דחוף
דחוף
שלום רב. אני נשואה שנה וחצי עם ילדה בת שנה וחודשיים. לאחרונה המצב החריף בבית . בעלי לא נתן לי או לילדה דבר.הוא פלש לחשבוני האישי והוציא כספים והכניס לחובות.צילם אותי בבייתי ואיים בהפצת התמונות אם אפגע בו. המשפחה שלי דאגה לנו לאוכל כלכלה וכ'ו.בנוסף הוא היה מקלל משפיל מאיים ולעיתים גם מכה אותי .כל פעם עזבתי וחזרתי עד שלא יכולתי יותר. הגעתי למשקל נמוך ולדיכאון ופשוט קמתי ועזבתי. מאז הוא קורא לי אשה מורדת ומפונקת ומחפש לדפוק אותי בכל דרך אפשרית. הוא לא מוכן לגט ומאיים שאם זה יקרה בסופו של דבר אני לא אראה דבר. ושהוא לא מתכוון לשלם מזונות ושאני אסבול על הצעד שעשיתי שעזבתי.שאין לי הוכחות לאלימות שלו וכ'ו. ידוע לי שאני יכולה להתלונן במשטרה על איך שהוא התיחס אליי אבל אני לא רוצה לדפוק לו את העתיד למרות הכל הוא האבא של הילדה שלי ולמרות שהוא לא דואג לה כלכלית .היא אוהבת אותו וקשורה אליו ואין לי כוונה להרחיק בינהם. בגלל שהוא חושב שהוא צודק בהכל הוא חושב שהייתי צריכה להישאר ולהמשיך לסבול זאת הוא חושב שאני מפונקת והראש החולני שלו אומר לו שאני הבעיה. הצלחתי לשכנעו ללכת לגישור אולי אז יראו לו כיוונים אחרים אולי אז יסבירו לו שזה לא טבעי לחיות ככה(הוא חושב שכן כי הוריו חיו כך). בדרך כלל שאחרים מסבירים לו הוא מבין ומשתף פעולה אז אני חושבת שאולי זה יוכל לעזור .שאולי נוכל להגיע להסכמה ושהוא יבין שאין ברירה. הוא מאוד קמצן ואמר שאם אני פונה לגישור הכסף יבוא ממני.כי הוא הבסדר פה אז הוא לא צריך להשקיע. מה דעתכם על הענין? האם אני צודקת בכך שאני רוצה לפנות לגישור? האם זה מתאים פה בכלל? אני ממש חסרת אונים חיה על חשבון אימי שגם ככה אין לה הרבה ואני כבר שבורה . מה עושים??
דחוף
שלום רב. אני נשואה שנה וחצי עם ילדה בת שנה וחודשיים. לאחרונה המצב החריף בבית . בעלי לא נתן לי או לילדה דבר.הוא פלש לחשבוני האישי והוציא כספים והכניס לחובות.צילם אותי בבייתי ואיים בהפצת התמונות אם אפגע בו. המשפחה שלי דאגה לנו לאוכל כלכלה וכ'ו.בנוסף הוא היה מקלל משפיל מאיים ולעיתים גם מכה אותי .כל פעם עזבתי וחזרתי עד שלא יכולתי יותר. הגעתי למשקל נמוך ולדיכאון ופשוט קמתי ועזבתי. מאז הוא קורא לי אשה מורדת ומפונקת ומחפש לדפוק אותי בכל דרך אפשרית. הוא לא מוכן לגט ומאיים שאם זה יקרה בסופו של דבר אני לא אראה דבר. ושהוא לא מתכוון לשלם מזונות ושאני אסבול על הצעד שעשיתי שעזבתי.שאין לי הוכחות לאלימות שלו וכ'ו. ידוע לי שאני יכולה להתלונן במשטרה על איך שהוא התיחס אליי אבל אני לא רוצה לדפוק לו את העתיד למרות הכל הוא האבא של הילדה שלי ולמרות שהוא לא דואג לה כלכלית .היא אוהבת אותו וקשורה אליו ואין לי כוונה להרחיק בינהם. בגלל שהוא חושב שהוא צודק בהכל הוא חושב שהייתי צריכה להישאר ולהמשיך לסבול זאת הוא חושב שאני מפונקת והראש החולני שלו אומר לו שאני הבעיה. הצלחתי לשכנעו ללכת לגישור אולי אז יראו לו כיוונים אחרים אולי אז יסבירו לו שזה לא טבעי לחיות ככה(הוא חושב שכן כי הוריו חיו כך). בדרך כלל שאחרים מסבירים לו הוא מבין ומשתף פעולה אז אני חושבת שאולי זה יוכל לעזור .שאולי נוכל להגיע להסכמה ושהוא יבין שאין ברירה. הוא מאוד קמצן ואמר שאם אני פונה לגישור הכסף יבוא ממני.כי הוא הבסדר פה אז הוא לא צריך להשקיע. מה דעתכם על הענין? האם אני צודקת בכך שאני רוצה לפנות לגישור? האם זה מתאים פה בכלל? אני ממש חסרת אונים חיה על חשבון אימי שגם ככה אין לה הרבה ואני כבר שבורה . מה עושים??
אז את חושבת שאנחנו זקוקים ליעוץ זוגי? כי בכל אופן אין לי שום כוונה להישאר עם גבר כזה ולכן כן חשבתי על גישור .