כוונתי היתה כזאת:
כל עוד הוא נותן כסף לילדיו ולא נוהג בחוסר אחריות עד כדי "פשיטת רגל" - על הכיפק. אם הוא נותן להם את כל רכושו ויש סכנה שאני אצטרך לפרנס אותו עד סוף כל הימים - אז מצטערת, זה לא מתאים לי. אני לא מוכנה לקחת על עצמי אדם שאין לו עצמאות כלכלית. היחידים שלקחתי על עצמי בצורה כזאת היו ילדי, וגם אותם בכוונתי להעמיד על רגליהם, כדי שלא אפרנס אותם עד קץ כל הימים.
מובן שאם לבן-זוג קורה אסון ופתאום הוא נפגע בתאונה - ברור שאהיה שם בשבילו. בדיוק בשביל זה יש את הערבות ההדדית שהזכרת. אבל "התאבדות כלכלית" לא נמנית אצלי ברשימת התהליכים שאני מוכנה לספוג. ובאותה מידה לא אסכים לפזרנות יתרה על חשבוני.
ולגבי בילויים כאלה ואחרים - תלוי במצב הכלכלי. באחד הקשרים שלי היה מדובר בבן-זוג מאוד מאוד עשיר, שלא היתה לו בעיה לממן את הבילויים של שנינו. אז בילינו על חשבונו, ברמה הכלכלית שלו. בקשר אחר היה מדובר באדם פחות עשיר, אם כי יותר אמיד ממני, ושם כבר די התאמנו את הבילויים לרמה הכלכלית שאני יכולה לעמוד בה, כדי שזה לא ייפול עליו. אז כל קשר וההתאמות שלו.
ואני מניחה שאם היית בקשר שבו את מרוויחה הרבה יותר, והיית מגלה שרוב המשכורת שלך הולכת למתנות לילדה שלו, עד כדי כך שאת עצמך נאלצת להצטמצם ברמת החיים שלך - אני לא בטוחה שזה היה מתאים לך. אני מבינה שכרגע את בקשר שבו הגבר מרוויח יפה, ולכן את לא מרגישה שום פגיעה כלכלית בעקבות הנתינה לילדה. מאחלת לך שזה יישאר ככה. קראתי כאן ובפורומים אחרים על לא מעט מקרים שהנתינה לילדי פרק א' פגעה קשות ברמת החיים של פרק ב'. ואז יש בעיה קשה, במיוחד אם העול הכלכלי נופל על בן-הזוג המצטרף, שאינו ההורה של הילדים.
כל עוד הוא נותן כסף לילדיו ולא נוהג בחוסר אחריות עד כדי "פשיטת רגל" - על הכיפק. אם הוא נותן להם את כל רכושו ויש סכנה שאני אצטרך לפרנס אותו עד סוף כל הימים - אז מצטערת, זה לא מתאים לי. אני לא מוכנה לקחת על עצמי אדם שאין לו עצמאות כלכלית. היחידים שלקחתי על עצמי בצורה כזאת היו ילדי, וגם אותם בכוונתי להעמיד על רגליהם, כדי שלא אפרנס אותם עד קץ כל הימים.
מובן שאם לבן-זוג קורה אסון ופתאום הוא נפגע בתאונה - ברור שאהיה שם בשבילו. בדיוק בשביל זה יש את הערבות ההדדית שהזכרת. אבל "התאבדות כלכלית" לא נמנית אצלי ברשימת התהליכים שאני מוכנה לספוג. ובאותה מידה לא אסכים לפזרנות יתרה על חשבוני.
ולגבי בילויים כאלה ואחרים - תלוי במצב הכלכלי. באחד הקשרים שלי היה מדובר בבן-זוג מאוד מאוד עשיר, שלא היתה לו בעיה לממן את הבילויים של שנינו. אז בילינו על חשבונו, ברמה הכלכלית שלו. בקשר אחר היה מדובר באדם פחות עשיר, אם כי יותר אמיד ממני, ושם כבר די התאמנו את הבילויים לרמה הכלכלית שאני יכולה לעמוד בה, כדי שזה לא ייפול עליו. אז כל קשר וההתאמות שלו.
ואני מניחה שאם היית בקשר שבו את מרוויחה הרבה יותר, והיית מגלה שרוב המשכורת שלך הולכת למתנות לילדה שלו, עד כדי כך שאת עצמך נאלצת להצטמצם ברמת החיים שלך - אני לא בטוחה שזה היה מתאים לך. אני מבינה שכרגע את בקשר שבו הגבר מרוויח יפה, ולכן את לא מרגישה שום פגיעה כלכלית בעקבות הנתינה לילדה. מאחלת לך שזה יישאר ככה. קראתי כאן ובפורומים אחרים על לא מעט מקרים שהנתינה לילדי פרק א' פגעה קשות ברמת החיים של פרק ב'. ואז יש בעיה קשה, במיוחד אם העול הכלכלי נופל על בן-הזוג המצטרף, שאינו ההורה של הילדים.
