטרס מס' 1 הוא לסיים כמה שיותר מהר. והמנחה באמת היתה מועילה ועשתה כל מה שביכולתה לעזור אבל לאורך כל הדרך היא התעקשה לראות תוצאות שיהיו בבחינת חידוש. גם כאשר במפורש היו מספיק תוצאות שיצדיקו תיזה שתדגים יכולת לערוך מחקר - מבחינתה זה עדיין לא היה מספיק עד שאני לא מראה משהו שהוא בבחינת "חידוש". יתרה מזו, אני יודעת בוודאות שהיא לא תופסת את התפקיד שלה כמנחה בתור "לתמוך בסטודנט על מנת שילמד איך להיות חוקר". לא, היא חוקרת - וזה בדיוק מה שהיא מצפה מהסטודנטים שלה. בהתאמה, אין בכלל מה לדבר על מסגרת זמן של ארבעה חודשים מההתחלה ועד הסוף, במיוחד שהיא גם תומכת נלהבת בגישה שבה הסטודנט מוצא את הבעיה שמתאימה לו, והיא, בדיוק כפי שנגזר מהתואר - "מנחה". מבחינתה - מחקר לוקח את הזמן שהוא לוקח, בגבולות הסביר. זה לא טוב או רע, זו פשוט גישה אחרת. לגיטימי לשאול אילו מהגישות מועילה יותר למטרה כזו או אחרת (נגיד, אם לא מתכוונים להמשיך הלאה לתואר מחקרי, אז למה שיהיה כזה חשוב להביא תוצאות חדשניות?), אבל נראה לי שהדיון על טיב השיטות עצמן הוא קצת ריק מתוכן. מה זאת אומרת ששיטה אחת יותר "טובה" משיטה אחרת? טובה למה? זה הכל תלוי מטרה.
המבנה של תכנית הלימודים של מיס סקוטלנד, כפי שהיא מתאתר אותה (לא רק כאן, גם בקומונה לשעבר ובפורום לומדים בחו"ל) שונה מהמבנה של תכנית לימודים מקבילה בישראל באופן שבו מוגדרות המטרות מהתואר. זה לגיטימי לגמרי, ואפילו הגיוני, להגדיר שתיזה תמשך ארבעה חודשים כי היא נועדה רק להכשיר חוקר למחקר. ואם ככה מגדירים את המטרה של תיזה של תואר שני - אז טוב ויפה. אם לעומת זאת מגדירים אחרת את המטרה של תיזה לתואר שני, ובפרט - כזו שתשיג תוצאות מחקריות ראויות, אז לא המטרה שתיזה נועדה להשיג היא שונה - ומסגרת הזמן המוקצבת לה היא שונה. אין טעם להתווכח על אם זה טוב יותר מאחר, כי גם אם בשתי תכניות הלימוד יש מרכיב של קורסים ומרכיב של עבודת מחקר - אם המטרות הן שונות - אז אין שום הכרח שמסגרת הזמן תהיה שונה. אישית, דווקא הייתי מעדיפה מסגרת כמו זו שמיס סקוטלנד מתארת, בתור מישהי שאף פעם לא הסתירה, גם לא מהמנחה שלה, שאינטרס מס' 1 הוא לסיים כמה שיותר מהר. והמנחה באמת היתה מועילה ועשתה כל מה שביכולתה לעזור אבל לאורך כל הדרך היא התעקשה לראות תוצאות שיהיו בבחינת חידוש. גם כאשר במפורש היו מספיק תוצאות שיצדיקו תיזה שתדגים יכולת לערוך מחקר - מבחינתה זה עדיין לא היה מספיק עד שאני לא מראה משהו שהוא בבחינת "חידוש". יתרה מזו, אני יודעת בוודאות שהיא לא תופסת את התפקיד שלה כמנחה בתור "לתמוך בסטודנט על מנת שילמד איך להיות חוקר". לא, היא חוקרת - וזה בדיוק מה שהיא מצפה מהסטודנטים שלה. בהתאמה, אין בכלל מה לדבר על מסגרת זמן של ארבעה חודשים מההתחלה ועד הסוף, במיוחד שהיא גם תומכת נלהבת בגישה שבה הסטודנט מוצא את הבעיה שמתאימה לו, והיא, בדיוק כפי שנגזר מהתואר - "מנחה". מבחינתה - מחקר לוקח את הזמן שהוא לוקח, בגבולות הסביר. זה לא טוב או רע, זו פשוט גישה אחרת. לגיטימי לשאול אילו מהגישות מועילה יותר למטרה כזו או אחרת (נגיד, אם לא מתכוונים להמשיך הלאה לתואר מחקרי, אז למה שיהיה כזה חשוב להביא תוצאות חדשניות?), אבל נראה לי שהדיון על טיב השיטות עצמן הוא קצת ריק מתוכן. מה זאת אומרת ששיטה אחת יותר "טובה" משיטה אחרת? טובה למה? זה הכל תלוי מטרה.
