דחוף סקר משק הבית הגאה

[פרח7]

מסכימה ../images/Emo45.gif

 

[ערבהאיןקץ]

"לא להיות כמו הגברים"...

זו אמירה מאד בעייתית. פעם רק לגברים היתה אפשרות ללמוד קרוא וכתוב, להיות בעלי רכוש, להצביע בבחירות, ולבחור למי להנשא... אז - היית מוותרת על "להיות כמו הגברים"??? היום גברים משתכרים יותר, מקודמים יותר, שולטים בכל עמדות המפתח, (כנסת/מנכלויו"ת/ממשלה...) אז את רוצה לוותר על "להיות כמו הגברים"? וגם היום "ראש המשפחה" הוא תמיד גבר... ומפרנס הוא כמעט תמיד גבר... אז... במשפחה הלסבית, במובנים האלה, לדעתי , אין לנו הפריווילגיה להגיד : "לא נהיה כמו הגברים".

 

[אברקסס]

היעדר אמביציות? אני?

אני בהחלט דוגלת בעצמאות כלכלית, אבל בנוסח של: עבדי פחות, הרוויחי פחות, ובלי יותר (עם זוגתך, עם ילדיך, לבד). אני חושבת שכדי לחשוב ולפעול אחרת צריך להיות מאוד אמביציוזית. אני למשל מנסה להתפתח בכיוונים שבהם אוכל להגיע לעצמאות ללא שיעבוד לעבודה, לעבוד מעט ולהרוויח מספיק. העולם המקצועי שלי בהחלט מעניין וחשוב לי גם כביטוי ליכולותי וכו' - אבל לישון עד מאוחר וללכת לים עם חברה שלי זה יותר מהנה וחשוב מכל "ישיבה חשובה". לא מעט אנשים ש"מרוויחים טוב" לא "חיים טוב". כלומר, הם קונים את המותג של "לחיות טוב" במובן של מסעדת יוקרה, יין משובח, חופשה מקטלוג. אבל בשביל באמת לחיות טוב מה שצריך זה לא כסף, זה זמן פנוי. זמן לקרוא ספר, זמן לדבר עם אנשים, זמן לטייל... לזה אני מתכוונת בסדרי עדיפויות. וחוץ מזה אני מסכימה עם מה שנאמר כאן לגבי זה שזה לא תלוי רק בנו. העובדה שכנשים אנחנו מוערכות פחות, מקודמות פחות ומשולמות פחות משפיעה על היכולת שלנו להיות עצמאיות כלכלית.

 

[שבלולית בשלולית]

../images/Emo45.gif

מסכימה מאוד עם ההגדרה שלך של "לחיות טוב".... במיוחד בגלל שאני משתייכת למגזר עבדי הייטק אבל המציאות הכלכלית של היום בישראל היא כזו, שאם אין לך גב כלכלי חזק מההורים - את לא ממש יכולה להרשות לעצמך לעבוד מעט ולהשתכר מעט - בטח לא כשיש לך ילדים...

 

[פרח7]

אברקסס בכל זאת יש בך משהו...

"להדגיש שהאיכות, היחוד והערך המוסף של המשפחות הלסביות הוא לא סוציואקונומי." אהבתי!!! וכמובן, רציתי להוסיף ולשאול, להדגיש בפני מי? ואיך? ובענין הכח הכלכלי, אם את צודקת והמשפחות הלסביות אינן במעמד סוציואקונומי גבוה מהממוצע, אזי ניסיון לרכב על ההערכת רוב הציבור לבעלי הממון כמוה כיריה ברגל לעצמנו. אם את טועה, ובכל זאת אנחנו קהל שכדאי להלחם על כספו... לא אכפת לי להשתמש בזה ככח לקבל לגיטימציה ראשונית, מתוך תקווה שבהמשך יבשיל התהליך לכדי הכרה מעמיקה יותר. אין פה אמירה אישית של מה משמעות הכסף עבורי אלא ניסיון להבין מה מניע את רוב הציבור ולנסות להשפיע על מוקד המוטיבציה לשינוי שישרת אותי.

 

[אמא של אייל ואלון]

אני מסכימה איתך ../images/Emo13.gif

וגם חושבת שהדיון הוא מעניין ביותר

 

[odedee]

הממממ

למיטב הבנתי אין פה שום עניין של "הערכת רוב הציבור לבעלי הממון". לא מדובר פה על כלל הציבור אלא על ציבור הסוחרים. ומובן לגמרי שהסוחרים אכן ינסו לאתר אוכלוסיות חזקות כלכלית. לא שאני מזלזל בכלכלה וורודה - להיפך - אבל נראה לי שלהתלות בה כמנוף לקבלה חברתית (או אפילו ללגיטימציה ראשונית) יהיה, איך לאמר, ציפיה מוגזמת. קצת תלוש, לא?

 

[ערבהאיןקץ]

תלוי...

החשיפה , ובעקבותיה הקבלה, (כי בורות=פחד, והכרות=סיכוי לקבלה), של בלומה מנהריה, זלדה משדרות או רוחמה מקאנטאקי, אלינו, מותנית בהופעה בלתי מאיימת שלנו (ואולי אפילו מעוררת חיבה?) - בתקשורת. זו המציאות. עכשיו בא נחשוב יחד - (וזה חשוב.. כי הרבה תלוי בזה...) - איך נקבל "שעות שידור" חיוביות כאלה? בתכניות ה"חדשות" והאקטואליה - הסיכוי קלוש... שם יופיעו רק אירועים כמו שחיתויות באגודה, רצח בגן העצמאות, או שתי לבסיות ששדדו קשישים... אז מה נותר? תכניות דוקומנטריות, כמו אלו שאשא"א שוקלות אם להופיע בה, שרוב רובנו איכשהו מתקשים להשתתף בהן, או שחקנים שיציגו אותנו בעדשה חביבה- מטעם משרדי הפירסום. וזה - תלוי בכך שהם יוכיחו שכדאי להשקיע בנו תקציבים. ככה נראה לי...

 

[odedee]

זה רק נדמה לי?

או שאת מערבבת פה שני שרשורים?

אני מאד מאמין שתקשורת היא קריטית לענייננו. בהחלט השתתפות בתכנית דוקומנטרית היא אלמנט חשוב שיכול להראות לבלומה מנהריה שהשדאינו נורא כל כך. מצד שני, לא ממש מאמין שרעיונות לתכניות דוקומנטריות והפקה שלהן נגרמים בגלל סקר שמראה יכולות כלכליות של הקהילה. הקשר חלש מאד, אם בכלל קיים.

 

[ערבהאיןקץ]

אני אוהבת לערבב...

אבל מה שאני עושה כאן - זה לקשר. יש קשר בין שני השירשורים - כי כוחנו הכלכלי הוא חלק מפרצופנו. כמובן שהייתי שמחה להמדד רק בחום ובאהבה שיש לי כלפי אישתי וילדיי, או בנימוסיי הטובים ותכונותיי התרומיות האחרות. מה לעשות, שזה לא כך? לא רק על פי אלה נמדדים א/נשים בחברה שלנו. ואז אני אומרת: בואו נהפוך את עצמנו ל"קהל מחוזר". כמו שכבר הצלחנו קצת להפוך לקהל מחוזר ע"י הפוליטיקאים - הגיע הזמן להפוך מחוזרים גם על ידי גורמים אחרים. למשל - המפרסמים. אני לא חושבת שכרטיס הכניסה שלנו לתכניות הדוק' הוא כסף... אבל כרטיס הכניסה לסרטוני הפרסומת - בהחלט עובר דרך סקרים כלכליים!

 

[פרח7]

../images/Emo45.gif ../images/Emo45.gif

מסכימה איתך שאפשר ורצוי להשתמש בכל ערוץ תקשורת. דוקו אינו בסתירה לפרסומת, ואינו בסתירה ליציאה מהארון בפני משפחה, חברים ומעגלי הכרות רחוקים יותר. מבחינתי, כל דבר שמציג אותנו באור חיובי אינו בסתירה לדבר נוסף שמציג אותנו באור חיובי. כל חשיפה חיובית תורמת להכרה בנו ובזכויותינו. הייתי שמחה אם *אשאא (שתיהן) יתראיינו לTV כי זה יתרום לילדַי ולי. הקשר שיעשה בינן לביני יכול לשרת אותי היטב. הייתי שמחה אם היו יותר פרסומות המציגים הומואים ו/או לסביות באור חיובי. פרסומות יוצרות תרבות/אופנה, של מה כדאי ומה נכון ומשפיעות על הציבור, שאם לא כן לא היו מוציאים עליהן כל כך הרבה כסף... הייתי שמחה אם היו רוצים להשוות את זכויותינו לזכויות שאר האזרחים כי שרתנו בצבא כמו רובם, כי אנחנו משלמים מיסים וביטוח לאומי ואולי אפילו מעל הממוצע ומממנים גם את אלה שלא מוכנים לתת לנו זכויות. הייתי שמחה אם כל ההומואים והלסביות היו יוצאים מהארון בהמוניהם להמונים. אין דרך אחת. תלוש? יכול להיות, יש לך הצעה יותר טובה?

 

[פרח7]

השאלה בסוף

לעודדי ובעצם לכל מי שרוצה..

 

[ערבהאיןקץ]

ואני פה יושבת וחושבת...

למה השאלה הזו מופנית אליי???

 

[פרח7]

../images/Emo6.gif

 

[שמנתולה]

ואני חושבת... למה אתן לא בצ'אט?!

 

[ערבהאיןקץ]

ולמה את

לא במסנג'ר???

 

[odedee]

נכון, אין דרך אחת.

אני מסכים שפרסומות יכולות לעשות לנו שירות, זה באמת פן עקיף של הכלכלה הוורודה שלא חשבתי עליו קודם. עדיין, חושב שזה אפקט משני. אם הייתי צריך לחלק את משאבי הקהילה בין קידום פרסומות שפונות לקהל הומולסבי או לאפשרויות אחרות (ראי מטה), הייתי נותן רק מיעוט מהמשאבים לנושא הזה. לגבי הצעות יותר טובות (מסכים איתך שלא צריכות בהכרח לבוא במקום אלא בנוסף) - הרי לא חסר: כמו שציינת בעצמך, אנשים שיוצאים מהארון עושים לנו את השירות הטוב ביותר, כי אז גם בלומה מנהריה רואה שהבן של השכנה שהוא רופא כירורג, חי עם בחור. אז אולי זה לא כזה נורא. בכל זאת, רופא... מפגשים של הומולסביים עם תלמידים בבתי ספר ותנועות נוער. כמה שמתחילים בגיל צעיר יותר אני חושב שהתוצאה טובה יותר. ניראות (חיובית...) של הקהילה בתקשורת אובייקטיבית (לא באופן פרסומי אלא חדשותי). יעני - פעילויות של חברי כנסת ששייכים לקהילה או אוהדים אותה, ויוזמות ציבוריות של האגודה או גופים אחרים. למשל, אם מוקם מוסד (חשוב! נורא חשוב!) כמו בית דרור, ו"הארץ" מפרסם עליו כתבה, אזי לא רק למוסד יש חשיבות עצומה, אלא גם לכתבה. ורק כדי שלא יהיה מקום לספק, אני בהחלט חושב שהופעה בתכנית דוקומנטרית זה חשוב מאד. מסכים לחלוטין.

 

[אמאברוזה]

משהו שנורא הרגיז אותי

לפני כמה זמן ,לא זוכרת אולי שבועיים בערוץ 10 גיל חובב ,בתוכנית שלו שיחק מאהב לטיני,דוןז'ואן ,מחזר אחר אשת חלומותיו. בשביל מה? למה? בגלל שמה,ערוץ 10 מפחד מהומו שיש לו תוכנית טלויזיה? וזה מביא אותי למחשבה שבחברה הסטרייטית ,הומו מקושר עם מקצועות מסויימים ,ספר ,בוהמיה ,טבח ,מעצב בגדים ,אבל בטח לא פקיד בבנק או מנהל מפעל או רופא או חס וחלילה עו"ד. ובטח ובטח לא מורה בבית ספר. אני לא חושבת שכלכלה תעשה את השינוי ,השינוי יהיה כשהחברה הישראלית תהייה יותר מכילה ,יותר נינוחה ,יותר מקבלת את הזר והאחר ,בינתיים לדאבוננו המסר הוא לא זה לכן היחס המשפיל לזרים למהגרים יהודים כשרים וכשרים פחות. פעם חשבנו שזה רק בגלל שאנחנו במלחמה אבל זה פן תרבותי לקהילה שהיא כל-כך לא בטוחה במי ומה שהיא. קצת נשארנו גלותיים בארצנו.