דיון בנושא: אלוהים ודת הקפצה

s h i r e l

New member
המונולוג שלך? מופנה אלי?

לא ביקשתי נימוקים... אין לי מושג על מה אתה מדבר... מה ניסית להעביר כאן בדיוק עם המונו האינטיליגנטי שלך? אני חושבת שטעית בכתובת...במיוחד, לאור השורה שחתמה את דברייך.
 

Desert Voyager

New member
אמת

להבין את הצדק האלהי לוקח לרוב בני האדם יותר מגלגול אחד, אז את ממקרה אחד רוצה כבר לקבור אותו? המשפט "טוב זהו נמאס לי!" כמוהו כלומר "אני לא עושה מה שנכון עבורי כאן!", אז לשם מה הגעת? הרי עצם העובדה שאת כאן, מעידה על כך שישנה חשיבות בהיותך, ואם את עוברת מבחן גדול, יש לך בודאי את הכח לעבור אותו בהצלחה. כגודל הבמחן, כך עצמת התוצאה.
 
ולכל אלו שעדיין מאמינים בו...

מעניין לשמוע את דעתכם על זה. זה עניין לגיטימי כל האמונה הזו באלוהים וקטונתי מלנסות ולשפוט ולהגיד אם הוא קיים או לא. אני פשוט לא מאמינה בקיומו. לא מתרחש בחיי שום דבר נורא כרגע, למעשה, הם דווקא טובים. אבל יותר ויותר דברים שמתרחשים בעולם גורמים לי לחשוב שאלוהים הוא המצאה של בני אדם בדיוק כמו כל המצאה אחרת כדי לגרום לעצמם להרגיש בטוחים, כדי לספק לעצמם תשובות לדברים שאין להם כוח להתעמק בהם יותר מידי. התרוצים האלו של "מבחנים" , "הבנת הצדק" , "מטרות אלוהיות" הם קשקוש. שוב, בני אדם... רצון לתשובות... הצורך הבלתי נשלט הזה למשהו חזק מהם... אם אלוהים כל יודע וגדול - למה לעזאזל הוא ברא אלוהים מסריח שכזה? אם כבר טרחת לברוא אותנו - זו ממש בעיה גדולה לברוא את העולם טוב? או שזה שוב מין פאקינג מבחן? טראומות ממורים אולי?
 

גריני

New member
אם הוא לא קיים...

אז על מה בדיוק את כועסת?!?... ... ואולי - הוא ברא את העולם ונתן לנו את זכות הבחירה והבריאה...? ... ואולי, כשכתוב שברא אותנו בצלמו - הכוונה היא שאנחנו יוצרים את החיים שלנו ואת העולם שלנו, ואז - למה לבוא אליו בטענות? האם היית רוצה להיות איזה רובוט או מריונטה - שכל החיים מופעלת ע"י כוח חיצוני שאין לך שליטה עליו? איזה מן חיים היו לך אז??? אני מציעה לך לקרוא את "שיחות עם אלוהים" ושם תראי איך ההנחות השגויות שלנו הן אלו שמביאות עלינו את הסבל והצער, לא מעשיו של אלוהים.
 
אני כועסת על היחס כלפי האלוהים...

רואים בו משהו שלדעתי הוא ממש אבל ממש לא. נעזוב רגע את אלוהים, כל עניין כפיית הדת... כל מה שנלווה למילה הזו אלוהים. זה מה שמכעיס אותי. שבארץ שלנו אין כזה דבר באמת זכות בחירה... זכות להאמין במה שנרצה... כמו שכבר אמרתי, הוויכוח על הנושא יכול להיות ארוך אך בסופו של דבר לא ישיג דבר. אין לי מה לקרוא את הספר בגלל שאני פשוט לא מאמינה בקיומו של אלוהים וכועסת על העובדה שאנשים לוקחים בעלות על משהו שלא קיים. זו דעתי...
 

גריני

New member
אלוהים ודת

זה לא בהכרח אותו הדבר! למעשה, אני חושבת שזה שני דברים שונים לחלוטין. אני חושבת שאת מביעה כעס על הממסד הדתי ולא על אלוהים, ואם זה כך אז כדאי מאוד שתקראי את הספר הזה! מה שהספר הזה אומר (ואלו שבאו בעקבותיו גם כן) - זה שאנשים לקחו את המושג אלוהים ו"הלבישו" עליו כל מיני חוקים, כללים, איסורים, עונשים וכו', וזוהי עשייה אנושית - לא אלוהית. אז כדאי שתחשבי על זה ואולי תגיעי למסקנות קצת שונות. כן, זו בהחלט זכותך לחשוב מה שאת רוצה. אבל, בשביל זה יש פורום - לדון, להתווכח, להחליף דעות... אחרת למה אנחנו בכלל באים לכאן (לפורום)?
 
אולי הממסד הדתי הוא שזה שגרם לי לכל

זה. ככה אני, כשאומרים לי משהו - אני עושה בדיוק ההפך! כוחו של הרגל...
כשאת אומרת לי "אלוהים" מה מסתתר מאחורי המילה הזו? מה זה אומר לגבייך? מה את מרגישה בקשר לזה? האם אלוהים בשבילך הוא כוח עליון? אם לדעתך הוא באמת ברא את העולם? האם יש לו הכוח לשלוט על חיינו (ראי מקרה: יום כיפור)? ומה דעתך על העובדה שאם אכן קיים אותו אלוהים המדובר, הוא לא מציל את "העם הנחבר שלו" (ראי מקרה: השואה)? או שאלוהים הוא סתם אמונה? ובני האדם הם אלו שגורמים לכל הרע בעולם והם סתם זקוקים מישהו להאשים אותו ולכן קיים אלוהים? אשמח את תעני לי...
 

גריני

New member
מה זה אלוהים בשבילי

מה שאני חושבת זה שאלוהים זה הכל! זה כל העולם על כל מה שיש בו: את, אני, כולנו - כל בני האדם (לא רק יהודים
), כל החיות, כל הצומח, הרים , ים, נהרות, שמש, ירח, כוכבים - בעולם הזה ובעוד עולמות/יקומים אחרים שאנחנו אפילו לא יודעים עליהם.... כל זה הוא אנרגיה עצומה שאפשר לקרוא לה גם אלוהים! כן האנרגיה הזו יצרה הכל כי היא הכל! וגם אנחנו מין אלוהימים קטנים - כי האנרגיה הזו קיימת בכולנו (אני קוראת לה: נשמה). את שואלת אם אני חושבת שיש לאנרגיה זו כוח לשלוט עלינו?.... הממממ.... אני מאמינה שכן אבל זה לא מה שהיא עושה! אני חושבת שהאנרגיה הזו רוצה שאנחנו ניצור עולם טוב עבור עצמנו. אני לא חושבת שאלוהים דורש דבר מה מאיתנו - כל נושא התפילות והאיסורים למיניהם - זה כבר עניין של דת וזה משהו שהומצא ע"י אנשים, בתקופות שונות ומסיבות שונות. יש דברים שהיו נכונים ומתאימים בעבר ולא מתאימים היום - אבל האנשים מסרבים לשנות את הדברים! יש גם עניין של כוח (או במילה אחרת: פוליטיקה) - אם יגידו לאנשים שאסור להם לשנות דבר ושבכל התלבטות הם צריכים לפנות לרב... או לכומר... אז האנשים נשלטים ע"י אנשי דת! לגבי ה"עם הנבחר" - אני אישית לא מאמינה באמירה הזו! זה אולי יזעזע מישהו... אבל אני חושבת שהאמירה הזו היא חלק מאותה "פוליטיקה" - זה כמו - אם נתרגם להיום: סיסמת בחירות... בוא אלינו - אנחנו טובים יותר... לדעתי, אלוהים איננו סתם אמונה - הוא קיים והוא עוזר לכולנו (!) - גם לך, אפילו שאת לא מודעת לכך... אני מסכימה עם המשפט האחרון שלך: בני אדם הם אלו שגורמים לכל הרע בעולם! והם עושים זאת מתוך אי הבנה, או אי ידיעה של כללי היקום הזה! אי הידיעה הזאת באה מתוך פחד שנזרע בהם ע"י בני אדם אחרים במשך מאות ואלפי שנים - באמצעות הממסד הדתי! כל הדתות עושות את אותו הדבר: זריעת פחד, איומים ב"גיהנום" ו"בתי דין של מעלה" וכך משיגים שליטה על אנשים. אני קוראת עכשיו את סיפרו האחרון של ניל דונאלד וולש "The New Revelations - זהו בדיוק תוכנו של הספר. ** אשמח, כמובן, לשמוע דעות נוספות בנושא זה.
 
אני בהחלט מסכימה עם הגישה שלך

גריני, את צודקת בהחלט בקשר לממד הדתי, הפוליטיקה וכל הנלווה לכך. אז בעצם מה שאת אומרת זה שקיים משהו, משהו חזק, ואת מאמינה בו. מה זה עושה לך בתור בנאדם? איך זה משפיע על חייך? איך הידיעה שיש אלוהים/אנרגיה/כוח אי שם ובכל מקום משנה אותך? אולי אני פשוט לא מצליחה להיכנס או להתחבר לזה אבל אינני מבינה משהו: נניח, לצורך הדיון, שאלוהים הוא המצאה של בני אדם, אוקיי? כל אחד לקח אותו למקום אחר. בדיוק כמו שהדתיים ייחסו לאלוהים כוח לשפוט, בתי דין וכו' את ייחסת לו כוח לשלוט, ליצור וכו'. אז מה ההבדל כאן? אם הוא אכן קיים, אז הוא צריך להיות קיים. נקודה. עצם העובדה שבני אדם מעצבים אותו לצרכים שלהם אומרת בעצם שבן אדם זקוק למשהו דמיוני. לא משנה מה זה יהיה. המשהו הדמיוני הזה כמובן צריך להתאים לאורך חיים...
 

גריני

New member
איך השפיעה עלי הידיעה/אמונה...

וואו! זו שאלה להרצאה בת 3 שעות. אז אם לתמצת את זה: הידיעה שיש כוח כלשהו נותנת לי משמעות עמוקה יותר לחיים, והיא קשורה אצלי גם בהישארות הנשמה = גלגול נשמות. זה כמובן, מגביר את המשמעות שיש לחיים שלנו - כי אנחנו לא נגמרים באבק ובחרקים שאוכלים אותנו.... אנחנו הרבה יותר מהגוף שלנו - הנשמה היא נצחית והחיים שלנו כאן הם מעין "בית-ספר" של הנשמה. אני לא חושבת שאלוהים הוא המצאה של אנשים (כמו שכבר כתבתי) - אבל מה שאנשים עושים זה לתת משמעות שונה למושג הזה. בשבת קראתי משהו יפה שאומר כך: כתוב בתורה שאלוהים יצר אותנו בדמותו ובצלמו, אבל מה שקורה בחיים זה שאנשים יצרו אלוהים בדמותם ובצלמם, ואני מאוד התחברתי למשפט הזה: אנשים מייחסים ל"אלוהים" תכונות אנושיות ו"צובעים" אותו ב"צבעים אנושיים", כלומר, למשל: בני אדם כועסים ונוקמים - אז הם חושבים שכך גם אלוהים.... הורים אנושיים דורשים דברים מהילדים שלהם - אז זה מה שמייחסים לאלוהים. ומה שכתוב ב"שיחות" זה שאלוהים הוא הכל, ואם הוא הכל אז הוא איננו זקוק לדבר! אין דבר בעולם שאנחנו יכולים לתת לאלוהים... והתפילות והכל, זה בשבילנו - לא בשביל אלוהים... כך גם אני רואה את הדברים. לגבי הכוח שלו ליצור: כן הוא יצר את העולם (כך אני מאמינה) - אבל גם לנו יש את יכולת היצירה, וזה הדבר הגדול שנותנת לי האמונה הזו: הידיעה שאני יוצרת את החיים שלי! ואז אם רע לי - אני לא יכולה לבוא לאף אחד בטענות כי אני (או הנשמה שלי) - יצרתי את ה"רוע" הזה, ויצרתי אותו מסיבה מסויימת, בדר"כ - כדי ללמוד! וכמו שיצרתי רע - אני יכולה ליצור גם טוב! וזאת ע"י מחשבה, מילה ועשייה - אלו הם כלי היצירה שלנו. מחשבה חיוביות, דיבורים חיוביים ומעשים חיוביים מזמנים לחיים שלנו התנסויות חיוביות. זוהי בקצרה האמונה שלי, ואני מציעה לך לבדוק את הדברים על עצמך, על החיים שלך...
 

Desert Voyager

New member
מצתרף..

נכון העולם הוא טוב. ונכון הוא לא טוב ולא רע. הוא מה שאנו יוצרים. אנו יוצרים את העולם כל יום מחדש. ואם עבור נסיכת הביצה אלהים לא קיים, זה לא יעלה או יוריד מקיומו. אלהים איננו משהו תאורטי, אלא משהו שחווים אותו (מלש' חויה/הויה י-ה-ו-ה), ואם נסיכת הביצה עדיין לא חוותה, זה לא נורא. כנראה שהיא לא מחפשת...
 
כנראה שפשוט לא זקוקה לזה... מרגישה

בטחון עם עצמי ועם דרך חיי ולא זקוקה למשהו לא מוגדר ושנוי במחלוקת (מבחינתי בכל אופן) כדי לגרום לעצמי להרגיש טוב יותר, בטוח יותר. העולם הוא באמת מה שאנו יוצרים ולא אף אחד אחר. בזה מסכימה איתך. רק דבר אחד מעורר בי שאלה: מה זאת אומרת, עדיין לא חוותה? כלומר, עדיין לא חוויתי? מה הכוונה שלך בזה?
 

Desert Voyager

New member
22

המספר 22 מורכב מפעמיים הספרה 2 שהיא מסמלת שיתוף פעולה/חיים יחד. הגימטריה שלו = בך. כלומר בתוך הבנאדם אם בן או בת ישנו כבר יִּחוּד של יותר מגורם אחד. אלהים והאדם, הזכריות והנקביות שבאדם, האדם בתודעתו והאני הגבוה...איך שלא נקרא לזה. אנחנו לא לבד. אז כיון שהינך בכעס, כנראה שלא חוית את אותו קשר נפלא שנמצא בתוכינו. זה לא משהו חיצוני. לוּ היית חווה את עצמיותך, טענות שכאלו היו ממך והלאה. היית חוקרת ובוראת או מחדשת את העולם. היית נלחמת נגד צמצומו של המושג אלהים, היית מצירה על הגבלות וגדרות שבנו בני האדם, או אולי לא...בבטחון העצמי שיש לך לא היית זקוקה לאף אחד. היית מבינה שלהכל יש מקום וזמן - וזהו. בברכה,
 

dor132

New member
../images/Emo3.gifנסיכת הביצה

רציתי לשאול אחרת:) את לא מאמינה באלוהים או שאת מאמינה שהוא לא קיים? אם את לא מאמינה באלוהים, סימן שאת מאמינה שהוא לא קיים, אז איך את יכולה להאמין במשהו שהוא לא קיים? זה כבר הופך אותך לבעלת אמונה. את לא נשמעת מישהי שמאמינה באמונות טפלות, אז למה להאמין במשהו שלא קיים:)?
 
קצת קשה לחיות בלי אמונה , לא?

העניין הוא כזה: אינני מאמינה בקיומו של אלוהים כפי שהוא מוצג. אני אשמע צבועה אם אגיד שאני לא מאמינה בכוח עליון כלשהו. אני פשוט לא מבינה למה בנאדם צריך להמציא לעצמו אלוהים (כפי שהוא מוצג כיום), ואם הוא כבר המציא אותו, למה לעזאזל הוא לא עוצר לחשוב רגע על ההמצאה שלו ואם אולי כדאי לשנות אותה קצת...
 

dor132

New member
נסיכה

את צודקת בגישה שלך, כמובן. בני האדם ממציאים את דמותו של אלוהים לפי הנוחות שלהם. המצאות שונות כאלה מיועדות לשרת אינטרסים. אם זה של דת, כוח, שלטון, פוליטיקה וכולי. הכוח העליון שבו את מאמינה, ניתן גם לכנותו אלוהים. אני למשל, מאמין שאלוהים זה הכל, הקיום כולו. לאו דווקא דמות שיושבת למעלה ומשגיחה עלינו, או מענישה אותנו. כל אחד מצייר אותו אחרת. גם אי אפשר לבוא ולומר לך: יש אלוהים, או אין אלוהים. זה עניין של הרגשה פנימית, לא של היסחפות אחר כתבי קודש או אמונות של אחרים.
 
מחשבות בשלוש לפנות בוקר...

אם אתה מאמין באלוהים יש לך מטרה מסוימת מעבר לזמן שאתה מעביר בחיים האלו לפני שאתה מת.מטרה שהיא מעבר לעבודה אישה וילדים וחשבון הבנק. אתה מאמין באלוהים ואז אתה חושב שאולי הוא מצפה ממך למשהו... רצוי שתחשוב שהוא מצפה ממך להיות בנאדם טוב ולעזור לחלשים וכ'. למרבה הצער, רבים חושבים שהמטרה מקדשת את האמצעים... וכך נוצרת כפייה דתית... שגורמת להרבה שנאה כלפי הדת הרבנים/כמרים... ואז להכחשת קיום אלוהים. אם אתה לא מאמין באלוהים אז אתה חייב להאמין רק בעצמך ובמטרות הבסיסיות בחיים כנ"ל. עכשיו, אם אלוהים זה כל היקום ולא דמות שמשגיחה, כיצד יש לה השפעה על חיינו ןכיצד יצרה אותנו????? ואי אפשר לטעון שאלוהים הוא על פי הרגשה פנימית וכל אחד יחליט מה ההרגשה שלו אומרת...הרי בסוף כולנו נמות ונתעמת עם התשובה. והגעתי לנקודה. לפי דעתי עדיף לחיות באמונה שיש אלוהים שיש לך משהו לשאוף אליו. מאשר להגיד שכשנמות אנחנו רק אבק וצללים.... ולאלוהים שלי כדאי לך מאוד להיות קיים אחרת זה הסוף שלך...
 
למעלה